{פרשת לך לך – הֶסְכֵּמִים חַיָּבִים לְכַבֵּד!}

קֶשֶׁר אַמִּיץ עִם הַבּוֹרֵא – שְׁמִירַת בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה

 

פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ מִתְיַחֶדֶת מִשְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מְאֹד יְסוֹדִי בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ.

לָרִאשׁוֹנָה, בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ, מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה אוֹדוֹת הַמֻּשָּׂג רַב-הַמַּשְׁמָעוּת הַמְּכֻנֶּה 'בְּרִית'.

אָמְנָם נָכוֹן שֶׁגַּם בְּפָרָשַׁת נֹחַ, נִפְגַּשְׁנוּ בָּאוֹת הַבְּרִית שֶׁל (בְּרֵאשִׁית ט, יג): 'אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן'… זֹאת הַבְטָחָה שֶׁל ה' לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יַשְׁחִית עוֹד, וּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת אָמוּר לְהַזְכִּיר לַיְקוּם, שֶׁלּוּלֵא הַהַבְטָחָה – – – אַיי, אַיי, אַיי.

בְּכָל זֹאת בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ, הַבְּרִית בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם, כָּאן אָנוּ לְמֵדִים עַל קִיּוּם חֶלְקוֹ בַּהֶסְכֵּם, בַּבְּרִית.

הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל כְּרִיתַת בְּרִית בֵּין שְׁנַיִם, הִיא לְמַעְלָה מֵהֶסְכֵּם וְהַחְלָטָה מְשֻׁתֶּפֶת. הִיא אֲמוּרָה לְהוֹדִיעַ לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁשּׁוּם כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָפֵר אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, יֵשׁ כָּאן קֶשֶׁר אַקְטִיבִי בֵּין שְׁנַיִם, לֹא רַק בַּמִּישׁוֹר הַ'לֹּא-תַעֲשֶׂה', אֶלָּא קֶשֶׁר שֶׁל זִכָּרוֹן תְּמִידִי שֶׁתּוֹבֵעַ מַעֲשִׂים פְּעִילִים.

הַבְּרִית, דּוֹרֶשֶׁת רִעֲנוּן זִכְרוֹן הַקֶּשֶׁר מִדֵּי פַּעַם.

כַּאֲשֶׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת "בַּמֶּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (בְּרֵאשִׁית טו, ח), הוּא נַעֲנָה בְּיָזְמָה שֶׁל 'כְּרִיתַת בְּרִית', כְּלוֹמַר, הָבָה נַעֲרֹךְ הֶסְכֵּם בֵּינִי לְבֵינְךָ…

מַדְהִים!

שָׁם אָנוּ קוֹרְאִים עַל דְּבַר ה' אֵלָיו וְהַבְטָחָתוֹ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירֻשָּׁתָהּ.

וְיֵשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ בְּרִית נוֹסֶפֶת. הִתְחַיְּבוּת אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ, עַל כְּרִיתַת הָעָרְלָה, כִּבְרִית בֵּינוֹ לְבֵין ה' – מִצְוַת מִילָה.

מִצְוַת מִילָה הִתְיַחֲדָה בְּכָךְ, שֶׁהִיא מְמַזְעֶרֶת אֶת הַכֹּחוֹת הַתַּאֲוְתָּנִיִּים שֶׁבָּאָדָם, וְנִרְשְׁמָה בִּבְשָׂרוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר, כְּלוֹמַר, כָּל הַהֲוָיָה הָאֱנוֹשִׁית מֻקְדֶּשֶׁת לְקֶשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא – "זֹאת אוֹת הַבְּרִית"! (בְּרֵאשִׁית ט, יב). וְהַקֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ רַק קֶשֶׁר פָּאסִיבִי, עָלֵינוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת בְּבָנֵינוּ אַחֲרֵינוּ – עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

לְכָל מִצְוָה יֵשׁ שָׁלָב קִיּוּם מַעֲשִׂי, וְקַיָּם עוֹד רֹבֶד פְּנִימִי רַעְיוֹנִי שֶׁנּוֹשֵׂאת בְּחֻבָּהּ הַמִּצְוָה הַמְסֻיֶּמֶת.

בָּרוּר לַחֲלוּטִין, כִּי תּוֹבָנָה וְעֹמֶק, אֵינָם בָּאִים, חָלִילָה, עַל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַקִּיּוּם הַמַּעֲשִׂי בְּפֹעַל, אֶלָּא הִיא הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזּוֹרֵחַ מִזְּכוּת קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּיָדַיִם מַמָּשׁ.

וּבְכֵן, אוֹר מִצְוַת הַבְּרִית, הִיא אוֹר הַהִתְקַשְּׁרוּת עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

אוֹר הַשַּׁיָּכוּת עִמּוֹ!

אוֹר הַקִּרְבָה אֵלָיו!

אוֹר הַהִתְעַנְגוּת עָלָיו!

אוֹר הָאוֹרוֹת הַמֵּאִיר אֶת כָּל מַחֲשַׁכֵּי הַנֶּפֶשׁ.

לְפִי חָכְמַת-הַקַּבָּלָה, הַ'בְּרִית', מַקְבִּילָה אֶל סְפִירַת הַ'יְּסוֹד'. כְּשֶׁהִיא מְתֻרְגֶּמֶת לְכֹחַ הַנֶּפֶשׁ הִיא נִקְרֵאת מִדַּת הַהִתְקַשְּׁרוּת, כְּלוֹמַר, "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹ'הַּ" (אִיּוֹב יט, כו), לְכָל אֵבֶר תְּכוּנָה מִשֶּׁלּוֹ הַמְעִידָה גַּם עַל הַנִּשְׁמָתִיּוּת הַגְּנוּזָה בּוֹ, בְּרִית הִיא הִתְקַשְּׁרוּת, וְהִיא גַּם הַמְּקַשֶּׁרֶת בֵּינֵינוּ לְבֵין יוֹצֵר הָאָדָם.

הַמְּצוּיִים בְּלִמּוּד הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, קוֹרְאִים רַבּוֹת עַל הַמֻּנָּח הֲכִי חָשׁוּב בַּיַּהֲדוּת הַקָּרוּי 'שְׁמִירַת הַבְּרִית', רַבִּים מְזַהִים אֶת הַמֻּשָּׂג הַזֶּה כִּפְרִישׁוּת מֵחַיֵּי חֵטְא, פְּרִיקַת מוּסָר וְרִחוּק מִתַּאֲווֹת בְּשָׂרִים, וְזֶה אָמְנָם נָכוֹן מְאֹד.

אֲבָל לֹא כָּל הָאֱמֶת!

הֲפָרַת הַבְּרִית מִתְרַחֶשֶׁת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת כָּל הַמִּסְגֶּרֶת הַמְפֹרֶטֶת לְעֵיל. אוּלָם מֵאִידָךְ, שְׁמִירָתוֹ הָאַקְטִיבִית הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה… הִיא דּוֹרֶשֶׁת קֶשֶׁר תְּמִידִי וְקָבוּעַ עִם נוֹכְחוּתוֹ הַמְּצִיאוּתִית שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם בְּחַיֵּי הָאָדָם, יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה, רֶגַע רֶגַע.

בֵּאוּר הַדְּבָרִים: יֵשׁ שְׁמִירַת הַבְּרִית בַּדַּרְגָּה הַפְּשׁוּטָה, לִפְרֹשׂ מִן הַחֵטְא. אַךְ יֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַבְּרִית – בְּשֹׁרֶשׁ, הוּא נִמְצָא בְּרוּחוֹ שֶׁל הַהֶסְכֵּם הַהַתְחָלָתִי, שֶׁהוּא הַקֶּשֶׁר הַמִּתְמַשֵּׁךְ וְהַיָּזוּם בֵּינוֹ לְבֵין ה', הַבָּא לִידֵי חֵטְא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הֵפֵר אֶת הַבְּרִית רַק עַכְשָׁו, הוּא כְּבָר הֵפֵר אוֹתוֹ עַל יְדֵי חֹסֶר הֲבָנָתוֹ אֶת נְקֻדַּת הַהִתְקַשְּׁרוּת בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹקִים! הַפְּגָם, הַחֵטְא, הוּא הַתּוֹצָאָה מֵאִי הַהֲבָנָה הַזֹּאת.

אַבְרָהָם אָבִינוּ, הַכּוֹרֵת הָרִאשׁוֹן בְּרִית עִם ה', הִנְחִילָנוּ אֶת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בַּנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית, רַק אֲנַחְנוּ, בְּנֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נִקְרָאִים 'בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם', וְלֹא שְׁאָר הַיּוֹצְאִים מֵחֲלָצָיו.

וְלָמָּה?

כִּי הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלָּנוּ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אֵינָהּ רַק הָעֲבוֹדָה הַמַּעֲשִׂית, אֶלָּא הִיא הָרַעְיוֹן הֶעָמֹק שֶׁל קִיּוּם מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה. אַחֲרֵי שֶׁהַנִּמּוֹל קָם מֵעֶרֶשׂ דָּמוֹ הַנִּשְׁפָּךְ, עֲדַיִן נָכוֹנָה לוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו – עֲבוֹדָה שֶׁל מַמָּשׁ, בְּקִימוּם וְקִיּוּם הַבְּרִית הַזֹּאת, שֶׁמַּהוּתָהּ הִיא הִתְקַשְּׁרוּת וְשַׁיָּכוּת מֻחְלָטוֹת בֵּינוֹ לְבֵין מְצַוֶּה הַמִּצְוָה.

כָּךְ אָנוּ מְכַבְּדִים אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ עִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מֵהָרֶגַע שֶׁאָנוּ פּוֹתְחִים אֶת הָעֵינַיִם בַּבֹּקֶר, וְעַד שֶׁהֵן נֶעֱצָמוֹת לְאַחַר יוֹם עָמָל, אָנוּ קְשׁוּרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָנוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ מֵאָה פְּעָמִים בַּיּוֹם (! ) אָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתוֹ, וְזוֹכְרִים אוֹתוֹ בְּכָל צַעַד בַּחַיִּים.

זֹאת הִיא בְּרִית הֶסְכֵּם!

וְהֶסְכֵּמִים חַיָּבִים לְכַבֵּד.

עָלֵינוּ לֶאֱהֹב אֶת הִמָצְאוּתֵנוּ בְּזִירַת הַהֶסְכֵּם, כִּי הִיא הַמְּקַשֶּׁרֶת אוֹתָנוּ לְכֹחַ הַכֹּחוֹת, לְעָצְמַת הָעָצְמוֹת, לְתַעֲנוּג הַתַּעֲנוּגִים.

אָמְנָם, הַפְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הֶסְכֵּם זֶה הִיא הִמָּנְעוּת מֻחְלֶטֶת מִתַּעֲנוּגֵי הֶבֶל אֲסוּרִים. אַךְ הַדָּבָר צָרִיךְ לְהִתְבַּצֵּעַ מִתּוֹךְ יְדִיעָה עֲמוּקָה, שֶׁבְּכָךְ אָנוּ חָוִים אֶת עוֹמֶק הָעֹנֶג הַנִּפְלָא, הַגָּנוּז בְּיֵשׁוּת הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְעַנֶּגֶת.

יְהוּדִי שֶׁעוֹבֵד לַאֲדוֹן הָעוֹלָם מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה שֶׁל 'בְּרִית' וְ'הִתְקַשְּׁרוּת', הוּא זוֹכֶה לִמְקוֹר הָאֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן, הַנִּשְׁפָּע עָלָיו בִּתְמִידוּת לְלֹא הֶפְסֵק.

הַתַּעֲנוּג נִמְצָא כָּאן!

אַךְ הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאֶת מֶסֶר הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת לֹא נִתַּן לְהַעֲבִיר, אַף עַל יְדֵי הַהַסְבָּרָה הַמְּעֻלָּה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַנִּמְצָאִים מִחוּץ לַגֶּדֶר הַמַּפְרִידָה בֵּין הָעוֹלָם הַקָּסוּם הַזֶּה לְבֵין הַחוּץ – אֵינָם יְכוֹלִים לַחֲווֹת זֹאת, כִּי לְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּפְנִים… אִי אֶפְשָׁר מִבַּחוּץ!

בְּעֶצֶם, נִתַּן לוֹמַר, אֲשֶׁר אִי הַהֲבָנָה הִיא הַגָּדֵר הַמַּבְדִּילָה בְּעַצְמָהּ, זֹאת הִיא "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בְּרֵאשִׁית ג, כד), קָשֶׁה עַד מְאֹד – חֶרֶב נְחוּשָׁה וְנֶחְרֶצֶת, שֶׁאֵינָהּ נוֹתֶנֶת אִשּׁוּר כְּנִיסָה רַק לִמְנוּיִים…

הַיְּדִיעָה בְּמַהוּת הַהֲנָאָה שֶׁחָוִים הַנִּקְשָׁרִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִידוּת לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְכָל הַזְּמַן מַמָּשׁ, הִיא הַמְּבִיאָה אֶת הַתַּעֲנוּג הֶעָמֹק הַזֶּה, תַּעֲנוּג שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַגְדִּירוֹ וּלְהַסְבִּירוֹ בְּמֻשָּׂגִים שֶׁאֵינָם בְּרָמָתוֹ.

אָלֶ"ף – הִיא מְאַפְשֶׁרֶת לַהֶסְכֵּם הַזֶּה לִהְיוֹת רָאוּי לִשְׁמוֹ. כְּלוֹמַר, רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹר עָלָיו, אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְכָךְ. .

בֵּי"ת – הָאִישׁ הַמְקַיֵּם אֵינוֹ סוֹבֵל מֵאֵיזוֹ מִגְבָּלָה שֶׁכְּאִלּוּ נִכְפְּתָה עָלָיו, הוּא לֹא חָשׁ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁחָשׁוּב לוֹ – – – הַהֵפֶךְ, הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדָם שֶׁהַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב לוֹ – זוֹ הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְאֶל מִי הַהִתְקַשְּׁרוּת הַזֹּאת?

אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם…

תּוֹדָה רַבָּה לְךָ ה'! שֶׁהוֹאַלְתָּ לִפְתֹּחַ לָנוּ עָרוּץ קֶשֶׁר אִתְּךָ…

תּוֹדָה שׁוּב!

אֵלֶיךָ, יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות