{פרשת לך לך – הארות בפסוקי הקודש (2)}

רמזי פרשת לך לך (2)

שבוע פרשת לך לך תשע"ז

[ד] וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ. בְּרַשִׁ"י, לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְכָאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה טז ע"ב). וְעוֹד, שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם. כָּתַב כָּאן שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, הֲנָאָה וְטוֹבָה. הַהֲנָאָה הִיא הַשִּׂמְחָה וְסִפּוּק הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּגִּיעַ אֶל תַּכְלִית רְצוֹנוֹ, וְטוֹבָה הִיא טוֹבָה עַצְמִית, שֶׁגַּם אִם אָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁהִיא טוֹבָה, אִם הִיא הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּית, הֲרֵי שֶׁזָּכָה לַטּוֹבָה. וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עָנָיו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְלֹא הֶחֱזִיק אֶת עַצְמוֹ לִכְלוּם, וְהָיָה הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּכָל יָמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהָיָה דָּבוּק בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת בַּחִיּוּת הָרוּחָנִית, וְעִקָּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִשְׂמַח אַבְרָהָם בְּחַיֵּי בְּשָׂרִים בְּמוֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים וְכוּ', כִּי מַה יֵּשׁ לוֹ מִזֶּה, אֶלָּא כָּל שִׂמְחָתוֹ הִיא, שֶׁכָּל אֵלּוּ יְעִידוּן וְיַגִּידוּן שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כִּי יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו אַחֲרָיו וְכוּ', וְזוֹ הֲנָאָה גְּדוֹלָה וּמֻפְלֶגֶת לָאִישׁ הַכָּשֵׁר שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֵיךְ הֶעֱמִיד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֵילוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַע שֶׁלֹּא רַק הַחִנּוּךְ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא פִּרְסוּם אֱמוּנַת אֱלֹקֵי עוֹלָם, אֶלָּא אַף מַהוּתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לְמִדַּת הַחֶסֶד, וְהָיָה צַדִּיק הַדּוֹר, וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, אוֹ רוֹאֶה תֹּאַר צוּרַת פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת – מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ.

וְגִלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תֵּדַע לְךָ, שֶׁיֵּשׁ טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּדְעוּ מִמְּךָ בָּעוֹלָם, שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁאַתָּה אֵינְךָ רוֹאֶה בָּזֶה הֲנָאָה וְשִׂמְחָה, כִּי מֵרֹב בִּטּוּל גָּמוּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵינְךָ רוֹאֶה כְּלָל אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הוֹדָעַת טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם, תֵּדַע עַל כָּל פָּנִים שֶׁהִיא טוֹבָה גְּמוּרָה גַּם לְךָ, כִּי מִי שֶׁבִּזְכוּתוֹ אֲנָשִׁים מִתְעוֹרְרִים לֶאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, וּמֵעֶצֶם הִמָּצְאוֹ בָּעוֹלָם מַחְדִּיר קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם הַחָמְרִי וְהַגַּשְׁמִי, נִמְשֶׁכֶת לוֹ טוֹבָה עֲצוּמָה בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁמִּתְעַלֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסֵם אֶת הַצַּדִּיק בְּכָל הָעוֹלָם, יְכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנִמְצָא שֶׁמַּשְׁלִים בָּזֶה אֶת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה. וּבְוַדַּאי זוֹ טוֹבָה עֲצוּמָה בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ.

וְלָכֵן רָאִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, אֵיךְ שֶׁהַצַּדִּיקִים הָיוּ מוֹרִידִים אֶת עַצְמָם אֶל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים וּמְחַפְּשִׂים שֶׁיִּרְבֶּה גְּבוּלָם בְּתַלְמִידִים, לֹא לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל אֶת מְצִיאוּתָם, כִּי כָּל חַיֵּיהֶם הָיוּ דְּבוּקִים רַק בְּרוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם עִם בְּנֵי אָדָם הָיָה לְהַגְדִּיל דַּעְתָּם בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְקָרֵב אֲחֵרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְשֶׁכֶת לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה עַל יְדֵי זֶה, וְהַשֵּׁם יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מִתַּלְמִידֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלִזְכּוֹת לְהָאִיר עַל נַפְשֵׁנוּ אוֹר וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

[ה] וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. הִנֵּה בְּהִתְבּוֹנְנוּת רִאשׁוֹנָה עַל הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁהוּא בֵּין עֲשֶׂרֶת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהִתְנַסָּה בָּהֶם אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעָמַד בְּכֻלָּם – אָנוּ רוֹאִים אֶת עֹמֶק הַשַּׁיָּכוּת שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עִמּוֹ, עַד שֶׁיָּסוּרוּ מִמַּדָּעָיו כָּל מִינֵי שַׁיָּכוּת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי לֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְרַחֵק מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה שַׁיָּךְ לוֹ עַד עַכְשָׁו, לָלֶכֶת מֵאַרְצוֹ – שֶׁהוּא הַהֶרְגֵּל לִחְיוֹת כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא, וְלִשְׂרֹף מֵאַחֲרָיו כָּל הַקֶּשֶׁר שֶׁהָיָה לוֹ לִימֵי יַלְדּוּתוֹ, שֶׁאָדָם מְסַגֵּל לְעַצְמוֹ הֶרְגֵּלִים מִנְּעוּרִים, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִפְרֹשׁ מֵהֶם, וּמְבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, לִהְיוֹת כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁהַיּוֹם נוֹלָד.

וְאוּלַי בָּא כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן, לֶךְ לְךָ – שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה חָדָשׁ בְּעַצְמוֹ, בְּלִי שׁוּם שַׁיָּכוּת אֶל הֶעָבָר שֶׁלּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיִּקְנֶה בְּנַפְשׁוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם – יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, וּמִבֵּית אָבִיךָ – שֶׁכָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵאָבִיו, וְהֵם הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי רְצוּיִים, שֶׁיִּתְרַחֵק תָּמִיד לָלֶכֶת מֵהֶם. וְכָל זֶה, הָיָה אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל, אֲבָל שֶׁאָדָם יַעֲזוֹב הַכֹּל, וְאֵין יָדוּעַ לוֹ לְאָן הוּא פּוֹנֶה וּמַה מְקַבֵּל בִּתְמוּרָה – זֶהוּ נִסָּיוֹן גָּדוֹל מְאֹד, כִּי לֹא אוֹמֵר לוֹ לְאָן הוּא מַגִּיעַ, וּמַה הוּא מְקַבֵּל בִּתְמוּרָה לְוִתּוּר עַל הֶעָבָר [אַף כִּי בַּהֶמְשֵׁךְ מַבְטִיחַ לוֹ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְכוּ', מִכָּל מָקוֹם, הָיָה יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי מַה מּוֹנֵעַ אֶת הַכֹּל יָכוֹל לְהֵיטִיב עִמּוֹ בִּמְקוֹמוֹ כָּעֵת], אֶלָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – הַיְנוּ שֶׁאַתָּה כְּבָר תִּרְאֶה אֶת עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁתִּזְכֶּה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁתֵּלֵךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְרַחֵק מִכָּל הֶעָבָר הַבִּלְתִּי רָצוּי שֶׁלּוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵין מַבְטִיחִים לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַמֵּאִיר לְעוֹבְדֵי וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאָדָם נִכְנַס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַדֶּרֶךְ שֶׁמַּרְאִים לוֹ הִתְרַחֲקוּת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן מח), וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת תְּשׁוּבָה סִימָן עו): הַמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה', הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁחֶפְצְךָ וּרְצוֹנְךָ לַעֲבֹד אוֹתִי, אֲבָל מַה הוּא הַבְּטוּחוֹת שֶׁמָּא לְמָחָר תַּעֲזֹב אוֹתִי, אִם כֵּן אֵיךְ אֲקָרֵב אוֹתְךָ בִּשְׁבִיל הָרָצוֹן שֶׁרָצִיתָ, וְאֵיךְ אֲגַלֶּה לְךָ תֵּכֶף דְּבָרִים נִסְתָּרִים, אֶלָּא כֵּן תַּעֲשֶׂה: בַּתְּחִלָּה אֱהַב אוֹתִי כָּךְ וְתַעֲשֶׂה מִצְווֹתַי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַמִּצְוָה, וַעֲבֹד אוֹתִי פָּשׁוּט בְּלֹא חָכְמוֹת, וּכְשֶׁתַּעֲבֹד אוֹתִי כַּמָּה זְמַנִּים, אֲזַי אַאֲמִין לְךָ וַאֲגַלֶּה לְךָ טַעַם וְשֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר וַאֲקָרֵב אוֹתְךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, כִּי הַזְּמַן הָרַב שֶׁעָבַדְתָּ אוֹתִי מִקֹּדֶם הוּא בְּטוּחוֹת, שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתִי'; עַד כָּאן.

וּבַזְּמַן הָרַב הַזֶּה, שֶׁאָדָם מַמְתִּין עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ, שֶׁהִיא תְּקוּפַת הַמִּבְחָן שֶׁלּוֹ, אִם בֶּאֱמֶת לִבּוֹ נָכוֹן עִם ה' אֱלֹקָיו – יֵשׁ  לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁמִּצַּד אֶחָד דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת מִכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת מִמֶּנּוּ – וּמֵאִידָךְ, לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת וַאֲרִיכוּת אַפַּיִם – לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיַּרְאֶה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה.

אֲבָל כְּנֶגֶד כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָעֲצוּמִים שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, עָלָיו לֵידַע, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבְטִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד – אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ- אַל תַּחְשֹׁב כְּרֶגַע, כִּי אַתָּה מַפְסִיד אֵילּוּ חַיִּים טוֹבִים, כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, אֶלָּא אֲנִי מַּבְטִיחַ לְךָ, שֶׁאִם תַּעֲשֶׂה אֶת כָּל הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל הַ'הֲלִיכָה' הַזֹּאת, זְמַן זְמַנִּים טוּבָא בְּמַשְׁמַע, אֲזַי תִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלֶיךָ כְּבוֹד מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְתִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בְּהֶאָרָה בְּרוּרָה וּמְאִירָה מְאֹד, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְאֶה לְאָדָם אֶת הָאוֹר – אֲזַי זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת נְעִימוּת יְדִידוּת זִיו קִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁאֵין תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה.

[ו] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ מֵהַמָּקוֹם הַלֹּא טוֹב, עֲדַיִן אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ בַּטּוֹב, אֶלָּא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא נֹחַ לוֹ הַמַּצָּב הַהוּא, לָכֵן לֹא גִּלָּה ה' לְאַבְרָם אֶת הָאָרֶץ מִיָּד, אִם אָדָם הוֹלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ', אֶל אֶרֶץ בִּלְתִּי נוֹדַעַת, זֶהוּ סִימָן שֶׁנַּפְשׁוֹ כְּמֵהָה אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הָאֲמִתִּי.

[ז] וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. בְּרַשִׁ"י יֵשׁ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, הָאֶחָד, שֶׁבַּעֲבוּר כִּי הַדֶּרֶךְ מְמַעֶטֶת פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה, אֲזַי מַבְטִיחוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת לְעַם גָּדוֹל וְרַב, וּפֵרוּשׁ שֵׁנִי, זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים – אֱלֹקֵי אַבְרָהָם. וְיֵשׁ לוֹמַר, כִּי שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד, כִּי מַה מַטְּרָתוֹ שֶׁל "אַבְרָהָם אֹהֲבִי", בְּהַרְבּוֹת עַם כְּחוֹל הַיָּם, אַךְ וְרַק כְּדֵי לְפַרְסֵם אֶת כְּבוֹד גְּדֻלָּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל יוֹצֵר עוֹלָמִים בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְאִם כֵּן, הֲרֵי זֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, יֵשׁ לוֹמַר בִּשְׁנֵי אוֹפַנִּים, יֵשׁ לוֹמַר, כִּי הִיא מְמַעֶטֶת אוֹתָם בְּכַמּוּת כַּמּוּבָן מֵהַפְּשָׁט, וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁמְּמַעֶטֶת בְּאֵיכוּת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנּוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי שֶׁתּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים – מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהַתַּלְמִידִים חֲשׁוּבִים כְּבָנִים, וְהֵם מִתְמַעֲטִים, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אֶת הַמַּשְׁפִּיעַ, אֵין דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים כָּרָאוּי, וְכָל עִקַּר רְצוֹנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וּשְׁאָר צַדִּיקִים, לְהוֹלִיד יְלָדִים בָּעוֹלָם שֶׁיֵּדְעוּ מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הִבְטִיחוֹ, שֶׁלֹּא רַק שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים, אֶלָּא אַתָּה תִּזְכֶּה לְבָנִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם – שֶׁיְּגַלּוּ וִיפַרְסְמוּ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהוֹצִיא מוּסָר וְהִתְחַזְּקוּת, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא בִּבְחִינַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוּא חַיָּב לְפַרְסֵם אֶת בּוֹרֵא עוֹלָמִים בְּעוֹלָמוֹ, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל עִם הַיְלָדִים בַּבַּיִת, שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁל הַאי עָלְמָא לֹא תְּמַעֵט אוֹתָם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ בָּרוּחוֹת הַזָּרוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת  בַּחוּץ, וְיִזְכּוּ כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְתַלְמִידָיו לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים הַיְּשָׁרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁל גִּלּוּי אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְיִזְכּוּ לוֹמַר 'אֱלֹקֵי אַבְרָהָם', שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא אֱלֹקִים, שֶׁזָּכָה לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם, וְעֶצֶם מוּסָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר הִקְשִׁיבוּ כְּמֵהִים – הֶחְדִּיר בַּאֲנָשִׁים אוֹר אֱמוּנָה קְדוֹשָׁה מְאֹד. וְכָל אֶחָד צָרִיךְ שֶׁבָּנָיו אַחֲרָיו יְקַיְּמוּ אֶת הַמִּקְרָא – "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ".

[ח] וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וְיֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר, כִּי הַפָּסוּק אוֹמֵר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, עַל כֵּן יָרַד אַבְרָהָם מִצְרַיְמָה – לְהָבִיא אֹכֶל לִמְקוֹמוֹ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים, אֲבָל אִם רַק לְשֵׁם כֵּן, הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ עִם הָאֹכֶל שֶׁיָּבִיא מִמִּצְרַיִם, וְעַל כֵּן חָזַר וְאָמַר – לָגוּר שָׁם, וְאַל תִּתְמַהּ עַל כָּךְ שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הִשְׁתַּקֵעַ שָׁם, כִּי הַסִּבָּה הָיְתָה – כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ, וְעַל כֵּן לֹא סַגִּי לֵיהּ בְּכָךְ שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ בָּר וְאֹכֶל לִמְקוֹמוֹ, כִּי לֹא יוֹעִיל הַדָּבָר כְּלָל, כִּי הָרָעָב כָּבֵד שָׁם, וְאַחֲרֵי שֶׁיֹּאכְלוּ – מַה יִּהְיֶה עִמָּם, וְלָכֵן הָיָה חַיָּב לָגוּר שָׁם, וְהוּא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט.

[ט] וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וְיֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר, שֶׁבָּא לְרַמֵּז עַל הָרָעָב הָרוּחָנִי, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַיֵּם הַיִּעוּד (עָמוֹס ח, יא): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אֱלֹקִים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'"; וְהַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישָׁה רַעֲבוֹן וְאֵינָהּ מוּדַעַת לְעֹמֶק הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהּ, הִיא נוֹפֶלֶת לְעֹמֶק שֶׁל בְּחִינַת מִצְרַיִם. וְזֶהוּ וַיֵּרֶד אַבְרָם – רֶמֶז לְבַר יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְרֶמֶת לוֹ יְרִידָה עֲצוּמָה, מִצְרַיְמָה – כַּאֲשֶׁר יוֹרֵד לִבְחִינַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד): 'כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנּוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל'. וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁסּוֹבֶלֶת נְשָׁמָה יְהוּדִית בִּהְיוֹתָהּ בְּמָקוֹם נָמוּךְ כָּזֶה, אֲבָל הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת שֶׁבָּאָה לָגוּר שָׁם מִלְּשׁוֹן גֵּרוּת וְאַרְעַי, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁקְעָה שָׁם – אֲזַי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ, כִּי עֶצֶם הַיְרִידָה לְשָׁם, גּוֹרֶמֶת יְרִידָה נוֹסֶפֶת וְהַכְבָּדָה, כִּי גּוֹרֶרֶת וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁיְּרִידָה אַחַת קְטַנָּה גּוֹרֶמֶת עוֹד יְרִידָה וְכוּ', וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז.

[י] וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וְיֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר, כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וַיְהִי כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, וּמַדּוּעַ חִלְּקוֹ לִשְׁנֵי פְּסוּקִים? אֶלָּא שֶׁבָּא לְהַדְגִּישׁ, כִּי לֹא יָרַד אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְאֶרֶץ מִצְרַיִם הַטְּמֵאָה – עֶרְוַת הָאָרֶץ, כִּי אִם רַק אַחֲרֵי שֶׁהָיָה כָּבֵד הָרָעָב, וּבַתְּחִלָּה לֹא רָצָה לָרֶדֶת תֵּכֶף וּמִיָּד לְשָׁם, אַךְ לְאַחַר שֶׁהָיָה הָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ אָז יָרַד מִצְרַיְמָה, וְעַל כֵּן פָּסְקָא פְּסוּקָא בְּסַכִּינָא חֲרִיפָא, לְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, מִדַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהָיָה יָכוֹל – הָיָה מַחֲזִיק מַעֲמָד שֶׁלֹּא לֵירֵד, וְרַק אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרֵירָה – הָלַךְ מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נְפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בָּרָעָב, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ.

[יא] וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וְיֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר, כִּי הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁ'אֶרֶץ' הִיא בְּסוֹד הַמַּלְכוּת, וְכַאֲשֶׁר אֵין הַסְּפִירוֹת מַשְׁפִּיעוֹת שֶׁפַע לַמַּלְכוּת – לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְאַבְרָהָם הוּא בְּסוֹד מִדַּת הַחֶסֶד. וְכַאֲשֶׁר אַבְרָהָם יוֹרֵד לְמִצְרַיִם לְהַעֲלוֹת בֵּרוּרִים וּלְתַקֵּן הַמַּלְכוּת – לָגוּר שָׁם, כִּי הוּא אָזֵיל עִם כּוּלְּהוּ יוֹמִין, וּמִצְרַיִם, הִיא מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְכַאֲשֶׁר מַכְנִיעִים אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם – מְתַקְּנִים סוֹד הַמַּלְכוּת. וְזֶהוּ כִּי כָּבֵד – בְּגִימַטְרִיָּא כ"ו, כַּמִּסְפָּר שֵׁם הֲוָיָ"ה הַקָּדוֹשׁ. הָרָעָ"ב – רַ"ב נִיצוֹצִין, וְהָע' הוּא גְּבוּרוֹת, שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת הִמְשִׁיכוּ אוֹרוֹת לַמַּלְכוּת, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן; וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד.

[יב] וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. וִיבֹאַר עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ, כִּי הִנֵּה הַזּוֹכֶה לָדַעַת תָּמִיד, אֶת הַשֵּׁם שַׁדַּי הַקָּדוֹשׁ וְעִנְיָנוֹ עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז,  שֶׁהוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שַׁדַּי – שֶׁיֵּשׁ דֵּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בֶּאֱלֹקוּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ שֶׁפַע בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ אֲפִילוּ לְרֶגַע מֵהַיְּדִיעָה הַזֹּאת, וּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַצֵד לִפְנֵי עֵינָיו כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְכָל כֻּלּוֹ בִּפְנִימִיּוּתוֹ – הוּא אֵשׁ לֶהָבָה לִבְעֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָדָם כָּזֶה – שֶׁאוֹחֵז בְּמַדְרֵגוֹת נִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלּוּ, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִבּוֹ חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזֹאת, וְכָל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ אֲחוּדִים וּדְבוּקִים בִּדְבֵקוּת אֲמִתִּית בְּאֵל חָי – אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עָלָיו נִמְשֶׁכֶת רוּחַ קְדוֹשָׁה נוֹרָאָה מְאֹד, וְהוּא גָּדֵל וּמַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל פַּעַם. וְהַהַשָּׂגוֹת הָאֵלּוּ, הֵן בְּחִינַת חִדּוּשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה בְּרוּחָנִיּוּת. וּקְדֻשָּׁה מוֹשֶׁכֶת קְדֻשָּׁה, שֶׁנִּשְׁמַר מִכָּל סְרַךְ שֶׁל הֵפֶךְ הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי פְּגַם כָּלְשֶׁהוּ בְּאוֹת קַיָּמָא קַדִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן, וְאִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן כט): 'וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין שֶׁהוּא הַבְּרִית קֹדֶשׁ, 'שַׁדַּי', עַל שֵׁם שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ – לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים לְכָל פְּרָט וּפְרָט כְּפִי צָרְכּוֹ, וַאֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִים; וְזֶה מַה שֶּׁקּוֹרֵא הַפָּסוּק אֶל הָאִישׁ הַכָּשֵׁר הַנִּלְבָּב: אֲנִי אֵל שַׁדַּי – אֲנִי אֵל כָּזֶה, שֶׁאִם תִּהְיֶה דָּבוּק בִּי, וּשְׁמִי שַׁדַּי, אַתָּה תִּזְכֶּה לְהִתְרוֹמֵם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת פְּרֵה וּרְבֵה – שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ [וּמִכָּאן גַּם רֶמֶז לִפְקִידַת עֲקָרוֹת]. הִתְהַלֶּךְ לְפָנַי – אִם תִּזְכֶּה, שֶׁדְּבֵקוּתְךָ הָעֲצוּמָה תָּבִיא אוֹתְךָ לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁכָּל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ שֶׁלְּךָ בְּזֶה הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", וְתִתְהַלֵּךְ תָּמִיד לְפָנַי, כְּבִהְיוֹתְךָ בְּמוֹשָׁב הַמֶּלֶךְ, אֲזַי – וֶהְיֵה תָמִים, תִּהְיֶה מִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִשְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וּמִכָּאן גַּם רֶמֶז, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּמִדַּת הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ מֵגִיס לִבּוֹ לָלֶכֶת בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנּוּ, לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת, שֶׁהֵן לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, רַק מִתְאַמֵּץ לְהַכְנִיס פְּנִימִיּוּת בְּכָל עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה שֶׁעוֹשֶׂה, וּמְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה בְּכַוָּנַת הַלֵּב כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים [בְּיוֹדְעוֹ, כִּי אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הִיא לְכָל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה, וְאֵינָהּ רַק לְמוּרָמִים מֵעָם וְכוּ'], וְכֵן תְּפִלּוֹת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ', בְּאֹפֶן כָּזֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר מֵעַצְמוֹ כָּל מִינֵי מְקַטְרְגִים עַל קְדֻשַּׁת נִשְׁמָתוֹ, וְהָאוֹרְבִים לְהַפִּילוֹ בִּמְצוּדַת שַׁחַת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, הֱיוֹת וְאָנוּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל זֶה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִמָּרוֹם – הִתְהַלֶּךְ לְפָנָי וֶהְיֵה תָמִים; אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

[יג] וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. בְּרַשִׁ"י, הוּא נִמְרוֹד, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם פּוֹל לְתוֹךְ כִּבְשָׁן הָאֵשׁ. הִנֵּה דַּוְקָא עַל יְדֵי אוֹתוֹ רָשָׁע, נִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְנִמְצָא, שֶׁכָּל הַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיָה בּוֹ, הָיָה רַק דָּבָר זֶה – שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִתְגַּלֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם, וְלָכֵן קָרָא לוֹ כָּעֵת בִּשְׁמוֹ זֶה, כִּי זוֹ מַהוּתוֹ, וְאַף שֶׁהוּא הִתְכַּוֵּן לְרָעָה, אֲבָל תּוֹרַת אֱמֶת קוֹרֵאת בַּשֵּׁם הַהוּא, שֶׁעִמּוֹ נִתְגַּלָּה יִּחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

[יד] בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר. וּבְרַשִׁ"י, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְּאַבְרָהָם לְמַפְרֵעַ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מב, ז). וְהִנֵּה זֶה הָיָה נֵס בְּתוֹךְ נֵס, כִּי הַנֵּס הָרִאשׁוֹן הָיָה שֶׁהֵם רָאוּ אֶת הַנֵּס בְּעֵינֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁאֵרַע דָּבָר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַנֵּס הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁרָאוּ בָּזֶה אֶת יַד ה', וְלֹא קִלְקְלוּ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ מִקְרֶה וְכוּ', חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָתָם בַּנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לְמֶלֶךְ סְדוֹם, וּכְבָר עָלוּ לְדַרְגַּת אֱמוּנָה, יָכְלוּ לְהָכִיל בְּקִרְבָּם אֶת הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה בַּנֵּס וָפֶלֶא הֶעָצוּם שֶׁיָּצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, כַּאֲשֶׁר רָצוּ לְהַכְחִישׁ נִמְרוֹד וַאֲנָשָׁיו. וּמִזֶּה לוֹקְחִים עֵצָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי אִם נַשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וְהֵם שִׁנּוּי הַטֶּבַע, וְנֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא בְּכָךְ לְיוֹשְׁבֵי תֵּבֵל שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם לַאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, אֲזַי נִתְעַלֶּה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, וְנַשְׂכִּיל לְהָבִין אֶת אֲמִתַּת הַנִּסִּים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה ה' לְעַמּוֹ הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, וְכָל הַטֶּבַע כֻּלּוֹ הוּא הַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַכֹּל כִּסֵּא לָאוֹר הָאֱלֹקִי הַמֵּאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְכָל עֲבוֹדָתֵנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ הִיא לְגַלּוֹת זֹאת תָּמִיד.

[טו] וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם. בְּרַשִׁ"י, מִי גָּרַם לוֹ זֹאת, יְשִׁיבָתוֹ בִּסְדוֹם. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה שִׁנְּתָה כָּאן בַּלָּשׁוֹן, לִכְתֹּב לָשׁוֹן מְיֻחָד, שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'יוֹשֵׁב', עִנְיַן עַכָּבָה וּשְׁהִיָּה, כִּי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין וַיָּגָר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן דִּירָה וְהִתְגוֹרְרוּת, אֲבָל הוּא מִלְּשׁוֹן גֵּרוּת, לִלְשׁוֹן יְשִׁיבָה שֶׁהִיא קְבִיעוּת יוֹתֵר, וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין אַבְרָהָם לְלוֹט, שֶׁאַבְרָהָם רָאָה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא גֵּר וְאוֹרֵחַ נוֹטֶה לָלוּן, וְעַל כֵּן הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת רָמוֹת בְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה, כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא כְּלֹא מוּל הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ, וּבַמֶּה נֶחְשָׁב כָּל הָעוֹלָם וַהֲבָלָיו לְמוּל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַזֹּאת, לֹא כֵן לוֹט, יָשַׁב בִּסְדוֹם, כַּאֲשֶׁר בָּא לִסְדוֹם נַעֲשֶׂה חֵלֶק מֵהַמָּקוֹם, וְדֵין גְּרָמָא לֵיהּ בִּישׁוּתָא. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כָּל עוֹד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כִּשְׁלִיחַ בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנְיֵן בַּדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים כָּאן סְבִיבוֹ אֶלָּא לִבּוֹ לְמַעְלָה, לְאֵל נוֹרָא עֲלִילָה, שֶׁנִּשְׁלַח לְהָבִיא לוֹ אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁנִּדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לַהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב וְכוּ', הָרַחְמָנוּת גְּדוֹלָה עָלָיו, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. וְנִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁאָנוּ כָּאן חַיִּים בָּעוֹלָם עֲרַאי, וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לָנוּ כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַמְצַעֲרִים וְהַמַּטְרִידִים אוֹתָנוּ מִשִּׂמְחַת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

[טז] עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחֲלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, וְאֵיךְ יושוו כֻּלָּם בַּשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, כַּאֲשֶׁר יַכִּירוּ הַכֹּל כִּי הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ – מֶלֶךְ הָעוֹלָם, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז יַשְׁווּ כֻּלָּם אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם, וְאַף אֵלּוּ שֶׁנִּלְחֲמוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ לְמַעַן דָּבָר זֶה גּוּפוֹ, לָדַעַת מַהוּ רָצוֹן הַמֶּלֶךְ, וְאֵיךְ מַשְׁכִּינִים שְׁכִינַת עֻזּוֹ בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת, וְאִם הָיְתָה כַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם, אֶל עֵמֶק הַמֶּלֶךְ – יִתְקַיֵּם בָּהֶם וְאֶת וָהֵב בְּסוּפָה, שֶׁלֹּא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְזֶהוּ עֵמֶק שָׁוֶה – הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וְעַל כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׂנְאָה וּמַחְלֹקֶת הַסִּימָן הוּא שֶׁלֹּא הִשְׁווּ אֶת לִבָּם לַעֲבֹד אֶת הַמֶּלֶךְ.

וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד, שֶׁגַּם בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם יֵשׁ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁהַמְּנִיעוֹת מוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה וְנִלְחָמוֹת בּוֹ וְהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְהָעֵצָה עַל זֶה, לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה', הַיְנוּ לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַחְקוֹק בְּדַעְתּוֹ אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ נִמְצָא וְכוּ', וְאָז יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַמּוֹנְעִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי זוֹ הַשְּׁלֵמוּת הַנִּרְצֵית, לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַשְּׁלֵמוּת הָעֲתִידָה שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חִלּוּקִים בֵּין אָדָם לְעַצְמוֹ וּבֵין אָדָם לְזוּלָתוֹ, אֶלָּא תִּהְיֶה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּהִירָה בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

[יז] וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. וְיֵשׁ לוֹמַר, עַל פִּי מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן לד): אֱמוּנָה חָשׁוּב כִּצְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים. אֱמוּנָה בְּגִימַטְרִיָּה בָּנִים; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיֵשׁ לְבָאֵר זֹאת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא לְגַלּוֹת לַאֲחֵרִים וּלְפַרְסֵם אֶת הָאֱמוּנָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְזֶהוּ סִימָן מֻבְהָק, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, כִּי לֹא יְגַלֶּה וִיפַרְסֵם אֶת הָאוֹר אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵיוָן דְּטָרִיד לְמִפְלָט סִימָן שֶׁהוּא מָלֵא מֵאוֹר הָאֱמוּנָה, כַּנּוֹדָע.

וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד, אֲשֶׁר וְהֶאֱמִן יֵשׁ לוֹ מַשְׁמָעוּת שֶׁגּוֹרֵם לַאֲחֵרִים לְהַאֲמִין, וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה, שֶׁזּוֹ הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לְהוֹרוֹת לַאֲחֵרִים אֶת דַּרְכֵי הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין אֻמְלָל יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאֵין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשְׂכִּיל אֲחֵרִים – זוֹ הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁזּוֹ סְגֻלָּה לְבָנִים, כִּי הַבָּנִים הֵם בְּסוֹד תַּלְמִידִים, בִּבְחִינַת לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְכוּ', וּמִי שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵר לְעַצְמוֹ בָּנִים בְּרוּחָנִיּוּת, וְיָדוּעַ אֲשֶׁר הַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מֵבִיא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנִים מִשֶּׁלּוֹ, וּכְמוֹ כֵן, מִי שֶׁמְּזַכֶּה אֲחֵרִים, יִזְכֶּה שֶׁגַּם בָּנָיו אַחֲרָיו יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה, וְנִהְיֶה דְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ, וּנְגַלֶּה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים, וְתִהְיֶה לָנוּ נַחַת דִּקְדֻשָּׁה בִּרְאוֹתֵנוּ אֶת בָּנֵינוּ אַחֲרֵינוּ דְּבֵקִים בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.