וְאֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…
עוֹלָמֵנוּ הַפְּרָטִי מְשֻׁפָּע בַּמַּסָּעוֹת. אֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמַן נוֹסְעִים. גַּם אִם פִיזִית אָנוּ מְקֹרְקָעִים.
נַפְשֵׁנוּ נוֹסֶקֶת אֶל עָל וְצוֹנַחַת אֶל תְהוֹם, נָעָה לַמִּזְרָח וְנָדָה לַמַּעֲרָב. מֹחֵנוּ הֶעָמוּס, כְּבָר מִזְּמַן הָפַךְ לִהְיוֹת מַחְסָן הַמֵּכִיל אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת, הַמְּדִינוֹת, הָעֲיָרוֹת, הַתַּרְבּוּיוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ עוֹד מַה עוֹד? אֲנַחְנוּ דְּחוּסִים, צְפוּפִים – אֵינֶנּוּ שׁוֹקְטִים עַל שְׁמָרֵנוּ.
הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה הִיא: מַה הַתַּכְלִית מִכָּל זֶה? מַה פֵּשֶׁר מַסָּעָהּ שֶׁל נְשָׁמָה אֲצִילִית, בְּעוֹלָם כֹּה חָשׁוּךְ וּמְנֻכָּר? מַה רוֹצִים מֵאִתָּנוּ? הַתְּשׁוּבָה שֶׁבּוֹשֶׁשֶׁת לָבוֹא, מוֹתִירָה אוֹתָנוּ מְתֻסְכָּלִים עַד אֵימָה, הַמַּסָּע תָּם לְקִצּוֹ רַק בַּיּוֹם שֶׁאָנוּ חֲדֵלִים לַחֲשֹׁב.
פֵּשֶׁר הַדָּבָר: אֵין פִּתָּרוֹן.
אֵיזֶה מִין מַסָּע הוּא זֶה? לְלֹא מַטָּרָה… לְלֹא מְגַמָּה… לְלֹא סִיּוּם וְתִיחוּם… סְתָם כָּךְ? נוֹסְעִים? לֹא יִתָּכֵן! אַף אֶחָד לֹא יַסְכִּים לְדָבָר שֶׁכָּזֶה, הַמֹּחַ וְהַלֵּב מִתְקוֹמְמִים – "אֵינֶנּוּ שׁוֹטִים שֶׁל אַף אֶחָד", רוֹצִים פֵּשֶׁר לְהִסְתּוֹבְבוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת סְבִיב עַצְמֵנוּ.
הַמְעַנְיֵן הוּא, שֶׁכְּכָל שֶׁזֶּה נִשְׁמַע מוּזָר וְלֹא רְצִינִי, הָעִנְיָנִים יְגֵעִים לְגַמְרֵי, הַמַּסָּע שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים הָרְגִילִים, הוּא בְּפֵרוּשׁ בַּעַל אֹפִי שֶׁכָּזֶה, רֵיק מִתֹּכֶן וּלְלֹא סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן. לְכוּ וְתִשְׁאֲלוּ בֶּן אָדָם מֵהַיִּשּׁוּב: "בִּשְׁבִיל מַה אַתָּה חַי"? הוּא יַחְפֹּר בְּאֵי אֵלּוּ אִידֵיאוֹת נִמְלָצוֹת, אֲבָל… לֹא תֵצְאוּ בְּרוּרִים! הָאִישׁ פָּשׁוּט לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה הוּא חַי.
גַּם הָאֲנָשִׁים הָרוּחָנִיִּים, שֶׁמַּצְמִידִים כָּל קֶטַע בְּחַיֵּיהֶם לְתֹכֶן מֻכְתָּב מֵרֹאשׁ, בּוֹ הַכֹּל לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַנַּעֲלֵית, לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, גַּם הֵם לֹא יוֹדְעִים לִפְתֹּר אֶת חִידַת הַחַיִּים, וּלְבָאֵר נָכוֹן אֶת פֵּשֶׁר הַקָּוִים הַמּוֹבִילִים אֶל מַטְּרָתָם. כְּלוּם. עוֹלָם נֶעְלָם וְכָמוּס.
כָּל זֶה הָיָה טוֹב וְיָפֶה עַד הַהִתַּקְּלוּת הָרִאשׁוֹנָה עִם הַמַּסָּע הֶחָבִיב הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְחַיֵּךְ אֶל הַנּוֹסֵעַ כַּמְּצֻפֶּה, אָז קֹשִׁי הַחִידָה מִתְגַּבֵּר שִׁבְעָתַיִם, אַף אֶחָד לֹא מוּכָן לִסְבֹּל סְתָם… מֻכְרָח לִהְיוֹת פֵּשֶׁר לְמַּה שֶּׁקּוֹרֶה… אֲבָל מַהוּ הַפֵּשֶׁר הַזֶּה? וְלָמָּה הוּא בָּא?
בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, אֵינֶנִּי בָּטוּחַ שֶׁהָאָדָם מְחַפֵּשׂ פֵּשֶׁר מְדֻיָּק, לֹא זֶה מַה שֶּׁמְּעַנְיֵן אוֹתוֹ, כָּרֶגַע, בְּשִׂיא עֹמֶק צָרוֹתָיו. הַפֵּשֶׁר הַחֲמַקְמָק, רַק מְגַלֶּה לוֹ, שֶׁלִּכְאוֹרָה מִתְנַכְּלִים אֵלָיו, לוּ רַק הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ שֶׁהִיא סִבָּה, וְלֹא מְשַׁנֶּה כְּרֶגַע מַה הִיא… הָיָה נִרְגַּע. לֹא מִתְעַלְּלִים בִּי סְתָם.
בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי, מְתֹאָר מַסָּע יִשְׂרָאֵל, הָחֵל מֵהַיְּצִיאָה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד הַחֲנָיָה הַקְּרוֹבָה לִכְנִיסָתָם לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, מַסָּע מְיַגֵּעַ לְכָל הַדֵּעוֹת. מַה מִּסְתַּתֵּר בְּכָל הַתֵּאוּרִים הַלָּלוּ? גַּם אִם אֵינֶנּוּ מִתְיַמְּרִים לַעֲסֹק בְּכִבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּדְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לִתְפִישַׂת עוֹלָם הַסּוֹד וְהָרָז, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְעַלֵּם מִפָּסוּק מְפֹרָשׁ, הַמַּדְגִּים לָנוּ הֵיטֵב, אִם לֹא אֶת פֵּשֶׁר הַמַּסָּע, לְפָחוֹת אֶת גּוֹלַת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁלּוֹ.
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'. וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם… (בַּמִּדְבָּר לג, ב), שְׁלֹשֶׁת הַמִּלִּים: עַל פִּי הַשֵּׁם! הֵן הַיְּדִיעָה הַנְּחוּצָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמַסָּעָם, וַחֲשׁוּבָה גַּם לְכָל יָחִיד מֵאִתָּנוּ בְּמַסָּעוֹ הַלֹּא-פָּתוּר בְּעַרְבוֹת עוֹלָמוֹ הַפְּרָטִי.
רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע הִתְבַּטֵּא בְּשִׂיחַת קָדְשׁוֹ: 'יְהוּדִי לֹא הוֹלֵךְ… יְהוּדִי מוֹלִיכִים אוֹתוֹ!'
הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן מֵהַפְּגִישׁוֹת הֲלֹא מְתֻכְנָנוֹת עִם אֵרוּעִים שׁוֹנִים בַּחַיִּים, פָּגִים, כַּאֲשֶׁר חָקוּק בְּלֵב הַנּוֹסֵעַ, שֶׁהַמַּדְרִיךְ שֶׁלּוֹ, הָאִישִׁי וְהַפְּרָטִי הִנּוֹ ה', הַבּוֹרֵא… זֶה שֶּׁמַּנְהִיג אֶת הַמַּסָּע.
וְאָמַר עוֹד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ: "בְּוַדַּאי נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת בַּתּוֹרָה, לְהוֹרוֹת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, לֵידַע הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֲשֶׁר יֵלֵךְ בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לִסַּע מִמַּסָּע לְמַסָּע, וְיָדוּעַ שֶׁכָּל הַמַּסָּעוֹת הֵם בְּחִינוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים"…
"וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', פֵּרוּשׁ, מֹשֶׁה כָּתַב בַּתּוֹרָה הַמַּסָּעוֹת אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִתְּחִלַּת יְצִיאַת הָאָדָם מֵרֶחֶם אִמּוֹ, עַד בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הָאָדָם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ עַל פִּי ה', אֲבָל וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם, הַיְנוּ הֵיאַךְ שִׁנּוּ אוֹתָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְלֹא טוֹבִים, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן עַל פִּי הַשֵּׁם" (צִטּוּט מִנֶּכְדּוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם זי"ע).
הַחִידָה תִשָּׁאֵר חִידָה, אַךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁלָּהּ תָּבוֹא עַל יְדֵי תּוֹבָנָה פְּנִימִית, כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמִּי בְּחַיָּי, הוּא פִּי ה' מַמָּשׁ. אוֹ אָז, מִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא, הַשְּׁבִילִים, שֶׁהָיוּ אֲטוּמִים וּמְנֻתָּקִים, מוֹבִילִים מֵעַתָּה אֶל הָאֹשֶׁר הַנִּכְסָף… הַכֹּל כָּתוּב, הַכֹּל רָשׁוּם, צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לָאֱמֶת הַזֹּאת, וְלֹא לְנַסּוֹת לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהּ.
וְלֹא רַק זֹאת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּא מִלְמַעְלָה, וְלֹא רַק בִּידִיעָה שִׁטְחִית וּרְדוּדָה, אֶלָּא שֶׁהַיְדִיעָה הַזֹּאת אוֹפֶפֶת אֶת כָּל כֻּלּוֹ, וְהוֹפֶכֶת לְחֵלֶק מֵחַיָּיו, זוֹכֶה גַּם לָדַעַת אֶת הַפֵּשֶׁר הָאֶפְשָׁרִי לְדַרְכּוֹ בַּחַיִּים. כָּל הַדְּרָכִים וְכָל הַמַּסָּעוֹת הָיוּ דַּרְכֵי לְמִידָה. אַתָּה סְטוּדֶנְט שֶׁל בֵּית סֵפֶר לַחַיִּים, שֵׁב וּלְמַד, אַל תִּהְיֶה תַּלְמִיד סוֹרֵר.
הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדְל מֵרִימַנוֹב זי"ע, הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּקָדְשׁוֹ, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא תִּהְיֶה נַעֲשֵׂית תּוֹרָה שֶׁבָּהּ יִכָּתֵב: "וַיִּסְעוּ מִפְּרִיסְטִיק [מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הַקֹּדֶם] וַיַּחֲנוּ בְּרִימַנוֹב"… כְּלוֹמַר, כָּל דַּרְכֵּנוּ וּמַסָּעֵנוּ – תּוֹרָה הֵמָּה.
וְלֹא רַק הַצַּדִּיק רַבִּי מֶענְדְל זי"ע, אֶלָּא גַּם אָנוּ, תּוֹרָה שְׁלֵמָה יֵשׁ בְּכָל עִנְיַן שֶׁלָּנוּ, הָבָה וּנְגַלֶּה אַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי הַחַיִּים הַלָּלוּ.