{פרשת נח – הִרְהוּרִים תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם}

רְסִיסֵי אוֹרָה מֵאַדֶּרֶת הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה בְּדוֹרוֹתָיו

מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה

 

הָיָה זֶה עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל תַּרְבּוּת חוֹטֵאת, דְּפוּסֵי חַיִּים מֻגְדָרִים מְאֹד. "בָּאנוּ לָעוֹלָם כְּדֵי לֵהָנוֹת"!

הֲנָאוֹת לְלֹא סְיָג, בְּלִי גְּבוּל וּלְלֹא מוֹרָא שָׁמַיִם.

זֶה הָיָה הַדּוֹר הַהוּא שֶׁל הַמַּבּוּל, הַדּוֹר שֶׁמְּסַמֵּל יוֹתֵר מִכֻּלָּם אֶת הַזַּעַם הָאֱלֹקִי, כִּבְיָכוֹל, אֶת גִּלּוּי מוֹרַת רוּחוֹ הַכַּבִּירָה לְמוּל הִתְבַּהֲמוּתָם שֶׁל בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ – מַעֲשֵׂי יָדָיו.

יֵשׁ עֲבוֹדָה מוּסָרִית נוֹדַעַת, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַצִּיּוּר בַּנֶּפֶשׁ, הָבָה נְנַצֵּל כֹּחַ זֶה.

נְנַסֶּה לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מַה מַּשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹטֵא, וְלַחֲלוּטִין…

עוֹלָם בּוֹ אֵין קָם וּמִתְקוֹמֵם, אֵין צַדִּיק בְּדוֹר הַמַּבּוּל.

– 'כָּכָה זֶה הַיּוֹם'… לָבֶטַח אָמְרוּ דַּיָּרֵי תֵּבֵל בְּאוֹתוֹ עִדָּן מַבְהִיל.

הֶרֶס הַמּוּסָר וְהַיֹּשֶׁר הָיָה שִׁיטָתִי, הָעִתּוֹנִים הָיוּ מְלֵאֵי זִמָּה, הַבְּדִיחוֹת הַגַּסּוֹת הָיוּ מְרַפְרְפוֹת בָּאֲוִיר, הַסִּגְנוֹן הָיָה מַתִּירָנִי וּמִתְפַּקֵּר, תַּעֲנוּג מְפֻקְפָּק לְמַרְאֶה סֵבֶל הָאַחֵר, רְמִיסַת זְכֻיּוֹת הַזּוּלַת בְּרֶגֶל נֶהֱנְתָּנִית שַׁחְצָנִית, אֵין מִישֶׁהוּ הַמַּכִּיר דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.

לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּלַמֵּד אֵיזוֹ דֶּרֶךְ חַיִּים נוֹסֶפֶת, שׁוֹנָה. קְצָת יוֹתֵר אַחְרָאִית לְרוֹמְמוּת הָאָדָם, בַּעֲלַת תְּפִישַׂת עוֹלָם גְּבוֹהָה מֵעַל תַּאֲווֹת הַבְּשָׂרִים הַלּוֹפְתוֹת לְלֹא רַחֵם…

לֹא קָם מִישֶׁהוּ בַּעַל תּוֹבָנוֹת עֲמֻקוֹת יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר הַשְׂכָּלָה בְּעוֹד פִּסַּת הֲנָאָה רִגְעִית וְחוֹלֶפֶת, אוּלַי אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה אוֹדוֹת עֹנֶג רוּחָנִי פְּנִימִי, לְעֻמַּת עִנּוּגֵי שָׁוְא קוֹסְמִים וּמְהַתְלִים.

בְּכָל פִּנָּה בָּעוֹלָם שֶׁכָּזֶה – נִתְקַלְתָּ רַק בְּרֹעַ אֵימְתָנִי, הָאֶגוֹ הַמָּאוּס רִחֵף בְּרַדְיוּס פְּרָטִי שֶׁל כָּל יְצוּר, הַדּוֹאֵג רַק לְנוֹחִיּוּתוֹ הָעַכְשָׁוִית, לְלֹא דִּין וּלְלֹא דַּיָּן.

לְכָךְ הִטִּיפוּ, אֶת זֶה לִמְדוּ, חִנְּכוֹ וְגִדְּלוּ אֶת הַדּוֹר…

זוֹהִי דְּמוּתוֹ שֶׁל הַדּוֹר שֶׁפָּגַשׁ בַּמְּחָאָה הָאֱלוֹקִית הַשַּׁלֶּטֶת גַּם בְּעוֹלַם הַבְּחִירָה הָעֲלוּם הַלָּזֶה:

דּוֹר הַמַּבּוּל!

הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ עַל מְצִיאָה שֶׁמָּצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּאוֹתוֹ דּוֹר מְעֻרְפָּל וּמְבֻלְבָּל, בּוֹ סֻלָּם הָעֲרָכִים הָיָה הָפוּךְ כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהוֹבִיל רַק לְאַרְצִיּוּת, לְחָמְרִיּוּת, לִבְהֵמִיּוּת, לְגַסּוּת, לְחֻצְפָּה וּלְרִשְׁעוּת.

אִישׁ אִישׁ נִבְדַּק וְנִמְצָא שֻׁתָּף לַפֶּשַׁע הַגָּדוֹל בַּהִסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית, וְנִדּוֹן, עֵקֶב כָּךְ לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, לְמֵי הַמַּבּוּל הַשּׁוֹצְפִים וְהַקּוֹצְפִים, הַמְּנַקִּים עוֹלָם אֱלֹקִי מִזֻּהֲמַת מַדְמֵנָה גוֹעֲלִית, וּמְטַאְטְאִים אֶת הַקּוֹסְמוּס מֵהַלִּכְלוּךְ שֶׁל הֲפָרַת מוּסָר וּקְדֻשָּׁה…

הָעוֹלָם אוֹמֵר שָׁלוֹם לְיוֹשְׁבָיו.

"יִהְיֶה כָּאן שֶׁקֶט מֻחְלָט"… הִכְרִיז בַּעַל הַבַּיִת הַיָּחִיד, הַשּׁוֹלֵט בְּכִפָּה, הַמִּסְתַּתֵּר בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ.

וְהִנֵּה הוּא נִמְצָא, הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַבּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ – נֹחַ שְׁמוֹ! צַדִּיק הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו, אִישׁ יָחִיד בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.

אֵיזֶה אִישׁ מַדְהִים!

הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'…

כָּךְ כּוֹתֵב ה' בְּפֵרוּשׁ, בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בְּפָרָשַׁת נֹחַ.

פָּרָשָׁה הַפּוֹתַחַת אֶת הָעִדָּן שֶׁלְּאַחֲרֵי שְׁלָב הַנִּקָּיוֹן, שֶׁחָוִּינוּ בִּימֵי חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי – עֲמוּסֵי וה.

נֹחַ זֶה הָיָה הַיְּסוֹד לְבִנְיָן הָעוֹלָם הַמְחֻדָּשׁ, הוּא הָאַבָּא שֶׁל כֻּלָּנוּ, הוּא הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ, הוּא הַתַּמְרוּר לְדוֹר אַחַר דּוֹר, כָּל דּוֹר וְנִסְיוֹנוֹ הוּא, כָּל תְּקוּפָה וּתְמוּרָתָהּ, כָּל שָׁעָה וּמִבְחָנָהּ הַקָּשֶׁה – – –

כָּל אָדָם פְּרָטִי בַּאֲשֶׁר הוּא…

מִתְבַּקֵּשׁ בְּמַפְגִּיעַ: "הֶיֵה אַתָּה הַנֹּחַ שֶׁל דּוֹרְךָ", הַמַּצִּיל שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת, הַמְמַקֵּד אֶת הָעַיִן הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁמּוֹצֵאת אֶת חִנְּךָ לְנָכוֹן בְּעֵינֵי ה'.

כֵּן, אַתָּה, וַאֲנִי, וְכֻלָּנוּ, הָבָה נַבִּיט עַל הַפָּרָשָׁה הָעֲגוּמָה הַזֹּאת, בָּהּ בָּא לִידֵי בִּטּוּי הַמַּנְגָּנוֹן הָאֱנוֹשִׁי הַמְּעֻוָּת, הַשּׁוֹאֵף לְחַסֵּל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת תָּא מִשְׁפַּחְתּוֹ הַחַמִּים, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ גַּם אֶת שְׁפִיּוּת נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֶקֶת, הַגּוֹרֵם לְהֶרֶס הַמִּין וּלְחֻרְבָּן הָעוֹלָם הַיָּפֶה הַזֶּה.

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן בְּעַיִן מְחַפֶּשֶׂת אַקְטוּאַלְיָה, נִשְׁתּוֹמֵם עַל הַהַקְבָּלָה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת בֵּין דּוֹרֵנוּ הַמְסֻבָּךְ בְּתִקְשֹׁרֶת וִיזוּאָלִית, מְקֻוֶּנֶת, כְּתוּבָה וְאֶלֶקְטְרוֹנִית, הַשּׂוֹחָה בְּמֵי בִּיּוּב שֶׁל עֹמֶק רָע טוֹטָאלִי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ, וְנַחְלִיט, הַאִם אָנוּ נִסְחָפִים בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים שֶׁל הָעֹנֶשׁ הָאֱלֹקִי אוֹ שֶׁמָּא נִכָּנֵס לַהֲגָנָה שֶׁל תֵּבַת נֹחַ הָעַתִּיקָה.

הַבְּחִירָה בְּיָדֵינוּ, הַאִם לִהְיוֹת 'נֹחַ', אוֹ שֶׁמָּא לְהִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל.

הָעֹנֶשׁ שֶׁל דּוֹרֵנוּ אֵינוֹ בָּא בְּצוּרַת מַבּוּל רָטוּב…

בְּדוֹרֵנוּ, עֶצֶם הַשְּׁהִיָּה מִחוּץ לְתֵבַת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הַשּׁוֹטְטוּת בַּכְּפָר הַקָּטָן שֶׁל הָעוֹלָם הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה הַחוֹשֵׂף הַכֹּל, לְלֹא הֲבָנָה לִצְרָכָיו הַבְּסִיסִיִּים וְהַפְּשׁוּטִים – הִיא הָעֹנֶשׁ עַצְמוֹ.

לְמַה שֶׁלֹּא זָכוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל – נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ…

אָנוּ כֵּן נַצְלִיחַ לִבְרֹחַ מֵהָעֹנֶשׁ הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁהוּא: "לִהְיוֹת רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"…

בּוֹא "נֹחַ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו"! הַקְשֵׁב נָא לְקוֹל ה' הַקּוֹרֵא לְךָ מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל – – –

הִתְהַלֶּךְ עִם הָאֱלֹהִי'ם וְהִנָּצֵל!

*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות