{פרשת נח – הארות בפסוקי הקודש (1)}

רמזי פרשת נח (1)

שבת פרשת נח תשע"ז

[א] אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. וּבְרַשִׁ"י, עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבָא לְתָרֵץ בָּזֶה, לָמָּה מִיָּד אַחַר הַזְכָּרַת תּוֹלְדוֹתָיו, צִיֵּן הַכָּתוּב שֶׁהָיָה צַדִּיק, וְלֹא פֵּרֵט מִיָּד אֶת בָּנָיו שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ, שֶׁאֵלּוּ הָיוּ תּוֹלְדוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו הֵם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְתוֹלָדוֹת טוֹבִים, הוּא מֵחֲמַת הֱיוֹת הָאָדָם הַמּוֹלִידָם טוֹב וְצַדִּיק בֶּאֱמֶת, וְנִמְצָא, שֶׁזֶּה עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁהָאָב עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יִלְמְדוּ, וְלֹא רַק בְּדֶרֶךְ חִיצוֹנִית אֶלָּא אִם בִּפְנִימִיּוּתוֹ וּבְתוֹכִיּוּתוֹ הוּא טוֹב בֶּאֱמֶת, הֲרֵי שֶׁזֶּה מַשְׁפִּיעַ עַל הַדּוֹרוֹת, וְלָכֵן כְּתִיב – בְּדוֹרוֹתָיו, כִּי צִדְקוּתוֹ וּתְמִימוּתוֹ הִשְׁפִּיעוּ עַל הַדּוֹרוֹת, וְכָל מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בָּעוֹלָם, נִמְשֶׁכֶת צִדְקָתוֹ מִנֹּחַ שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁתֹּאַר בְּתֹאַר כָּזֶה – צַדִּיק תָמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו.

וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה, לְהַכְשִׁיר מַעֲשָׂיו לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כִּי בֶּאֱמֶת, עִקַּר חִסָּרוֹן הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת חֲשִׁיבוּת פְּעֻלּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בָּעוֹלָם, וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ, מִי אֲנִי בִּכְלָל, וְהַיֵּצֶר מַלְבִּישׁוֹ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה הַפְּסוּלָה, כְּאִלּוּ אֵין מִסְתַּכְּלִים עָלָיו כְּלָל, וְאֵין מַהוּתוֹ מַכְרַעַת כְּלָל בָּעוֹלָם. אֲבָל אִם הָיָה מְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעָלָיו עוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְכָל חִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ גּוֹרֵם זַעֲזוּעַ בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: 'עָבַר עֲבֵרָה אַחַת מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם' וְכוּ', הָיָה נִזְהָר בְּיוֹתֵר. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו – שֶׁהַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְצִדְקוּת אֲמִתִּית, הוּא לִזְכֹּר הֵיטֵב, שֶׁפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ וּמַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ מַשְׁפִּיעִים, לֹא רַק לְעַצְמוֹ, כִּי אִם גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְאָז יֶחֱרַד הָאִישׁ וְיִלָּפֵת לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן וְלִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

[ב] אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. וּבְרַשִׁ"י, עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים. בְּעִקְבוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף וְלוֹמַר עוֹד בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, כִּי הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הִיא בְּחִינַת תּוֹלָדָה, הַיְנוּ שֶׁהוּא מֵנִיחַ אֵיזוֹ קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, שֶׁהִיא עוֹשָׂה פֵּירוֹת, וּמְאִירָה אֶת הָעוֹלָם וּמְגָרֶשֶׁת אֶת הַקְּלִפּוֹת הַמַּסְתִּירוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם הָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים זֹאת, הָיוּ מְדַקְדְּקִים מְאֹד בְּכָל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים, וְכֵן הָיוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת בְּתַכְלִית הַהִדּוּר, כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אָדָם מוֹלִיד בֶּן, וְהוּא נִצְחִי, כִּי מֵבִיא עוֹד בָּנִים וְהֵם מְבִיאִים עוֹד וְכוּ', כָּךְ הַמִּצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, הִיא נֵר הַמְּאִירָה, וּמֵהָאוֹר הַזֶּה – נוֹלֶדֶת עוֹד טוֹבָה רוּחָנִית, שֶׁמְּבִיאָה עוֹד וְכוּ', וְזֶהוּ שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, תּוֹלְדוֹת מַמָּשׁ, הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, אֵלֶּה תֹּלְדוֹת נֹחַ – נֹחַ אִישׁ צַדִּיק, כִּי בָּזֶה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְווֹת בְּדוֹר כָּזֶה, הָיָה הַגְּרָמָא הַגְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק, כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, נִמְצָא, שֶׁאֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ"י רַק כְּדֵי לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ שִׁנְּתָה הַתּוֹרָה, וּבָא כִּמְתָרֵץ, שֶׁהֲרֵי כֵּן אָמְרָה תּוֹרָה הַתּוֹלָדוֹת – הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶּׁגָּרְמוּ לוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק תָמִים וכו', אֶלָּא בָּאָה לְהוֹרוֹת יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁנָּבִין דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל מַהִי מִצְוָה, וּמַהִי תּוֹלָדָה בֶּאֱמֶת שֶׁעוֹשִׂים הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, כִּי סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עָבֵיד פֵּרִין, כַּנּוֹדָע.

[ג] אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁהִזְכִּיר כָּאן שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר, והן: יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, יַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, מַדְרֵגָה אַחַת הִיא מַדְרֵגַת 'אִישׁ', שֶׁמְּרַמֵּז עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבְּכָךְ נִקְרָא אִישׁ, כִּי לְלֹא תּוֹרָה אֵין לְאָדָם קִיּוּם, וְכָל עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. 'צַדִּיק' מְרַמֵּז עַל יִקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא סוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", 'תָּמִים' הוּא סוֹד זִכָּרוֹן יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁאָז תַּם וְנִשְׁלָם פֶּרֶק עֲבוֹדַת הָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו, וְהָאָדָם הַחוֹשֵׁב עַל זֶה הוּא הַתָּמִים הָאֲמִתִּי, וְשָׁם מְרֻמָּז אוֹתִיּוֹת מֵת, וְזֶה סוֹד הָאֱמֶת, שֶׁהִיא אֶ'הְיֶה מֵ'ת, וְהַשֵּׁם יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַחְשׁׂב תָּמִיד מִמֶּנּוּ, שֶׁבָּזֶה כְּלוּלִים כָּל שָׁלֹשׁ הָעֵצוֹת, וְזֶה הִצִּיל אֶת נֹחַ מֵרֶדֶת שַׁחַת.

כִּי בְּוַדַּאי נֹחַ שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, מַה הָיְתָה תּוֹרָתוֹ? שֶׁהָיָה הוֹגֶה בְּתוֹרַת קִרְבַת הָאֱלֹקִים, בִּדְחַלְתָּא דְאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, וְלִמּוּד עָמוֹק זֶה לִמֵּד כָּל יָמָיו עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ וְכוּ', עַד שֶׁהִיא עָמְדָה לוֹ שֶׁלֹּא יָרַד לִמְרִירוּת מַעֲשֵׂי הַדּוֹר הַשָּׁפֵל שֶׁהָיָה בּוֹ, וּמִזֶּה נִקַּח אָנוּ לִמּוּד מוּסָר וְעֵצוֹת, אֵיךְ נִזְכֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה כָּזוֹ שֶׁל עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַעֲצַת הַיֵּצֶר, וּבְכֹחַ הַזֶּה נִחְיֶה אֶת הַחַיִּים בְּשָׁלוֹם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

[ד] צַדִּיק תָּמִים. וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ עִנְיַן צַדִּיק תָּמִים, הַיְנוּ צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, וְכִי מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, הוּא יָכוֹל לְהִקָרְאוֹת צַדִּיק? וּמַשְׁמַע מֵחֲזַ"ל שֶׁזּוֹהִי תּוֹסֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, כִּי בְּפָנָיו לֹא נֶאֱמַר לוֹ צַדִּיק תָּמִים, וְעַל־כֵּן עָלֵינוּ לַחְקוֹר מַהִי מִדַּת צַדִּיק תָּמִים שֶׁנִּתְיַחֵד בָּזֶה נֹחַ הַצַּדִּיק. וְהִנֵּה מָצִינוּ כָּזֹאת אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיָה אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, וְאָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת נִקְרָא תָּם, כִּי הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בִּהְיוֹתוֹ אוֹחֵז בְּמִדַּת הָאֱמֶת, וּמִדָּה זוֹ שֶׁל אֱמֶת בָּאָה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת יְסוֹד צַדִּיק, שֶׁהָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מְיֻחָד בָּהּ, כַּמּוּבָא וְכַיָּדוּעַ, וְהִנֵּה נֹחַ הַצַּדִּיק, מְגַלָּה לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵיךְ זָכָה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁזָּכָה, שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק אֶחָד לִפְנֵי ה' בְּדוֹרוֹ, עַל יְדֵי מִדַּת הָאֱמֶת, וְעַל יָדָהּ זָכָה לִקְדֻשָּׁה מֻחְלֶטֶת, וְעַל־כֵּן אָמְרָה הַתּוֹרָה – צַדִּיק תָּמִים, הַיְנוּ צַדִּיק אֲמִתִּי, וְכֵן מְרֻמָּז בְּמַה שֶּׁאָמַר לוֹ "צַדִּיק לְפָנַי" כִּי "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תְּהִלִּים קא, ז), מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַצַּדִּיק הַתָּמִים שֶׁכֵּן יִכּוֹן לְפָנָיו, וְהָבֵן כִּי נִפְלָא הוּא.

[ה] צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. וְיֵשׁ לוֹמַר, כִּי זֶהוּ סִימָן עַל צַדִּיק אֲמִתִּי, שֶׁגַּם לְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת, אֲנָשִׁים מִתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים לְאוֹרוֹ, וְאַף שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, בִּימֵי חַיָּיו, מוּזָר הוּא לְאָחִיו וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל נֹחַ הַצַּדִּיק, שֶׁהָיוּ רוֹצִים לִשְׁבֹּר הַתֵּבָה וְהָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָל אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁלָּעַג לוֹ – לֹא נִשְׁאַר חַי לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק, אֲבָל בַּדּוֹרוֹת הָאֲחֵרִים, בְּדוֹרוֹתָיו שֶׁל נֹחַ – יָדְעוּ הַכֹּל, כִּי הוּא צַדִּיק תָּמִים לִפְנֵי ה', וְכֵן הוּא נוֹהֵג בְּכָל דּוֹר.

[ו] צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁהוּא צַדִּיק לְעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ עַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים כְּלָל, וְאֵין יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְנֹחַ הַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁדּוֹרוֹ הָיָה דּוֹר מְסֹאָב בְּחֵטְא וְטֻמְאָה, הָיְתָה נִכֶּרֶת מַדְרֵגַת צִדְקָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן אַף שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק תָּמִים לְעַצְמוֹ, אֲבָל דּוֹרוֹתָיו יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֶחָד בְּדוֹרָם שֶׁהוּא נָקִי מִן הַחֵטְא, וְאַף שֶׁלֹּא הָיָה מְלַמְּדָם לְהוֹעִיל, אֶלָּא מְיַסְרָם שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מַבּוּל וְכוּ', אֲבָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים כַּאֲשֶׁר רָאוּ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אֵיךְ שֶׁהַכֹּל נִמְחֶה, וְרַק צַדִּיק אֶחָד נִשְׁאַר – הֲרֵי שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ לִמֵּד אֶת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עַד כַּמָּה הַחֵטְא מֵמִית, וְהוּא מוּסָר גָּדוֹל בִּשְׁבִילֵנוּ, כַּאֲשֶׁר יָחִיד בַּדּוֹר פּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה, אַף שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בְּלִמּוּדוֹ הַטּוֹב בֵּין אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, אֲבָל אִם שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ בִּנְקִיּוּת כָּרָאוּי, נִשְׁאַר לִמּוּד מַהוּתוֹ הַטּוֹב לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, וַאֲנָשִׁים מִתְחַזְּקִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מֵחֲמַת דְּמוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא לִמְדוּ כְּלָל וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם שׁוּם סֵפֶר וְכוּ', אֲבָל קְדֻשָּׁתָם וְצִדְקָתָם נֶעֱרֶצֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁרַק הַזְכָּרַת שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ וּמַעֲשֵׂיהֶם וּפְרִישׁוּתָם מְעוֹרֶרֶת אַהֲבַת וְיִרְאַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ דָּבָר זֶה, וְזֶהוּ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו.