את האלקים התהלך נח
יום ראשון לסדר נח תשפ"ב
איך אדם זוכה להיות צדיק יחיד בדור שלם של רשעים? הפלא הגדול בפרשת נח הוא, שהיה זה לפני מתן תורה, לא היו אנשים מוסריים בעולם בכלל, התדר היה מושחת ביותר, ועלינו להתחקות אחר עקבותיו של אותו צדיק תמים שהיה בדורותיו, אבל הפסוק רומז לנו רמז נפלא, איך נעשה דבר זה? על ידי שאת האלוקים התהלך נח.
לא כתוב "עם האלקים", גילוי האלוקות שבאותו דור לא היו לו כלים של ממש, האנשים התרחקו מלשמוע את דבר הבורא, לא היה להם שיח ושיג עם אלקים, ונח הצדיק התהלך עם האלקים, ובזכות הליכתו הטהורה הזו זכה למה שזכה.
איך מתהלכים עם אלקים? עצם הידיעה שיש אלקים, היא ההתחלה הטובה לכל הענין, אבל לא די בכך, אלא שצריך להאמין שכל מה שאדם שומע, רואה, חווה ומרגיש – הם רמזים אלוקיים למה שקורה עמו ממש. אם אנו שומעים חדשות בעולם, מצער ויסורים עד מקרים מזעזעים, מטוב גמור עד רוע צרוף, עלינו להבין כי כל אלו הם שיעורים ישירים בשבילנו מאת בורא העולם.
השפה שבה משוחח כביכול השם יתברך עם ברואיו היא שפה מיוחדת מאד, היא שפת המציאות, כאשר אדם יודע שאין המציאות מנותקת מדבר ה', ועוד, שאי אפשר להחשיך את האור שלו, אי אפשר לגרום לו להסתלק, לא רק משום שהוא נמצא בכל מקום, אלא בגלל שאין מקום בכלל בעולם, הכל הוא השם יתברך, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, וכל מה שמדברים בעולם שנה נפש, מדברים אודות הקב"ה, שפתו ורמזיו ותורותיו.
ונדרש מכל נברא להטות אזן ועין אל מה שקורה בעולם, לא כסיפוק סקרנות לדעת חדשות, אלא כאשר רואה דברים, הוא חייב להבין מה הם הדברים הללו, מה מלמדים אותו כעת, מה מראים לו, לאן מזיזים אותו. נח הצדיק, במקום להמשך אחר אנשי דורו, למד את מעשיהם, עיין בקרבת אלוקים שבמציאות הדור, ואיך זה פוגש אותו בחייו הקדושים כאשר הוא מתהלך בהם את האלקים.
בהיות האדם באמת לבדו בעולם, ללא אף אחד אחר, כי אם האדם ובוראו, הרי שהחויה הראשונית שלו בכל מה שהוא חווה מובילה אותו אל השרש, אל האלקים שעושה הכל, וגם מכעיסיו ומורדיו, מהם ילמדון ארחות חיים על דרך השלילה. את האלקים התהלך נח.