הִרְהוּר בְּרֶגַע הַיְּצִיאָה מֵהַתֵּבָה
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
מִן הַסְּתָם, כָּל אֶחָד נִתְקָל בָּזֶה…
לִי זֶה קָרָה הֲמוֹן פְּעָמִים. לֹא שֶׁזֶּה מַעֲלִיב, הַהֵפֶךְ, זוֹ סִבָּה לְמַחְמָאָה מְאֹד גְּדוֹלָה, אֲבָל זֶה נוֹתֵן דְּרוֹר לְמַחְשָׁבוֹת כָּלְשֶׁהֵן.
אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְסִנּוּן הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁלֹּא בָּרוּר לְמִי הוּא מְכֻוָּן.
– "יוּ, כַּמָּה יְלָדִים יֵשׁ לָהֶם"!
יֵשׁ אֶת אֵלּוּ הַמַּבִּיעִים הִתְפַּעֲלוּת אוֹ הַעֲרָכָה מְסֻיֶּמֶת, אֲפִלּוּ אִם זֶה רַק לְשֵׁם הַטַּאקְט…
אֲבָל חֶלְקָם, אֲפִילוּ מִתְקוֹמְמִים, אֲפִילוּ מוֹחִים בְּפֵרוּשׁ: "אֵיזֶה חֹסֶר אַחֲרָיוּת"! "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָתֵת תְּשׂוּמֶת לֵב לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים"? "אֵיךְ הֵם יִגְדְּלוּ"? "וּמִי יְפַרְנֵס אוֹתָם"?
יֵשׁ עוֹד אִמְרוֹת שֶׁפֶר מֻפְרָחוֹת בְּתֹם לֵב אוֹ בְּזָדוֹן, אֲבָל הֵן נִלְחָשׁוֹת בִּשְׂטָנִיּוּת מְעוֹרֶרֶת חַלְחָלָה.
הוֹרִים גֵּאִים בְּמִפְעָל חַיִּים (!) מַרְהִיב שֶׁכָּזֶה, מְקַבְּלִים כָּל אֲמִירָה שֶׁכָּזֹאת כְּמֵדַלְיָה נוֹצֶצֶת, אֵיזֶה כֵּיף יְלָדִים, מָלֵא יְלָדִים – מָלֵא עוֹלָמוֹת. כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא בִּטּוּי לִיצִירָה מֻפְלָאָה, זוֹ הִיא הַגְשָׁמָה עַצְמִית בִּמְלֹאָהּ.
לֵךְ וְתַסְבִּיר לְמִישֶׁהוּ דָּבָר שֶׁכָּזֶה…
נַסֵּה לְשַׁכְנֵעַ מִישֶׁהוּ אוֹ מִישֶׁהִי הַמִּתְעַסְּקִים בְּאֵיזֶה עִנְיַן בַּר חֲשִׁיבוּת מַדְרֵגַת-עַל, וְסוֹלְדִים מִמַּעֲצַר הַבַּיִת הַנִּצְחִי שֶׁל גִּדּוּל יְלָדִים… 'הַגְשָׁמָה עַצְמִית' הֵם יִקְרְאוּ לָזֶה.
שְׁבוֹר אֶת הָרֹאשׁ, וְלֹא תַצְלִיחַ לְבָאֵר לְסַהֲרוּרֵי הַחֹמֶר עַד כַּמָּה מְגֹחָךְ לַחְשֹׁב שֶׁכְּתִיבָה יוֹצֶרֶת, לְמָשָׁל, הִיא יוֹתֵר יוֹצֶרֶת מֵעֶרֶב תָּמִים בְּבֵית הַיְלָדִים הַחֲלוֹמִי – לְהַלְבִּישׁ פִּיגָ'מָה לְיֶלֶד חָמוּד… לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ לְקוֹל צְחוֹקוֹ הַכּוֹבֵשׁ.
הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט שֶׁלִּי אוֹמֵר, שֶׁאִם חַיֵּי אָדָם הֵם הֲכִי חֲשׁוּבִים, הֲרֵי שֶׁלִּיצוֹר אוֹתָם אוֹ לְהַעֲנִיק אוֹתָם לְעוֹלָמֵנוּ – זֹאת שְׁלִיחוּת עַל! הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב שֶׁקַּיָּם, וְגַם מֵבִיא סִפּוּק שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ.
לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַטִיף כָּאן לְמַעַן מִשְׁפְּחוֹת בְּרוּכוֹת יְלָדִים. לַמְרוֹת הַמִּצְוָה שֶׁבַּדָּבָר…
אֶלָּא דַּוְקָא בְּפָרָשַׁת נֹחַ, מָצָאתִי תּוֹבָנָה מַפְלִיאָה בְּיוֹתֵר, הַגּוֹרֶמֶת לָנוּ לַחֲשֹׁב לָעֹמֶק עַל כָּל הַנּוֹשֵׂא שֶׁל 'חֵטְא וְתִקּוּן' בַּהֶקְשֵׁר הַזֶּה.
הִנֵּה הַמַּבּוּל הִגִּיעַ כְּעֹנֶשׁ עַל שְׁנֵי דְּבָרִים לֹא נְעִימִים: גֶּזֶל וְנִאוּף! הָעוֹלָם שָׁטַף אֶת הַמְּנֻוָּלִים מַשְׁחִיתֵי-דֶּרֶךְ, וְהֵבִיא לָנוּ שֶׁטַח נָקִי מֵאֲנָשִׁים סוֹטִים.
סוֹף-סוֹף הִגִּיעָה הָעֵת לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים עַל הָעוֹלָם הַמְחֻטָּא, דָּבָר גָּדוֹל קָרָה בָּעוֹלָם! הַבּוֹרֵא הִתְגַּלָּה כְּנוֹכֵחַ בִּלְעָדִי בִּמְלֹא עֻזּוֹ, הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבַר הָאֱלֹקִים.
וּבְכֵן נֹחַ, צַדִּיק הַדּוֹר, יוֹצֵא לִשְׁאֹף לָרִאשׁוֹנָה שְׁאִיפָה נְקִיָּה שֶׁל אֲוִיר נָקִי נְטוּל-חֵטְא, כָּךְ הוּא עוֹמֵד בָּאֲדָמָה חֲדָשָׁה, שְׁקֵטָה מֵרַחֲשֵׁי אֲנָשִׁים וּמַקְשִׁיב לִדְבָרוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא (בְּרֵאשִׁית ט, א):
"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ".
וְהַשְּׁאֵלָה נִזְעֶקֶת:
הָיוּ פֹּה אֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים, שֶׁטִּנְּפוּ אֶת הָעוֹלָם בְּצַחֲנַת פְּרִיקַת מוּסָר, נָאֲפוּ וְקִלְקְלוּ… אָז אֵיפֹה הָאַזְהָרָה-רַבָּתִי לַחֲדָשִׁים, שֶׁבָּאִים לְעוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁהָיְתָה מִתְבַּקֶּשֶׁת לִכְאוֹרָה, כְּמוֹ:
"דַּי! מֵהַיּוֹם מַעֲלִים עַל נֵס אֶת חַיֵּי הַמּוּסָר הַמְּשֻׁבָּחִים".
לְלֹא נִאוּף, לְלֹא גֶּזֶל.
בִּמְקוֹם זֶה… מַה הוּא אוֹמֵר לָהֶם?
– "פְּרוּ וּרְבוּ"!
אַחֲרֵי מַחֲשָׁבָה נוֹסֶפֶת, הַדְּבָרִים נִהְיִּים מְדֻיָּקִים מְאֹד.
– 'אֲנָשִׁים'!
אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא:
– 'הַפְסִיקוּ לִהְיוֹת אֶגוֹאִיסְטִים, אֱנוֹכִיִּים, מַגְשִׁימִים, אֶגוֹצֶנְטְרִיִּים, פְּסִיכוֹפַּטִים רִגְשִׁיִּים, נֶהֶנְתָנִים, הַחוֹשְׁבִים עַל עַצְמְכֶם בִּלְבַד'!
זֶה שֹׁרֶשׁ הַחֵטְא!
יְסוֹד הָרֹעַ!
רִקָּבוֹן פְּרִיקַת הַמּוּסָר וּפֵרוּק הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי.
– הַ'אֲנִי' הָאֶגוֹאִיסְט שֶׁל הָאָדָם הַחָמְרִי.
הָבִיאוּ יְלָדִים! וְהַרְבֵּה…
הַזִיעוּ לְמַעַן חַיִּים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, פַּנְקוּ צֶאֱצָא, גַּדְּלוּ נְעָרִים וּנְעָרוֹת, הֱיוּ אַחְרָאִים לְבִנְיָן עוֹלָמוֹ שֶׁל ה', הֱיוּ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וְלֹא רַק בִּשְׁבִיל עַצְמְכֶם.
רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִבְנוֹת עוֹלָם נָקִי וְזַךְ, אוּנִיבֶרְסַאלִיּוּת שֶׁל הַעֲנָקָה, שֶׁל רְאִיַּת טוֹבַת הָאַחֵר, וְלֹא הַהֲנָאָה הַמְצֻמְצֶמֶת שֶׁל הָאֶגוֹ הַמּוּזָן בַּהֲנָאוֹת חֹמֶר וְגוּף.
בְּמָקוֹם נָכוֹן כָּזֶה – לֹא יִהְיֶה קַיָּם נִאוּף!
בְּזִירָה בָּהּ עֲמֵלִים עַל הַעֲנָקָה וּנְתִינָה, אֵין נְטִילָה חֲפוּזָה מֵהַפְּרִי הָאָסוּר.
עוֹלָמוֹ שֶׁל נֹחַ, אָמוּר לִהְיוֹת, אֵיפֹה, עוֹלָם הַיְלָדִים הַקְּלַאסִי, הַגַּן הַשּׁוֹבָב שֶׁל הַגַּנֶּנֶת הָאוֹהֶבֶת…
הָאִמָּהוֹת הַיְקָרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִפְקִירוּ תֹּאַר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם לְמַעַן נְטִיעוֹת אֲרֻכּוֹת טְוָח שֶׁל עֲצֵי עֵדֶן מְלַבְלְבִים.
הֵן בָּנוּ עוֹלָם טָהוֹר, בּוֹ מֻעֳנָקִים תְּאָרִים לְהִתְמַחוֹת בִּבְנִיַּת גּוּפִים וּנְפָשׁוֹת.
כַּמָּה חָכָם – לָדַעַת אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּפִנּוּק יֶלֶד תַּם, לְהָבִין אֶת הַיֻּקְרָה שֶׁבְּלִטּוּף יַלְדַּת חֶמֶד זַכָּה, לְהַקְשִׁיב לְשִׂיחָתוֹ שֶׁל עוֹלָל טְהוֹר עֵינַיִם.
– זֶהוּ עוֹלָמוֹ שֶׁל נֹחַ!
עוֹלָם שֶׁל 'פְּרוּ וּרְבוּ', עוֹלָם שֶׁל רִבּוּי, עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת, עוֹלָם שֶׁל טֹהַר הַמִּדּוֹת! עוֹלָם שֶׁכָּל אֶחָד דּוֹאֵג לַזּוּלַת, שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ נִבְנֶה מִבְּנִיַּת עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, בּוֹ אֵין לוֹ אֲפִילוּ זְמַן קָט, קַל שֶׁבַּקַּלִּים לִגְרֹם לְהֶרֶס, חֻרְבָּן וְכִלְיוֹן שֶׁל עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.
כְּלוֹמַר, בִּנְיָן הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי רַק כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הָעוֹלָם הַמְחֻדָּשׁ הַזֶּה מִתְעַסְּקִים בְּבִנְיָן, הֱוֵי אוֹמֵר: 'עוֹלָם שֶׁל בּוֹנִים'.
זֶה הַתִּקּוּן לְהֶרֶס הַמּוּסָר וּפְרִיקַת הָעֹל, שֶׁהָאֲנָשִׁים יִחְיוּ לְמַעַן אֲנָשִׁים. מִבַּלְעֲדֵי תּוֹבָנָה עֶקְרוֹנִית זוֹ – אֵין סִכּוּי.