{פרשת נח – עבודת הדורשין לגנאי}

צדיק תמים היה בדורותיו – עבודת הדורשין לגנאי

מוצאי שבת קודש פרשת נח תשפ"ב

 

נח הצדיק, עולם מלא תמורות, התא המשפחתי נהרס כולו, הכל מותר ומומלץ, ואותך ראיתי צדיק תמים בדורותיו, תמים זה שלם, ולמה יש שדורשים לגנאי, הגנאי לא היה שלו, של נח, הגנאי היה בזירת הפעולה, נח חי בדור כזה, שזו היתה העבודה – ללכת בתמימות, כשהגנאי של העולם מתפשט, אזי דורשים גם את העבודה לגנאי, בהכנעה של יראה, בדחלתא דאלוהים התהלך נח, ביראה פשוטה, לפחד מן ההתבהמות ומן הקלקול, זהו צדיק תמים, שמוותר על מדרגות עילאיות של אהבה ענקית, למול המציאות הכואבת הדורשת עבודה פשוטה של יראה של נח, יראה מהמבול, יראה מההשחתה, להיות ירא בדור שלא ירא אלקים. בעומק יותר עלינו להבחין, שאוהבים יש ביניהם תקופות של פירוד כלשהו, כדי להגביר את האהבה, רחימותא דלא קשיר עמה קנאה לאו רחימותא רחימא, האהבה יכולה לבוא אחרי מבחנים קשים, היא כבר נוסתה והגיעה לשיאה הנדרש, לא כן המדלגים לאהבה במקום שאין יראה, זו אהבה עצמית אהבת הטוב שבחלום העצמי והאגואיסטי, לעומת אהבת האמת שבאה גם בשעות קשות שאין בהן אלא יראה. זו היתה עבודתו של נח, עבודת היראה הפשוטה, עבודת התמימות. לעבוד את ה' לפי צורך הזמן, והרקע הדורש שימת לב לטיב העבודה, להתהלך עם האלקים, זה לטייל איתו גם במקום שיש בורות, לעשות אוהל לשכינה כמו תיבת נח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות