{פרשת עקב – יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁשָּׁווֹת פָּחוֹת?}

אִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו

מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה

 

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת עֵקֶב, אָנוּ נִתְקָלִים בְּמֻשָׂג מוּסָרִי מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ז, יב): "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן", מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אִם הַמִּצְוֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו – תִּשְׁמָעוּן'.

אֲנִי מְנַסֶּה לְדַמְיֵן יְהוּדִי כָּשֵׁר וִירֵא אֱלֹקִים, שֶׁמִּנְּעוּרָיו הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם מִצְווֹת, דָּשׁ עַל אֵיזוֹ מִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת בֶּעָקֵב. לֹא מַצְלִיחַ לִי.

יֵשׁ אֲנָשִׁים 'פְּשׁוּטִים' יוֹתֵר, שֶׁבֶּאֱמֶת מְזַלְזְלִים בְּמִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת, וְאוּלַי עֲלֵיהֶם מְדַבֵּר הַפָּסוּק? לֹא יִתָּכֵן! כִּי הֲלוֹא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֶמְרָה לִכְלָל יִשְׂרָאֵל! גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים. וְחוּץ מִזֶּה, וְכִי הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ, הַנִּדָשׁוֹת בֶּעָקֵב, שָׁווֹת אֵצֶל כָּל אֶחָד? וְכִי כֻלָּם מְזַלְזְלִים בְּאוֹתָן מִצְווֹת?

הָבָה וְנַחְשׁׂב מְעַט. לָמָּה בִּכְלָל אָדָם מְקַיֵּם מִצְווֹת? מַה עוֹמֵד בְּבָסִיס הַקִּיּוּם הַזֶּה? מַה חוֹלֵף בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְקַיֵּם רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ?

שָׁם הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הָעִנְיָן.

כָּל מִצְוָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת מְקֻיֶּמֶת עַל יָדֵינוּ, בְּאֵשׁ הִתְלַהֲבוּת קְדוֹשָׁה, תּוֹךְ כְּדֵי הַבָּעַת רִגְשׁוֹת יְהוּדִיִּים עֲמוּקִים, הַמֹּחַ הַחוֹשֵׁב וְהַלֵּב הַמִּתְרַגֵּשׁ נִקְרָאִים לְגִיּוּס מְיֻחָד, בְּעֵת קִיּוּם הַמִּצְוָה.

כְּשֶׁזֶּה אֵין… הֶעָקֵב דָּשָׁה אֶת הַמִּצְוָה.

הַנָּבִיא מַתְרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (יְשַׁעְיָה כט, יג): "וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", כְּלוֹמַר, הַהִתְרַגְלוּת לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ יִרְאָתָם, אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ הִיא, אֵין עֵרֶךְ לְרִיטוּאַל קָבוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ אֶת נִשְׁמָתִיּוּת הַהִתְחַדְּשׁוּת…

אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בֶּעָקֵב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁנִּשְׁכָּחוֹת מִנִּי רֶגֶל, כַּאֲשֶׁר הַמִּצְווֹת כֻּלָּן נַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הָאָדָם בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּבְדִישַׁת עָקֵב. כָּךְ הַנִּסּוּחַ הַמְּדֻיָּק שֶׁל רַשִׁ"י מַצְבִּיעַ עַל כָּךְ: אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת… הַמְּדֻבָּר בִּכְלָלוּת הַמִּצְווֹת, הֵן קַלּוֹת בְּעֵינֶיךָ, אֵינְךָ מְקַיְּמָן בְּרֶגֶשׁ הַדָּרוּשׁ, בְּעֹמֶק הַתּוֹבֵעַ עַיִן בּוֹחֶנֶת. בְּדִקְדּוּק שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, הֲרֵי שֶׁפֹּה וְשָׁם, כְּבָר תִּמְצָא מִצְווֹת שֶׁהֵן 'לֹא חֲשׁוּבוֹת' כָּל כָּךְ בְּעֵינֶיךָ. לְחֶרְדָתְךָ.

'מִצְוָה' הִיא מִלְּשׁוֹן 'צַוְתָּא', שֶׁהִיא הִתְחַבְּרוּת גְּמוּרָה וּמֻחְלֶטֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְלֹא שִׁיּוּר כְּלָל, הִתְאַהֲבוּת הֲדוּקָה אֶל נוֹתֵן הַמִּצְוָה… כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַבְחִינִים, שֶׁבְּעֵינֵינוּ יֵשׁ מִצְוָה שֶׁהִיא פָּחוֹת חֲשׁוּבָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, עָלֵינוּ לִבְדּוֹק אֶת תְּקִינוּתָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַפְּנִימִית שֶׁלָּנוּ, זוֹ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, אֵינָהּ גּוֹרֶסֶת וִתּוּרִים עַל קוּצוֹ שֶׁל תָּג מִמִּכְלוֹל תביעותיה.

הָעָקֵב הִיא הָאֵבֶר הֲכִי פָּחוֹת חָשׁוּב בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם. אָנוּ מַכִּירִים בְּכָךְ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ דּוֹרְסִים וְרוֹמְסִים עַל מַשֶּׁהוּ, הָעָקֵב פּוֹגֶשֶׁת רִאשׁוֹנָה בַּדָּבָר הַנִּרְמָס, אֵין מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מְבַזֶּה מֵאֲשֶׁר רְמִיסָה, דְּרִיכָה, בְּעִיטַת רֶגֶל גַּאֲוָה…

אֵין מִצְווֹת שֶׁשָּׁווֹת פָּחוֹת בְּעֵינֵי הַמַּאֲמִין. יֵשׁ מִכְלוֹל שָׁלֵם שֶׁל הִתְנַהֲגוּת שְׁגוּיָה הַגּוֹרֶמֶת לִמְקַיֵּם הַמִּצְוָה לִרְמֹס, כֵּן… מַמָּשׁ כָּךְ! אֶת מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הַפַּחַד בִּפְנֵי הָאָבְדָן עָשׂוּי לִגְרֹם לְשִׁנּוּי מַהוּתִי בְּמִסְגֶּרֶת חַיֵּינוּ, הַפָּסוּק דּוֹבֵר אֵלֵינוּ מִתּוֹכְכֵי תְּפִישַׂת עוֹלָם רְדוּדָה זוֹ.

וְהָיָה עֵקֶב? תִּשְׁמְעוּן! שָׁם הַמָּקוֹם לְהַעֲמִיק וּלְהַתְחִיל לִבְנוֹת, מִתּוֹךְ הַהֲרִיסוֹת.

תִּשְׁמְעוּן! מִלְּשׁוֹן שְׁמִיעָה, שֶׁהִיא בְּמַהוּתָהּ הָרַעְיוֹנִית הֲבָנָה… כְּדֻגְמַת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, יִתְרוֹ הֵבִין! כָּךְ אָנוּ, בִּהְיוֹתֵנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ חֲסֵרִים אֶת אוֹתָהּ חֶרְדַת-אַהֲבַת מִצְוָה, מְזַלְזְלִים לָדַעַת בְּמִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם.

בְּרַם, הַתִּקּוּן לְכָךְ הוּא: תִּשְׁמְעוּן! לְהַתְחִיל לְהָבִין מַה הֵן מִצְווֹת? מַה אוֹמֵר הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהַבּוֹרֵא בְּעַצְמוֹ מְצַוֶּה מַשֶּׁהוּ וּמְבַקֵּשׁ מִלּוּי רְצוֹנוֹ…

וְכִי נִתַּן לוֹמַר לְמֶלֶךְ: אֶת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ אֲנִי מְקַיֵּם, אֶת הָאֲחֵרוֹת לֹא? וְכִי יֵשׁ לָזֶה שֵׁם אַחֵר חוּץ מִמְּרִידָה בְּמַלְכוּת?

בָּרוּר שֶׁבְּעֶצֶם הַמַּהוּת, אֵין אָדָם שֶׁרוֹצֶה לִמְרוֹד בַּמֶּלֶךְ, כֻּלָּנוּ שׁוֹגְגִים, אֵין לָנוּ יֶדַע וַהֲבָנָה בַּמֶּה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים… אֲבָל בְּמִסְגֶּרֶת הַמַּסָּע שֶׁלָּנוּ אֶל הַשְּׁמִיעָה הַחֲדָשָׁה, אֶל אוֹר 'תִּשְׁמְעוּן', בָּהּ נִזְכֶּה אֶל הַהֲבָנָה הָעֲמֻקָּה בְּמִצְווֹת, הַחֲשִׁיבָה הָאֱלוֹקִית הָאוֹמֶרֶת שֶׁמִּצְוָה הִיא צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת אֶל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שָׁם עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל סְטִיָּה מֵהָעִנְיָן הָאֱלֹקִי לֹא אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר מְרִידָה גַּסָּה בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.

הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו… לָמָּה זֶה? בִּתְפִישַׂת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַדָּשׁ, מֻנָּח בָּסִיס שֶׁעָלָיו נִבְנֶה הַזִּלְזוּל, בָּסִיס זֶה מֻרְכָּב מֵהַיְדִיעָה הַמֻּטְעֵית, כִּי דַּי בְּכַמָּה מִצְווֹת עֲנָקִיּוֹת וַ'חֲזָקוֹת' לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל הַבּוֹרֵא! אִם נִשָּׁאֵל אִם זוֹ הָאֱמֶת, נַתְחִיל לְגַמְגֵּם, כִּי בְּוַדַּאי מוּטָב מְעַט מֵאֲשֶׁר לֹא כְּלוּם, כָּל מִצְוָה מְקָרֶבֶת אֶל ה', אַךְ הַתְּפִישָׂה הַזֹּאת, שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר… הִיא הַהִתְרַחֲקוּת הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁתִּתָּכֵן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!

בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל מוּבָא, כִּי יֵשׁ רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵבָרֵי הָאָדָם, וְכָל מִצְוָה הִיא כְּנֶגֶד אֵבֶר אֶחָד שֶׁל אָדָם, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁאָדָם מְוַתֵּר עַל אֵבֶר אֶחָד, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַסְפִּיק אֵבָרִים?! הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַמַּמְשִׁיךְ עַל כָּל אֵבֶר אֶת מִצְוָתוֹ יִהְיֶה נֶעֱדָר, וְשׁוּם מִצְוָה אַחֶרֶת לֹא תַשְׁלִימוּ, כִּי אִם מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה מִצְוַת תִּשְׁמְעוּן…

כַּנִּרְאֶה, בְּיָמִים אֵלּוּ, בְּהִתְרַגֵּשׁ כְּבָר יְמֵי הַהֲכָנָה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל, הַקָּדוֹשׁ וְהַמַּרְעִיד, זֶהוּ הַזְּמַן, לְהַחְדִּיר בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה, אֶת הָרָצוֹן הַכֵּן וְהָאֲמִתִּי, לִהְיוֹת מוּכָנִים לְהַקְשִׁיב לִדְבַר ה', לִהְיוֹת מְקַיְּמִים מִצְווֹת בְּהִדּוּר וּבִשְׁלֵמוּת. וְהָעִקָּר, מִתּוֹךְ רָצוֹן פְּנִימִי שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה אֶל הַנּוֹתֵן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה… הַלְוַאי, אַבָּא! ! !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות