נקמה אלוקית בלי מניע אישי
מוצאי שבת קודש פרשת פנחס תש"פ
בקנאו את קנאתי בתוכם.
פנחס לא קינא רק את הקנאות שפיעמה בלבו של פנחס, הוא לא היה יחיד בדור, הוא היה יחיד רק במעשיו, אבל קדושת ישראל שהיתה מסבבת אותו באלפי ראשי בני ישראל, איפשרה את נקודת הקנאות הזו, משום שהם גם קדושים וטהורים, ומשום שגם הם אינם סובלים כלל מעשה זמרי. ונראה, שגם זמרי לא אהב את מה שהוא עושה. כלומר, בתוכם של נשמות ישראל, הוא ביטא את הקנאות היהודית שאינה סובלת מעשה מכוער.
אם הקנאה היתה רק של הקב"ה, ואין שותף עמו בקנאות זו, הרי שמתקיים קשה קשה כשאול קנאה. אין העולם יכול להכיל את הקנאות של הקב"ה, אין אפשרות להרגיש את העומק של זה, אין מקום שאפשר להכיל את הגדולה של הקנאה הזו, היא מכלה את כולם, היא משתלטת על כולם… זה נורא ואיום עד מאד. רשות נתן לנו הקב"ה, שנהיה אנחנו מקנאים את קנאתו, ושלא תגבר מדת הדין, חס ושלום.
בקנאו את קנאתי, אם כל איש ישראל, יש בו קנאה מעט, וקנאתי שלי, יתברך שמו, נמצאת בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, הרי שקנאת פנחס היתה קנאה גדולה ועצומה מאד, שורש כל הקנאות של ישראל, וכל מדרגה של כל יחיד ויחיד מכלליות נשמות ישראל, היתה כלולה בקנאתו של פנחס, לכן עליו אפשר לומר בקנאו את קנאתי, את קנאת הקב"ה, מחמת דבקותו של פנחס באין סוף ברוך הוא בתכלית השלימות, הרי שכל כולו היה ללא פניות אישיות, וכולו היה מלא מקנאת השם.
רש"י אומר, כל לשון קנאה, הוא המתחרה לנקום נקמת דבר… הרי הקב"ה קנוא ונוקם, ופנחס היה זה שנכנס תחתיו של הקב"ה לנקום את נקמתו. ואם כך, הרי שעבודת הנקמה של פנחס היתה בתכלית הביטול אל השם יתברך, כי לולא זאת – אין זאת קנאת הקב"ה, אלא קנאת אדם – פנחס וכו'.
וזה לימוד עמוק עמוק מאד, שאין אפשרות למחות ולקנאות על קנאת השם צבאות, אם לאדם יש שנאה אישית כלפי האדם החוטא, כי כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הכי גדול, וכמו שאמרו צדיקים, הלואי שנאהב את הצדיק הגדול ביותר כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול ביותר (וכבר דרשו דורשי רשומות אשר רש"ע ראשי תיבות: ר'בונו ש'ל ע'ולם, שבתוכו גנוז אור אלוקי, שעמו הוא יכול לעשות תשובה), וגם אין נקמתו וקנאותו של הקב"ה מחמת שנאה ונקמה קטנונית כשל אדם, קנאות של פנחס היא ממש קנאות של הקב"ה, בלי שום רצון עצמי של אדם. הלואי שנזכה לאהבתו של פנחס.
פנחס הכי אהב את זמרי יותר מכל העולם, לא היה לו אוהב נאמן בכל היקום כמו פנחס קנאה, כי לא היה אדם שיכל להוריד את קנאת ה' ואהבתו לברואים כמו פנחס, שקיים בזמרי כי עזה כמות אהבה.