פִּנְחָס הַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד מַצִּיל אֶת הָעוֹלָם מֵרֹעַ
זוֹ לֹא חָכְמָה לִהְיוֹת קַנָּאִי קְלַאסִי. כָּל אֶחָד יָכוֹל, הַלֵּב הַמִּתְחַמֵּם וְהַפְּתִיל הַקָּצָר מְאַרְגְּנִים יֹפִי סוּג שֶׁל קַנָּאִי, מֻכָּר מִכָּל מְחוֹז שֶׁהוּא. אַךְ הַקַּנָּאוּת הָאֲמִתִּית הִיא מַשֶּׁהוּ מְאֹד נֶאֱצָל וְגָדוֹל, לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל.
אִם לְקַנָּאוּת רְגִילָה וּמֻכֶּרֶת יֵשׁ מַהֲלָכִים מֻכָּרִים מִשֶּׁלָּהּ, הַקַּנָּאוּת הִיא מִשֹּׁרֶשׁ 'קִנְאָה', כְּלוֹמַר, אֲנַחְנוּ בְּאוֹתָהּ סִירָה, לָמָּה לְךָ לֹא אִכְפַּת מַה שֶּׁלִּי אִכְפַּת, הֲרֵי שֶׁקַּנָּאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם נִזּוֹנֶת מֵחַיּוּת אַחֶרֶת.
הַקַּנַּאי, נִתְפַּס בְּרֹב הַמִּקְרִים כְּאִישׁ צַר אֳפָקִים, בַּעַל מִדּוֹת מְרֻשָּׁעוֹת, אֲנַחְנוּ מְזַהִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּנְצִיגוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, גַּם אִם מְדֻבָּר בְּקַנָּאוּת לִדְבָרִים טוֹבִים. אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים הִתְלַהֲמוּת, לֹא מְגִנִּים בְּאַף צוּרָה עַל מְפִירֵי הַסֵּדֶר וּמְחוֹלְלֵי הַמְּהוּמוֹת.
לַתּוֹרָה יֵשׁ דְּרָכִים מִשֶּׁלָּהּ אֵיךְ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ דְּבָרִים, הִיא אֱלֹקִית, נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֵינָהּ מוּנַעַת עַל יְדֵי אֶמוּצְיוֹת רִגְשִׁיּוֹת, בַּעֲלֵי עָבַר אֱנוֹשִׁי מְבֻלְבָּל, הִיא נוֹגַעַת בְּשֹׁרֶשׁ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הָעִנְיָן, קַנָּאוּת לְפִי תּוֹרָה הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם!
בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס אָנוּ קוֹרְאִים עַל צַדִּיק דּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה תּוּשִׁיָּה בְּהַכְתִּימוֹ אֶת חַרְבּוֹ בְּדַם הַחוֹטֵא, אָנוּ מְצַיְּרִים לְעַצְמֵנוּ עַם שָׁלֵם נִדְהָם מֵהַצַּעַד הַקִּיצוֹנִי, לִכְאוֹרָה, לִטּוֹל חַיָּיו שֶׁל אִישׁ מֵחֲמַת מַעֲשֶׂה לֹא רָאוּי, בְּשֶׁגַּם הֲלָכָה 'וְאֵין' מוֹרִים כֵּן הִיא, הָעִנְיָן הוֹפֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִמְסֻבָּךְ.
רַק אִישׁ מָלֵא אַהֲבָה אֲמִתִּית לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לוֹ לִפְתֹּחַ בְּדַרְכֵי מִלְחָמָה לְמוּל הֶרֶס הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת, מִי שֶׁצַּד לוֹ בַּמְּרִיבָה מֵחֲמַת אֵיזוֹ כַּוָּנָה אִישִׁית, מֻרְחָק מִבִּרְכַת ה' לְקַנַּאי אֱמֶת, זוֹ לֹא קַנָּאוּת – זוֹ רִשְׁעוּת.
קוֹל ה' בַּכֹּחַ מְדַבֵּר מֵישָׁרִים לְקַנַּאי-הָאַהֲבָה: "הִנְּנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (בַּמִּדְבָּר כה, יב).
אֵיךְ בְּדִיּוּק, יָבִין אִישׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶת הַהִגָּיוֹן הָאֱלֹקִי הַקַּיָּם בַּבָּסִיס שֶׁל קַנָּאוּת וְשָׁלוֹם, מִי בִּכְלָל יָכוֹל לְהָבִיא שָׁלוֹם עַל יְדֵי הֲרִיגַת נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל? הַאִם דָּבָר כָּזֶה יָכוֹל לְהִתְבַּצֵּעַ בַּמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ?
כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא אַטִּיף כָּאן לַ'הֲלָכָה-וְאֵין-מוֹרִים-כֵּן', וּבְוַדַּאי לִמּוּד הַדּוֹרוֹת לֹא הָיָה לְהָרִים יַד מַכְאִיבָה, אַךְ שֹׁרֶשׁ הַקַּנָּאוּת נִלְמַד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַל יְדֵי שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּלָמְּדֵנוּ אֶת הַפָּסוּק: "הִנְּנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
שָׁלוֹם הִיא מִלְּשׁוֹן שְׁלֵמוּת. בְּלִי שְׁלֵמוּת – הַשָּׁלוֹם לֹא יִהְיֶה. אַנְשֵׁי הַחִיּוּךְ הַנִּצְחִי, שֶׁאוֹהֲבִים כָּל אֶחָד, וְאֵינָם מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ עַל בִּטּוּל שׁוּם דֵּעָה, הַרְסָנִית וְחַיָּתִית כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה, הַנִּרְאִים לְעִתִּים כְּנוֹשְׂאֵי דֶּגֶל הַשָּׁלוֹם, הֵם, בְּעֶצֶם, מַחְרִיבֵי יְסוֹדוֹת הַשָּׁלוֹם הָעוֹלָמִי.
שַׂמְתֶּם לֵב אֵיךְ נִרְאָה הָעוֹלָם נְטוּל תּוֹרָה וְיִרְאָה? עוֹלָם שֶׁאָמוּר הָיָה לִהְיוֹת סַסְגּוֹנִי וּמָלֵא חֵן תַּרְבּוּתִי, הָפַךְ לְמֶרְחַץ דָּמִים שֶׁל רִשְׁעוּת וּשְׁחִיתוּת מוּסָרִית. אִם בַּחֲסוּת כָּל מִינֵי שֵׁמוֹת נִרְדָּפִים הֵקִימוּ חֶבְרָה, בָּהּ מֻתָּר לַהֲרֹג יְלָדִים לְצֹרֶךְ תִּכְנוּן מִשְׁפָּחָה, מֻתָּר לִפְרֹק עֹל מִשְׁפַּחְתִּי בִּגְלַל צְרָכִים בִּיוֹלוֹגִיִים מְסֻיָּמִים, מֻתָּר, מֻתָּר, מֻתָּר…
זֶה שָׁלוֹם?
פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר "הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי" (בַּמִּדְבָּר כה, יא) הוּא הֶחְזִיר אֶת הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ, הוּא עָשָׂה טוֹב לָאֱנוֹשׁוּת. טוֹב מְאֹד. לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל רַע. כִּי בִּהְיוֹתֵנוּ מְסִירִים אֶת הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהָעוֹלָם, וְחֵמָה עַזָּה מְחוֹלֶלֶת מְהוּמוֹת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.
הַאִם זֶה לֹא מְסֻכָּן, הַאִם לֹא יָקוּם מִישֶׁהוּ וְיִסְגֹּר אֶת הַשִּׁיבֶּר שֶׁל הָאֲסוֹנוֹת?
קָם מִישֶׁהוּ, וְקָלַט בְּחוּשׁ צֶדֶק רוּחָנִי מְאֹד, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לוֹ בַּעַל הַבַּיִת, אֲשֶׁר מְאֹד מְאֹד 'לֹא אוֹהֵב', בְּלָשׁוֹן הַמְעָטָה, זִמָּה וּפֵרוּק יְצָרִים לֹא מְבֻקָּר, וּכְשֶׁבַּעַל הַבַּיִת זוֹעֵם, אֵין סִכּוּי לְאַף אֶחָד. הַשְּׁתִיקָה שֶׁל הָרֹב הַדּוֹמֵם לְמַעֲשֵׂי נְבָלָה אֵינָהּ יֹשֶׁר וְדֶמוֹקְרַטְיָה, הִיא הִשְׁתַּתְּפוּת פְּעִילָה וְאַקְטִיבִית בַּפֶּשַׁע וּבְחֻרְבָּן הָעוֹלָם, הַשּׁוֹתֵק אֵינוֹ אוֹהֵב, הוּא רָשָׁע מְרֻשָּׁע בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַחוֹטֵא.
בַּנְּסִבּוֹת הָהֵן, פִּנְחָס קִבֵּל שֶׁדֶר בָּרוּר מִלְמַעְלָה, שֶׁהַכְּהֻנָּה שֶׁמְּרַמֶּזֶת אֶת סוֹד הַחֶסֶד בָּעוֹלָם, שַׁיֶּכֶת לוֹ וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּגִין צַעֲדוֹ הַהֵרוֹאִי, בִּמְקוֹם לְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה וְהַקַּנָּאוּת לָנֶצַח, הָפְכָה אוֹתוֹ הַכְּהוּנָה לְאִישׁ הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד.
אִם לֹא כֻּלָּנוּ נַצְלִיחַ לִהְיוֹת נְצִיגִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, לְמוּל הֲמוֹן מֻסָּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, עֲדַיִן לֹא נֶעְדַּר מֵאִתָּנוּ הַתַּפְקִיד הֶחָשׁוּב לִהְיוֹת הַפִּנְחָס שֶׁל דּוֹרֵנוּ, לְפָחוֹת בַּתּוֹבָנָה שֶׁלָּנוּ, אָנוּ אֲמוּרִים לִבְדּוֹק אֶת רוּחֵנוּ לְמוּל תּוֹפָעוֹת זִמְרִיּוֹת, אִם הַהִתְקוֹמְמוּת שֶׁלָּנוּ לְמוּלָהּ הִיא סוֹעֶרֶת וְנִמְרֶצֶת, אוֹ שֶׁמָּא אָנוּ תּוֹהִים עַל פֵּשֶׁר הַתּוֹפָעָה הַקַּנָּאִית בִּכְלָלָהּ, וְרוֹאִים אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה כְּאֹסֶף צִוּוּיִים לֹא מְחַיְּבִים, לְפָחוֹת בָּרַעְיוֹן, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
בַּטְּוַח הָאָרֹךְ, עוֹלָם שֶׁל שְׁחִיתוּת מוּסָרִית תּוֹבֵעַ יוֹתֵר קָרְבָּנוֹת וְדַם נִשְׁפַּךְ, צַעַר וְיָגוֹן אֵינְסוֹפִי… מֵאֲשֶׁר בְּעוֹלָם שָׁמוּר תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל פִּנְחָס וְדוֹמָיו, הַחֹפֶשׁ הַמְּדֻמֶּה חֲסַר הַגְּבוּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְתִירָנִי, לֹא מוֹתִיר מָקוֹם לִמְנֹעַ אֶת הַחֶרֶב הַמְּדַמֶּמֶת, גַּם אִם לֹא יָקוּם אֵיזֶה פִּנְחָס וְיַהֲרֹג אֵיזֶה זִמְרִי, הַחֶבְרָה הַלֹּא טוֹבָה תַּעֲשֶׂה זֹאת לְעַצְמָהּ, הֲכִי טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם.
עָלֵינוּ לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי, מִתּוֹךְ קַנָּאוּת אֲמִתִּית לְשֵׁם שָׁמַיִם, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא שֶׁיָּצַר אֶת הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, וְתוֹבֵעַ מִמֶּנָּה הִתְנַהֲגוּת נֵאוֹתָה, מִי שֶׁאִכְפַּת לוֹ בֶּאֱמֶת מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, הוּא זֶה שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַקְרִין מֵהוֹדוֹ לַאֲחֵרִים, וְזֶה בִּכְלָל לֹא פָּשׁוּט, עָלֵינוּ לְהַקְדִּים קֹדֶם שִׁפּוּר עַצְמִי לְמַעַן הָקֵם אֶת דְּבַר ה' בָּעוֹלָם – – –