רמזי פרשת צו

שבתות פרשת צו תשע"ט, תש"פ

תורה באהבה וביראה

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ (ו, ב). הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָן בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה כָּרָאוּי, אֵינָן פּוֹרְחוֹת לְמַעְלָה וְאֵין הֵן בַּשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית, וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר פַּעַם מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, נִכְנַס לְבֵית מִדְרָשׁ אֶחָד, שֶׁהָיוּ שָׁם גְּאוֹנִים וְלַמְדָנִים, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס כִּי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה מְמַלְּאוֹת אֶת חֲלַל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּכְשֶׁתָּמְהוּ עַל דְּבָרָיו, הִסְבִּיר, שֶׁהֲרֵי מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל תּוֹרָה בְּלִי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ לֹא פָּרְחַת לְעֵילָא, וּמִמֵּילָא הַכֹּל נִשְׁאַר פֹּה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים זֹאת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת מְרַמְּזִים עַל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, מַשְׁמַע, שֶׁיֵּשׁ שַׁיָּכוּת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה עִם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּלְהַפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ, כְּכָל שֶׁיּוּכַל מִכָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ, עַד שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּכָּנְסוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְתוֹךְ מֵעָיו, יִתְפַּלֶּל שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵרָה לְתוֹךְ מֵעָיו. וְזֶהוּ עִנְיַן קָרְבָּן. וְזֶהוּ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה – אֵיךְ לוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁהִיא תַּעֲלֶה לְמַעְלָה. הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה – כָּזֹאת תּוֹרָה שֶׁעוֹלָה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹקְדִים בִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ הִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – שֶׁתִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת וְהָאֵשׁ נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת מִכֹּחַ הַוִּתּוּר עַל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.

אֵיךְ הָעוֹלָה יוֹקֶדֶת?

זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. זֶהוּ הַלִּמּוּד הַנָּחוּץ לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִוא הָעוֹלָה, כָּתוּב הוּא וְקוֹרְאִים הִיא, מִי הִיא הָעוֹלָה? הוּא הָעוֹלָה, הָאָדָם שֶׁמִּתְעַלֶּה, הוּא בְּעֶצֶם הַקָּרְבָּן, מִלְּשׁוֹן הִתְקָרְבוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. [אֵלּוּ מִלִּים גְּבוֹהוֹת! שֶׁאָנוּ, יְצוּרֵי חֹמֶר פְּשׁוּטִים, יְכוֹלִים לְהִתְעַלּוֹת עַד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, רַק הַמַּחֲשָׁבָה אוֹדוֹת הַיְּכֹלֶת הַזֹּאת הַמֻּטְבַּעַת בַּבְּרוּאִים, מַפְעִימָה עַד כְּלוֹת, הִיא הָעוֹלָה? הוּא הָעוֹלָה!] עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ – הַהִתְקָרְבוּת הַזֹּאת רוֹצָה לִבְעֹר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִיא מִתְחַמֶּמֶת בְּאֵשׁ פְּנִימִית, אֲבָל הַמ' קְטַנָּה, בְּלִי הַמ' הַמִּלָּה נִקְרֵאת 'וְקִדָּה', זֹאת הַכְּרִיעָה וְהַהִשְׁתַּחֲוָיָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁאָדָם מִשְׁתַּחֲוֶה? קָד? הוּא מִתְבַּטֵּל! אִם קוֹרֶה וּמַרְגִּישִׁים שֶׁהָאֵשׁ הַפְּנִימִית לֹא בּוֹעֶרֶת מַסְפִּיק, הָעֵצָה הִיא הִתְבַּטְּלוּת, הִתְמַסְּרוּת אֶל הַמְּצִיאוּת הָעֶלְיוֹנָה, וְכֵן, אַל יֵאוּשׁ, הַמ' כֵּן נִמְצֵאת אֵי שָׁם, הַמ' שֶׁיּוֹצֶרֶת אֶת הַמּוֹקְדָה, אֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה, הִיא מִסְתַּתֶּרֶת, וְעָלֶיךָ לְגַלּוֹת אוֹתָהּ מִתּוֹכְךָ פְּנִימָה, הִיא שָׁם, הִיא קַיֶּמֶת, הִיא  לְעוֹלָם לֹא נֶעֱלֶמֶת. אַחַר כָּךְ אָנוּ רוֹאִים רֶמֶז בַּמִּלִּים: עַל הַמִּזְבֵּחַ – זוֹ שְׁלֵמוּת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ, וְכִי אָנוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ שׁוֹכְבִים עַל מִזְבֵּחַ מוּל ה'? כָּכָה לְלֹא שׁוּם כֹּחַ עַצְמִי, מַמְתִּינִים אֶל הַהִתְכַּלְלוּת הַמֻּחְלֶטֶת בְּאוֹר הַשֵּׁם. לֹא! אָנוּ לֹא מְסֻגָּלִים לִהְיוֹת שָׁם, אָנוּ חוֹמְרִיִּים, אָנוּ גַּשְׁמִיִּים, אָנוּ מִבַּעַד לַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל; אָנוּ כֵּן רוֹצִים אֶת הַיֵּשׁוּת שֶׁלָּנוּ נִפְרֶדֶת, כִּי כָּךְ נִבְרֵאנוּ שֶׁנִּרְצֶה אֶת הַהִפָּרְדוּת הַזּוֹ, וְאֶת הַהִתְכַּלְלוּת נַשִּׂיג לְאַט לְאַט עַל יְדֵי עֲבוֹדָה שֶׁל חַיִּים שְׁלֵמִים. אֲבָל מַה, אָנוּ נַמְתִּין וּנְחַכֶּה "כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר", שֶׁבְּמַהֲלָךְ הַמָּקוֹם הֶחָשׁוּךְ שֶׁלָּנוּ "כָּל הַלַּיְלָה", אָנוּ נִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ עַד הַבֹּקֶר – אִם לֹא נִתְיָאֵשׁ וּנְחַכֶּה לָאוֹר שֶׁל הַהִתְגַּלּוּת הַזּוֹ, הָאוֹר שֶׁל הַהִתְמַסְּרוּת הַמֻּחְלֶטֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם, אוֹר שֶׁל גִּלּוּי אַהֲבָה לְלֹא שִׁיּוּר, שֶׁאֵין לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ כִּי אִם הָאֱלֹקוּת הַמְּחַבֶּקֶת וְהָאֵינְסוֹפִית, יִהְיֶה בֹּקֶר! יִהְיֶה אוֹר! כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהַלַּיְלָה הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה מִסְתַּיֵּם בְּעֵת בּוֹא דְּבָרוֹ, וְאָז מַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל הָאוֹר… וּבֵינְתַיִם – וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – הָאֵשׁ הַהִיא שֶׁל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ, הַנֶּעֱלֶמֶת, הַמֻּקְטֶנֶת, הַנִּסְתֶּרֶת וְהַחֲבוּיָה, הִיא לֹא תֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ בִּזְמַנֵּי הַהַמְתָּנָה, הִיא תּוּקַד בּוֹ, בָּאָדָם הַזֶּה שֶׁלּוֹמֵד אֶת תּוֹרַת הָעוֹלָה.

לֹא לְזַלְזֵל בַּנְּפִילוֹת

זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא – כַּמָּה מִתְחַבֵּט לִבּוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד אֱלֹקִים בִּמְקוֹמוֹת בָּהֶם נָפַל, הוּא לֹא יָכוֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ, אֵיךְ הוּא, שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת מִכֹּהֲנֵי ה' הַמְשָׁרְתִים לְפָנָיו בְּכָל עֵת – לִפּוֹל וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וּלְהַכְעִיסוֹ, הַנְּפִילָה בְּרוּחוֹ לֹא נוֹתֶנֶת לוֹ מָנוֹחַ, הוּא רָחוֹק מֵאַהֲבָה עַצְמִית וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִסְּלִיחָה עַצְמִית, הוּא עוֹבֵר מַסָּע יִסּוּרִים נוֹרָאִי, שֶׁלֹּא גּוֹרֵם לוֹ שׁוּם טוֹב, הוּא פָּשׁוּט נוֹתֵן אֶת הַחוֹתָם עַל הַמַּצָּב הַבִּלְתִּי רִצּוּי, וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא מְדֻיָּק. וְאֵיךְ זֶה עוֹבֵד? בְּאֹרַח בִּלְתִּי נִרְאֶה, כֹּחַ הַלֹּא טוֹב מְחַלְחֵל פְּנִימָה, הוּא מְמַסְגֵּר אֶת הָאִישׁ הֶעָצוּב לְתוֹךְ מִסְגֶּרֶת לֹא בְּרִיאָה שֶׁל רֹעַ, שֶׁל חֹסֶר, שֶׁל אִי הַשְׁלָמָה, בְּטָעוּת הוּא מְכַנֶּה אֶת זֶה "תְּשׁוּבָה", כִּי הֲרֵי הוּא מִצְטַעֵר עַל עִנְיָנִים בִּלְתִּי טוֹבִים, אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ? הֲרֵי הוּא לֹא שָׁב לְאַף מָקוֹם, הַהֵפֶךְ, הוּא דּוֹרֵךְ בַּמָּקוֹם, מִתְבּוֹסֵס בְּדַם נְפִילָתוֹ. הוֹי כַּמָּה הָיָה רוֹצֶה הָעוֹבֵד הָאוֹבֵד הַזֶּה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'עוֹלָה' בִּתְמִידוּת, שֶׁתָּמִיד יִתְעַלֶּה וְיִתְעַלֶּה עַד אֵין קֵץ, לָמָּה לוֹ נְפִילוֹת, לָמָּה לוֹ עיכובי דֶּרֶךְ, מִי צָרִיךְ אֶת אַבְנֵי הַנֶּגֶף הַהוֹרְסוֹת הַכֹּל? וְכִי אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּתֶדֶר קָבוּעַ שֶׁל עוֹלָה? שֶׁל הִתְעַלּוּת קְבוּעָה וּמַתְמֶדֶת? זֶהוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא 'לֹא' גָּמוּר! מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ עוֹבֵד ה', הָאוֹבֵד בְּעֵינֵי עַצְמְךָ, הַנָּפוּל לְגַמְרֵי בְּדַעְתְּךָ, וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא מַגִּיעִים אֶל הָעוֹלָה בְּלִי לַעֲבוֹר אֶת הַחַטָּאת? לֹא שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ מֻמְלֶצֶת, לֹא שֶׁאָנוּ רוֹצִים בָּהּ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים אוֹתָהּ לְעֵבֶר הָאֱמֶת. שְׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר הֵם שְׁבִילֵי חֹשֶׁךְ וַעֲלָטָה מֻחְלָטִים. וְלֹא, הַחַטָּאת הִיא לֹא נְפִילָה בִּכְלָל, מַה שֶּׁאַתָּה מְכַנֶּה בְּטָעוּת נְפִילוֹת, הֵן הִתְעַלּוּיוֹת נִשְׂגָּבוֹת מְאֹד, הַנֶּפֶשׁ הַמְכַּרְכֶּרֶת לְהִתְקַדֵּשׁ וְלֹא מְסֻגֶּלֶת, הִיא עוֹבֶרֶת מַסָּע מַדְהִים שֶׁל הִתְקַדְּשׁוּת לֹא נוֹכַחַת, נִסְתֶּרֶת אֲפִלּוּ, אֲבָל הִתְקַדְּשׁוּת בְּהֶחְלֵט. הַפָּסוּק מַמָּשׁ מְרַמֵּז עַל זֶה: בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה – בְּאוֹתוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ, בּוֹ אַתָּה רוֹצֶה שֶׁהָאֱלֹקוּת תִּגַּע בְּךָ, וְאַתָּה תַּרְגִּישׁ מַמָּשׁ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ, תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה' – גַּם הִיא דֶּרֶךְ סְלוּלָה לְהַגִּיעַ אֶל "לִפְנֵי ה'", מַמָּשׁ לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ, דֶּרֶךְ הַחַטָּאת דַּוְקָא, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מֵבִין אֶת הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה, הַגְּבוֹהָה וְהַבִּלְתִּי מֻשֶּׂגֶת לִכְאוֹרָה, כְּמוֹ כֵן אַל תְּזַלְזֵל אָחִי בְּחַטַּאת שֶׁלְּךָ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא, אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְנַעֵר מִמֶּנָּה – זֶה נָכוֹן וָטוֹב, אֲבָל תַּעֲרִיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ גַּם, דַּע שֶׁהִיא מַמָּשׁ קְדוֹשָׁה, כִּי דַּיְקָא הִיא מְבִיאָה אוֹתְךָ אֶל הַהֲבָנָה שֶׁל מִי אַתָּה מוּל ה', שֶׁל הַיְכוֹלוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁלְּךָ לְהִתְקַדֵּשׁ בֶּאֱמֶת וְלִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

תּוֹרָה שֶׁל קָרְבָּנוֹת

זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים. יֵשׁ מַחֲלֹקֶת מְעַנְיֶנֶת בַּגְּמָרָא (מְנָחוֹת קי ע"א), אֵיךְ דּוֹרְשִׁים אֶת הַמִּלִּים "זֹאת הַתּוֹרָה", רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר, זֹאת הַתּוֹרָה – כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה (בִּכְלָלִיּוּת) כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ', וְרָבָא חוֹלֵק עָלָיו וְאוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ'. כְּדֵי לְהָבִין אֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּהֶם, וּלְהָבִין אֶת בִּטּוּיֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ בִּשְׁתֵּי הַדֵּעוֹת הַלָּלוּ, עָלֵינוּ לְהַקְדִּים וּלְהָבִין אֶת הַמֻּשָּׂג תּוֹרָה. הֲרֵי בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, אֵין לִכְאוֹרָה צֹרֶךְ לִדְרֹשׁ כְּלוּם, תּוֹרַת הָעוֹלָה זוֹ הַכַּוָּנָה וְהוֹרָאָה אֵיךְ מַקְרִיבִים עוֹלָה וְכוּ', וּבְכָל זֹאת חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ, הַהוֹרָאָה הָאֱלוֹקִית לְאָדָם הַתַּחְתּוֹן, בְּאֹפֶן כְּלָלִי, הִיא כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, קָרְבָּנוֹת הֵם מִלְּשׁוֹן קָרְבָּן, חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים רָצוּ לְרַמֵּז לָנוּ אֶת הָעֹמֶק הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הָעִנְיָן, אִם הַקָּרְבָּנוֹת יַהַפְכוּ לְדָבָר שִׁגְרָתִי וְטֶכְנִי, לֹא הִתְקַיֵּם חַס וְשָׁלוֹם הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּקָרְבָּן, כִּי בְּקָרְבָּן הָעִקָּר בֶּאֱמֶת הוּא הַפְּנִימִיּוּת, לְהַקְרִיב אֶת עַצְמְךָ, אֶת כָּל כֻּלְּךָ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַקָּרְבָּן כְּפִי אֲשֶׁר עָלָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל. לָכֵן אֵין יְכוֹלִים לְכַנּוֹת אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה 'מַעֲשֶׂה' הָעוֹלָה, דְּבַר הָעוֹלָה וְכוּ', אֶלָּא 'תּוֹרַת' הָעוֹלָה, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת עוֹלָה וְחַטָּאת וּשְׁלָמִים, אֲמוּרִים לְלַמֵּד אוֹתָנוּ, לְהוֹרוֹת אוֹתָנוּ, לְלַמֵּד אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי סִבָּה הִיא שֶׁלֹּא הִתְקָרַבְנוּ עַד עַתָּה, וְאֵיךְ נִתְקָרֵב מֵעַתָּה לְלֹא יְדִיעַת הַסִּבָּה, אָנוּ מֻכְרָחִים שֶׁאֵל דֵּעוֹת ה' יְלַמֵּד אוֹתָנוּ שְׁבִיל חָדָשׁ לְעָבְדוֹ, בְּכָל יוֹם, וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע. בָּא רֵישׁ לָקִישׁ וְאוֹמֵר לָנוּ, בַּיָּמִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ, הַקִּרְבָה אֶל הָאֱלֹקוּת תֵּיעָשֶׂה בְּאֶמְצָעוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה, בְּתוֹךְ פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְהִלְכוֹת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַתֶּם תִּמְצְאוּ אֶת הָעֵצוֹת הַלָּלוּ, הַמֻּכְרָחוֹת לָכֶם לְהִתְחַדְּשׁוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, רָבָא אוֹמֵר: עֲדַיִן יֵשׁ בִּפְסוּקֵי הָעוֹלָה וְכוּ', אֶת הַמֶּסֶר הַמְּיֻחָד לְעִנְיְנֵי קָרְבָּנוֹת וְקִרְבַת הָאֱלֹקִים הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁהֵם מְבִיאִים. עַל פִּי הָעִקָּרוֹן שֶׁל אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, שְׁתֵּי הַדֵּעוֹת הַלָּלוּ נִצְרָכוֹת לָנוּ לְחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם. פְּעָמִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיס לְתוֹךְ נִשְׁמָתֵנוּ אוֹרוֹת שֶׁל תּוֹרָה כְּלָלִית, עֶצֶם הַדִּבּוּר בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְלֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזֶה נוֹשֵׂא שֶׁיִּהְיֶה, אָנוּ יוֹצְרִים דְּבֵקוּת בֵּינֵינוּ אֵלָיו, הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ הוֹפְכוֹת לְמַחְשָׁבוֹת אֱלֹקִיּוֹת, הַתְּנוּדוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ גַּם. וַאֲזַי, תַּהֲלִיךְ הַקָּרְבָּן, הַהִתְקָרְבוּת – מִתְרַחֵשׁ בְּאֹפֶן כְּלָלִי בְּנֶפֶשׁ הַכּוֹסֶפֶת וְעוֹרֶגֶת אֶל בּוֹרְאָהּ. אַךְ לְעִתִּים, יֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה חֹסֶר פְּנִימִי מַרְעִישׁ, שֶׁמְּגַלֵּם אֶת הַצֹּרֶךְ הַדָּחוּף בְּעוֹלָה, אוֹ בְּחַטָּאת אוֹ בִּשְׁלָמִים, וְהֵם לִמּוּדִים עֲמוּקִים מְיֻחָדִים, הַשּׁוֹאֲבִים אֶת כֹּחָם מֵאוֹתָם קָרְבָּנוֹת אֲמִתִּיִּים שֶׁל אוֹתָם יָמִים. אֲזַי עָלֵינוּ לַהֲגוֹת אֶת פְּסוּקֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, וְלִשְׁאֹב מֵהֶם אֶת הָעֵצוֹת הַפְּרָטִיּוֹת לְחַיֵּי אֱלֹקוּת, הַמְּיֻחָדוֹת לָרֶגַע הַנָּכוֹן. בְּוַדַּאי אֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן לָתֵת בַּכְּתוּבִים עֵצָה כְּלָלִית לְלֹא יֶדַע מַסְפִּיק, כְּעֶרְכִּי הַדַּל. אַךְ בָּרוּר, שֶׁלִּפְעָמִים הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת עוֹלָה כָּלִיל לַה', לִפְעָמִים אָנוּ בְּתֶדֶר שֶׁל חַטָּאת – הִתְחַטְאוּת וְהִתְנַקּוּת, וּלְעִתִּים אָנוּ בְּתוֹרַת שְׁלָמִים – עוֹשִׂים שָׁלוֹם עִם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ'. לָזֶה צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, מִשָּׁם אָנוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְחַיּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

אִם נִקְרָא אֶת הַפָּסוּק הַבָּא נְגַלֶּה אֶת הָאוֹר שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר לָנוּ תָּמִיד. הַפָּסוּק מַמְשִׁיךְ: אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י, בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קׇרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהֹוָ֖ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי – אָנוּ חָשִׁים פֹּה דְּחִיפוּת לְהַזְכִּיר אֶת צַו ה' בְּהַר סִינַי, שֶׁמֻּזְכָּר פַּעֲמַיִם בְּאוֹתוֹ פָּסוּק, קֹדֶם הַר סִינַי, אַחַר כָּךְ בְּמִדְבַּר סִינַי. כְּשֶׁיְּהוּדִי נִמְצָא לְבַד, מִתְמוֹדֵד מוּל הַרֲרֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמְאַתְגְּרִים מְאֹד, עָלָיו לִזְכֹּר, בְּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה אֶת עֶצֶם הַקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִּי שֶׁלּוֹ עִם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנְקַלָּה הִיא זֹאת? בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים בְּעַצְמוֹ צִוָּה אוֹתִי דְּבָרִים, הִצְבִּיעַ לִי עַל הַדֶּרֶךְ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו בְּאֶמְצָעוּת הַקָּרְבָּנוֹת, עֶצֶם הַדָּבָר הַזֶּה עַצְמוֹ, מוֹלִיךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לַקֶּשֶׁר הָאֱלֹקִי, הָעֵצָה הַכְּלָלִית לְכָל דָּבָר וְעִנְיָן, הוּא לִזְכֹּר אֶת הַמְּצִיאוּת הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ – שֶׁאָנוּ קְשׁוּרִים בְּקֶשֶׁר אַלְמוּתִּי עִם בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. כְּשֶׁהַיְהוּדִים הָיוּ בְּמִדְבַּר סִינַי, וְהֻצְרְכוּ לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר סִינַי, זֶה הָיָה זְמַן שֶׁל הִתְגַּלּוּת מֻחְלֶטֶת, ה' הָיָה נוֹכֵחַ מְאֹד בְּחַיֵּיהֶם, הֵם קִבְּלוּ תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי, הָהָר הַנָּמוּךְ מִכָּל הֶהָרִים, הַמְסַמֵּל הִתְבַּטְּלוּת וְחֹסֶר הִתְבַּלְּטוּת בָּעוֹלָם הַשֶּׁקֶר. ה' אָמַר לָהֶם, רְאוּ אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם כְּנִצְחִי וּתְמִידִי, גַּם כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעוּ לְסוֹף וְאַחֲרִית הַיָּמִים, וּכְבָר קָרְבָּנוֹת לֹא יִהְיוּ, אֲבָל דְּבַר ה' עַל הַר סִינַי, לְתוֹשָׁבֵי מִדְבָּר סִינַי – מְהַדְהֵד עַד עֶצֶם הַיָּמִים הָהֵם, אֵצֶל כָּל אָדָם וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וּבְכָל אֶתְגָּר שֶׁיִּהְיֶה.

לְהַקְרִיב אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת

וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. רַשִׁ"י אוֹמֵר, 'לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן נִצְטַוָּה בְּהַזָּאוֹת הַלָּלוּ'. הַיְנוּ רַשִׁ"י לֹא כּוֹתֵב שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה בַּתּוֹרָה לֹא נִצְטַוָּה, אֶלָּא לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן… כְּלוֹמַר, בָּרוּר שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא עָשָׂה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה יָדוּעַ לָנוּ הֵיכָן נִצְטַוָּה. בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בָּעוֹלָם, אָנוּ יְכוֹלִים לַחֲזֹר עַל הַמִּלִּים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם שַׁיָּכִים בְּכָל אָדָם, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. יֵשׁ אֶת הַצִּוּוּיִים הַמְּפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ אֶת הַצִּוּוּיִים שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ אֵיךְ לִנְהֹג בְּכָל מִינֵי זְמַנִּים שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לָנוּ, בבחינת "נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵהוּ". וְאוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר לָעִנְיָן שֶׁלָּנוּ, שֶׁבַע הַהַזָּאוֹת מֵהַשֶּׁמֶן הַקָּדוֹשׁ, הֵן כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַמַּחְשָׁבוֹת, כַּיָּדוּעַ שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אוֹמֵר, שֶׁאֵין אֶלָּא שֶׁבַע מַחֲשָׁבוֹת בִּלְבַד, כְּנֶגֶד הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת וְכוּ', וְהַשֶּׁמֶן הוּא כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי שֶׁמֶן הוּא מִלְּשׁוֹן נֶשֶׁ"ם, וְעָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אֶת שִׁבְעַת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, כִּי כַּיָּדוּעַ, כָּל מִדָּה רָעָה הִיא מִשֹּׁרֶשׁ הַמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁמִּמֶּנָּה הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַמִּדָּה הַהִיא. מַחֲשָׁבָה צְרִיכָה מִזְבֵּחַ, הִיא הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים כַּיּוֹם לָתֵת קָרְבָּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָעִנְיָן הוּא כָּל כָּךְ מֻרְכָּב, כִּי כָּל כֻּלָּנוּ רְדוּפֵי מַחֲשָׁבוֹת, יוֹמָם וָלַיְלָה, וְכָל מַחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ שֹׁרֶשׁ אַחֵר, וְאָנוּ מְטַפְטְפִים מִמֶּנָּה עַל מִזְבֵּחַ ה', כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹלְטִים עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, וְלֹא הִיא שׁוֹלֶטֶת עָלֵינוּ אָנוּ מְקָרְבִים אוֹתָהּ כְּקָרְבָּן לִפְנֵי ה'. זֶהוּ צִוּוּי נִסְתָּר, הָאָדָם צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב לְקוֹל ה', גַּם בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן בְּסֵפֶר אוֹ בִּדְרָשָׁה, אֶלָּא עַל לוּחַ לְבָבוֹ הַטָּהוֹר הָרוֹצֶה אֶת הַשֵּׁם וְדוֹרֵשׁ אוֹתוֹ תָּמִיד.