{פרשת קרח – כל העדה כולם קדושים}

קרח אמר משהו…

 

כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'.

כשיש מחלוקת, קשה היא יותר, כשהדברים המוטחים מול הזולת הם דברי אמת. הרי בודאי כל העדה כולם קדושים, ואכן אסור להתנשאות. המעניין הוא, שדווקא משה, שהתורה העידה עליו שהוא העניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, ודווקא אדם כזה, נחשד בהתנשאות וגאוה, והכל בשם הדבר האמיתי בעצם, שהרי באמת כל העדה כולם קדושים. אבל השאלה הנשאלת היא, האם אכן כל העדה כולם קדושים באותה רמה? הרי מי לא יודע שיש אנשים שהשקיעו יותר, עבדו יותר על עצמם וכתוצאה מכך הם התקדשו יותר, האם קורח בעצמו חשב שהוא כמו כל העדה? אז למה הוא קופץ לדבר יותר מכולם? הרי מי לא יודע שיש הבדלים בין אנשים, חכמים יותר וחכמים פחות, וכן, קדושים יותר וקדושים פחות.

תורת אמת לא מדברת סתם, גם כשהיא מצטטת שיחות של אנשים, היא מדברת את האמת האמיתית של הבריאה, כאשר ה' שוכן בתוכם – הרי באמת כל העדה כולם קדושים, ההתנשאות והגאוה מסלקת את האור של ה', טען איפה קורח מול משה, במקום שתגדל אנשים, או תגדל את עצמך (רחמנא ליצלן מהאי דעתא) תכניס את ה' בתוכם, וכל העם יהיו קדושים, ומדוע אתם בחרתם בדרך ההתנשאות, למרות שבאמת כוונתכם רצויה לקרב את כולם לה', עשו זאת בדרך האמת, בדרך של החדרת אור ה' בעם.

כיון שאנו יודעים שאכן קרח ועדתו טעו ודברו על ה' ורצונו, הרי שמזה עצמו נלמד, שזו עבודת משה רבינו בעצמה, ועבודת צדיקי האמת שבכל דור, ההתנשאות שלהם כביכול, שנראית לעין הרדודה, כהנהגה או נשיאות, אין לה שום דבר עם גאווה וישות, חס ושלום, ההיפך הוא הנכון, בספר הקדוש 'דגל מחנה אפרים' מובא בפרשת שלח – נשי"א נוטריקון, אין יש, שהופך את הישות שלו לאין, אלו הם נשיאי ישראל הקדושים, ששואבים את כוחם ממשה רבינו, העניו מכל האדם, שהוא ממוצע המחבר ולא ממוצע המפריד, הבטל האמיתי אל השם יתברך.

באמת אמרו, ההבדל המהותי בין להתבטל לאדם שהוא דבר נוראי, שעבוד האישיות וכו', שנפש כל אדם נורמלי סולדת מכך, לבין התבטלות לצדיק, תלוי במידת ביטולו של הצדיק אל השם יתברך. קשה עד איום ונורא להתבטל לאדם שאינו מבוטל ושהוא 'יש' בפני עצמו, לא כן הביטול למי שהוא בבחינת 'אין' – זהו ביטול ישיר אל השם יתברך, ביטול לאותה אחדות פשוטה שהצדיק מבוטל אליה, וסוחף עמו את האחרים, המקושרים אליו, ומתבטלים אל ה' באותו ביטול.

אכן, קורח רימז בדבריו על מדרגת משה רבינו, כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', הם קדושים, כי בתוכם ה', והכל בא באמת מההתנשאות, שנראית התנשאות, אבל היא לא… של משה רבינו והצדיקים שהוא שוכן בתוכם במהלך הדורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות