לְהִסְתַּכֵּל עַל הֶ'אָנֹכִי' הַמִּסְתַּתֵּר בַּמּוּסָר הָאֱלֹקִי
מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה
בּוֹרֵא עוֹלָם מְדַבֵּר אֵלֵינוּ (דְּבָרִים יא, כו): "רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". לִפְנֵי כָּל הַמּוּסָר שֶׁבָּעוֹלָם, עֲשׂוּ פֶּסֶק זְמַן שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת בִּמְקוֹר הַמּוּסָר, לְהִסְתַּכֵּל קְצָת עַל מִי שֶׁמְּדַבֵּר אֵלֵינוּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! רְאֵה אָנֹכִי, תִּרְאֶה אֶת הֶאָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ.
בְּכָל רֶגֶב בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה, גָּנוּז אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוֹר הָאוֹרוֹת הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. הַהֶבְדֵּל בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּלָלָה, בֵּין אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּן לְבֵין חָלִילָה לֹא, נָעוּץ בַּהֲבָנָה הַדַּקָּה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כִּי מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בַּבְּרִיאָה, הִיא סוֹד הַסִּפּוּר.
לָמָּה שֶׁאָדָם יְשַׁעְבֵּד אֶת עַצְמוֹ תַּחַת עֹל הַמּוּסָר וְהַיֹּשֶׁר? מַה זֶּה נוֹתֵן לוֹ? הָאִם מְדֻבָּר רַק בְּאֹפִי מְסֻיָּם הַמַּתְאִים לְחַיִּים שֶׁכָּאֵלּוּ אוֹ שֶׁמָּא כָּל אֶחָד יָכוֹל? הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּמַּעְגָּל הַזֶּה, אִם הָאָדָם רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵינָיו, אוֹ שֶׁמָּא רוֹאֶה עוֹלָם אַחֵר, מַסְתִּיר וּמַחְבִּיא.
הַכֹּל מַכִּירִים אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הָעֲמָמִית בְּבִגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים, שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי חַיָּט לֵיצָן שֶׁנִּצֵּל אֶת הַמַּגְלוֹמָנִיּוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּבִשֵּׂר לוֹ כִּי עָתִיד לְהַלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים שֶׁרַק הַמְּבִינִים בִּלְבַד יוּכְלוּ לִרְאוֹתָם, אֶת הַשְּׁמוּעָה הֵפִיץ הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, וְהַצִּבּוּר שֶׁפָּחַד לְהֵרָאוֹת לֹא-מֵבִין, הָיָה יָרֵא לְהַצְבִּיעַ עַל הַמְּצִיאוּת הַפְּשׁוּטָה, שהחייט הַנָּבָל הוֹצִיא אֶת הַמֶּלֶךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לְלֹא בְּגָדִים בִּכְלָל.
עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, חֲסַר יוֹמְרוֹת, וְהֵחֵל לִזְעֹק: הֵי! הַמֶּלֶךְ עָרוּם. כָּךְ נָהוּג בָּעוֹלָם לְהַמְשִׁיל כָּל דָּבָר שֶׁהֻחְלַט בִּנְהִיָּה גּוֹרֶפֶת אַחַר הָעֵדֶר, לְלֹא הַבְחָנָה אִישִׁית פְּשׁוּטָה, כֵּנָה וַאֲמִתִּית.
אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ אֶת הַהֵפֶךְ, יֵשׁ וְהַלְּבוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בְּכַנְפֵי הַדִּמְיוֹן, מַסְתִּיר אֶת הַלּוֹבֵשׁ, הַבְּגָדִים אֲמוּרִים לְהַתְאִים לַלּוֹבֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר אֵינָם כָּאֵלּוּ, אֵינָם אֲחֵרִים מִבִּגְדֵי הַחַיָּט הָאַגָּדִיִּים…
כָּזֶה הוּא לְבוּשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.
גִּיוַואלְד! מַה קּוֹרֶה כָּאן? עוֹלָם שָׁלֵם, דִּינָמִי, חַי וְנוֹשֵׁם, מִתְפַּתֵּחַ וּמַצְמִיחַ, רוֹעֵשׁ וּמִתְבַּטֵּא, כָּל רֶגַע נָתוּן רוֹאִים אֶת אוֹר הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית בַּבְּרִיאָה, מַמָּשׁ כָּל רֶגַע… וּמַה מַסְתִּיר? בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ!!! זֶה לֹא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, זֶה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ לְגַמְרֵי, אַיֵּה הוּא הַמֶּלֶךְ, הֵיכָן הוּא בְּעַצְמוֹ? לְאָן הוּא נֶעְלָם?!
רְאֵה אָנֹכִי!
רְאֵה יְהוּדִי, הִסְתַּכֵּל, הִתְבּוֹנֵן וְהָבֵן מִי הוּא הַדּוֹבֵר אֵלֶיךָ, מִי יָצַר אֶת הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת, שֶׁהַנּוֹהֶה אַחַר הַשֶּׁקֶר שֶׁל הָעוֹלָם, שׁוֹקֵעַ בְּמֵי מַדְמֵנַת סִבְלוֹ הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא, וְהַמִּתְנַעֵר מֵחוֹצְנוֹ נִצֹּל מִמִּיתַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ כִּי רַק שָׁם מֻנָּח הַהֶבְדֵּל הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין הַבְּרָכָה לִקְלָלָה. "אַל תִּהְיֶה מְקֻלָּל", מְבַקֵּשׁ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, "הֱיֵה מְבֹרָךְ", רַק הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם פְּתוּחוֹת עַל הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל לְבוּשָׁיו.
פָּרָשִׁיּוֹת סֵפֶר דְּבָרִים, מִתְאַפְיֵנוֹת בְּלַהַט מְיֻחָד שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה, פְּסוּקִים רַבִּים מַאֲרִיכִים – "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה", כְּלוֹמַר, לֹא פָּשׁוּט לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם, צָרִיךְ לִלְמֹד זֹאת. וְכֵיוָן שֶׁחֻמָּשׁ זֶה מְכֻנֶּה "מִשְׁנֵה תּוֹרָה", בִּהְיוֹתוֹ כַּחֲזָרָה מְסַכֶּמֶת עַל דִּבְרֵי ה' לְעַמּוֹ, וּמִכָּךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהַסִּיק, שֶׁזּוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ: לִירֹא אֶת ה' בַּהֲדַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
לַעֲבוֹדַת ה' דָּרוּשׁ עֹמֶק נִשְׁמָתִי, אָדָם לֹא יָכוֹל, מֵעֶצֶם טִבְעוֹ, לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טֶכְנִיִּים לְלֹא מַשְׁמָעוּת, כָּל נְקֻדַּת הַסֵּבֶל בָּעוֹלָם הוּא בִּהְיוֹתוֹ נְטוּל מַשְׁמָעוּת, גַּם הָעוֹסְקִים בַּעֲשִׂיָּה חָמְרִית, מַפְנִים אֶת מַבָּטָם אֶל הַמַּשְׁמָעוּת הַגְּלוּמָה בַּעֲשִׂיָּתָם, אוֹ הַתְּמוּרָה לְעָמָל אוֹ הָאִידִיאוֹלוֹגְיָה הַמְּנִיעָה מַעֲשִׂים וּמְזִינָה מִסְגָּרוֹת. אֵין כְּלוּם לְלֹא מַשְׁמָעוּת.
גַּם מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת רָצוֹן ה', עֲדַיִן לֹא נִמְצָא בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הַמַּשְׁמָעוּת הַנִּדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, יֵשׁ לוֹ מַשְׁמָעוּת אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם, וְזֶה טוֹב מְאֹד, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה בְּמִנְהֶרֶת הָאוֹר.
הוּא מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה', וּלְמַעַן עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הִבִּיט אֶל ה' בִּכְבוֹדוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת, הַשְּׁקִיעָה בַּמַּעֲשֶׂה לְלֹא הִתְבּוֹנְנוּת בְּאָנֹכִי הַמְּצַוֶה, יְכוֹלָה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לְחַיִּים חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת, אֲשֶׁר הַמָּוֶת טוֹב מֵהֶם.
מִדְרַשׁ-תְּהִלִּים נוֹגֵעַ בְּזָוִית עֶקְרוֹנִית זֹאת, וְכֹה הֵם דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אַיְבוּ: "כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה (תְּהִלִּים ק, ב). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, (שָׁם ב, יא) עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל יְהֵא לִבְּךָ שָׂמֵחַ כִּי לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן אַתָּה עוֹבֵד".
כְּלוֹמַר, תֵּרוּץ הַסְּתִירָה בֵּין שְׁתֵּי הַדְּרִישׁוֹת מֻנָּח בִּמְקוֹמָהּ הֶחָבוּי שֶׁל הַמַּשְׁמָעוּת, עֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁיִּרְאָתֵנוּ הִיא מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הִיא גּוֹרֵם מְשַׂמֵּחַ, כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בִּתְפִלָּה לְפָנָיו, מִתְגַּלָּה נְקֻדַּת הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ, שֶׁבֵּין קֹמֶץ עָפָר גּוּשִׁי בַּעַל-חִיּוּת לְבֵין יוֹצֵר הַחֹמֶר הַזֶּה וּמֵפִיחַ בּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים אֱלֹקִית.
בַּיַּהֲדוּת אֵין כָּל הֶבְדֵּל בֵּין יִרְאָה לְשִׂמְחָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין סְתִירָה בֵּינֵיהֶן, הַהֵפֶךְ, מְקוֹר הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, הַמּוּנַעַת עַל יְדֵי יַשְׁרוּת לֵב פְּנִימִית וְהַשְׁלָמָה עִם הָעַצְמִי, הוּא הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה מִבּוֹרֵא עוֹלָם. וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה רַק מִבּוֹרֵא עוֹלָם, לִרְאוֹת אֶת הֶאָנֹכִי תָּמִיד, וְלֹא אֶת הָעַצְמִי הַיָּרֵא, לֹא אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַמְכֻבֶּדֶת עַל יָדֵינוּ, לֹא אֶת הַחֶבְרָה וְלֹא אֶת הַמַּעֲמָד, כִּי אִם "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹתַי".