{פרשת שופטים – חָכְמַת הַתְּמִימוּת}

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה

מִדַּת הַתְּמִימוּת מְזוּהָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עִם חֹסֶר פִּקְחוּת, כְּשֶׁרוֹצִים לְנַצֵּחַ אֶת הַלֹּא-צוֹדֵק בְּוִכּוּחַ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְעִתִּים בַּנֶּשֶׁק הַקַּל הַזֶּה: אַתָּה כָּזֶה תָּמִים… כְּלוֹמַר, לֹא פִּקֵּחַ, לֹא מְשֻׁפְשָׁף… קְצָת בַּטְלָן וְנָאִיבִי.

פֵּרוּשָׁהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמִּלָּה 'תְּמִימוּת' הוּא שְׁלֵמוּת. כְּמוֹ תַּם וְנִשְׁלָם. הָאִישׁ הַשָּׁלֵם הוּא אִישׁ תַּם, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תַּם. גַּם אַבְרָהָם אָבִינוּ הֻדְרָךְ עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: "הִתְהַלֶּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים", הֱיֵה שָׁלֵם, אָמַר לוֹ מְקוֹר הַשְּׁלֵמוּת.

גַּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, אָנוּ מְצֻוִּים: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. פֵּרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַפָּסוּק הוּא, שֶׁיְּהוּדִי מְצֻוֶּה לִהְיוֹת שָׁלֵם עִם הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו בִּגְזֵרַת שָׁמַיִם, וְלֹא לַחְפֹּץ לְהִתְכּוֹנֵן אֵלָיו עַל יְדֵי יְדִיעָה מֻקְדֶּמֶת, וּבְכָךְ לְנַסּוֹת 'לְהִתְחַכֵּם' מוּל הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בְּעֹמֶק פְּנִימִי יוֹתֵר, קַיֶּמֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הִתְחַכְּמוּת הַנּוֹשֶׁקֶת יוֹתֵר לְטִפְּשׁוּת מֵאֲשֶׁר לְחָכְמָה. מִנֶּגֶד עוֹמֶדֶת לָהּ הַתְּמִימוּת בְּאַדֶּרֶת פַּשְׁטָנִית וְחַסְרַת יוֹמְרוֹת, בְּרַם, רַק מִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ עָצוּם זַכַּאי לְהִתְעַטֵּף בָּהּ.

הַתְּמִימוּת, הִיא הַהֲבָנָה הָעֲמֻקָּה בְּיָדוֹ הַקְּצָרָה שֶׁל בֶּן אֱנוֹשׁ, כְּכָל שֶׁהָאָדָם מֻבְחָן יוֹתֵר בָּאֱמֶת הַבְּרוּרָה הַזּוֹ, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם יוֹתֵר שָׁלֵם, וּכְכָזֶּה הוּא מַצְלִיחַ יוֹתֵר.

כָּל בַּר שֵׂכֶל יָכוֹל לְהָעִיד שֶׁמְּצֻיָּנוּת שֶׁל פִּקְחוּת נִמְדֶּדֶת בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר הַפִּקֵּחַ יוֹדֵעַ לְמַה הוּא 'לֹא' מְסֻגָּל, הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַיְדִיעָה לְמַה הוּא כֵּן מְסֻגָּל, הַטִּפֵּשׁ, לְעֻמַּת זֹאת, יוֹדֵעַ הַכֹּל, אֵין מַשֶּׁהוּ קָטָן עָלָיו, וְכָךְ הוּא מִתְנַהֵל בְּחַיָּיו הָאִישִׁיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים לְחֶרְדַּת מַכָּרָיו וַעֲמִיתָיו.

כָּךְ גַּם בְּחַיֵּי הָאָדָם, הַיְּקָרִים לוֹ מִכֹּל, הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְהַרְכִּין רֹאשׁ לְמוּל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְצִיאוּתוֹ, נוֹכְחוּתוֹ, הַנְהָגַת עוֹלָמוֹ וּבְרִיּוֹתָיו, הוּא הֶחָכָם הָאֲמִתִּי. לְעֻמָּתוֹ, הַקּוֹמְבִּינַאטוֹר הַמַּכִּיר אֶת עַצְמוֹ, הַטִּפּוּס שֶׁל 'סְמֹךְ' עָלַי, לַמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ נִתְפַּשׂ כְּטִפֵּשׁ כְּמוֹ בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל, אֲבָל הוּא בְּהֶחְלֵט כָּזֶה, מְנַסֶּה לְהִתְחַכֵּם, עַל מִי?

הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֵּלִים שֶׁנָּתַן לָנוּ מְקוֹר הַחָכְמָה כְּדֵי לְהִתְנַהֵל לְמוּלוֹ בְּעַנְוַת צֶדֶק, בְּהִתְבַּטְּלוּת אֲמִתִּית, תּוֹךְ יְדִיעָה בָּרָה וְזַכָּה לְמִי כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם? מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יָכוֹל לְהָעִיז וְלוֹמַר כִּי בְּכֹחוֹ יִגְבַּר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, קָטָן אוֹ גָּדוֹל?

לְדַאֲבוֹן לֵב, לֹא כָּל אֶחָד מֵבִין זֹאת, הַנִּסְיוֹנוֹת הַחוֹזְרִים וְנִשְׁנִים שֶׁל בְּנֵי תְמוּתָה לְהַטְבִּיעַ חוֹתָם שֶׁל חֹסֶר-תְּמִימוּת עַל תְּחוּם שְׁלִיטָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, לֹא מַצְבִּיעִים עַל חָכְמָה יְתֵרָה… הַדָּבָר מִתְבַּטֵּא בִּיצִירַת חַיִּים מִסּוּג אַחֵר מִמַּה שֶׁהַבּוֹרֵא רָצָה, הַנִּהוּל הַלֹּא תַּקִּין שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַגְּזוּרָה מֵאֱלֹקוּת, בְּכֹחַ הַבְּחִירָה הַהַרְסָנִי, גּוֹרֵם לְחֻרְבָּן נוֹרָא וְאָיוֹם! כָּךְ זֶה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹכֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא הֲכִי קְרִיטִי בִּשְׁבִילוֹ, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ (דְּבָרִים ח, יד): "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ", אָסוֹן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ מִתְחוֹלֵל אָז.

וּכְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחַיֵּינוּ הַפְּרָטִיִּים, עָלֵינוּ לְעַיֵּן מִדֵּי פַּעַם בְּהוֹרָאוֹת הַשִּׁמּוּשׁ הַמְּפֹרָטִים עַל יְדֵי הַיּוֹצֵר בְּעַצְמוֹ, לֹא לְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּטּוֹת וּלְהַפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה לְבַד, בְּנִימַת הַ'סְּמוֹךְ'… אוֹ הַמִּתְחַכֵּם חֲסַר הַחֵן.

כָּךְ זֶה גַּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אֵין צָרִיךְ שׁוּם חָכְמוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, הַמּוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מְנַהֵל סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת רוּחָנִי, לְמוּל רְצוֹנָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַמְנֻגָּד בִּמְעַט אוֹ בְּהַרְבֵּה לִרְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ, חוֹטֵא חֵטְא גָּדוֹל לַה' בָּעֲבוֹדָה שֶׁכָּזוֹ, הִיא קְרוֹבָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, בִּהְיוֹת הָאָדָם עוֹבֵד אֶת עַצְמוֹ וְלֹא אֶת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד.

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", הוּא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הַמַּבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, כָּל חַיֵּינוּ הַיְּהוּדִיִּים תְּלוּיִים בְּהַבְחָנָה עֲדִינָה זוֹ, הַמִּתְעַלֵּם מִיְּסוֹד הַתְּמִימוּת הַבְּסִיסִי כָּל כָּךְ, מְנַתֵּק אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁעָלָיו עוֹמֵד עֵץ הַחַיִּים, וְסוֹפוֹ לִפּוֹל.

"אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגֶד ה'" (מִשְׁלֵי כא, ל), הָאָדָם חַי בְּעוֹלָם שֶׁל חֶסְרוֹנוֹת, עִם יְכוֹלוֹת חֲסֵרוֹת, כִּשְׁרוֹנוֹת מֻגְבָּלִים וִידִיעוֹת מְצֻמְצָמוֹת, כְּכָל שֶׁיִּפְתַּח אֶת כֹּחוֹתָיו, תָּמִיד יִשָּׁאֵר רַב הַנֶּעֱלָם עַל הַגָּלוּי, כָּל הַמְרַתֵּק וְהָאֶתְגָרִי בְּחַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים הוּא רַק בַּתְּחוּם הָאָפֹור, הַנֶּעֱלָם וְהַבִּלְתִּי מְמֻקָּד, שָׁם מַתְחִיל הַתַּפְקִיד הָאִישִׁי שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, וּלְצֹרֶךְ זֶה עָלֵינוּ לִהְיוֹת פְּשׁוּטִים מְאֹד, חַסְרֵי יוֹמְרָה וּבָרָק, סְתָם פּוֹעֲלִים שְׁחוֹרִים שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

הַמִּתְמַצֵּא קְצָת בְּשִׂיחָם וְשִׂיגָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, בַּמֶּה שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, בְּצָרוֹתֵיהֶם, הִתְמוֹדְדֻיוֹתֵיהֶם וְהַחֲסָכִים הַמְלַוִּים אוֹתָם בְּכָל פִּנָּה שֶׁיִּפְנוּ, יוֹדֵעַ לְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְמוּל הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "כְּכָל שֶׁאַתָּה 'חָכָם' יוֹתֵר, אַתָּה סוֹבֵל יוֹתֵר"… וְגַם אֵין אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת סוֹבֵל אִידֵיאוֹלוג לְמַעַן הַחָכְמָה, כִּבְיָכוֹל, מִסִּבָּה אַחַת פְּשׁוּטָה, הֶחָכָם הוּא בְּמֶרְכָאוֹת, לֹא חָכָם אֲמִתִּי, כִּי הֶחָכָם הָאֲמִתִּי יוֹדֵעַ לְנַהֵל חַיִּים שֶׁל תְּמִימוּת וּשְׁלֵמוּת.

הָרֶקַע לַמְּרִיבוֹת, לְאָבְדַּן הַיֵּשׁ, לִיצִירַת קְרָעִים שֶׁאֵינָם מִתְאַחִים, בָּא בְּמָקוֹם בּוֹ הָאָדָם שַׁאֲפְתָן לְלֹא מַבָּט רֵאָלִי עַל הַמְּצִיאוּת, חוֹלְמֵי הַחֲלוֹמוֹת, הַמּוֹרְדִים בְּמֻסְכָּמוֹת הַתְּמִימוּת, מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם לְלֹא כְּלוּם, וּלְעוֹלָם לֹא יִכְאֲבוּ אֶת טִפְּשׁוּת הִתְחַכְּמוּתָם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא לָמְדוּ מֵעוֹלָם בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַחַיִּים… שָׁם לוֹמְדִים, כִּי שִׂיא הַפִּקְחוּת הָאֱנוֹשִׁית הוּא, לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת הַחָכְמָה שֶׁבַּתְּמִימוּת.