האמת שהופכת לשקר
יום רביעי לסדר שלח, י"ח סיון תש"פ
למה נסמכה פרשת מרגלים לפ' מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש"י בשם המדרש).
האנשים הללו, היו אנשים צדיקים, ראשי ישראל, ראשי שבטים, ובאותה שעה כשרים היו, אך הפכו לרשעים כאשר לא לקחו מוסר, הביטוי הגדול הזה – "לא לקחו מוסר" הוא מלמד שהעונש הגדול לא בא על הוצאת דיבת הארץ בלבד, אלא על האי לקיחת מוסר, מרים לקתה, ואתם לא הייתם שותפים בלמידה שיוצאת מתוך ההלקאה הזו, מרים לקתה סתם? אין ערך בעיניכם למה שהיא סבלה – לא לקחו מוסר.
התודעה הזו, שבאמצעותה, אנו מבינים שכל מה שאנו רואים – הוא שיעור בעבורינו, הוא ענין ה"לקיחת מוסר" הזו, אי אפשר לחיות חיים סתמיים מבלי ללמוד אותם, ההתעלמות ממעשי ה' שנעשים מולנו כדי שנלמד, יש בהם איזהו מימד של אכזריות כלשהי, אכזריות על עצמנו, אכזריות על היקום שסביבינו, ואכזריות על מי שכן לקה והתכוונו גם עלינו.
אין בעולם שום דבר סתם, כל מה שאנו רואים – זהו לימוד, ומי שלא לומד זאת, הוא פשוט חי סתם, הבריאה היא סתם, המאורעות הם סתם, החיים הם סתם, זה חבל, כי בסופו של דבר אנו נלמד, וכדאי שנזדרז ללמוד בדרך הפשוטה והטובה, פשוט להתבונן ברגיל, במציאות היומיומית בחיים הפשוטים שלנו ולראות בהם את השם, שמתגלה לעינינו כל הזמן ממש.
לחיות בתדר רוחני תמידי, זו זכות גדולה ועונג שאין כמותו, המשמעות של החיים נהיית ברורה ומחודדת פי כמה, כשאנו מאזינים לקול הרוחני המדבר אלינו מתוך הבריאה, המרגלים זה אנחנו, ששלחו אותנו לרגל את עולמו של הקב"ה ולהביא משם תובנות פנימיות, שבאמצעות החיים שלנו בעולם הזה – נזכה להדבק בחי החיים בהשם יתברך, באמת ובפשיטות, גם בחיינו כאן וגם בעולם הנשמות, שנחיה סוג חיים אחרים.
עלינו לבדוק את עצמנו בכל פעם, אם אנו לא נהיה מהרשעים הללו, שראו, פשוט ראו, ולא לקחו מוסר, מה אכפת לנו, זה לא אנחנו, אנו נגיד את האמת, אנו נספר לכולם את מה שראינו, אנו נהיה החוצצים בין קדושת ארץ ישראל לבין עם ישראל, ועם מה? לא עם שקר, לא עם זיופים, אלא עם האמת… ראו נא, כמה אמת אמיתית הופכת לשקר גמור, לרשעות, כאשר אינה משרתת את האמת האלוקית.
גם לשון הרע הוא בדיוק ככה, לשון הרע הוא על אמת, לא על שקר… הנה לנו אמת הפוגעת באחר, המנציחה את השקר של העולם, השקר שעמו אנו רואים את האחר כרע בגלל מעשה רע, כך גם המרגלים ראו את הארץ כלא טובה בגלל פירות ואנשים מפחידים וענקיים, לא לראות את הטוב, לא לראות את המושלם, זהו היפך הרצון העליון, ורשעים האלו, ראו, ולא לקחו מוסר, לייסר את עצמנו על כך, להיות טובים יותר.
אף אם המדובר בצדיקים ממש, נבחרי הציבור, הופכים להיות לרשעים באבחת לשון הרע אחד, הכל פג ונעלם, עד שנתקן את הענין הזה, אשרי הזוכה להיות איש טוב באמת.