הַשַּׁדְכָן הָרִאשׁוֹן בַּהִסְטוֹרְיָה
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
'יָפָה שִׂיחָתָם שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת יוֹתֵר מִתּוֹרָתָם שֶׁל בָּנִים' (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ס, ח).
אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה עָבַר עַל אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם. עַל מַה חָשַׁב כַּאֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ דּוֹרוֹת, וְאַחֲרָיוּת הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בֶּן אֲדוֹנוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת עַל כְּתֵפָיו, הֲרֵי זֶה לְגַמְרֵי לֹא פָּשׁוּט.
… "אֲנִי אֱלִיעֶזֶר, הָעֶבֶד הַפָּשׁוּט, מֵבִיא מֵאֵי שָׁם, אִשָּׁה לִבְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַבְרָהָם".
הִיא הֲרֵי צְרִיכָה כָּל כָּךְ לְהַתְאִים.
לְהִדָּמוֹת.
לְהִשְׁתַּוּוֹת.
וּלְהַסְכִּים.
כָּכָה? לְהָבִיא אֵיזוֹ אִשָּׁה?
אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת קָשָׁה!
הַקּוֹרֵא בַּחֻמָּשׁ אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַמְּתֹאָר בְּפֵרוּט מַרְשִׁים בְּיוֹתֵר, נוֹכֵחַ בְּמַסָּע הַהִתְחַבְּטֻיּוֹת וְהַלְּבָטִים שֶׁהָיוּ מְנָת חֶלְקוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, לְצַד הַסִּימָן הַגָּדוֹל עַל הֱיוֹתָהּ אֵשֶׁת-חֶסֶד בְּשָׁרְתָהּ אֶת הָאוֹרֵחַ-פּוֹרֵחַ בְּהִתְמַסְּרוּת לְבָבִית, הוּא נָשָׂא עֵינַיִם צוֹפִיּוֹת לֶאֱלֹקֵי מָרוֹם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בִּתְפִלָּה שֶׁיַּצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ.
הַפְּסוּקִים מְחַמְּמִים אֶת הַלֵּב, מְבִיאִים אוֹתָנוּ לִמְחוֹזוֹת רְחוֹקִים-קְרוֹבִים, לַמָּקוֹם הֲכִי יְהוּדִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ.
מָקוֹם שֶׁל חֶסֶד וּדְאָגָה לַזּוּלַת.
שָׁם, עַל עֵין הַמַּיִם, אוּלַי, הֻשְׁתַּת הַבָּסִיס לַמֶּנְטָאלִיּוּת עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַמְּצֻיֶּנֶת בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת עט, א): 'שְׁלוֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ: הָרַחְמָנִים, הַבַּיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים'.
הוּא לֹא בֵּרֵר עָלֶיהָ כְּלוּם, לֹא עַל יָפְיָהּ וְחָסְנָהּ, לֹא אוֹדוֹת בְּרִיאוּתָהּ וּמֻצְלָחוּתָהּ בְּנִהוּל וְחִנּוּךְ וְכוּ'.
כְּלוּם!
הַחֶסֶד… זֶה הַמּוֹטִיב הַמֶּרְכָּזִי.
הַיָּחִיד.
הַצִּיר שֶׁעָלָיו תִּסּוֹב דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לְשָׁם רִבְקָה נִכְנֶסֶת בַּיָּמִים הַבָּאִים.
לֹא יִחוּס נִדְרָשׁ לְכָךְ, לֹא דְּבֵקוּת מְיֻחֶדֶת בְּמַטָּרָה נַעֲלָה, רַק הַשְׁקָאַת גְּמַלֵּי-אוֹרֵחַ, הִיא שֶׁקּוֹבַעַת.
הֲלֹא תּוֹרָה שְׁלֵמָה הִיא זֹאת!
וְיֵשׁ כָּאן עֹמֶק נוֹסָף, שֶׁצָּף עַל פְּנֵי הַדְּבָרִים, מוֹרֶה דֶּרֶךְ לְדוֹרוֹת וְתַמְרוּר לְחַיֵּינוּ הַיּוֹמְיוֹמִיִּים.
רִבְקָה זוֹ, מְתֹאֶרֶת בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה, ד) כְּצַדֶּקֶת בֵּין רְשָׁעִים. מַשֶּׁהוּ מְאֹד מְיֻחָד לַעֲנוֹת בּוֹ! הָיְתָה בָּהּ אֶת מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם חָמִיהָ, שֶׁאַף הוּא, אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, הָיָה צַדִּיק בֵּין רִבְבוֹת רְשָׁעִים, כְּשׁוֹשַׁנָּה מַרְהִיבָה בֵּין הַחוֹחִים הַדּוֹקְרָנִים.
הַפְּרָט הַזֶּה, הַכֹּל כָּךְ חָשׁוּב לִכְאוֹרָה, לֹא מֻזְכָּר כְּלָל, וְאַף שֶׁלֹּא בְּרֶמֶז, בַּפְּסוּקִים הַמְגַלִּים אֶת הִרְהוּרֵי חֲשִׁיבָתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, וּבְסַפְּרוֹ אוֹדוֹת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו.
וְיֵשׁ עוֹד מַשֶּׁהוּ אָיוֹם וְנוֹרָא – – – עַל הַפָּסוּק: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ" (כד, יז), פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ: 'לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ'. הָיָה פֹּה, אֵיפֹה, אֵרוּעַ נִסִּי עַל אֱנוֹשִׁי בַּעֲלִיל. מְדֻבָּר בִּדְמוּת עִילָאִית, שֶׁהַטֶּבַע 'מִתְקַפֵּל' בִּפְנֵי נוֹכְחוּתָהּ.
הַאִם עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם לְסִימָן? הַאִם עֻבְדַּת חַסְדָנוּתָהּ צְרִיכָה לַעֲמֹד בְּכוּר הַמִּבְחָן?
– "אָכֵן", אָמְרוּ צַדִּיקִים בְּהִתְפַּעֲלוּת…
יָכוֹל אָדָם לִהְיוֹת 'בַּעַל מוֹפֵת' גָּדוֹל, אִישׁ רָם הַמַּעֲלָה בְּשִׂיא הַמֻּשָּׂג הַזֶּה. אַךְ עִקַּר גַּבְהוּת הָאִישׁ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל ה' הִיא מִדַּת הַחֶסֶד.
הֲלֹא זֶהוּ הַ'מּוֹפֵת' הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר!