פָּרָשַׁת 'תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו' מַמְשִׁיכָה
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת פּוֹתַחַת בַּבְּשׂוֹרָה הַמַּרְעִישָׁה שֶׁנּוֹדְעָה לְאֵם אֻמָּתֵנוּ רִבְקָה, "כִּי תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בְּרֵאשִׁית כה, כד).
"יֵשׁ לָךְ תְּאוֹמִים, גְּבֶרֶת", אָמַר לָהּ, לֹא הָרוֹפֵא, כִּי אִם בְּעֵת שֶׁהָלְכָה לִדְרוֹשׁ אֶת ה', כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם.
הַתְּאוֹמִים הָאֵלּוּ לֹא הָיוּ סְתָם שְׁנֵי יְלָדִים, כִּי אִם נְצִיגוּת עֶקְרוֹנִית שֶׁל שְׁנֵי כֹּחוֹת מְנֻגָּדִים בְּעוֹלָמֵנוּ, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שְׁתֵּי תְּכוּנוֹת, שְׁנֵי קְצָווֹת, הַכֹּל שְׁנַיִם!
וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ כְּאֶחָד, "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" (הוֹשֵׁעַ יב, ד), וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת, הֵם שׁוֹנִים, הֵם נִפְרָדִים, הֵם לוֹחֲמִים, הֵם נֶאֱבָקִים, הֵם מִתְגּוֹשְׁשִׁים, הֵם מִתְרוֹצְצִים.
וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא נִתַּן לְהִתְעַלֵּם! כִּי הֵם נוֹגְעִים, חוֹפְפִים, אוֹחֲזִים – – – וְלִכְאוֹרָה, צָרִיךְ לְהָבִין, וְכִי יֵשׁ נְקֻדַּת חִבּוּר בִּכְלָל?
לְמִי שֶׁבָּרוּר שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ סֵפֶר הִסְטוֹרְיָה אוֹ יְמֵי תוֹלְדוֹת אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים, יוֹדֵעַ, שֶׁכָּאן מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ חָכְמַת ה' הֲלָכָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אוֹדוֹת מַהוּתָם הַפְּנִימִית שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.
מֵאָז הָיוּ אֲנָשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הִתְחוֹלְלָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַל נְקֻדַּת הַהֲוָיָה הַפְּשׁוּטָה, עַל הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית שֶׁנָּגוֹלָה לָעֵינַיִם, אֵלּוּ וְאֵלּוּ בֶּאֱמוּנָתָם מִתְחַזְּקִים, הַשֶּׁקֶר וְהָאֱמֶת יַחַד מִתְעַרְבְּבִים, וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם.
הַמִּלְחָמָה הִיא עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא הִנָּהּ דָּבָר הֲכִי גָּלוּי שֶׁבָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט, שֶׁרָגִיל לְהַקִּישׁ מִנְּקֻדַּת מְצִיאוּת לִפְשׁוּטָהּ הַפָּשׁוּט, מֵבִין עַל נָכוֹן, שֶׁלְּכָל תִּכְלָה יֵשׁ תְּחִלָּה, וּלְכָל תְּחִלָּה יֵשׁ מַתְחִיל שֶׁאֵין לוֹ הַתְחָלָה, הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת הִיא גְּלוּיָה לָנוּ בְּכָל רֶגַע שֶׁפְּקוּחוֹת עֵינֵינוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא אֻשְׁפְּזוּ בְּבֵית חוֹלֵי נֶפֶשׁ, שֶׁרָצוּ לוֹמַר הֵפֶךְ הַהִגָּיוֹן הַלָּז, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
'עֵשָׂו' הָרָשָׁע לָשׁוֹן 'עָשׂוּי', סוֹבֵר, בְּגִּישָׁה עַקְמוּמִית, כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. נְקֻדַּת כְּפִירָתוֹ חוֹפֶפֶת וְנוֹגַעַת בִּקְדֻשַּׁת יַעֲקֹב, שֶׁהִיא סוֹד הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת, שֵׂכֶל פָּשׁוּט וּבָרוּר, יֵשׁ עוֹלָם וְיֵשׁ מַנְהִיג, וְכָל הָעוֹלָם צוֹעֵק בְּכָל רֶגַע עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַמִּתְעַלֵּם בּוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
אֵין יְכֹלֶת אֲמִתִּית לִנְקֻדַּת עֵשָׂו לְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה, אֲבָל הִיא בְּהֶחְלֵט מְסֻגֶּלֶת לְהַעֲצִים אֶת דִּילֶמַת הַבְּחִירָה, וּבְכָל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַחַיִּים, הָאָדָם מִתְנַסֶּה הַאִם לָלֶכֶת אַחַר הַתְּחוּשָׁה שֶׁ"כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הֶחָיִל הַזֶּה" (דְּבָרִים ח, יז), אוֹ שֶׁמָּא יֵדַע כִּי יֵשׁ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה – נְקֻדַּת יַעֲקֹב.
הַדָּבָר הַזֶּה הוּא גַּם לְהֵפֶךְ, הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמוּנָה הוּא גָּדוֹל מְאֹד, אַךְ לְעוֹלָם אֵין הַנּוֹפֵל בָּטוּחַ בִּנְפִילַת אֱמוּנָתוֹ, וְתָמִיד נְקֻדַּת יַעֲקֹב מְבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ, כִּי יָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית כה, כו), הַשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל שֶׁל עֵשָׂו – אֵין לוֹ קִיּוּם וְנִצְחִיּוּת. הוּא יָכוֹל לִסְגֹּד לֵאלוֹהֵי הַסָּפֵק, אַךְ נְקֻדַּת יַעֲקֹב מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּקִרְבּוֹ וְלֹא תִּתֵּן לוֹ מָנוֹחַ.
וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה', הָעֵצָה הַיְּעוּצָה שֶׁל מְבַקְשֵׁי אֱמוּנָה בְּעִידָן קֹשִׁי, הוּא לִדְרוֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אוֹר ה' הַמִּסְתַּתֵּר בְּעוֹלָמוֹ.
הַבְטָחָה סְמוּיָה זוֹ, שֶׁיָּדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, מְחַזֶּקֶת אוֹתָנוּ לֵידַע אֶת הָאֱמֶת, גַּם כְּשֶׁלֹּא נִרְצֶה בָּהּ, הַנְּקֻדָּה הֲכִי קְטַנָּה שֶׁל אֱמוּנָה יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְמוֹטֵט חוֹמוֹת בְּצוּרוֹת שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם וְחֵילוֹתָיו.
הַכְּפִירָה אוֹהֶבֶת לְהִצְטַיֵּר בְּעֵינֵי הַהֲמוֹנִים כְּדָבָר שִׂכְלִי לְעֻמַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא מַשֶּׁהוּ הַקָּשׁוּר לִתְמִימוּת.
הַשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל הוּא, שֶׁהַכְּפִירָה הִיא פָּשׁוּט שֶׁקֶר! וְנִתַּן לַחֲשֹׁב בַּשֵּׂכֶל כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים, אֶפְשָׁר גַּם לְהִתְפַּלְפֵּל וּלְהַסְבִּיר, שֶׁיּוֹתֵר הֶגְיוֹנִי שֶׁמְּכוֹנִית תִּסַּע עַל מַיִם, אֲבָל אִם הַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִנְסֹעַ רַק עַל דֶּלֶק, מַה יַּעֲזֹר לִי הַפִּלְפּוּל? אִם הַבָּסִיס הוּא שֶׁקֶר, מַה שָּׁוָה כָּל הַחָכְמָה?
אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּה, בְּדָבָר קַיָּם וְנִצְחִי, בְּמַה שֶּׁרָאוּ עֵינֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמַעֲמַד שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. הַכּוֹפְרִים, יְכוֹלִים לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמוּנָתָם, אַךְ אֵינָהּ נְכוֹנָה וְאֵינָהּ אֲמִתִּית.
לָכֵן הָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו "תְּאוֹמִים" – שָׁוִים בְּלֵידָתָם וּבִיצִיאָתָם, לַמְרוֹת הַשּׁוֹנִי הַמַּהוּתִי שֶׁבֵּינֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּאִים מִמָּקוֹם שֶׁל אֱמוּנָה, הֵלֶךְ מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הוּא, שֶׁאֵלּוּ מַאֲמִינִים בָּאֱמֶת, וְגַם אֵלּוּ 'מַאֲמִינִים' פַנַאטִים בֶּאֱמוּנַת הַהֶבֶל שֶׁלָּהֶם, פַּעַם זֶה קוֹף וּפַעַם זֶה מַפָּץ, וְעוֹד הָרְשִׁימָה אֲרֻכָּה… הַתְּאוֹמוּת בָּאָה לְהוֹרוֹת, שֶׁהַמַּאֲבָק יִהְיֶה צָמוּד עַד הָעֵת שֶׁיַּעַמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, לִשְׁפּוֹט אֶת הַר עֵשָׂו.
חִזּוּק גָּדוֹל יוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה.
יַעֲקֹב בְּכֹחוֹ הַמֻּגְבָּל, תָּמִיד נוֹתֵן אֶת כֹּחַ חִזּוּקוֹ לַנּוֹפְלִים, גַּם בַּמָּקוֹם הֲכִי אָפֵל וַהֲכִי מְסֻכָּן, מִסְתַּתֶּרֶת לָהּ נְקֻדַּת הָאֱלֹקוּת – שֶׁהִיא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית, שֶׁמִּכֹּחָהּ נִמְצְאוּ כָּל הַמְּצִיאוּיוֹת, וְהִיא מְסֻגֶּלֶת לְהַחְזִיר אֶת הָאָדָם לְשֹׁרֶשׁ הַמְּצִיאוּת, לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אֵין מְנוּחָה מֵהַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, מֵאוֹתוֹ רֶגַע מְכוֹנֵן בְּשַׁחַר הַקִּיּוּם הָעוֹלָמִי, וְעַד אַחֲרִית הַיָּמִים – תִּהְיֶה אַנְדְּרָלָמוּסְיָה שֶׁל דֵּעוֹת, גִּישׁוֹת, אֱמוּנוֹת וְתַרְבּוּיוֹת.
הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת תִּהְיֶה קָשָׁה מְאֹד!
אַךְ אָנָּא לֹא לִשְׁכֹּחַ, כִּי "יָדוֹ", בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" – "אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו", גַּם כְּשֶׁלֹּא נִרְאָה הַדָּבָר הַזֶּה, גַּם כְּשֶׁהַכֹּל חָשׁוּךְ, יֵשׁ יַעֲקֹב בַּשֶּׁטַח, קַיֶּמֶת נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּטֶּלֶת מֵעוֹלָם.
אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ, כִּי נַחֲלַת יַעֲקֹב שָׁפְרָה עָלֵינוּ, אָנוּ נוֹלַדְנוּ לְעַם הָאוֹחֵז בְּיַד הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא יָחִיד קַדְמוֹן, הִיא מְקוֹר עֶצֶם פְּנִימִיּוּת נַפְשֵׁנוּ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים לִנְקֻדָּה זוֹ, לְפַתְחָהּ, לְהַגְדִילָהּ וּלְהַחְיוֹתָהּ. כִּי בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה.
וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ (מַכּוֹת י, ב).
אִם לְיַעֲקֹב, אִם לְעֵשָׂו.