{פרשת תולדות – ידו אוחזת בעקב עשו}

מלחמה שלא נגמרת

עש"ק פרשת תולדות, ד' כסליו תשפ"א
 

יעקב ועשו המספרים לכאורה שני סיפורים שונים ומנוגדים, מביאים לנו את התודעה לסיקור הענין מבפנים, ויתרוצצו הבנים בקרבה, בקרב אשה אחת רבקה – אחד נוצר הקרב בין שנים, לא בשני קוטבים אלא במקום אחד, ברחמה של רבקה נוצר המאבק הזה, של ידו אוחזת בעקב עשו, מה שמראה לנו, שזהו בעצם סיפור אחד כולל שתי זויות שנלחמות זו בזו, למען רגעי ההשלמה וההרמוניה שביניהם שזהו ההפי הנד של הסיפור. התורה מספרת על יציאתו של עשו לאויר העולם בציוריות מדוייקת, כולו כאדרת שיער, הביטוי הזה מראה שמישהו שם לב למהותו הכוללת, כולו, בכף רגל ועד ראש הוא עבר סיקור מדוייק, ועל כך שמו "עשו", למרות זאת, כשמגיע הפסוק לתאר את ההמשך, ואחר כך יצא אחיו, שם יש התעלמות מוחלטת מגופו של יעקב, שבהמשך גם יבשר לנו "ואנכי איש חלק", אלא איזכור סתמי לכאורה, "ואחר כך יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו", שוב עשו פה הדומיננטי, ויעקב שאינו מתואר בכלל – כל ענינו שהוא אוחז בעקב עשו, והשינוי הזה זועק מעצמו, וגם קריאת השמות… מילא עשו, מובן שפה מדובר במהות מוחצנת ביותר, אך יעקב? מה המהות שלו? שעל שמה הוא נקרא? שידו אוחזת בעקב עשו? זה כל הסיפור שלו?

וכמו בסוגיות הקשות שבחיים, התשובה מרעידה יותר מהשאלה, משום שאכן, כאן טמונה התשובה לדיוק הזה, שאכן, זו מהותו היחידה והבולטת של יעקב, לא גופו החלק, ואף לא היותו איש תם יושב אוהלים, אלא עצם היותו נאבק, אוחז בעקב, מנסה לעצור את הסחף, רוצה להיות נוכח בעולם האמיתי, היכן שמתרחשים קרבות עקובים מדם התמצית, שם צריך שיהיה איזה יעקב, שאוחז בעקב של עשו, ואומר לו "תרגיע", הרי מדובר בסיפור אחד שלם, תן לי גם איזו נקודת ביטוי, ומה מבטא יעקב? יעקב מבטא את המסע הלוחם, המורכב, בעולם של תהיות, של "עוברת בפתחי עבודה זרה ומפרכס לצאת", סוג של תעיה בעולם התמורות, והיא, רבקה לא מבינה את הסיפור, על מי מספרים את הסיפור, מי הוא זה שבפנים, בסופו של דבר, התגלה לה שהיתה לה טעות טכנית, אך במקור, שאלתה היתה שאלה חמורה ביותר, מהי ההתרוצצות הזו, ותלך לדרוש את ה', ואז סיפרו לה את הסיפור שלה בהתגלמות שני גיבורים, אך אנו יודעים שתורת אמת מדברת עלינו, על שני הכיוונים שבלבנו, שהמירוץ להשיג אותנו הוא צמוד עד אימה, ואנו הולכים לדרוש את ה', ומספרים לנו שם על המלחמה שלא תגמר לעולם, ומה שעלינו לעשות, זה להבין את המהות שלנו, שאנו נועדנו להיות מהות לוחמת, בלתי מתפשרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות