מַחֲשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת לְפָרָשַׁת גְּנֵבַת הַבְּרָכוֹת
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
מַשֶּׁהוּ מַפְלִיא בְּיוֹתֵר מִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ.
כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ מֻכָּר בִּכְתָבֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים, כִּמְקוֹר וְעַמּוּד הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב".
גַּם בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ פּוֹגְשִׁים בַּתֹּאַר 'אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים' (בְּרֵאשִׁית כה, כז); וּכְדִבְרֵי חֲזַ"ל הַיְּדוּעִים: 'כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תַּם'.
וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתֵנוּ, בְּאוֹתָהּ פָּרָשָׁה עַצְמָהּ, מְפֹרֶטֶת הַמִּרְמָה וְהָעַקְבָנוּת, לִכְאוֹרָה, הַמְחֻכֶּמֶת לְהַפְלִיא, שֶׁעָשָׂה דַּוְקָא יַעֲקֹב הַתַּם לְעֵשָׂו הָרָשָׁע.
מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?
הָבָה וְנַעֲנִיק לְמִדַּת הָאֱמֶת הַתְּמִימָה הַגְדָּרָה בְּרוּרָה וְחַדָּה.
וְנַרְשֶׁה לְעַצְמֵנוּ לוֹמַר, כִּי הַדָּבָר הֲכִי מְדֻיָּק וְנָכוֹן, זוֹ הִיא הָאֱמֶת!
אִם, נַנִּיחַ, אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹת אֵיזֶה מוּצָר, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת הַשְׁעָרוֹת רַבּוֹת בְּקֶשֶׁר לִמְקוֹם הַתּוֹצֶרֶת, לְדֻגְמָה, אֲבָל רַק תְּשׁוּבָה אַחַת תִּהְיֶה אֲמִתִּית הֵיכָן שֶׁהוּא 'בֶּאֱמֶת' נוֹצָר. כִּי הָאֱמֶת הִיא פֵּרוּט הַדָּבָר הַנָּכוֹן וְ… הָאֲמִתִּי.
בְּהֶתְאֵם לְכָךְ, אָנוּ נוֹכְחִים לִרְאוֹת, שֶׁדַּוְקָא הַשַּׁקְרָנִים מַצְלִיחִים בָּעוֹלָם הֶהָזוּי שֶׁלָּנוּ, וּלְאַנְשֵׁי הָאֱמֶת אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהוֹכִיחַ אֶת אֲמִתּוּת הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית שֶׁלָּהֶם…
בַּמִּקְרֶה שֶׁל יִצְחָק-עֵשָׂו-יַעֲקֹב, הַבְּלוֹף הַגָּדוֹל כְּבָר מִצָּה אֶת עַצְמוֹ זֶה עִידָּן, כְּבָר שָׁמַעְנוּ, כִּי הַבֵּן הַבְּכוֹר מִתְפַּלְסֵף עִם הָאַבָּא הַצַּדִּיק עַל מַעַשְׂרוֹת לַמֶּלַח וּשְׁאָר חוּמְרוֹת מְעֻרְפָּלוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, הַדָּבָר הַנָּכוֹן וְהָאֲמִתִּי שֶׁהִתְרַחֵשׁ: רֶצַח, אֹנֶס וְחַיֵּי בְּהֵמִיּוּת, לֹא מְבֻטָּא נָכוֹן בְּעֵינֵי הָאָב הָעִוֵּר, וְהוּא זוֹכֶה לְיָקְרָה.
יְתֵרָה מִזֹּאת, יַעֲקֹב אָבִינוּ, לֹא נֶחְשָׁד בְּעֵינֵי אָבִיו לְפָחוֹת מִמַּה שֶּׁהָיָה בֶּאֱמֶת, עֻבְדַּת יְשִׁיבָתוֹ בְּאֹהֶל הַתְּמִימוּת הָיְתָה וַדַּאי יְדוּעָה לְפַחַד-יִצְחָק אָבִיו, אַךְ הַדָּבָר הִרְשִׁים אוֹתוֹ פָּחוֹת, מִשּׁוּם שֶׁעֲמִידָה בְּנִסְיוֹנוֹת מוּל עוֹלָם הַצַּיִד וְהַסְּעָרָה הַחָמְרִית הַמִּתְחוֹלֶלֶת בַּחוּץ, חֲשׁוּבָה לְאֵין עֲרֹךְ מֵהַהִתְבַּדְּלוּת – – – וְזוֹ גַּם סְתָם הַשְׁעָרָה שֶׁלִּי, אוּלַי…
אֲבָל מַה שֶּׁבָּרוּר, שֶׁאָמְנָם כָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא אָהַב אֶת עֵשָׂו, אֲבָל לֹא כָּתוּב שֶׁהוּא 'לֹא אָהַב' אֶת יַעֲקֹב.
כְּלוֹמַר, הָיָה פֹּה מַסָּע הַטְעָיָה נוֹרָא. הָרָשָׁע, הָרוֹצֵחַ, הַנּוֹכֵל – זוֹכֶה לְאַהֲבַת הַצַּדִּיק הֶחָרֵד מִבּוֹרְאוֹ בְּכָל רֶגַע בְּחַיָּיו.
כִּי אֶת עֵשָׂו הוּא אָהַב 'יוֹתֵר'.
וְדַוְקָא לוֹ הוּא מְעֻנְיָן לְהַעֲנִיק בִּרְכַּת אֵיתָנִים, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ.
הַאִם לְדַעְתְּכֶם, שְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת מִצַּד יַעֲקֹב תִּתְרֹם לָאֱמֶת, אוֹ תַּעֲצִים אֶת הַשֶּׁקֶר הַמִּתְנַפֵּחַ מִיּוֹם לְיוֹם?
הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה.
סֵרוּב אֶפְשָׁרִי מִצַּד יַעֲקֹב לְאִמּוֹ הַדּוֹאֶגֶת – רִבְקָה, הָיָה מַעֲנִיק לַשֶּׁקֶר הָעֵשָׂוִּי מֵימָד מִפְלַצְתִּי עֲנָק, הוּא הָיָה זוֹכֶה בְּבִרְכַּת יִצְחָק, וּלְהַצְלָחָה בְּחַיֵּי הַפֶּשַׁע וְהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ.
הַאִם זֶה תַּפְקִידוֹ שֶׁל מְקוֹר הָאֱמֶת?
הַאִם יַעֲקֹב אָמוּר לִהְיוֹת מְסַיֵּעַ, וְלוּ פָּאסִיבִי לַחֲלוּטִין לִמְגַמָּתוֹ הַפְּסוּלָה שֶׁל עֵשָׂו?
נִסְתָּרוֹת דַּרְכֵי הַבּוֹרֵא.
וְהַשֶּׁקֶר הֶעֱצִים אֶת הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בְּמִדָּה כָּזוֹ, אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה לָאֱמֶת שׁוּם בְּרֵירָה, אֶלָּא לְבַטֵּא אֶת עַצְמָהּ דַּוְקָא בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר, בְּאֻמָּנוּת הַהַטְעָיָה.
אֲבָל עַכְשָׁו, לְשֵׁם שִׁנּוּי… לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, לְמַזְעֵר אֶת הַפַּעַר – לְכִוּוּן הָאֱמֶת, שֶׁהָלְכָה וְהִתְרַחֲקָה.
אֵינִי יוֹדֵעַ אִם מִלִּים חֲפוּזוֹת אֵלּוּ שֶׁלִּי, נוֹתְנוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה לִתְמִיהַת לַהֲקַת מְפָרְשִׁים רַבִּים וּמְכֻבָּדִים. אַחַת אֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ – – – שֶׁבְּדֶרֶךְ חַיֵּי הָאָדָם, אֲשֶׁר שָׁם מִתְחוֹלֶלֶת הַהַטְעָיָה הַזֹּאת בְּמַהֲדוּרָה אִישִׁית וּמְאֹד פְּרָטִית – הַדְּבָרִים נְכוֹנִים לְהַפְלִיא!
אֲהָהּ! כַּמָּה נָכוֹן לְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֶּׁקֶר בִּשְׂפָתוֹ שֶׁלּוֹ, שְׂפַת הָרַמָּאוּת וְהַהַטְּעָיוֹת… אִם נִשְׁתֹּק לַשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל הָאוֹפֵף אֶת יְקוּמֵנוּ הֶהָרוּס, נִהְיֶה שֻׁתָּפִים פְּעִילִים בְּקִימוּמוֹ.
אִם לֹא נַכְרִיז עַל לוֹבֵשׁ 'בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים', כְּמֶלֶךְ אֶבְיוֹן וְעֵרוֹם, נִתְרֹם אֶת חֶלְקֵנוּ בַּהַסָחָה הַהֲמוֹנִית שֶׁמִּסְתָּעֶרֶת לְבָלְּעֵנוּ חַיִּים.
עָלֵינוּ לִגְרֹם לְכֹחוֹת הָרֶשַׁע שֶׁבָּנוּ, אֵלּוּ שֶׁמְּבִיאִים מַטְעַמִּים לָאָב, עִם יָדַיִם מְגֹאָלוֹת בְּטִנֹּפֶת שְׁאוֹל תַּחְתִּית – לִזְעֹק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְלָמָּה?
"כִּי בָּא אָחִיךָ" – כֹּחוֹת עוֹלָם הַתִּקּוּן, "בְּמִרְמָה" – בִּשְׂפַת חַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה… "וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ".
כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וּמֻצְלָחִים מֻשְׁקָעִים בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה – נְטוּלִים מַשְׁמָעוּת וַחֲזוֹן. הַכֹּחוֹת שֶׁל יַעֲקֹב לְשֵׁרוּתָיו שֶׁל עֵשָׂו, אַרְמוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְנוֹסֵס בְּהִתְנַשְּׂאוּת מֵעַל מֶרְחֲבֵי הַיְּשִׁימוֹן שֶׁל עוֹלָם הַחֻצְפָּה, עֶצֶם הַזִּהוּי שֶׁל מֻצָּב שֶׁכָּזֶה, מַתְרִיס, בְּעֶצֶם קִיּוּמוֹ, עַל בּוּעַת הַמִּשְׁגֶּה שֶׁל אֶזְרָחֵי עוֹלָם הַתְּעִיָה, הַתְּהִיָה וְהַהַטְעָיָה.
אֲנַחְנוּ נִנְהַג כָּאֲנָשִׁים נוֹרְמַאטִיבִיִּים, אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמִּילְיָארְדֵי אֲנָשִׁים עוֹשִׂים נַעֲשֶׂה גַּם אָנוּ.
אֲבָל הַהֶבְדֵּל יִהְיֶה בַּמּוּדָעוּת הַפְּנִימִית! הִיא לֹא תִהְיֶה שַׁיֶּכֶת לְעֵשָׂו, אֶלָּא שֶׁל יַעֲקֹב. הַיָּדַיִם תִּהְיֶינָה יְדֵי עֵשָׂו, עֲטוּפוֹת שֵׂעָר מְגֻשָּׁם וְשׁוֹקֵעַ. אֲבָל הַקּוֹל הַפְּנִימִי – קוֹל הַמּוּדָעוּת וְהַשֵּׂכֶל הֶעָמֹק – יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה'.
בְּדִיּוּק כִּדְבַר הָעֲקִיבוּת וְהַמִּרְמָה שֶׁל יַעֲקֹב.
הָאֲמִתִּי.