סִימָן א

צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲבוֹדָה תַּמָּה. ועִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים. וְעִקָּר לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר מוּסָר הֵן רַב וְהֵן מְעַט.וְלִרְאוֹת תָּמִיד לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה, וְסִימָנָךְ הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה (אבות ב, א), פֵּרוּשׁ זָהִיר מִלְּשׁוֹן וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ (דניאל יב, ג), רוֹצֶה לוֹמַר הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, כִּי רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו, ב).

*

צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב, עָלָיו הַשָּׁלוֹם – הַיְנוּ שֶׁהַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן הֵם הַתַּמְצִית הַיּוֹצֵאת מִמַּה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְקָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה', הֲגַם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָהּ צַוָּאָתוֹ וְלֹא צִוָּה כְּלָל לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, רַק הֵם לִקּוּטֵי אִמְרוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת שֶׁלִּקְּטוֹ לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי – לְכַוֵּן הַלָּשׁוֹן עַל מַתְכֻּנְתּוֹ (לְשׁוֹן סֵפֶר הַתַּנְיָא, אִגֶּרֶת־הַקֹּדֶשׁ, פֶּרֶק כה). וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה' [וּפָשׁוּט, שֶׁבַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַלִּקּוּט שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּסִימָן זֶה וְתֵבוֹת אֵלּוּ, כְּבָר נִקְרָא כָּל הַסֵּפֶר עַל שֵׁם זֶה: 'צַוָּאַת הָרִיבָ"ש' (הֶעָרוֹת וְצִיּוּנִים, הוֹצָאַת קה"ת)], כֵּיוָן שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אַף שֶׁלָּאו בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְלָלָא, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד וּמְצַוֶּה לְכָל אֶחָד לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן 'צַוָּאָה', וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקַט הוּא – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לִהְיוֹת תָּמִים וְשָׁלֵם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת, כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֲבָל לִבּוֹ אֵינוֹ שָׁלֵם עִם הָעֲבוֹדָה, וְיֵשׁ לוֹ סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּלִבּוֹ, הַאִם כָּךְ צָרִיךְ לְבַלּוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אוֹ לָאו, וְאַף אִם נֶחְקַק בּוֹ חִיּוּב עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן כְּלָלִי, עֲדַיִן אֵינוֹ שָׁלֵם לִפְעָמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּקְבִיעוּת וּבְהִתְמַסְּרוּת לְכָל שְׁעוֹת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בִּנְפִילַת הַמּוֹחִין, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, אֵיךְ שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקְטוּ מֵרַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע הוּא "לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ" שֶׁזֶּהוּ שֹׁרֶשׁ הַחֲסִידוּת. כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קֹהֶלֶת ז, כט), וְנָטַע בּוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ אֶת מִדַּת הַתְּמִימוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּאֶמְצָעוּתָהּ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כִּי 'תְּמִימוּת' פֵּרוּשָׁהּ 'שְׁלֵמוּת', אֶלָּא שֶׁ"הֵמָּה בִּקְּשׁוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים" (שָׁם), כְּדֵי לַהֲגוֹת אֶת הָאִישׁ יִשְׂרָאֵלִי מִמְּסִלַּת עֲבוֹדַת מַלְכּוֹ, וְעַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּתו מֵהָעֲבוֹדָה עַל יְדֵי מַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְצוּיִים, מְאַבֵּד אֶת הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ [פַּעַם אָמַר הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זי"ע לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ זי"ע, שֶׁהָיָה מֻחְזָק לְחָכָם גָּדוֹל, כַּיָּדוּעַ, שֶׁלֹּא כָּתוּב בְּתוֹרָה "חָכָם" תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶלָּא תָּמִים תִּהְיֶה, וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ שֶׁצָּרִיךְ חָכְמָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת תָמִים עִם ה' (צִדְקַת יוֹסֵף, פִּיטְסְבּוּרְג, פָּרָשַׁת נֹחַ)]. וְעַל הָאָדָם לְהַחְזִיר לְעַצְמוֹ אֶת הַתְּמִימוּת הַיְנוּ שְׁלֵמוּת, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲבוֹדָה תַּמָּה – [שְׁלֵמָה] בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו וְעִם עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה 'שְׁלֵמָה', כִּי עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לַעֲבוֹד לַאֲדוֹנוֹ בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁיַּטִּיל עָלָיו – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִקָרְאוֹת בְּשֵׁם עֶבֶד נֶאֱמָן [כִּי אִם הַהֵפֶךְ מִזֶּה], כי אֵין עֲבוֹדָתוֹ תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָדַעַת, שֶׁבְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב – יָכוֹל וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – עוֹבֵד הוּא אֶת קוֹנוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁנּוֹפֵל אֶל מְקוֹמוֹת וּמַצָּבִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאָבַד שָׁם אֶת דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לָדַעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן, וּבְכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי בּוֹ – יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּצָּב הֶחָשׁוּךְ שֶׁאוֹפֵף אוֹתוֹ. וְלָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּמִים וְשָׁלֵם, אֲשֶׁר לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו. וּמוּבָא בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן קכג):  וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מְלָכִים־א ה, יא): "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם", אָמַר (מִשְׁלֵי ל, ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי". וְכֵן אָמַר אָסָף (תְּהִלִּים עג, כב): "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". וְכֵן כְּתִיב (מִשְׁלֵי כא, ל): "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְעִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד 'פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים' אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְגוֹ'; כִּי לִפְעָמִים אָדָם מְמַלֵּא אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וְדַעַת, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְמַעֲשֶׂה, הוּא שׁוֹכֵחַ וּמִתְנַהֵג לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁלָּמַד וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר אִישׁ הָאֱלֹקִים, הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מֵלִיזֶענְסְק זי"ע (הַנְהָגוֹת הָאָדָם): 'לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּבֹא עַל הָאֱמֶת כִּי חַטַּאת נְעוּרִים שֶׁל הָאָדָם־הָרִאשׁוֹן מְסַמִּין עֵינָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה, אַף שֶׁיָּכוֹל לְפַלְפֵּל וּלְהַגִּיד לַאֲחֵרִים דִּינוֹ, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ וְלֹא מְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ – שֶׁהָעִקָּר לֹא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים, רַק יִהְיוּ קְבוּעִים בְּלִבּוֹ תָּמִיד, וְשֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים עַל פִּיהֶם, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו (אָבוֹת ג, ט), וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד, שֶׁהַכַּוָּנָה, שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַדְּבָרִים, כִּי אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת נִזְקָן וְנִשְׁכַּח בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם גַּם־כֵּן, וְהַפְּנִימִיּוּת נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ, כִּי שָׁכַח אֶת עֹמֶק הַדְּבָרִים וְאֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ רְגִילוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִימִיּוּת, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁמִּתְאוֹנֵן הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה כט, יג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". וְעִקָּר – דָּבָר נָחוּץ הוּא לְעוֹבֵד ה', שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר־מוּסָר – וְשִׁעוּר־הַמּוּסָר הַזֶּה שֶׁיִּלְמַד יְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁלּוֹמֵד אֶל פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ יִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה, וְאֵיךְ יִזְכֶּה לְהִזָּכֵר תָּמִיד בַּתַּכְלִית הַנִּצְחִית, שֶׁאֵין עוֹד דָּבָר נֶחְשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. הֵן רַב אוֹ מְעַט – הַדִּיּוּק בָּזֶה, כִּי הָעִקָּר הוּא הַפְּנִימִיּוּת, וְלָכֵן גַּם אִם לוֹמֵד מְעַט הוּא טוֹב, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א, יז), וְלִפְעָמִים אָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵין פְּנַאי כָּרָאוּי לִלְמֹד הַשִּׁעוּר מוּסָר, וּמַמְתִּין לְיוֹם אַחֵר שֶׁיִּלְמַד בַּאֲרִיכוּת וְכוּ', וְטָעוּת הִיא זוֹ, כִּי גַּם מְעַט הוּא טוֹב מְאֹד, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה 'בְּכָל יוֹם', כִּי בְּכָךְ מַרְגִּיל אֶת חַיָּיו לִחְיוֹת חַיִּים רוּחָנִיִּים הַצְּמוּדִים אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית; וְעַל כְּגוֹן דָּא נֶאֱמַר (מְנָחוֹת קי ע"א): 'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם'. וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד – הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, הַאִם הַלִּמּוּד מֵבִיא אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְשִׁנּוּי אֲמִתִּי שֶׁל דַּרְכֵי הַחַיִּים הַלֹּא מְתֻקָּנוֹת, וּלְהַחֲלִיפָן בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית [וּרְאֵה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (תִּנְיָנָא סִימָן סז): 'וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ'] – לִדְרֹךְ אֶת עַצְמוֹ – לִבְחֹן וְלִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ בִּתְמִידוּת הַאִם הוּא אָכֵן דּוֹרֵךְ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ, שֶׁהוּא אָכֵן מִתְנַהֵג, לְאוֹר לִמּוּדוֹ בְּשִׁעוּר מוּסָר שֶׁלּוֹ – בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת – אֵלּוּ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת הֵן הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ וַתְּרָנוּת, סַבְלָנוּת, אַהֲבָה, שָׁלוֹם וְכוּ', וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, הֵן הַנְהָגוֹת שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, וּבִיאָה מֻקְדָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְדִקְדּוּק בְּמִצְווֹת, וְעוֹד שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקֵי־אֱמֶת, וּמוּבָאִים בְּסִפְרֵי מוּסָר וְיִרְאָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּבְחֹן אֶת עַצְמוֹ, אִם בְּפֹעַל־מַמָּשׁ הוּא מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן אַחֵר מִמַּה שֶׁהִתְנַהֵג עַד הֵנָּה, וְעוֹלֶה מִדַּרְגָּה אֶל דַּרְגָּה, וְזֶה יִהְיֶה סִימָן בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הוּא לִמּוּד פְּנִימִי וְלֹא לִמּוּד שֶׁל אֵיזֶה סֵפֶר לִידִיעָה בְּעָלְמָא. וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה, הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה – וּפָשׁוּט, שֶׁהַכַּוָּנָה לְהַזְהִיר אֶת הָאָדָם לְהַכְנִיס חִיּוּת וּמוֹחִין בַּמִּצְווֹת, וְנוֹתֵן דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בָּזֶה, שֶׁבְּכָל יוֹם יִבְדֹּק אֵיךְ יָכוֹל לְהָאִיר מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, הַיְנוּ לִשְׂמֹחַ עִם קִיּוּם הַמִּצְוָה וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ קָטָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ מְזוּזָה וְצִיצִית, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מִפְּאַת רְגִילוּתָם, אֲבָל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת הַמּוֹחִין, שֶׁנֵּלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל (תְּהִלִּים פד, ח), בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת חֲדָשָׁה. וְסִימָנְךָ: 'הָוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה' (אָבוֹת ב, א), וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, וְכִי זוֹ הִיא רְבוּתָא לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמוֹ בַּחֲמוּרָה, וְכִי מִי גִּלָּה לָנוּ אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה חֲמוּרָה אוֹ קַלָּה? וְעוֹד, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי, שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְזַלְזֵל בְּמִצְוָה כָּלְשֶׁהִי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא 'קַלָּה', עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר עַל זֶה?! וְלָכֵן מְחַדֵּשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב פֵּרוּשׁ – חָדָשׁ וְנִפְלָא – זָהִיר מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל יב, ג): "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" – רוֹצֶה לוֹמַר, הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה – שֶׁהוּא לְשׁוֹן אוֹר וְחִיּוּת, וּבָזֶה מְתֹרָצוֹת שְׁתֵּי הַתְּמִיהוֹת, מִצְוָה קַלָּה הִיא מִצְוָה שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו (עַיֵּן רַשִׁ"י דְּבָרִים ז, יב), וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ חִיּוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, אַף שֶׁמְּקַיְּמָהּ בְּהִדּוּר וְכָרָאוּי, אֲבָל הַנְּשָׁמָה חֲסֵרָה בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' – כָּל רָצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הוּא בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כג, כו): "תְּנָה בְּנִי לִבְּךָ לִי", שֶׁהָאָדָם יְקַשֵּׁר לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְלָכֵן 'הֱוֵי זָהִיר' – תָּאִיר וְתַזְהִיר הַמִּצְוָה, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה נְדִירָה – הַבָּאָה מִפַּעַם לְפַעַם, כְּמוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹ נְטִילַת לוּלָב וַאֲכִילַת מַצָּה, הוּא מָלֵא רֶגֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְכָךְ, כָּךְ מַמָּשׁ יַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם עִם אֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁיִּבְחַר, אַף הַקַּלָּה בְּעֵינָיו וְהָרְגִילָה אֶצְלוֹ בְּכָל יוֹם, וְלֹא יָנִיחַ יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי אֵיזוֹ מִצְוָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חֲדָשָׁה דַּיְקָא, שֶׁבְּכָךְ יִהְיֶה לִבּוֹ מְקֻשָּׁר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל. וּרְאֵה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (עֲבוֹדָה־זָרָה יח ע"א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: 'מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים מט, ו): "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" – עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסֻבִּין לוֹ לְיוֹם הַדִּין'. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּעֵת קִיּוּם מִצְווֹת אֵלּוּ, לַעֲשׂוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן): לִבָּא בָּעֵי רַחֲמָנָא, שֶׁהַלֵּב צָרִיךְ לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְגַם יֵשׁ לוֹמַר הַכַּוָּנָה, שֶׁצָּרִיךְ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד, ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. [וּלְגַבֵּי הַהֶדְגֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם מִצְוָה בְּכָל יוֹם דַּיְקָא, עַיֵּן בְּ'בֵאוּרִים וְהֶעָרוֹת' מֵהָרַבִּי מִלִּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע (שֶׁבְּסוֹף צַוָּאַת־הָרִיבָ"ש, מַהֲדוּרַת קְהָ"ת; סִימָן א'), וְזוֹ תַּמְצִית הַדְּבָרִים: 'הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לִלְבוּשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כִּי לִהְיוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נִבְרָא, וְאִי־אֶפְשָׁר לַנִּבְרָא לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה בְּאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, לָכֵן בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא הֶאָרָה מֵאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, וּבִפְרָט לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲוָיָ"ה (תְּהִלִּים כז), צְרִיכָה הִיא לִלְבוּשִׁים, וְכִמְשַׁל אוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּחִינַת (שָׁם פד, יב): "שֶׁמֶשׁ הֲוָיָ"ה" שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַבִּיט בּוֹ, וְעַל־יְדֵי הַמָּסָךְ שֶׁהוּא כְּמוֹ לְבוּשׁ – יְכוֹלִים לְקַבֵּל וְלִקְלֹט אֶת הָאוֹר… וְתַכְלִית דְּתוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא לִפְעֹל בֵּרוּר וְזִכּוּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי… וְזֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת יוֹמִין שְׁלֵּמִין דַּוְקָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת קִיּוּם מִצְוָה, כִּי מִכֵּיוָן שֶׁגֶּדֶר הָעוֹלָם הוּא מָקוֹם וּזְמַן, הֲרֵי מוּבָן שֶׁתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁתַּכְלִיתָן לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם – צְרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן. וְלָכֵן מֻכְרָח שֶׁבְּכָל יוֹם תִּהְיֶה עֲשִׂיַּת מִצְוָה [הֲגַם שֶׁגַּם כְּשֶׁחָסֵר לוֹ יוֹמָא חֲדָא – יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַלְּבוּשׁ עַל יְדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מָחָר שְׁתֵּי מִצְווֹת], כִּי בִּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת הַיָּמִים – הַזְּמַן גּוּפָא צָרִיךְ לִהְיוֹת: "כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא עָבֵיד עֲבִידְתֵּיהּ"' (זֹהַר ח"ג צד ע"ב)].