סִימָן ב
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהלים טז, ח), שִׁוִּיתִי לְשׁוֹן הִשְׁתַּוּוּת, בְּכָל דָּבָר הַמְּאוֹרָע הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ, בֵּין בְּעִנְיָן שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם אוֹ מְבַזִּין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר דְּבָרִים, וְכֵן בְּכָל הָאֲכִילוֹת, בֵּין שֶׁאוֹכֵל מַעֲדַנִּים בֵּין שֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים, הַכֹּל יִשְׁוֶה בְּעֵינָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּסַר בָּזֶה הַיֵּצֶר הָרַע מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל. וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ יֹאמַר הֲלֹא זֶה הוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינָיו הָגוּן וְכוּ', וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל מִצַּד עַצְמוֹ אֵין חִלּוּק, וְזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד.
*
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד – רַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה לְנֶגְדּוֹ תָּמִיד, הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד תָּמִיד מוּל אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד עִמּוֹ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תְּהִלִּים קג, יט), וּכְמוֹ־כֵן, אֵין מַצָּב בָּעוֹלָם, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב בּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי שִׁוִּיתִי – אַף שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט הוּא 'לְהַשְׁווֹת' וּלְהָשִׂים אֶת מְצִיאוּת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ גַּם לְשׁוֹן הִשְׁתַּוּוּת – וּבֶאֱמֶת זוֹהִי הָעֵצָה לָבוֹא לְמַדְרֵגַת הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁוֶה אֶת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה לְנֶגֶד עֵינָיו בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, כִּי הֲרֵי הָאָדָם 'עָלוּל' הוּא, וְכָל דָּבָר קָטָן כְּגָדוֹל יָכוֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה בַּעֲבוּר זֶה, וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה? לָכֵן נוֹתֵן לָנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עֵצָה נִפְלָאָה, שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּמִּלָּה 'שִׁוִּיתִי', וְנִרְאֶה אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן, וְאַף כְּשֶׁבָּאוֹת הַפְרָעוֹת לָאָדָם וּמַדִּיחוֹת אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בְּ'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב' (תְּהִלִּים לד, טו) לְפִי בְּחִינָתוֹ. בְּכָל דָּבָר הַמְּאֹרָע – בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמּוֹ בְּחַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, עָלָיו לִפְעֹל בְּעַצְמוֹ, שהַכֹּל יהיה שָׁוֶה אֶצְלוֹ – וּמִמֵּילָא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר תָּמִיד, כִּי לֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלוּם. בֵּין בְּעִנְיַן שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ בְּנֵי־אָדָם אוֹ מְבַזִּין אוֹתוֹ – זֶהוּ סִימָן נִפְלָא לֵידַע אִם לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו, כִּי טֶבַע הָאָדָם שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְחוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים [וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּאֲמִין לְכָל מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתוֹ וְכוּ'], אֲבָל הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא – שֶׁאֵינוֹ מִתְגָּאֶה כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל הִתְפַּעֲלוּת מִשִּׁבְחָם וּכְבוֹדָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ נִכְנַע וְשָׁפֵל לִפְנֵי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, וְיוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשָׂיו 'בֶּאֱמֶת'; וְלָכֵן אֵין דִּבְרֵי הַשֶּׁבַח שֶׁל הַבְּרִיּוֹת אוֹדוֹתָיו נִכְנָסִים בְּלִבּוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵהֶם – לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְנַשְּׂאוֹת בְּלִבּוֹ וְכוּ', וּכְמוֹ־כֵן, לִפְעָמִים יֵשׁ לַאֲנָשִׁים חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר בְּנֵי־אָדָם מְחָרְפִים וּמְבַזִּים אוֹתָם, וּבְיוֹתֵר מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹבֵד ה', עָלָיו לָדַעַת שֶׁיִּהְיֶה נָתוּן לְחֶרְפָּה וְלִמְשִׁסָּה בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְיַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ כָּל־מִינֵי לֵיצָנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל" (יְשַׁעְיָה נט, טו). וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים נִשְׁבָּרִים מִזֶּה לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ הַמַּסְתִּירִים בְּגִין־כָּךְ אֶת עֲבוֹדָתָם מִן הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא מֵחֲמַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַלְעִיגוּ עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים לְגַמְרֵי מִכָּל עִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת רֶצֶף הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲבָל אִם הָיוּ יוֹדְעִים, שֶׁדַּיְקָא אָז, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר בְּלִבּוֹ, וְרוּחוֹ נְמוּכָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי שׁוֹרֶה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בּוֹ – לֹא הָיוּ נִשְׁבָּרִים כְּלָל, וְכֵן לֹא הָיוּ מִתְפַּעֲלִים מִשִּׁבְחָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, וְרַק בְּדֶרֶךְ זוֹ נִתַּן לְקַיֵּם גַּם כִּפְשׁוּטוֹ אֶת הַפָּסוּק: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", [בִּהְיוֹתוֹ מוּדָע לְכָךְ בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ, "כִּי אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), וּכְפֵרוּשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: 'שֶׁאֵין עוֹד מַמָּשׁ אֲפִלּוּ בַּנִּבְרָאִים וְרָצָה לוֹמַר שֶׁעַל פִּי הָאֱמֶת אֵין הַנִּבְרָאִים בְּחִינַת יֵשׁ וְדָבָר כְּמוֹ שֶׁנִּרְאִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינֵינוּ כִּי זֶהוּ אֶצְלֵנוּ לְפִי שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים חִיּוּת הָאֱלֹקוּת, אֲבָל לְגַבֵּי חִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְּחַיֶּה אוֹתָנוּ אֲנַחְנוּ בְּטֵלִים מִמְּצִיאוּת', וְאֵין אָדָם אַחֵר בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם כְּלֹא קַמֵּיהּ נֶחְשְׁבוּ; וְכַמְּבֹאָר בְּתַנְיָא (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה): שֶׁהָאֱמוּנָה בְּאַחְדוּת ה' אֵין פֵּרוּשָׁהּ רַק שְׁלִילַת אֱלוֹ'הַּ נוֹסָף מִבַּלְעֲדֵי ה' אוֹ שְׁלִילַת מְמֻצָּעִים גַּשְׁמִיִּם וְרוּחָנִיִּים בֵּין הָאָדָם לֵאלוֹקָיו, אֶלָּא הָאֱמוּנָה הִיא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הוּא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית הַיְּחִידָה, וְחוּץ מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת – "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", וְכָל מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא חוּץ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ מְצִיאוּת אֲמִתִּית. הַסִּבָּה לְכָךְ נְעוּצָה בְּכָךְ שֶׁקִּיּוּם מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים הִיא מִכֹּחַ מַאֲמָר ה' הַמְּחַיֶּה אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע, וְלוּלֵי הָיָה ה' מְהַוֶּה אוֹתָם – הָיוּ חוֹזְרִים לְאַיִן וְאֶפֶס כְּמוֹ לִפְנֵי הַבְּרִיאָה], וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, מַה לוֹ לְהִתְפַּעֵל מֵהַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת כְּלָל?… [וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה, פֶּרֶק ה): 'אָמְרוּ עַל אֶחָד מֵהַחֲסִידִים: הֲנִּשְׁתַּוֵיתָ? נִשְׁתַּוָה בְּעֵינֶיךָ הַשֶּׁבַח וְהַגְּנוּת? הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, הִיא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּמַדְרֵגוֹת הַחֲסִידִים וְתַכְלִית הַחֲמוּדוֹת']. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר דְּבָרִים – כִּי יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס בָּאָדָם מַחֲשָׁבָה מֻטְעֵית, שֶׁמָּא בַּמַּצָּב הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵלּוּ רַבּוּ מִסְּפֹר, וְלָכֵן כְּלָלָם בִּכְלָלָא חֲדָא – 'וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים'. וְלִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁאֵין אֶחָד מְשַׁבֵּחַ אוֹ מְבַזֶּה אוֹתוֹ, אֲבָל הַהַרְגָּשׁוֹת הָאֵלֶּה עוֹבְרוֹת עָלָיו מֵעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹפֵל בְּכָל פַּעַם, וְאַחַר הַנְּפִילָה הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת אִישׁ־כָּשֵׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּב נוֹפֵל וְחוֹזֵר לְסוּרוֹ, וְסוֹבֵל מִזֶּה, בִּלְבָבוֹ פְּנִימָה, בִּזְיוֹנוֹת עַצְמִיִּים עֲצוּמִים, וְנוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה מְאֹד, אֲבָל אִם הוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ – לֹא יִסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בִּכְלָל. אֶלָּא פָּשׁוּט יִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו אִם הוּא צַדִּיק אוֹ רָשָׁע בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ אֶלָּא לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה וּבְחִיּוּת חֲדָשׁוֹת כָּרָאוּי. וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה לְעִנְיְנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת – וְכֵן בְּכָל הָאֲכִילוֹת שֶׁל הָאָדָם, גַּם־כֵּן צָרִיךְ אֶת מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, בֵּין כְּשֶׁאוֹכֵל מַעֲדַנִּים וּבֵין כְּשֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים – הַכֹּל יִשְׁוֶה בְּעֵינָיו – שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִלּוּק אֶצְלוֹ אִם אוּכַל דְּבָרִים טְעִימִים אוֹ סְתָם אֹכֶל פָּשׁוּט, כֵּיוָן שֶׁהוּסַר הַיֵּצֶר־הָרַע מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל – [וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִם יֵצֶר הָרַע – הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ]. סֵדֶר הַדְּבָרִים לְפִי הַמּוּבָן הוּא, שֶׁעַל הָאָדָם לְהָסִיר אֶת הַיֵּצֶר־הָרַע מִלִּבּוֹ בְּעֵת אֲכִילָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יְדַקְדֵּק עַל אֲכִילָה בִּטְעָמִים טוֹבִים דַּיְקָא, אֶלָּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", וְיִשְׁתַּדֵּל לֶאֱכֹל תָּמִיד אֲכִילָה פְּשׁוּטָה וּבְרִיאָה לְלֹא מוֹתָרוֹת כְּלָל, וְאַף אִם בִּמְצִיאוּת יַרְגִּישׁ טַעַם בַּמַּאֲכָל – לֹא יָשִׂים יִצְרוֹ בָּזֶה לְהִתְעַנֵּג עַל עֶצֶם הַטַּעַם וְכוּ', וּבְחִינָה שֶׁל מַדְרֵגַת הַ'שִּׁוִיתִי' הַזֹּאת שֶׁמְּגַלֶּה מָרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, הִיא, שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הִשְׁתַּוּוּת כָּזֹאת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לוֹ אִם אוֹכֵל מַעֲדַנִּים [שֶׁאָז דֶּרֶךְ הָאָדָם לִשְׂמֹחַ וְכוּ'] לְבֵין שֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו, וְיִשְׂמַח שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְכוּ', וְלֹא כְּמוֹ קַלֵּי הָעוֹלָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין לָהֶם אֶת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם – מַרְגִּישִׁים נְפוּלִים וּשְׁבוּרִים בְּעֵינֵי עַצְמָם. וְאַף שֶׁלִּכְאוֹרָה, מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ מַבְחִינִים כְּלָל בְּטַעַם הַמַּאֲכָל, הִיא מַדְרֵגָה שֶׁלָּאו כָּל מוֹחָא סָבִיל דָּא, אֲבָל מִקְצָת דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה הַזֹּאת – יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבִּמְצִיאוּת הַחַיִּים – לֹא בְּכָל־פַּעַם יֵשׁ לְכָל אָדָם מַעֲדַנִּים, וְעָלָיו לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ בְּמַאֲכָלוֹ, וְשֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוֹ הַהֶעְדֵּר שֶׁל הַמַּעֲדַנִּים מֵעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּמִשִּׂמְחַת חַיֵּי הַדְּבֵקוּת שֶׁלּוֹ, כִּי הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי הַפָּשׁוּט 'כֵּן' מְרֻצֶּה עַל זֶה – לֶאֱכֹל דְּבָרִים פְּשׁוּטִים הַמַּשְׂבִּיעִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קֹהֶלֶת ז, כט), וְיֵשׁ בְּכֹחַ כָּל אִישׁ לֶאֱכֹל בְּלִי יֵצֶר־הָרַע, וּמִמֵּילָא לִזְכּוֹת לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת [מִלְּבַד אֲשֶׁר גּוּף הָאָדָם מְתֻכְנָן כָּךְ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁדַּיְקָא מַאֲכָלִים הַמְזִינִים אֶת הַגּוּף וְהֵם נִצְרָכִים לוֹ – הַגּוּף מְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה, לֹא־כֵן שְׁאָר עִנְיָנִים שֶׁבָּאִים לְתַעֲנוּג, בְּרֻבָּם הֵם גַּם מַזִּיקִים לַגּוּף, כַּיָּדוּעַ דָּבָר זֶה לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים]. וּבְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, יֹאמַר: "הֲלֹא זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינֶיךָ הָגוּן, הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן" – הַיְנוּ שֶׁאִם יֶאֱרַע לְאָדָם אֵיזֶה מַשְׁבֵּר אוֹ דָּבָר בִּלְתִּי־רָצוּי לִכְאוֹרָה, יַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֹאמַר: "אֲהָהּ! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבַּלְעָדֶיךָ תִּתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאִם בְּעֵינֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הָגוּן שֶׁכָּךְ יִקְרֶה לִי, וּבְוַדַּאי אַתָּה הַטּוֹב הָאֲמִתִּי מְקוֹר כָּל הַטּוֹבוֹת וְהָרַחֲמִים שֶׁבָּעוֹלָם – בְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן", וּבָזֶה יִבְטַח וְיִשְׂמַח לְבָבוֹ, וְלֹא יִשָּׁבֵר כְּלָל, וְיִזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר – "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יוֹנָה ב, ד). [וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָנִים ד, פד, קלח] וְזֶה שֶׁאוֹמֵר וְכָל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם – שֶׁאִם מִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל מְאֹרָעוֹת בִּלְתִּי רְצוּיִים אוֹ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, כַּוָּנָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הִיא רַק לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד – שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבִמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, וְרַק עַל קֹטֶב זֶה מִתְמַרְמֵר וּמִתְחַנֵּן, אֲבָל מִצַּד עַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם חִלּוּק – כִּי אַחַת הִיא לוֹ, אִם מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ כָּךְ אוֹ כָּךְ. כִּי בְּכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּם בִּטּוּל לֹא מְבַטֵּל מֵעֶצֶם הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד – וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְדָבָר פָּשׁוּט שֶׁל מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הַמְבֹאֶרֶת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', אֲבָל פְּשִׁיטָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה יְגִיעוֹת עֲצוּמוֹת לְאֵין שִׁעוּר, וּלְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ בְּרִבּוּי נִסְיוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ זֹאת בְּלִבּוֹ בְּתוֹכִיּוּת וּבִפְנִימִיּוּת בְּעַמְקוּת גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאָדָם, שֶׁבְּכָךְ שֶׁמְּדַבֵּר וְלוֹמֵד עַל זֶה – זוֹ בְּחִינָה שֶׁל זְכִיָּה בְּמַדְרֵגָה זוֹ, וְהוּא כְּבָר שַׁיָּךְ לָזֶה וְכוּ', וְזוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי אֵין הַדְּבָרִים נִבְחָנִים אֶלָּא בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת עוֹבְרִים עַל הָאָדָם עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתָּאִיר עָלָיו מַדְרֵגָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת אוֹרָהּ הַנִּכְסָף, וְאַף עַל הָאָדָם 'שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ' שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל זֹאת מְנַסִּים אוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, לִרְאוֹת אִם לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו, וּמִי שֶׁזָּכָה לָזֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלִבּוֹ שָׁלֵו וְשָׁקֵט עָלָיו, וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו – זֶה זָכָה אֶל מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, וְהִיא מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, וְהוּא זֶה שֶׁעוֹלָמוֹ רוֹאֶה בְחַיָּיו, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחַת הַחַיִּים, בַּאֲשֶׁר הוּא דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים אֲשֶׁר "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז).