סִימָן ד'

כְּלָל גָּדוֹל, גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (משלי טז, ג), שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִרְאֶה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ תָּמִיד מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִבְנֵי אָדָם טוֹבָה עַל פִּי שִׂכְלוֹ, כִּי אֶפְשָׁר מַה שֶּׁבְּעֵינָיו טוֹב הוּא רַע לוֹ, רַק יַשְׁלִיךְ הַכֹּל כָּל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ.

*

סִימָן ד

כְּלָל גָּדוֹל – מִן הַלָּשׁוֹן הַזּוֹ מַשְׁמַע, שֶׁדָּבָר זֶה כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָבוֹא אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא, לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא־יִתְבָּרַךְ בִּלְבָבוֹ וּבְעִנְיָנָיו, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים, וְהַצָּרָה הַמָּרָה שֶׁאָדָם נָתוּן בָּהּ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמַכְנִיסָה אוֹתוֹ לְסַכָּנָה רוּחָנִית אֲיוּמָה – שֶׁמַּפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמָרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מַלְבִּישׁ זֹאת בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי טז, ג): "גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" – וְהִנֵּה רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן – 'גַּלְגֵּל וְהַשְׁלֵךְ עָלָיו צְרָכֶיךָ וְיִכּוֹנוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ'. הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי – 'גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל כָּל צְרָכֶיךָ. וְיִכּוֹנוּ – יִתְבַּסְּסוּ וְיִתְקַיְּמוּ' – וְרַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מְצָרֵף אֶת שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים בַּחֲדָא מַחֲתָא, וּמְבָאֵר וְהוֹלֵךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל רַשִׁ"י מְלַמֵּד – שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ – וְהַיְנוּ לְגַלְגֵּל עָלָיו יִתְבָּרַךְ אֶת סִבַּת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ תִּהְיֶינָה שְׁקֵטוֹת וּמְיֻשָּׁבוֹת וְלֹא בְּבֶהָלָה וּבְעִצָּבוֹן, עַל מַה עָשָׂה ה' לִי כָּכָה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ לְדָבָר כָּזֶה וְכוּ'?! אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת תַּשְׁקִיט אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי מִי שׁוֹטֶה וְיִכְעַס וְיִתְעַצֵּב עַל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? [וְהַשְׁוֵּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְעֵיל (אוֹת ב): וּבְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, יֹאמַר: "הֲלֹא זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינֶיךָ הָגוּן, הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן"]. וְכָעֵת יֵשׁ לִמּוּד נִפְלָא גַּם בַּפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁל רַשִׁ"י, אֵיךְ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת צְרָכָיו, וּמְלַמֵּד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: וְיִרְאֶה – וְיִשְׁתַּדֵּל. שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּזְמִין לוֹ תָּמִיד, רַק אֶת מַה שֶּׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִבְנֵי־אָדָם טוֹבָה עַל פִּי שִׂכְלוֹ – גַּם מַה שֶּׁאָדָם מְבַקֵּשׁ עַל צְרָכָיו – צָרִיךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא לְבַקֵּשׁ מַה שֶׁ'לּוֹ' נִרְאֶה שֶׁזֶּה טוֹב, כִּי מִי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, לָדַעַת אִם זֶה טוֹב, אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם [וְכַמָּה פְּעָמִים יָכוֹל אָדָם לְהִזָּכֵר, עַד כַּמָּה רָצָה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלְּבַסּוֹף הוּבְרַר שֶׁזֶּה הָיָה אָסוֹן שֶׁלּוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן], אֶלָּא יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה הַנִּרְאֵית וְהַנִּגְלֵית, וִיפָרֵשׂ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הִנֵּה עוֹבֵר עָלַי אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, וְצַר וָמָר לִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם, מַה טּוֹב לִי וּמַה לְּהֵפֶךְ וְכוּ', וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּטּוּל הָעִנְיָן? וְשֶׁמָּא הוּא לְטוֹבָתִי, עַל־כֵּן עֲשֵׂה מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה הַנִּרְאֵית וְהַנִּגְלֵית, שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בְּטוּב ה'" וְכוּ' וְכוּ', וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיְּבַטְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּזֵרָה וְכוּ', בְּאֹפֶן שֶׁל עִקְּשׁוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַהֵפֶךְ וְכוּ', כִּי אֶפְשָׁר מַה שֶּׁבְּעֵינָיו טוֹב – הוּא רַע לוֹ – וְלִפְעָמִים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי "יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל" (קֹהֶלֶת ו, יא), וְיֵשׁ "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (שָׁם ה, יב) וְעוֹד הַרְבֵּה, וְכָל הַבְּכִיּוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּנֵי־הָעוֹלָם עַל צָרָתָם, הִיא בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים אֶת חַסְדֵי הַבּוֹרֵא שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן, לֹא הָיוּ מְרִימִים פְּנֵיהֶם לְהִתְלוֹנֵן כְּלָל, וְכָל עִנְיַן הַתְּפִלָּה הוּא הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִם יֵשׁ לְאָדָם צַעַר, רַשַּׁאי וְצָרִיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, אֲבָל לֹא בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה [וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצו): 'וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשֶֹה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים' וְכוּ' (אָבוֹת פֶּרֶק ב'), כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶֹה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה. רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; וְכֵן הוּא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'קְדֻשַּׁת לֵוִי' (פָּרָשַׁת נִצָּבִים, וּבַדְּרוּשִׁים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה): 'כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם וּמְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה', יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, רַק כָּךְ יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל יִהְיֶה רַק כְּפִי חַסְדְּךָ, וּכְפִי רַחֲמֶךָ, וּכְפִי דַּעְתְּךָ וּרְצוֹנְךָ, כָּךְ תִּתֵּן לָנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם' וְכוּ']. רַק יַשְׁלִיךְ אֶת הַכֹּל, הַיְנוּ אֶת כָּל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו, עָלָיו יִתְבָּרַךְ – תֵּכֶף בְּבוֹאוֹ לְהִתְפַּלֵּל, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה הֲכִי טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵין יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְטוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְכוּ' (תְּהִלִּים קמה, ט), וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִיךְ עַל ה' הַכֹּל, הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ" – וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל־וָכֹל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מַמְתִּיק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַדִּינִים וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חֲסָדִים אֲמִתִּיִּים, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, הָיָה בְּכַוָּנָה מְיֻחֶדֶת לְקָרְבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר מִתְקָרֵב – מֵסִיר הַמְּחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל וּמָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כִּבְיָכוֹל, בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְנוֹשָׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.