סִימָן יט

לְכָל הַפָּחוֹת לְדַקְדֵּק בִּקְרִיאַת שְׁמַע הַנֶּאֱמָר פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, לְאוֹמְרָהּ בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל לְאֵין עֵרֶךְ. וְסִימָנָךְ 'כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ מַזִּיקִין בְּדֵלִין' וְכוּ' (ברכות ה, א), מַזִּיקִין הַיְנוּ כָּל הֶזֵּקִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בְּגוּפָם הֵן בְּנַפְשָׁם. הֲגַם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה, יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה בַּתְּחִלָּה.

*

הִנֵּה אַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ־הוּא בְּמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְקִיָּה, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר לְמַעְלָה (סִימָן טו), אַךְ בִּתְחִלַּת הָעֲבוֹדָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחִיּוּב עַל כָּל יְהוּדִי, שֶׁנִּצְטַוָּה בְּמִצְוַת קַבָּלַת־עֹל־מַלְכוּת־שָׁמַיִם, וּבְוַדַּאי כְּשֶׁמְּקַבְּלִים עֹל שֶׁל מֶלֶךְ הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט נִסְתָּרוֹת וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם אֵין מַכְנִיעִים רְעוּתָא וְלִבָּא לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא – אֵין זוֹ קַבָּלַת עֹל כְּלָל, וְעַל־כֵּן לְכָל הַפָּחוֹת לְדַקְדֵּק כָּרָאוּי בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, הַנֶּאֱמָר פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם – עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּדִקְדּוּק לְאוֹמְרָהּ בְּלִי שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם – כִּי בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל־מַלְכוּת־שָׁמַיִם, וְאָז אָסוּר לְעָרֵב שׁוּם גּוֹרֵם חִיצוֹנִי, כִּי מַאן דְכָפִית בְּאַחֲרָא [שֶׁכָּפוּת וְקָשׁוּר בְּאָדוֹן אַחֵר] אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ, כַּיָּדוּעַ מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת בְּהַר קח ע"א), וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל לְאֵין עֵרֶךְ, וְסִימָנְךָ – אִם רְצוֹנְךָ לֵידַע מַה גָּדְלָה מַעֲלַת קְרִיאַת־שְׁמַע בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה כְּלָל, וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, סִימָן לַדָּבָר הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה' ע"א): 'כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ מַזִּיקִין בְּדֵלִין הֵימֶנּוּ' – וְרוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהוּא סִימָן עַל כְּלָלוּת עִנְיַן קְרִיאַת־שְׁמַע, וְלֹא רַק עַל קְרִיאַת־שְׁמַע־שֶׁעַל־הַמִּטָּה, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִקְרִיאַת־שְׁמַע לְהַרְחִיק אֶת כָּל מִינֵי הַמַּזִּיקִין, הַיְנוּ הֶזֵּקִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בְּגוּפָם הֵן בְּנַפְשָׁם – הַיְנוּ שֶׁאִם יִקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע בִּשְׁלֵמוּת הַכַּוָּנָה, יְסַלֵּק דָּבָר זֶה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּזָקִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בִּכְלָל, וְלִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ קְרִיאַת־שְׁמַע. וְעַכְשָׁו אוֹמֵר לְגַבֵּי הָעִנְיָן שֶׁל תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, הֲגַם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה – כִּי אֵלּוּ מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵין אָדָם נִצּוֹל מֵהֶם בְּכָל יוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ מִלְּהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, אֶלָּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּלִי מַחֲשָׁבָה זָרָה בַּתְּחִלָּה – שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה יִתְאַמֵּץ מְאֹד בִּשְׁלֵמוּת הַכַּוָּנָה, וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל כְּלָל אִם לֹא זָכָה בִּשְׁלֵמוּת, כֵּיוָן שֶׁתְּחִלַּת מַחְשַׁבְתּוֹ הָיְתָה לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. [וּמוּבָא בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבֶּעלְזְא זי"ע, שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם אֶלָּא זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת־שְׁמַע בִּלְבַד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. וְהַכַּוָּנָה בְּפַשְׁטוּת הִיא, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, הוּא כְּדֵי לְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר יַעֲזֹר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שנייחד אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה תַּכְלִית כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה, מִמֵּילָא יַכְנִיעַ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת אוֹיְבֵינוּ לְפָנֵינוּ; עַד כָּאן. וְאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף עַל פִּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזֶּה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ גַּם עַל הָאוֹיְבִים בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁעַל יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע כָּרָאוּי מְנַצְּחִים אֶת מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, כַּמּוּבָא].