מה שקרה בְּשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים
מַחֲשָׁבָה 'זְדוֹנִית' הִתְגַּנְּבָה פַּעַם לְתוֹדַעְתִּי.
חָשַׁבְתִּי, אוּלַי אֶכָּנֵס יוֹם אֶחָד לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים כְּמוֹ אֵיזֶה תַּיָּר מִזֶ'נֶבָה…
אוּלַי אוּכַל לְלַקֵּט תּוֹבָנוֹת, חֲדָשׁוֹת, לֹא שִׁגְרָתִיּוֹת, מְקוֹרִיּוֹת יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הַמִּתְרוֹצְצוֹת בְּקִרְבִּי בְּעֶרֶב חַג הָאָסִיף…
אוּלַי…
אָז זֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, הֶחְלַטְתִּי לִפְסֹעַ לְתוֹךְ הַקַּלַּחַת הַגּוֹעֶשֶׁת הַזּוֹ לְלֹא דֵּעָה מֻקְדֶּמֶת, חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כְּלֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם.
כִּי עִם יַד עַל הַלֵּב… אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם!
בֵּין בְּלִיל הַקּוֹלוֹת שֶׁל מַכְרִיזֵי מַרְכֹּלֶת חָרוּצִים:
לוּלְבֵי דֶּרִי, עֲרָבוֹת מוֹצָא, אֶתְרוֹגֵי קוֹרְפּוֹ, קוֹישַׁאלַאךְ, קִשּׁוּטִים, פְּלָקַטִים, שַׁרְשְׁרָאוֹת, הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִׁים, רַעַשׁ, הֲמוּלָּה, אֶקְשֶׁן! ! !
– חִפַּשְׂתִּי הֲבָנָה חֲדָשָׁה…
הַקּוֹלוֹת הָרָמִים "סְחוֹרָה חֲדָשָׁה, טְרִיָּה, הֶכְשֵׁרִים מְהֻדָּרִים" וְכוּ' וְכוּ'…
הִתְבּוֹנַנְתִּי, עִיַּנְתִּי, מְנַסֶּה לְהָבִין, מַה וְלָמָּה?
יְלָדִים מִתְרוֹצְצִים, בַּעֲלֵי בָּתִּים תָּרִים אָנָה וְאָנָה 'אוּלַי יִמְצְאוּ מַשֶּׁהוּ', אַבְרֵכִים בְּקִיאֵי הֲלָכָה מִתְפַּלְפְּלִים עַל חוּדוֹ שֶׁל לוּלָב, הָדוּר הַפָּנִים מְחַטֵּט בְּעִיּוּן בָּאֶתְרוֹג אוּלַי יִמְצָא אוֹתוֹ נָקִי מִפְּגָמִים, מַרְאֶה בְּסֵבֶר פְּנֵי-שָׂמֵחַ לִידִידוֹ הָעוֹמֵד בְּסָמוּךְ לוֹ.
– "אַהּ! אֵיזֶה הָדָר"! מַפְטִיר בְּעֹנֶג.
וְאָנֹכִי, בִּדְמוּת הַתַּיָּר מִזֶ'נֶבָה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי:
– "הַאִם לֹא מְדֻבָּר כָּאן בְּכַמָּה מִינֵי צוֹמֵחַ"?
– "קְנוּ וְהָבִיאוּ הַבָּיְתָה"…
– "מַה כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה"?
אֲנִי נִגַּשׁ לְאֶחָד מֵהָעֲבַדְקָנִים, מְנַסֶּה לְהַעֲמִיד פְּנֵי תָּם, בּוֹלֵעַ רוֹק מְבֻיָּשׁ, וּפוֹנֶה אֵלָיו כַּגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בְּסִגְנוֹן שֶׁל 'מַה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם':
– "מַה הַחֻמְרוֹת הָאֵלּוּ"?
– "לָמָּה הַמְּחִירִים הַלָּלוּ"?
– "מַה הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה"?
לְמַזָּלִי, הָאִישׁ לֹא הָדַף אוֹתִי וְטַרְדְנוּתִי הָלְאָה, "שֶׁמָּא אִישׁ תּוֹהֶה זֶה" חָשַׁב לָבֶטַח בְּלִבּוֹ.
וּבְכֵן, הָאִישׁ מָצָא לוֹ מִצְוָה…
וְכָךְ בְּכָל הַהִתְלַהֲבוּת, הַהִתְלַהֲטוּת, הַמֶּרֶץ וְהַהַסְבָּרָה הֵחֵל לְהַרְצוֹת בְּפָנַי אוֹדוֹת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל 'קִיּוּם רָצוֹן הַשֵּׁם', וְאֶת הַזְּכוּת לְקַיְּימוֹ בְּהִדּוּר רַב וּמֻפְלָג, כְּכָל שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר…
אֶת הָאֱמֶת?
לֹא שָׂבַעְתִּי!
"אֲבָל מַה אִכְפַּת לָכֶם אִם יִהְיֶה אֵיזֶה כֶּתֶם קַטַנְצִ'יק עַל הָאֶתְרוֹג, בְּחַיֵּיכֶם"…
וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי מַסְפִּיק לַדְּמוּת שֶׁל אֲדוֹן זֶ'נֶבָה, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאוֹתוֹ דַּוְקָא הָאַבְרֵךְ הָיָה מַצְלִיחַ לְהַקְסִים.
אֶלָּא שֶׁאוֹתִי הוּא לֹא הִצְלִיחַ!
– "אֲנִי רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ! מַדְהִים! מְרוֹמֵם"…
– "מַשֶּׁהוּ שֶׁאוּכַל לָקַחַת הַבַּיְתָה, אוֹ לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁבִּשְׁכוּנָתִי"…
אָז כַּאֲשֶׁר 'אֶשְׁפֹּךְ' סְכוּם הָגוּן עַל הַקְּנִיָּה שֶׁלִּי, יִהְיֶה זֶה מִתּוֹךְ הֲבָנָה וּתְחוּשַׁת צֶדֶק. וְלֹא כְּ"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (יְשַׁעְיָה כט, יג).
וְאָז נִגַּשׁ אֵלַי הַמְמֻשְׁקָף הַהוּא, עִם הַמַּבָּט הַמִּיסְטִי הַכּוֹבֵשׁ, וְרָעַם בְּקוֹל שֶׁהֵבִיכַנִי קְצָת:
"רוֹצֶה לְהָבִין"?
"כֵּן" מִלְמַלְתִּי… וּכְבָר חָשַׁשְׁתִּי שֶׁאוּלַי הִגְזַמְתִּי הַיּוֹם.
הוּא הֵחֵל לָלֶכֶת, אֲנִי פּוֹסֵעַ לְצִדּוֹ שְׁנֵינוּ שׁוֹתְקִים.
זֶה לֹא שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי לְהִתְחָרֵט אֶלֶף פְּעָמִים שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָלֶכֶת אִתּוֹ, אַךְ הַסַּקְרָנוּת, מִסְתַּבֵּר, יֵשׁ לָהּ כֹּחַ מֵנִיעַ.
מִמּוּל הָיְתָה חֲנוּת רָהִיטִים.
הַמִּשְׁקָפוֹפֶר נִכְנַס, אֲנִי אַחֲרָיו.
הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, אֲנִי לְצִדּוֹ.
פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ צְעָקוֹת…
נִכְנְסָה אִשָּׁה, כּוּלָהּ לַבָּה רוֹתַחַת, הִיא קָנְתָה סַפַּת עוֹר מֵאִיטַלְיָה, לַסָּלוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁעִצְּבָה, וְהַכֹּל הָיָה טוֹב וְיָפֶה עַד שֶׁגִּלְּתָה אֶת הַקֶּרַע…
שָׁם לְמַעְלָה, בְּצַד יָמִין, לְפִי טַעֲנָתָהּ, הִתְגַּלָּה חֲתָךְ בְּסַכִּין יַפָּנִי…
לֹא אוּכַל לְהַלְאוֹת אֶתְכֶם בְּבִיב הַשּׁוֹפְכִין שֶׁהִמְטִירָה עַל הַתּוֹרָן הָאֻמְלָל, כְּאִלּוּ הוּא הָיָה הַסַּפָּק הָאִישִׁי, אוֹ אֲפִלּוּ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל רֶשֶׁת הַחֲנֻיוֹת בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
הוּא נִסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּהַרְגָּעָה לֹא-מֻצְלַחַת, הִיא לֹא קָנְתָה שׁוּם תֵּרוּץ…
– אֵין מַה לְּהַגִּיד, הִיא הָיְתָה צוֹדֶקֶת!
לֹא נָעִים…
לְתַדְהֵמָתִי, הַמִּשְׁקָפוֹפֶר קָם וְנִגַּשׁ לְזִירַת הַהֲטָחוֹת הַהֲדָדִיּוֹת.
הוּא רִמֵּז לִי לָבוֹא אִתּוֹ.
תַּדְהֵמָתִי שָׁבְרָה שִׂיאִים, כְּשֶׁבַּר לִוְיָתִי הַמּוּזָר הֵחֵל לְהַרְגִּיעַ אֶת הָאִשָּׁה:
– "נוּ, גְּבֶרֶת! לֹא נוֹרָא, כּוּלָהּ קֶרַע קַטַנְצִ'יק כָּזֶה, מַה? כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסַּפָּה"?
לְרֶגַע, הִשְׁתַּתְּקָה הַקּוֹנָה הַמְיֻסֶּרֶת, תָּמְהָה עַל דִּבְרֵי הַהֶבֶל הָאַיּוּמִים שֶׁשָּׁמְעָה, וְאָז הֵחֵלָּה לִצְרוֹחַ עַל יְדִידִי הֶחָדָשׁ, מְדַמָּה שֶׁהוּא בֶּטַח קָשׁוּר לָעִנְיָן [אִם הוּא מִתְעָרֵב… ].
– "מַה אַתָּה מְדַבֵּר? אַתָּה מְטֻמְטָם? אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הִשְׁקַעְתִּי בַּסַּפָּה הַזֹּאת? וְכִי כָּל יוֹם קוֹנִים סַפָּה"?
מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הַגְּבֶרֶת תִּתְעַלֵּף בְּכַעֲסָהּ, מָשַׁכְתִּי בְּשַׁרְווּלוֹ, הָאִישׁ נַעֲנָה לִי, וּמִהַרְנוּ לָצֵאת.
בַּחוּץ הוּא יִשֵּׁר אֵלַי מַבָּט, כָּזֶה עָמוֹק, שֶׁמְּיַשְּׁרִים לְעֵינַיִם תּוֹהוֹת שֶׁל תַּיָּר מִזֶּ'נֶבָה.
הוּא לָאַט לִי בְּשֶׁקֶט:
"אַתָּה מֵבִין אֶת רוּגְזָהּ שֶׁל הָאוּמְלָלָה"?
הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי לְחִיּוּב.
– "אָז שֶׁתֵּדַע לְךָ, כִּי לוּלָב, אֶתְרוֹג, הֲדַס וַעֲרָבָה"…
הֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסַּפָּה חֲדָשָׁה!
בָּאנוּ לָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם!
אָמַר אֲדוֹן מוּזָר, לְאַט לְאַט, מִלָּה בְּמִלָּה.
"הָאֶתְרוֹג נְטוּל הַכְּתָמִים אֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ כְּאֶתְרוֹג… אֶלָּא כְּמֻשָּׂא אַהֲבָתֵנוּ לְהַשֵּׁם אָבִינוּ, וּבְאַהֲבָה אֵין כְּתָמִים"…
"אֶתְרֹג דּוֹמֶה לְלֵב"! אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּדְרָשׁ, וְאֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אָנוּ מְחַפְּשִׂים שָׁם… בַּשּׁוּק!
הָאֶחָד מִתְרוֹצֵץ בֵּינוֹת לַחֲנֻיּוֹת הָרָהִיטִים הַיֻּקְרָתִיּוֹת לִמְצוֹא אֶת הַמּוֹדֵל הַמַּתְאִים לַחֲזוֹן חֲלוֹמוֹ. זוּלָתוֹ מוֹצֵא אֶת פֻּרְקָן שְׁלֵמוּתוֹ כָּאן בֵּין הַבַּסְטוֹת שֶׁל טְרוּם-חַג.
כִּי כָּאן, בֵּין הַדּוּכָנִים הָעֲמוּסִים מְטַיֶּלֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם מְחַיֶּכֶת הִיא לְעוֹמְסֵי הָעֲרָבָה הַלָּלוּ, מְבִינָה לְרַחֲשֵׁי לִבָּם הַטָּהוֹר, וְאַף מְנִידָה רֹאשׁ, כִּבְיָכוֹל, לְעֻמָּתָם בִּידִידוּת נֶצַח…
לָכֵן הָעִיּוּן הַמְדֻקְדָּק בְּשִׁדְרָתוֹ שֶׁל לוּלָב וּבְגִדּוּלוֹ הַנָּאֶה שֶׁל הָאֶתְרוֹג.
כִּי הָעִיּוּן לֹא בְּמִינֵי הַצּוֹמֵחַ הוּא כִּי אִם בַּקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִּי שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵין נוֹתֵן הַמִּצְוָה.
הָאִישׁ סִיֵּם אֶת נְאוּמוֹ וְהוֹתִיר לַתַּיָּר, בְּמִקְרֶה זֶה הָיִיתִי אָנֹכִי, לִבְהוֹת בְּיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים בּוֹרְרִים מִצְווֹת לְיַד שֻׁלְחָנוֹת הַמְּכִירָה, וְאָנֹכִי הֵחַשְׁתִּי צְעָדִים, בְּיֹדְעִי, כִּי הַיּוֹם – לָמַדְתִּי שִׁעוּר מוּסָר.
בַּחֲנוּת הָרָהִיטִים!