{שיעור אמונה 009 – לחוש מציאות אלוקית}

לדעת את הנהגת הבורא בחיי!

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַרְפֵּא לָנֶפֶשׁ, בִּשְׁעַת צָרָה וְצוּקָה, וְאֵין לְךָ אָדָם מְאֻשָּׁר כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ מוּנְהָגִים עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי לֹא בְּקַלּוּת זוֹכִים לָזֶה, אֶלָּא רַק אִם זוֹכִים שֶׁהָאֱמוּנָה קְבוּעָה עָמֹק בְּלֵב הָאָדָם, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּא לְכָאן לָעוֹלָם הַזֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעֵינָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת מַמָּשׁ, אֲזַי שׁוּם דָּבָר לֹא שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, וְאֵין לוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְהִנֵּה זֹאת הַבְּדִיקָה הָעֲמֻקָּה שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִבְדּוֹק בְּנַפְשׁוֹ, אֵיפֹה הוּא אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, מַה מַּדְרֵגָתוֹ בַּגִּלּוּי הָאֱלֹקִי שֶׁמְּגַלֶּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, אִם בְּעֵת הַצָּרָה וְהַדֹּחַק שֶׁלּוֹ הוּא חָשׁ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמְּגוֹנֶנֶת עָלָיו וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לְרֹגַע אֲמִתִּי וְלֹא דִּמְיוֹנִי, זֶה סִימָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא פֹּה, וְהוּא חַי חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת אֲמִתִּית, וְהָרֹגַע הַזֶּה אֵינוֹ רֹגַע שֶׁל שִׁכְנוּעַ עַצְמִי וְכוּ', אֶלָּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל בֵּין אֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ עַל גֶּשֶׁר בָּטוּחַ עִם יֶדַע שֶׁהוּא לֹא יִפּוֹל, כִּי יֵשׁ גָּדֵר וְהַכֹּל בְּסֵדֶר, לְבֵין מִי שֶׁהוֹלֵךְ עַל גֶּשֶׁר רָעוּעַ בְּלִי הַגֶּדֶר, וְהוּא עָלוּל לִפּוֹל לַתְּהוֹם, בְּדִיּוּק הָרֹגַע הַזֶּה הוּא הָרֹגַע שֶׁל אִישׁ הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּי, שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּלְבֵּל בֶּאֱמֶת בְּמַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו.

הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, הִיא מְצִיאוּת שֶׁרַבִּים רוֹצִים לִזְכּוֹת בָּהּ, כִּי הַחַיִּים נִהְיִּים חַיִּים שֶׁל גַּן עֵדֶן מַמָּשׁ, אֲבָל לֹא כֻּלָּם יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כִּי גַּם הַמַּאֲמִין בִּכְלָלִיּוּת בִּמְצִיאוּת הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, אֵינוֹ זוֹכֶה תָּמִיד אֶל הָרֹגַע הַנִּצְחִי הַזֶּה, וְזֹאת שָׁמַעְנוּ עַל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, בַּעֲלֵי מוֹפֵת מַמָּשׁ, אֵיךְ שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁיָּכֹל לְבַלְבֵּל אוֹתָם מִדְּבֵקוּתָם בְּחַי הַחַיִּים, וְהָאֱמֶת, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה, אִם הָאֱמוּנָה תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת תְּקוּעָה בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב, וְלֹא מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ.

הֲמוֹן מַחֲשָׁבוֹת אֲמִתִּיּוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּלֵב הָאָדָם, עַל מַה בָּא לָעוֹלָם, וּמַה רוֹצִים מִמֶּנּוּ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, וְהַאִם הַסֵּבֶל שֶׁסּוֹבֵל בְּמַדְוֵי וּבְפִגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ לוֹ מַשְׁמָעוּת אֲמִתִּית, וַהֲלוֹא הַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְצָרִיךְ לְשַׁנֵּן זֹאת אַלְפֵי פְּעָמִים, לְהָשִׁיב אֶל הַלֵּב בְּעֹמֶק וּבִפְנִימִיּוּת, שֶׁהֲלֹא אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, וְזֶה הַכֹּל טוֹב כָּל כָּךְ… וְלֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז בָּזֶה, וְאֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה בִּכְלָל, אֶלָּא יְנַסֶּה שׁוּב לוֹמַר, וְשׁוּב לוֹמַר, וַאֲפִלּוּ אַלְפֵי פְּעָמִים, עַד שֶׁהַלֵּב יַסְכִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁאָכֵן זֶה כָּךְ – שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה, עִם הַהֶפְסֵד הַמְסֻיָּם הַזֶּה, מִלְּבַד שֶׁהוּא הַכְרָזָה מְיֻחֶדֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא עוֹלָם, הוּא גַּם לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וּבְוַדַּאי עוֹד יִרְאֶה טוֹב מֵהַהֶפְסֵד הַזֶּה ומהעגמת נֶפֶשׁ הַזּוֹ, וְעַד שֶׁזּוֹכִים לִרְאוֹת אֵיזֶה אוֹר – טוֹעֵם הַמַּאֲמִין אֶלֶף טַעֲמֵי מִיתוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית, שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת.

וּכְדַאי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּאֶמְצָעוּת תְּפִלָּה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲהָהּ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לָמָּה אֵינִי מַרְגִּישׁ אוֹתְךָ כָּעֵת? אָכֵן אַתָּה אֶל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן, הִגָּלֶה נָא אֵלַי, וּבְכָל צַעַר וְצַעַר שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, צָרִיךְ לְשַׁתֵּף אֶת מְצִיאוּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְזֶה סוֹד מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל – כָּל הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, לְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בַּצַּעַר – זֶה סוֹד הָאֱמוּנָה, לָדַעַת שֶׁהַצַּעַר הַזֶּה הוּא כִּבְיָכוֹל – צַעֲרוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, וְאֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר, אֶלָּא הַכֹּל מֻשְׁגָּח מְאֹד, וּבְוַדַּאי יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל אֵיזֶה כְּאֵב וְצַעַר, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁכָּעֵת מְשׂוֹחֲחִים עִמּוֹ מִלְמַעְלָה, כִּי אֵין תְּכוּנָה בַּנֶּפֶשׁ שֶׁאוֹפֶפֶת אֶת כָּל כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּמוֹ תְּכוּנַת הַכְּאֵב, וּבִפְרָט כְּאֵב נַפְשִׁי, כִּי אֵין לוֹ רֶגַע בְּיוֹמוֹ שֶׁאֵינוֹ חָשׁ אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה, וְהוּא נִמְצָא כָּל כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּאֵב, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ תּוֹכְכֵי הַהֲוָיָה שֶׁל הָאֱלֹקוּת, שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֵלָיו כִּבְיָכוֹל, וְיֵשׁ לוֹ בְּחִירָה אִם לְהִתְעַלֵּם, וְרַק לִבְכּוֹת אֶת כְּאֵבוֹ, אוֹ לְהַקְשִׁיב לְקוֹל ה' הַמְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַכְּאֵב.

זֶהוּ דָּבָר נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד, כִּי בְּכָל כְּאֵב שֶׁיִּהְיֶה – הוּא יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל אֶל הַגִּלּוּי הַגָּדוֹל שֶׁל הָאוֹר הָאֱלֹקִי, כִּי זֶה הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ נִכְתֶּתֶּת וְאֵין לוֹ שׁוּם עַצְמִיּוּת, הוּא יָכוֹל לִשָּׂא עַיִן לַשָּׁמַיִם, וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַיִּרְאָה וְהַדְּבֵקוּת, וְאָז נִפְתָּחִים הַשְּׁעָרִים, שַׁעֲרֵי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, לְהָבִין עִנְיַן אֱלֹקִי, לְהַרְגִּישׁ הֶרְגֵּשׁ אֱלֹקִי, וְיָכוֹל הָאָדָם לְהִתְהַפֵּךְ לְגַמְרֵי, אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁיָּכוֹל לְלַוּוֹת אוֹתוֹ בִּימֵי חַיָּיו, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, אַחַר שֶׁזּוֹכִים אֶל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת הָאֵלּוּ, הָאָדָם נִפְטַר מִצַּעֲרוֹ וְיִסּוּרָיו שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לְהַקְרִיבוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁאֵין אֵלּוּ רַק דִּבְרֵי נִיחוּמִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים אָז מְנַחֲמִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת, שֶׁבְּלִי שׁוּם סָפֵק מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל אִישׁ יְהוּדִי הוּא לְטוֹבָה גְּמוּרָה, לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל הַדְּבֵקוּת, וְנוֹרָאוּת כֹּחַ הַבְּחִירָה הִיא, שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב עָצוּב וּבוֹדֵד וְאֵין לוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל צַעֲרוֹ וְנִסְיוֹנוֹ, וּבִפְרָט אִם הַמְּדֻבָּר בְּנִסָּיוֹן שֶׁל הֵעָלְבוּת, שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מִבְּנֵי אָדָם, זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.