{שיעור אמונה 016 – הדרך לאמונה – לימוד התורה}

עבודת אמונת היחוד

הָאֱמוּנָה בְּהַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ שֶׁכָּל דָּבָר בָּעוֹלָם זֶה הוּא, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, לֹא רַק בִּבְחִינַת אֱלֹהוּת הוּא לְבַדּוֹ הוּא וְאֵין עוֹד אִתּוֹ, אֶלָּא בֶּאֱמֶת אֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאָנוּ רַק שְׁלוּחִים שֶׁלּוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וְהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ לְבַד, אֱמוּנָה זוֹ הִיא תַּכְלִית בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם, וּבְכָל תְּנוּעָה שֶׁבָּעוֹלָם עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵיךְ כָּעֵת עָשִׂינוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת אֱמוּנַת הַיִּחוּד, וְלֹא רַק בִּשְׁעַת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה וְדִבּוּרֵי אֱמוּנָה וְכוּ', אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּדְבָרִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, בְּכָל תְּנוּעָה מַמָּשׁ יֵשׁ גִּלּוּי הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים עַל הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, שֶׁהוּא מְחַיֶּה מְקַיֵּם וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמַמָּשׁ אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע זָכִינוּ לְשִׂיא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ גִּלּוּי הַיִּחוּד הַזֶּה.

מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עָלָיו לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי הַלִּמּוּד מְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַכְּפִירוּת, קְדֻשַּׁת יִחוּד ה' מֻנַּחַת וּמְקֻפֶּלֶת כל הפוסטיםבְּתוֹךְ כָּל פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְכָל מַאֲמָרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה הוּא זוֹכֶה לִבְחִינַת "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ", הוּא זוֹכֶה לְשִׂיא הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּתָּכֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְדָבָר זֶה יְכוֹלוֹת גַּם נָשִׁים לְקַיֵּם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבִתְנַאי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִגַּשׁ לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יַכְנִיס הַבּוֹרֵא בִּלְבָבוֹ, וְיֵדַע כִּי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו – הֵם דְּבַר ה' מַמָּשׁ, אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מַאֲמִין שָׁלֵם וּבָרוּר בְּלִי הַסִּיּוּעַ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁבָּהּ גָּנוּז כָּל הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לִמְתִיקוּת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּמַרְגִּישׁ דְּבֵקוּת בַּה' אֶחָד תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּדוֹ, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּרְתָה בְּרִית עִמּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא לֹא מתגליא אֶלָּא לְמַאן דְּרָחִים לָהּ, אֵין הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ, תּוֹרַת אֱמֶת מְזִינָה אֶת הָאָדָם אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת אֲמִתִּיּוֹת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

אָסוּר לַחֲשֹׁב לְרֶגַע כִּי תּוֹרַת אֱמֶת הִיא חָכְמָה כִּשְׁאָר חָכְמוֹת, אַף אִם אָדָם יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר כִּי הִיא חָכְמָה קְדוֹשָׁה הַבָּאָה מֵהַשָּׁמַיִם, אֵין דַּי בָּזֶה, כִּי אֵינָהּ סְתָם חָכְמָה, כָּל סוֹד הַבְּרִיאָה וְהִתְהַוּוּת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַבּוֹרֵא לַנִּבְרָאִים מֻנָּח בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לֹא בְּחִנָּם שֶׁצִּוּוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ לִקְרֹא בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה אֶת כָּל פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, וְהוּא חִיּוּב לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, כִּי כָּל פָּסוּק וּפָסוּק הוּא כְּלִי לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מֵי הָאֱמוּנָה מֵהַנַּחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, מִקְּדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים נָתַן ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וְעַל כֵּן אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה פָּסוּק אֶחָד שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ, עָלָיו לַחֲזֹר שׁוּב וְשׁוּב עַל כָּל פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיָּאִירוּ לוֹ בְּסוֹד פַּרְדֵּ"ס, וְיָבִין שֶׁיֵּשׁ עֹמֶק מִלִּפְנִים מֵעֹמֶק בְּכָל פָּסוּק וּפָסוּק, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לַחֲזֹר עַל פָּסוּק אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁיִּפְעַל הַפְּעֻלָּה הַקְּדוֹשָׁה כִּי מֵחֲמַת הִתְגַּשְּׁמוּת הָאָדָם, אֵין פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ כָּרָאוּי, וְצָרִיךְ לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל זֶה, אֵיךְ הִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ מִלִּפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ אֵינָן עֲרֵבוֹת עָלַי, וְעָלַי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמִי לָזֶה.

וְכֵן יְסוֹד גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה, הוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא סוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים, עָלֵינוּ לְהַכְנִיס בְּדַעְתֵּנוּ כִּי אֵין שׁוּם חִלּוּק כְּלָל בֵּין מְסִירַת הַתּוֹרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְבֵין דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים וִיסוֹד כִּנּוּן הַהֲלָכָה, שֶׁנּוֹבַעַת מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, גַּם תּוֹרָה זוֹ נִיתְּנָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהוּא רָצוֹן הַשֵּׁם מַמָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּהֲלָכָה, הוּא דְּבַר ה' מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁבִּכְלָלִיּוּת הַכֹּל מַאֲמִינִים לָזֶה, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹרְדִים בִּפְרָטִיּוּת – אֶפְשָׁר לְדַבֵּר לְשׁוֹן הָרַע, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת וְכוּ', וְכָל זֶה מוֹרֶה עַל מִעוּט אֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, בְּסוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, אֵין אָדָם מְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרַע עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר, כִּי חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת גּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת אָדָם מְשֻׁחְרָר לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אֲבָל בְּהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּית בֶּאֱמוּנָה – הָאָדָם נַעֲשֶׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ אֶת הַיִּרְאָה הַטְּהוֹרָה עַל פָּנָיו, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד רָצוֹן הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם.

מַה יַעֲשֶׂה אָדָם וְלֹא לָמַד? וּמַה יַּעֲשֶׂה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְרָדוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ לִלְמֹד כָּרָאוּי בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְכוּ'? בְּוַדַּאי אֵין יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְשִׂיא הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם אָמַרְנוּ שֶׁהַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית הִיא רַק בַּתּוֹרָה וּבַהֲלָכָה, יָכוֹל כָּל אָדָם, בְּאֵיזֶה עֵת מְצֹא שֶׁיִּמְצָא, לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, וְלֹא צָרִיךְ לְהַמְתִּין שֶׁיֵּשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מַמָּשׁ וְיִלְמַד, אֶלָּא אַף אִם מוֹצֵא דַּקָּה פְּנוּיָה (וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַדַּקָּה הַזֹּאת) וּבְאוֹתָהּ דַּקָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, יְשַׁנֵּן עוֹד וְעוֹד דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ אֱמוּנָה יוֹקֶדֶת כִּי כָּעֵת הוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' אֶחָד, וְכֵן אִשָּׁה הַטְּרוּדָה לְגַדֵּל עוֹלָלֶיהָ וִילָדֶיהָ וְצָרְכֵי הַבַּיִת וּפְטוּרָה מִכָּל מִצְווֹת שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, אֲבָל מִמִּצְוַת הַדְּבֵקוּת אֵינָהּ פְּטוּרָה, וְעָלֶיהָ לִקְבֹּעַ זְמַן לְהִדָּבֵק בַּה' אֶחָד עַל יְדֵי הַפְּסוּקִים וְהָעִנְיָנִים שֶׁיְּכוֹלָה לְהוֹצִיא מִפִּיהָ בְּאוֹתָהּ זְמַן. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות