{שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים}

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת

חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה כְּמוֹ מִגְבָּלוֹת וּמַטָּלוֹת בִּלְתִּי נִסְבָּלוֹת, כִּי אִם מַרְגִּישׁ הָאָדָם כָּךְ – עָלָיו לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן בְּנַפְשׁוֹ, כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת אֵצֶל הַמַּאֲמִין בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה מַמָּשׁ, בְּהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְגַמְרֵי, וּכְדַאי לִקְרֹא מָשָׁל נִפְלָא שֶׁכּוֹתֵב רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב ז"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, מַתָּנָה הֲלָכָה ד, אוֹת ו), וְזוֹ לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ הַנְּעִימָה וְהַמְתוּקָה בְּיוֹתֵר:

בֶּאֱמֶת כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת קַלִּים וּנְעִימִים לַעֲשׂוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" וְכוּ', וּמִן הַדִּין אֵין רָאוּי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר, וְכָל הַשָּׂכָר־טוֹב שֶׁיִּתֵּן הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סב, יג): "וּלְךָ ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ", וְכָל הַמִּצְוֹת הֵם רַק בְּחִינַת הֲכָנוֹת לְקַבֵּל עַל יָדָם מַתְּנַת חִנָּם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַשָּׂכָר שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, כְּגוֹן לְמָשָׁל, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁין צִיצִית עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּאוֹר הַצִּיצִית וְלִזְכּוֹת לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וְכוּ', וְכֵן עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין אָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִתְעַטֵּר בְּכִתְרֵי דְּמַלְכָּא שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַתְּפִלִּין בְּשָׁרְשָׁם. כִּי בְּוַדַּאי עַל־פִּי דִּין אֵין מַגִּיעַ לְהָאָדָם שָׂכָר נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה בִּשְׁבִיל צִיצִית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם קַלִּים וּנְעִימִים לַעֲשׂוֹתָם, וְכָל הַשָּׂכָר שֶׁיְּקַבֵּל עֲבוּרָם הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, רַק שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵלּוּ הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֵּלִים וְכֹחַ לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָּם שֶׁלּוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָרֵי הַמִּצְוֹת.

וְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת לֹא־תַעֲשֶׂה הִזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִלּוּלָא דְּמַלְכָּא, וְהוּא כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁמַּזְהִיר וּמוֹדִיעַ מִקֹּדֶם לְאוֹהֲבָיו שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן לָהֶם מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וּסְגֻלּוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַן פְּלוֹנִי, וּמֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ הוּא מוֹדִיעָם תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לָזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם, בְּטִיט וְצוֹאָה לִסְעֻדַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַמֶּלֶךְ וְסִיעָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל מַתְּנוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם. גַּם צְרִיכִים לְהָכִין לְעַצְמָם מַלְבּוּשִׁים נָאִים וִיקָרִים, וְכַמָּה מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְכוּ', וְכַמָּה מִינֵי קִשּׁוּטִים יָפִים וְנָאִים שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִכְנֹס בָּהֶם בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בֵּין גְּדוֹלָיו וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, וְאָז יוּכְלוּ לְקַבֵּל מַתְּנַת יָדוֹ הַטּוֹבָה.

וּבְחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה הֵכִין לָהֶם מִקֹּדֶם כָּל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן מֵהֶם מַלְבּוּשִׁים וּכְתָרִים כָּאֵלּוּ – שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִכְנֹס בָּהֶם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים וְרֵיחוֹת טוֹבוֹת שֶׁיִּתְבַּשְּׂמוּ בָּהֶם מִקֹּדֶם. וְצִוָּה לָהֶם וְהִזְהִיר לָהֶם שֶׁבְּכָל הַזְּמַן שֶׁנָּתַן לָהֶם מִקֹּדֶם לְהָכִין עַצְמָן לַסְּעֻדָּה, שֶׁבְּכָל הַזְּמַן הַזֶּה יַעַסְקוּ לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן אֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים הַיְקָרִים וְכָל אֵלּוּ הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְשָׁלַח לָהֶם שְׁלוּחָיו הַנֶּאֱמָנִים לְלַמְּדָם וּלְהוֹדִיעָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹתָם, וּלְתַקְּנָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם בִּלְבוּשִׁים וּכְתָרִים וְתִקּוּנִים הַנְּהוּגִים שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ בֵּין כָּל הַקְּרוּאִים לְשָׁם, וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר צִוָּה לָהֶם וְהוֹדִיעָם עַל־יְדֵי שְׁלוּחָיו מִמַּה לְּהִתְרַחֵק. וְהִזְהִירָם מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ וְלֹא יְלַכְלְכוּ עַצְמָן, חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַדְּבָרִים הַמְתֹעָבִים שָׁם, וּמֵרֹב חֶמְלָתוֹ הוֹדִיעָם גַּם כֵּן עַל־יְדֵי נֶאֱמָנָיו בְּמַה יִּרְחֲצוּ וִיטַהֲרוּ עַצְמָן מִלִּכְלוּכִים אֵלּוּ אִם יִכָּשְׁלוּ לִפְעָמִים, וְלֹא יִהְיוּ נִזְהָרִין מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם.

וְתִקֵּן לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַעְיָנוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכַמָּה עֵצוֹת וְתִקּוּנִים לִרְחֹץ וּלְנַקּוֹת עַצְמוֹ מִכָּל זֶה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ מְאֹד, וּמְטֻבָּל בְּשַׁחַת וּמְטֻבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם הוּא יָכוֹל לְנַקּוֹת עַצְמוֹ וְלִרְחֹץ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בְּאֵלּוּ הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן, וְכָל מִינֵי רֵיחוֹת נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי רֵיחוֹת רָעִים לְרֵיחוֹת טוֹבִים וִיקָרִים, וְהוֹדִיעָם שֶׁבְּכָל הַזְּמַן שֶׁנָּתַן לָהֶם יֵשׁ בְּיָדָם לִקַּח מִכָּל הַחֲפָצִים וְהַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּרְצוּ, וְלִטְבֹּל וּלְטַהֵר עַצְמָם בְּכָל הַמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה שֶׁמְּטַהֲרִין וּמְנַקִּין אוֹתָם מִכָּל הַלִּכְלוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא נְקִיִּים וּטְהוֹרִים לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ מְקֻטָּרִים מֹר וּלְבוֹנָה, מְלֻבָּשִׁים בִּלְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים וּנְקִיִּים הַנְּהוּגִים שָׁם מֻכְתָּרִים בְּכִתְרֵי דְּמַלְכָּא. וְאָז יוּכְלוּ לְקַבֵּל כָּל הָאוֹצְרוֹת מַתְּנַת חִנָּם אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ', אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהֶם. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא. עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַנִּמְשָׁל הַזֶּה שֶׁעָלָיו הוּא מְדַבֵּר, הוּא כָּל סוֹד חַיֵּי הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְחִי וְהָאֲמִתִּי שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַמָּשׁ מַתָּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל הִתְגַּבְּרוּת, כָּל וִתּוּר, כָּל עֲמִידָה בְּעֶקְרוֹנוֹת הַיַּהֲדוּת, כָּל הִתְמוֹדְדוּת עִם עֶרְכֵי הָאֱמוּנָה, וְלֹא לַחֲשֹׁב לְרֶגַע כָּאֵלּוּ אָנוּ מַפְסִידִים וּלְקַנְּאוֹת בְּעוֹשֵׂי חֲטָאָה, כִּי הַבְּעָיָה אֵינָהּ בַּקֹּשִׁי שֶׁל הַדְּבָרִים אֶלָּא בָּרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הַחֲסֵרָה מֵאִתָּנוּ, אִם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, כִּי יָפִים וּנְעִימִים חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, נִזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ הֲנָאָה וְשִׂמְחָה.

וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָנוּ מְחַנְּכִים לְמִצְווֹת, אָסוּר שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִם כַּעַס וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, אַף כִּי הַיֵּצֶר מְגָרֶה לָזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הָעִקָּר בְּהַעֲבָרַת הַמֶּסֶר לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲנָאָה וְשִׂמְחָה אַדִּירָה.