{שיעור אמונה 018 – אמונה קשורה באמת!}

אי אפשר בלי אמת!

הַמִּדָּה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהִיא הֲכָנָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, וּלְמִדַּת וּמִצְוַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּפְרָט, הִיא מִדַּת הָאֱמֶת, הַדָּבָר הֲכִי בּוֹלֵט אֵצֶל הַכּוֹפְרִים וְהַמִּתְרַחֲקִים מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה, בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, הִיא הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם בְּמִדַּת הַכֵּנוּת וְהָאֱמֶת, הַדָּבָר שֶׁהֲכִי מַרְגִּיז אוֹתָם הוּא כְּשֶׁחוֹשְׁדִים בָּהֶם, שֶׁכָּל שִׁיטָתָם סוֹבֶבֶת מֵחֲמַת שֶׁהַנּוֹחוּת שֶׁהֵם רָצוּ לְסַגֵּל בַּחַיִּים, שֶׁיּוֹתֵר נֹחַ לָהֶם לִכְפֹּר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִפְרֹק כָּל עֹל, וּמַמָּשׁ מַסְבִּירִים שֶׁאֵין זֶה כָּךְ וְכוּ', אֲבָל בֶּאֱמֶת, הַתַּאֲוָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל פְּרִיקַת עֹל, הִיא אֵם כָּל חַטָּאת, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שֻׁתָּפִים לְתַאֲוָה זוֹ, אַךְ יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים לִפְרֹק אֶלָּא אִם כֵּן יִמְצְאוּ אֶת הַצִּדּוּק הַנָּכוֹן לָהֶם, וְהוּא בַּהֲטָלַת דֹּפִי בֶּאֱמוּנָה כָּל זֹאת.

הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, מִתְיַשֶּׁבֶת הֵיטֵב עַל הַלֵּב לְמִי שֶׁמַּכִּירָהּ בֶּאֱמֶת, וְכָל אֶחָד שֶׁמּוּכָן לָלֶכֶת עַד הַסּוֹף עִם הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, וְיִמְצָא זְמַן נָכוֹן לְבָרֵר וְלִדְרֹשׁ – יַגִּיעַ אֶל הָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה, וְכָךְ אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְהוּא הָעִנְיָן גּוּפוֹ, שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְאָדָם שֶׁמְּשַׁקֵּר לְעַצְמוֹ, וּלְאָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, שֶׁיַּחְבֹּר לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה, כִּי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אַנְשֵׁי אֱמֶת הֵם, וְתוֹרָתֵנוּ – תּוֹרַת אֱמֶת הִיא.

וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, בִּכְלָלִיּוּת צָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת אֲמִתִּית לְגַמְרֵי, גַּם בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר כְּלָל עַל הָאִסּוּר שֶׁל מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, וְאַף שֶׁהֻתַּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, לְשַׁנּוֹת אָמְרוּ וְלֹא לְשַׁקֵּר, וְכֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיק עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ הַרְבֵּה לְמִדָּה זוֹ שֶׁל שָׁלוֹם עַל יְדֵי שִׁנּוּי מִן הָאֱמֶת, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת, וְהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי אֱמוּנָה, עָלָיו לִהְיוֹת אִישׁ אֱמֶת לְגַמְרֵי עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, וְאָז יְזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶל אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא אָדָם שֶׁלָּמַד אֶת תּוֹרַת אֱמֶת כָּרָאוּי וּפָרַק וְעָקַר הַכֹּל לְגַמְרֵי מִמּוֹחוֹ וּמִמַּחְשַׁבְתּוֹ, וְאַף שֶׁיֹּאמַר אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה, צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם נָכוֹן, אוֹ שֶׁלֹּא לָמַד כְּלָל הֵיטֵב אֶת לִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה, וְהַכֹּל הָיָה מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְנִמְצָא, שֶׁאֵין לוֹ אֲפִלּוּ אֶת הַיְדִיעוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת – בְּמַה צָּרִיךְ לְהַאֲמִין וְאֵיךְ מַאֲמִינִים וְכוּ', וְהוּא בְּדוֹרֵנוּ כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, גַּם אִם הִתְחַנֵּךְ בְּמוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה וְכוּ', אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר לְעַצְמוֹ, וּמְגָרֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֶת מַחֲשָׁבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁבּוֹ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

דָּבָר זֶה נָחוּץ לָנוּ לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, שֶׁעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ מִבְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱמוּנָתֵנוּ קְשׁוּרָה בְּתוֹכְכֵי נִשְׁמָתֵנוּ מַמָּשׁ, אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם, אָמַר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין לָנוּ יְכֹלֶת לְהִמָּלֵט מֵהָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַחֲבוּיָה בְּתוֹךְ נִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית, יַחַד עִם זֹאת, צָרִיךְ לְהַזְהִיר בְּאַזְהָרָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה, וְלָדַעַת אֶת הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בָּהּ, עֶצֶם הָאֱמוּנָה הִיא זְכוּת עֲצוּמָה, וּמִי שֶׁפּוֹרֵשׁ מִדְּרָכֶיהָ – עֹנֶשׁ גָּדוֹל וְאָיוֹם הוּא לוֹ, וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁל הָאָדָם, מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ מֵהָאֱמוּנָה לַחוּץ, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חוֹטֵא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁכָּעֵת הוּא מְקַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ עַל הַחֵטְא, וְאַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנּוּ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

עַל כֵּן אֵין מִצְוַת הָאֱמוּנָה כְּמוֹ כָּל הַמִּצְווֹת, כְּפִירָה כָּלְשֶׁהִי אֲסוּרָה בְּמַשֶּׁהוּ, יוֹתֵר מִן הֶחָמֵץ בְּפֶסַח, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי טַצְדָקִי שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ מוֹחוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהִתְרַחֵק מִכָּל מִינֵי דְּבָרִים הָעֲלוּלִים לִפְגֹּם בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ, כִּי דָּבָר זֶה הוּא נוֹגֵעַ עַד הַנֶּפֶשׁ, וְיָכוֹל לְאַבֵּד עוֹלָמוֹ בְּרֶגַע קַל, וְלֹא כְּמוֹ שְׁאָר מִצְווֹת, שֶׁאִם חָסֵר לוֹ אֵיזֶה פְּרָט – הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל אוֹתוֹ פְּרָט, לֹא כֵּן אִם חָסֵר לְאָדָם אֵיזֶה פְּרָט מִנְּקֻדַּת הָאֱמוּנָה, הוּא אֶפִּיקוֹרֶס, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה', עָלָיו לָדַעַת מַה שֶּׁאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זי"ע, שֶׁנֶּעבֶּעךְ אֶפִּיקוֹרֶס הוּא גַּם אֶפִּיקוֹרֶס… וְעָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא נִפֹּל לְזִיז כָּלְשֶׁהוּ מִמִּדָּה זוֹ, שֶׁלֹּא נֹאבַד עוֹלָמֵנוּ.

עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב רַק בֵּין אַנְשֵׁי אֱמוּנָה תָּמִיד, וּלְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, וְלִחְיוֹת חַיֵּי אֱמוּנָה, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת הֲלָצוֹת וּבְדִיחוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הָאֱמוּנָה אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, כִּי זֶה בָּבַת עַיִן הָעֶלְיוֹנָה, כִּבְיָכוֹל, וְאֵין דָּבָר חָשׁוּב בָּעוֹלָם כְּמוֹ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִצְוָה לְהִתְרַחֵק מֵאֲנָשִׁים שֶׁהַחִסָּרוֹן בֶּאֱמוּנָה בּוֹלֵט בְּאֹרְחוֹתָם, וְאַף מִי שֶׁמַּסְתִּיר אֶת זֶה בְּגָלוּי, וְיֵשׁ לוֹ דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת אוֹ יֵשׁ לוֹ סְפֵקוֹת, צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ מְאֹד מְאֹד, כִּי רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בֵּינֵיהֶם, בִּפְרָט מִי שֶׁאֵינוֹ חָזָק דַּיּוֹ, מְדַבֵּר כְּמוֹהֶם וּמַתְחִיל לְהַעֲרִיץ דַּעְתָּם, וְאַחַר כָּךְ – רַחֲמָנָא לִיצְלָן…

וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵחֲקִירוֹת עִיּוּנִיּוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי לֹא כָּל מוֹחָא סָבִיל דָּא, וְאָדָם בָּא עִם הַשּׁוֹחַד הַגַּשְׁמִי שֶׁלּוֹ, לַהֲפֹךְ בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וְאֵין לוֹ אֶת הַכֵּלִים הַנְּחוּצִים לְמִדָּה זוֹ כְּלָל, עַל כֵּן תַּפְקִידֵנוּ הוּא לִדְבֹּק בֶּאֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם הִתְחַכְּמוּת.