פֶּסַח שֵׁנִי – קִרְבַת אֱלֹקִים בְּכָל זֹאת
יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּהַר בְּחֻקֹּתַי, י"ד אִיָּר, פֶּסַח שֵׁנִי תשע"ח
עִנְיַן פֶּסַח שֵׁנִי, הוּא עִנְיַן נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עַד מְאֹד, וּמְגַלֶּה אֶת הַקִּרְבָה שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ יְהוּדִי אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וַהֲלֹא פֶּלֶא הַדָּבָר מְאֹד, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּאַף מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עָבַר זְמַנּוֹ, אֶפְשָׁר עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת ה' בְּמוֹעֵד אַחֵר, אֶלָּא מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַקְרָבַת קָרְבָּן פֶּסַח, שֶׁהָיוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְצָעֲקוּ בְּמַר נַפְשָׁם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – לָמָּה נִגָּרַע מֵהַקְרִיב אֶת קָרְבָּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ, וְלָמָּה חָשְׁבוּ כָּךְ עַל עַצְמָם, לוֹמַר הֵם גְּרוּעִים שֶׁהֲרֵי הָיוּ בְּאֹנֶס גָּמוּר, וְהָיוּ פְּטוּרִים מֵהַקְרָבָה, וּמַה הַלִּמּוּד בְּזֶה לְדוֹרוֹת?
וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁקָּרְבָּן פֶּסַח מְרַמֵּז עַל יְסוֹד הָאֱמוּנָה, וּבִטּוּל הָעֲבוֹדָה זָרָה מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר הָיוּ לוֹקְחִים אֶת הַשֶּׂה – שֶׁהָיָה אֱלִילָם שֶׁל מִצְרַיִם, וְקָשְׁרוּ לְכַרְעֵי הַמִּטָּה, וּבָזֶה בִּטְּלוּ אֶת הָאֱלִילוּת וְחֹסֶר הָאֱמוּנָה, וְקִיְּמוּ מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם, מִשְׁכוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּיֶדְכֶם, וְנִשְׁמוֹת ישראל מִשְׁתּוֹקְקוֹת בְּיוֹתֵר לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי פְּגַם הָאֱמוּנָה הוּא אֵם כָּל חַטָּאת, הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְכָל הַצָּרוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁל נְשָׁמָה יְהוּדִית, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יְהוּדִי לֹא מוּכָן שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת קָרְבָּן פֶּסַח, הוּא רוֹצֶה קִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא מַמָּשׁ לֹא מְוַתֵּר עַל זֶה.
הַטְּמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם מְרַמֵּז עַל הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ, מַהִי טֻמְאָה? מַה הַגָּדֵר שֶׁלָּהּ? הַהִתְרַחֲקוּת מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים זוֹ הִיא טֻמְאָה, הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, רָצוּ אֶת הַטָּהֳרָה שֶׁל הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם רָצוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים בְּיוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם בָּאוּ אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְאָמְרוּ לוֹ – לֹא, זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, אָנוּ רוֹצִים בְּכָל זֹאת לְהַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח, אֵין יְהוּדִי בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא זַכַּאי לָאוֹר הַזֶּה שֶׁל בִּטּוּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְכָל מִינֵי וְסוּגֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, הֲרֵי כָּתוּב בַּגְּמָרָא כָּל הַכּוֹפֵר בָּעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא יְהוּדִי, גַּם אֲנַחְנוּ, אָמְרוּ הַטְּמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם – רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים!
שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתְחִנַּת לִבָּם, שׁוֹמֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל דּוֹר לְהֶמְיַת לִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, וּמַעֲנִיק לָנוּ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל פֶּסַח שֵׁנִי, וְלֹא הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְבַד, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ בָּא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, מִתּוֹךְ תְּחִנַּת הַלֵּב – לָמָּה נִגָּרַע, לָמָּה אֲנַחְנוּ פָּחוֹת? לָמָּה אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ מְסַיֵּעַ בַּעֲדֵנוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּלֵבָב שָׁלֵם, זֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל פֶּסַח שֵׁנִי – יוֹם הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת הַחוֹזְרוֹת.
אַךְ לֹא נִשְׁכַּח לְרֶגַע, כִּי הַמְּדֻבָּר פֹּה אוֹדוֹת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה, שֶׁיְּהוּדִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל בְּתוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ רֶגַע אֶחָד אֶת חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה, הָאֶפִּיקוֹרְסוּת נִקְרֵאת מַשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מַשָּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים, אֵין אֶת הַכֹּחַ לִסְבֹּל אֶת הַנֵּטֶל הַמֵּעִיק הַזֶּה, שֶׁל חִסָּרוֹן אֱמוּנָה בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהִתְמוֹדְדוּת לְבַד בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן לז).
הָאֱמוּנָה רוֹדֶפֶת אַחַר יְהוּדִי – לֹא מְוַתֶּרֶת לוֹ לְעוֹלָם, הוּא מֻכְרָח לִפְגֹּשׁ בָּהּ מָתַי שֶׁהוּא, גַּם אִם יִתְאַמֵּץ לְהִתְעַלֵּם וְלִבְרֹחַ מִמֶּנָּה – הִיא תַּשִּׂיגֶנּוּ, גַּם אִם יְמַלֵּא אוֹתָהּ בּוֹץ סָמִיךְ וְעָב – מַרְגָּלִית הָאֱמוּנָה הַחֲבוּיָה בּוֹ – יִפְרֹץ הַחוּצָה וְיָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת. מַמָּשׁ לֹא כְּדַאי לְהִתְעַמֵּת אַתָּה, בְּאַף זְמַן וּבְאַף מַצָּב, מִשּׁוּם שֶׁמִּמַּעַמְקֵי הַנֶּפֶשׁ נִפְלֶטֶת לָהּ אוֹתָהּ צְעָקָה הַמְהַדְהֶדֶת – לָמָּה נִגָּרַע, אֵיךְ נִשְׁלַכְתִּי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ לִי סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם…
הַמּוּדָעוּת הַיְּהוּדִית הַפְּשׁוּטָה, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֱמוּנָה מְקֻבַּעַת בַּלֵּב – שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לְעוֹלָם וְהוּא מַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּחֵן וּבְחֶסֶד, הִיא סוֹד קָרְבָּן פֶּסַח, שֶׁהוּא דִּלּוּג וּקְפִיצָה מֵעַל כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְמַלְאִים אוֹתוֹ עַרְפִלֵּי סְפֵקוֹת וּתְהִיָה, הַבְּהִירוּת בֶּאֱמוּנָה הוּא סוֹד קָרְבָּן וְחַג הַפֶּסַח, וּכְשֶׁהוּא לֹא כָּרָאוּי, אָז בָּא פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהוּא סוֹד הַיְּכֹלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת הַכֹּל, מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן שֶׁבּוֹ אָדָם מַחְלִיט לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, חֵרֵף כָּל הֶעָבָר הַלֹּא מְתֻקָּן שֶׁלּוֹ.
מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלּוּלֵא חַג הַפֶּסַח לֹא הָיָה כֹּחַ לִיהוּדִי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, הָאוֹר שֶׁל פֶּסַח הוּא אוֹר שֶׁל אֱמוּנָה וְהִתְחַזְּקוּת, אוֹ שֶׁל עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים, כַּאֲשֶׁר הָאוֹר הַזֶּה נִכְבָּה לְגַמְרֵי, וְהוּא כֵּן נִכְבָּה לִפְעָמִים – עוֹמֵד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְחַכֶּה לְאָדָם שֶׁיַּחֲזֹר וְיָשׁוּב אֶל חֵיק אָבִיו, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע – בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ – שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ פֶּתַח לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעָלֵינוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת.
עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ הָאָדָם אַחַר הַהִזְדַּמְּנוּת הַנּוֹסֶפֶת, לְקַבֵּל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֶת הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ שֶׁנִּתֶּנֶת מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּתְמִימִים – שְׁלֵמִים, הַזְּהִירוּת מִן הַטֻּמְאָה, הִיא זְהִירוּת מִכָּל בְּדַל שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אַשְׁרֵי הָאָדָם הַחַי אֶת חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּמִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, מְחַיֶּה אוֹתוֹ, מַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.