{שיעור אמונה 023 – אני מאמין באמונה שלימה}

הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד

יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר בְּהַר ט"ו אִיָּר תשע"ח

 

מִצְוָה גְּדוֹלָה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אֶת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרֵי אֱמוּנָתֵנוּ, לוֹמַר אוֹתָם בִּשְׁבִיל הִתְחַזְּקוּת וּבִשְׁבִיל יְשׁוּעָה וּבַעֲבוּר קִרְבַת אֱלֹקִים, מִלְּבַד זֹאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בָּהֶם וּבְפֵרוּשָׁם, לַחְקוֹק אוֹתָם בַּלֵּב עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא הַפּוֹגֶמֶת בְּמַשֶּׁהוּ, אִם אֵינָהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְשַׁנְּנָהּ הֵיטֵב וּלְהָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַדְּבָרִים, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

וּמִקֹּדֶם עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּמִּלִּים – אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְכִי אֱמוּנָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה – אֱמוּנָה הִיא? אֶלָּא הַנִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ דַּרְגוֹת אֵין סוֹף בֶּאֱמוּנָה, וּבְעֶצֶם הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה – שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם סְפֵקוֹת, וְשׁוּם בִּלְבּוּלִים, וְרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים מְאֹד, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִידֵי נִסָּיוֹן פּוֹלֵט מִפִּיו מִלִּים שֶׁאֵינָן מַתְאִימוֹת לְבַעֲלֵי אֱמוּנָה, וְכַאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ – הֲלוֹא אַתָּה מַאֲמִין, אוֹמֵר: כֵּן, אֲבָל… אָז צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הִיא אֱמוּנָה בְּלִי 'אֲבָל', אֶלָּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כָּזֹאת שֶׁפּוֹעֶלֶת בְּכָל יוֹם וּבְכָל מַצָּב שֶׁבַּחַיִּים.

וְהִנֵּה הָעִקָּר הַשֵּׁנִי הוּא – אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה – זֹאת הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, פָּסוּק זֶה שֶׁהוּא הַחֲקִיקָה הַנִּצְחִית בַּלֵּב וְלָשׁוֹן שֶׁל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִגְּדוֹלִים וְעַד קְטַנִּים, וְכָל יֶלֶד שׁוֹמֵעַ זֹאת מֵאִמּוֹ תֵּכֶף שֶׁבִּינָתוֹ מַתְחִילָה לִגְדֹּל, וְכַמָּה יְהוּדִים אוֹמְרִים זֹאת בְּצֵאת נִשְׁמָתָם, וְאַף אֵלּוּ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ וְיִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ מְלַחֲשִׁים פָּסוּק זֶה בְּאַהֲבָה טְהוֹרָה, זוֹ הִיא עֲבוֹדָה פְּנִימִית שֶׁל כָּל יְהוּדִי, לַחְקוֹק בְּכָל רֶגַע אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד – הוּא יָחִיד בְּכָךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא, וְהוּא יָחִיד בְּכָל מִינֵי יְחִידוּת, אֵין דָּבָר אוֹ כֹּחַ בָּעוֹלָם הַדּוֹמֶה לוֹ כְּלָל, וְהוּא אַחְדוּת פְּשׁוּטָה לְגַמְרֵי, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים – אֵין לְהַשְׁווֹת אֵלָיו אֵיזוֹ יְחִידוּת אַחֶרֶת, וְהוּא אֵינוֹ יָחִיד הַמֻּרְכָּב, וְלֹא יָחִיד הַמִּין וְהַסּוּג, אֶלָּא יָחִיד וּמְיֻחָד מִכָּל צַד וּפִנָּה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲמִיק בָּזֶה, וְלִבּוֹ שָׁקֵט וְשָׁלֵו עָלָיו, עָלָיו לָשֶׁבֶת עִם הַמַּחֲזוֹר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלוֹמַר אֶת שִׁיר הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וַהֲלֹא דָּבָר הוּא שֶׁרַק בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נְקִיִּים לְגַמְרֵי – אָנוּ אוֹמְרִים זֹאת בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כִּי לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ, לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ – לָזֶה צָרִיךְ נְקִיּוּת הַנְּשָׁמָה מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת.

וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ – בָּרוּר לְכָל בַּר דַּעַת שֶׁאֵין אֱלֹקִים כֵּאלוֹקֵינוּ, וִיתֵירָה מִזֹּאת, אֵין אֱלֹקִים כְּלָל, כִּי אִם אֱלֹקִים אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, אֲבָל לֹא רַק שֶׁאֵין אֱלֹקִים – אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, אֵין שׁוּם דָּבָר חוּץ מֵאֱלֹקִים, כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְאֵין לָהּ חִיּוּת כִּי אִם מֵחַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן יִתְפָּרֵשׁ – וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ – שֶׁאֵין לָנוּ אֱלֹקִים מִבִּלְעָדָיו, וְעוֹד – הוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ – שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הוּא רַק לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה – זֹאת אֱמוּנָתֵנוּ הַנִּצְחִית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, וְאָסוּר לְהַרְהֵר כְּלָל בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְכוּ' שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לְפָרֵט בִּכְלָל, אֶלָּא לָדַעַת, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת אַחֶרֶת מִבַּלְעֲדֵי מְצִיאוּתוֹ הַנִּצְחִית, שֶׁהָיְתָה וְהִיא הֹוָה כָּעֵת וְהִיא תִּתְקַיֵּם לְעוֹלָמִים, וְחוּץ מִמֶּנּוּ אֵין שׁוּם נִמְצָא בָּעוֹלָם שֶׁהוּא קַדְמוֹן, וְאֵין שׁוּם טֶבַע מֻטְבָּע וּמֻכְרָח וּמְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, וְכָל הַבְּרִיאָה הִיא אֶפְשָׁרִית הַמְּצִיאוּת, אִם לֹא הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא אֶת הַבְּרִיאָה – לֹא הָיְתָה מְצִיאוּת.

וְאַף שֶׁאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין אִישׁ בַּעַל שֵׂכֶל מִסְתַּפֵּק בָּהֶם בִּכְלָל, אַךְ צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁזֶּה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם, שֶׁעוֹלוֹת עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְנִדְמֶה כִּי עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ, כִּי "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (יְשַׁעְיָה מה, טו), וְאֵין עוֹד הַעֲלָמָה כְּהַעֲלָמַת אֱלֹקוּת, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁיֵּשׁ הַעֲלָמָה עַל אֵיזֶה עִנְיַן, הָעִנְיָן הַזֶּה מֻסְתָּר וְנֶעְלַם בֶּאֱמֶת, וְרַק הַיּוֹדֵעַ – מְגַלֶּה אֶת הַהַסְתָּרָה, לֹא כֵּן בְּהַעֲלָמַת אֱלֹקוּת, זֶהוּ פֶּלֶא הֲכִי גָּדוֹל, שֶׁאֵין עוֹד פֶּלֶא כָּזֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהָאֱלֹקוּת כְּלָל אֵינָהּ מִסְתַּתֶּרֶת אֶלָּא גְּלוּיָה בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי לְעֵין כָּל חַי, וְאַף עַל פִּי כֵן, הִיא נֶעֱלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּאַלְפֵי הַעֲלָמוֹת וְכִסּוּיִים עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.

עֲבוֹדַת אִישׁ יְהוּדִי, לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל הַצַּחְצָחוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו גִּלּוּי שְׁכִינָה, לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בָּעוֹלָם, וְשֶׁהוּא יָחִיד וְשֶׁאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְכָל הַכֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם כּוֹחוֹת אֱלֹקִיִּים, וְכָאן צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּרֶמֶז אֶת גִּלּוּי הַיִּחוּד שֶׁדִּבֵּר עָלָיו הָרַמְחַ"ל זי"ע, הָאֱמוּנָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה ה' הוּא אֶחָד בְּאַחְדוּת נִפְלָאָה, וְאֵין שָׁם שְׁנִיּוּת כְּלָל, אֵין רַע וְטוֹב וּדְבָרִים מְנֻגָּדִים, כִּי אִם הַכֹּל אוֹר אֱלוֹקִי שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ לְפִי הַכֵּלִים וּלְפִי הֲכָנַת הָאָדָם, וְהָעִקָּר לָדַעַת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, הוּא תַּכְלִית הַטּוֹב וְגִלּוּי הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם הָאֲמִתִּי, וּבְכָךְ חַיִּים אֶת הַחַיִּים בִּנְעִימוּת נִפְלָאָה לָדַעַת אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות