{שיעור אמונה 026 – דבקות בה' על ידי תפלה}

יְסוֹד הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה וְהַדְּבֵקוּת

יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר בְּהַר י"ח אִיָּר, לַ"ג בָּעֹמֶר תשע"ח

הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר – יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ וּלְזִכְרוֹ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ, וְזֵכֶר קְדֻשָּׁתוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, וְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה יֵשׁ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּיוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה, בְּיוֹם זֶה גִּלָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סִתְרֵי תּוֹרָה, עַל כֵּן יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא יוֹם הִלּוּלָא וְחֶדְוָה, וְלֹא יוֹם אֵבֶל וְיָגוֹן, גִּלּוּי הָאֱלֹקוּת שֶׁגִּלָּה הָרַשְׁבִּ"י בָּעוֹלָם, הוּא גִּלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא הַשַּׁיָּךְ גַּם לְדוֹרֵנוּ זֶה, דּוֹר הָאֲטִימוּת וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁבְּזֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי.

הַמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂמְחַת הָמוֹן חוֹגֵג בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא מִירוֹן, כְּשֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה לְמַעְלָה מִטַּעַם וְדַעַת, בְּלִי שׁוּם סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן, מֵבִין עַד נְקַלָּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה מִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר בְּלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֵר לְהָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, וְזֶה סוֹד הַמְּדוּרוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלִיק בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, אֵלּוּ מְרַמְּזוֹת עַל אוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר וּמְגָרֵשׁ אֶת חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָרוּחָנִי.

בְּיוֹם סְגֻלָּה זֶה כְּדַאי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַגְדִּיל דַּעַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הַחֲמִישִׁי מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים, וְהוּא: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ. וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם: וְהַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי – שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הוּא אֲשֶׁר רָאוּי לְעָבְדוֹ וּלְרוֹמְמוֹ וּלְפַרְסֵם גְּדֻלָּתוֹ וּמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן לְמַה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בִּמְצִיאוּת מִן הַמַּלְאָכִים וְהַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַיְּסוֹדוֹת וְכָל מַה שֶׁהֻרְכַּב מֵהֶן, לְפִי שֶׁכֻּלָּם מֻטְבָּעִים בִּפְעֻלּוֹתֵיהֶם – אֵין לָהֶם שִׁלְטוֹן וְלֹא בְּחִירָה אֶלָּא רְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתָם אֶמְצָעִים לְהַגִּיעַ בָּהֶם אֵלָיו, אֶלָּא כְּלַפָּיו יִתְעַלֶּה יִכּוֹנוּ הַמַּחְשָׁבוֹת וְיַנִּיחוּ כָּל מַה שֶׁזּוּלָתוֹ. וְזֶה הַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי הוּא הָאַזְהָרָה עַל עֲבוֹדָה־זָרָה, וְרֹב הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַזְהִיר עַל זֶה; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַתְּפִלָּה הִיא סוֹד הַבִּטּוּל, בִּתְפִלָּה הָאָדָם מִתְחַבֵּר אֶל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, כָּל יֵשׁוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְהוּא מֵבִין בְּעֹמֶק דַּעְתּוֹ, כִּי הוּא מִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁבְּיָדוֹ לְמַלְּאוֹת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ מוֹרָה לָנוּ, כִּי אֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לַעְזוֹר לְאָדָם כִּי אִם הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי, וְאָסוּר לַחֲשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּיגּוּל אוֹדוֹת עֶזְרָה וִישׁוּעָה מִכֹּחַ אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף אִם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, רַק פּוֹנֶה אֶל כּוֹחוֹת אֲחֵרִים, אַף שֶׁמַּאֲמִין שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחָם מֵהַכֹּחַ הָאֱלֹקִי – זוֹ כְּפִירָה בְּעִקָּר זֶה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד לְאַף אֶחָד זוּלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הָאֲמִתִּי. לֹא לְמַלְאָכִים וְלֹא לִשְׂרָפִים, לֹא לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ אַחֵר בָּעוֹלָם, וְזוֹ נְגִיעָה שֶׁל כְּפִירָה גְּמוּרָה, שֶׁאֵין בַּר יִשְׂרָאֵל רָאוּי לָהּ כְּלָל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּזַכֵּךְ שִׂכְלוֹ לָדַעַת, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְאֵין לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאַף בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם.

הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, אֵין לָהּ שׁוּם נְגִיעָה אֶל תְּפִלָּה לְצַדִּיקִים, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נֻסָּח דִּבּוּר אֶל הַצַּדִּיק וּבַקָּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיִּפְעַל בַּמְּרוֹמִים, הוּא לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהוֹלְכִים לְחָכָם בְּחַיֵּי חִיּוּתוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְעַל הַחַיִּים וְכוּ', כֵּן גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר בִּימֵי חַיֵּיהֶם, אֲבָל חַס וְשָׁלוֹם לְיַחֵס לָהֶם כּוֹחוֹת שֶׁל בְּרִיאָה וֶאֱלֹקוּת, שֶׁזּוֹ הַטֻּמְאָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וְהִיא הַטֻּמְאָה שֶׁקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהַזְכִּירוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

בְּעֹמֶק הָרַעְיוֹן, גַּם הַבַּקָּשׁוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים בְּחַיֵּינוּ מִגּוֹרְמִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעְזוֹר לָנוּ, הֵם נִדְנוּד שֶׁל אִי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה זַכָּה, מִשּׁוּם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לְאָדָם רַק בּוֹרְאוֹ בִּלְבַד, וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים מִתְבַּצֵּעַ הַדָּבָר עַל יְדֵי שְׁלִיחִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעוֹלָמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, הַפְּנִיָּה הַפְּשׁוּטָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עִלַּת הֵעָלוֹת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִי שֶׁפּוֹנֶה וְקוֹרֵא אֵלָיו בֶּאֱמֶת – נוֹשָׁע וְנַעֲנָה.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אִם חָלִילָה יֵשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם – חוֹלֶה, הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפְאִים וּתְרוּפוֹת, וּמְנַסֶּה כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת לַעְזוֹר וּלְהַחְלִים אֶת הַחוֹלֶה, וְאֵין בָּזֶה פָּסוּל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אֲבָל הַפְּסוּל הַגָּדוֹל הוּא, שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ מִי בַּעַל הַסִּבּוֹת, וּפוֹנֶה אֶל הַסִּבּוֹת וְעוֹשֶׂה מֵהֶן עִקַּר, שֶׁזֶּה דּוֹמֶה מְאֹד, לְאַזְהָרָה – שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ, שֶׁגַּם הַיִּחוּל לְתִקְוַת עֶזְרָה אָסוּר לְיַחֵל לְאַחֵר כִּי אִם לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ – עָלָיו לִפְנוֹת אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּבַקָּשָׁה פְּשׁוּטָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהוּא פּוֹנֶה לָרוֹפֵא, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיָּכוֹל לַעְזוֹר לוֹ, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַתְּפִלָּה כְּשֶׁכְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם הִיא טוֹבָה, אֵינָהּ מַגַּעַת בְּמַעֲלָתָהּ אֶל הַתְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנִית, שֶׁמִּיָּד שֶׁנּוֹדַע לְאָדָם כִּי עוֹמֶדֶת לְפָנָיו צָרָה אוֹ בְּעָיָה – הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף שֶׁל כּוֹחוֹת רוּחָנִיִּים וְגַשְׁמִיִּים, רַק עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז תְּפִלָּתוֹ מְשַׁבֶּרֶת אֶת כָּל הַמַּנְעוּלִים הַכְּבֵדִים, וְהָעִקָּר שֶׁזּוֹכֶה לְהִוָּשַׁע מִצָּרָתוֹ וְנַעֲשִׂים אֶצְלוֹ נִסִּים נִגְלִים. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו – הִיא עִקַּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה.