{שיעור אמונה 029 – אשר בחר בנביאים טובים}

חובת לימוד דברי הנביאים

יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּחֻקֹּתַי, כ"א בְּאִיָּר תשע"ח

 

הַיּוֹם נִלְמַד עַל עִקַּר חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּלַוֶּה אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ אַלְפֵי שָׁנָה, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לִהְיוֹת בְּסוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת קְרוֹבִים אֶל ה'. הִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם הָעִקָּר – אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת, וְזוֹ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת: הַיְּסוֹד הַשִּׁשִּׁי – הַנְּבוּאָה. וְהוּא, לָדַעַת שֶׁזֶּה הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי יֵשׁ שֶׁיִּמָּצְאוּ בּוֹ אִישִׁים בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת מְפֻתָּחִים מְאֹד וּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה, וְתִתְכּוֹנֵן נַפְשָׁם עַד שֶׁמְּקַבֶּלֶת צוּרַת הַשֵּׂכֶל, וְיִתְחַבֵּר אוֹתוֹ הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי בְּשֵׂכֶל הַפּוֹעֵל, וַיָּאצֶל עֲלֵיהֶם מִמֶּנּוּ אֲצִילוּת שֶׁפַע, וְאֵלֶּה הֵם הַנְּבִיאִים, וְזוֹהִי הַנְּבוּאָה וְזֶהוּ עִנְיָנָהּ. וּבֵאוּר הַיְּסוֹד הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת יֶאֱרַךְ מְאֹד, וְאֵין מַטְרָתֵינוּ פֵּרוּט כָּל יְסוֹד מֵהֶם וּבֵאוּר דַּרְכֵי יְדִיעָתוֹ, לְפִי שֶׁזֶּה הוּא כְּלָלוּת כָּל הַמַּדָּעִים, אֶלָּא נַזְכִּירֵם בְּדֶרֶךְ הוֹדָעָה בִּלְבַד, וּפְסוּקֵי הַתּוֹרָה מְעִידִים בִּנְבוּאַת נְבִיאִים רַבִּים.

וְכֵן כָּתַב בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (פֶּרֶק ז, הֲלָכָה א) מִיְּסוֹדֵי הַדָּת לֵידַע שֶׁהָאֵל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי הָאָדָם; וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁכָּתְבוּ אֶת כ"ד כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֵם אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הוּא מִיְּסוֹדֵי הַדָּת, הַדָּבָר הַזֶּה, מִלְּבַד שֶׁהוּא יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, הוּא גִּלּוּי עָצוּם עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַבּוֹרֵא עוֹלָם עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר, שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר אֲמִתִּי בֵּין הַבּוֹרֵא לַנִּבְרָאִים, וְאַף שֶׁהַיּוֹם פָּסְקָה הַנְּבוּאָה, לֹא פָּסְקָה אֶלָּא מִצִּדֵּנוּ, אֲבָל מִצַּד הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלוֹקִית – לֹא פָּסְקָה נְבוּאָה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹר הַנְּבוּאָה מֵאִיר בָּעוֹלָם בְּאוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא, וְכָל יְהוּדִי שֶׁמְּדַּבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זוֹכֶה לְסוֹד הַנְּבוּאָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וְעֶרְכּוֹ.

הֵיכָן הִיא הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, בְּשִׂיא רָמָתָהּ הַגְּבוֹהָה? פָּשׁוּט מְאֹד! בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, אֵין אָדָם יָכוֹל לְהִתְהַדֵּר בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא לוֹמֵד אֶת הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם בִּנְבוּאַת אֱמֶת מִפִּי הַשֵּׁם הַדּוֹבֵר אֶל נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר לְעַצְמֵנוּ, אֶת גְּדֻלָּתָם וּקְדֻשָּׁתָם, שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְאֵין יְכֹלֶת בְּיַד אָדָם חָמְרִי בִּכְלָל לְהַשִּׂיג אֶת עֹמֶק קְדֻשָּׁתָם, וּכְהֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ שָׁם: וְאֵין הַנְּבוּאָה חָלָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה גִּבּוֹר בְּמִדּוֹתָיו, וְלֹא יְהֵא יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּדָבָר בָּעוֹלָם אֶלָּא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּדַעְתּוֹ עַל יִצְרוֹ תָּמִיד. וְהוּא בַּעַל דֵּעָה רְחָבָה נְכוֹנָה עַד מְאֹד, אָדָם שֶׁהוּא מְמֻלָּא בְּכָל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ שָׁלֵם בְּגוּפוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַפַּרְדֵּס וְיִמָּשֵׁךְ בְּאוֹתָן הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָרְחוֹקִים וְתִהְיֶה לוֹ דֵּעָה נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי כְּלָל הָעָם הַהוֹלְכִים בְּמַחֲשַׁכֵּי הַזְּמַן, וְהוֹלֵךְ וּמְזָרֵז עַצְמוֹ וּמְלַמֵּד נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבָה כְּלָל בְּאֶחָד מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֹא מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וְתַחְבּוּלוֹתָיו, אֶלָּא דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה תָּמִיד לְמַעְלָה קְשׁוּרָה תַּחַת הַכִּסֵּא לְהָבִין בְּאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וּמִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֻּלָּהּ מִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה עַד טַבּוּר הָאָרֶץ וְיוֹדֵעַ מֵהֶן גָּדְלוֹ – מִיָּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו, וּבָעֵת שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ תִּתְעָרֵב נַפְשׁוֹ בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אִישִׁים, וְיַהֲפֹךְ לְאִישׁ אַחֵר וְיָבִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְעַלָּה עַל מַעֲלַת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל: "וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר".

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לַחֲזֹר הַרְבֵּה בִּפְסוּקֵי הַנְּבוּאָה הַקְּדוֹשִׁים, לִקְבֹּעַ זְמַן מַשְׁמָעוּתִי בְּכָל יוֹם לִלְמֹד אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵם אֱמֶת, וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבְהִתְעוֹרְרוּת קִרְבַת אֱלֹקִים נִפְלָאָה, בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת, וּבְהַכָּרָה לָעֹמֶק כִּי כָּעֵת ה' דּוֹבֵר אֵלָיו מִתּוֹךְ נְבוּאַת הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, כָּל מַה שֶּׁאָסְרוּ בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת לִלְמֹד נְבִיאִים וּכְתוּבִים, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלָּמְדוּ בִּסְבָרוֹת כְּרֵסִיּוֹת, כְּשֶׁכְּבָר הָיְתָה לָהֶם דֵּעָה קְדוּמָה שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַהִגָּיוֹן הַמְּשֻׁחָד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה מָלֵא תַּאֲווֹת וּתְכוּנוֹת חָמְרִיּוֹת נְמוּכוֹת, וְעַל זֶה הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ – מִנְעוּ בְּנֵיכֶם מִן הַהִגָּיוֹן.

אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמְדִים מִתּוֹךְ אֱמוּנָה טְהוֹרָה, וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית, מְקַיְּמִים בָּזֶה אֶת הַסֵּיפָא שֶׁל אוֹתָהּ אַזְהָרַת חֲזַ"ל – וְהוֹשִׁיבוּם בֵּין בִּרְכֵּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֵינוּ הַטְּהוֹרִים, שֶׁגַּם לָהֶם הָיְתָה תְּפִיסָה אֲמִתִּית בְּסוֹד הַנְּבוּאָה, אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַרְבֵּה מוּסָר וְחָכְמַת הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי פְּסוּקֵי הַנַּ"ךְ, פָּסוּק אַחַר פָּסוּק, פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק, וּלְהַחְדִּיר בִּלְבָבוֹ תָּמִיד שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

וּזְכֹר מַה שֶּׁכָּתַב הַפְּרִי מְגָדִים בְּהַקְדָּמָתוֹ: וְהַבַּחוּרִים אֲשֶׁר אוֹמְרִים כִּי חֶרְפָּה הִיא לָהֶם לִלְמֹד בִּישִׁיבָה קָפִּיטוֹל נַ"ךְ עִם רַשִׁ"י, לוּ חָכְמָה יַשְׂכִּילוּ הָיוּ לוֹמְדִים זֹאת רִאשׁוֹנָה מִכָּל, כִּי הִיא רֹאשׁ אֱמוּנַת כָּל אֹמֶן, וְיָדוּעַ מֵעוֹד צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים כִּי הַלִּמּוּד בְּנַ"ךְ, הוּא לִמּוּד הַמֵּבִיא לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לוֹמַר בְּזֶה אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה וְכוּ'. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַנַּ"ךְ הֵם כְּמוֹ כַּד שֶׁעִמּוֹ אֶפְשָׁר לִשְׁאֹב מִיַּם הַחָכְמָה אֶת הָאֱמוּנָה הַבְּהִירָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה – עָלֵינוּ לַחֲזֹר הַרְבֵּה בִּפְסוּקֵי הַנְּבוּאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁגוּרִים בְּפִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וְעָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי רַק נְבוּאָה שֶׁנִּצְרְכָה לְדוֹרוֹת – נִּכְתְּבָה, וְאִם כֵּן, נִצְרְכָה גַּם לְלַמֵּד אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְעָלֵינוּ לְהַאֲמִין וְלָדַעַת הֵיטֵב כִּי כָּל פָּסוּק וּפָסוּק הוּא נִכְתַּב בִּמְיֻחָד לְדוֹרֵנוּ, לְכָל אִישׁ יְהוּדִי בַּמַּצָּב הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ, לְקָרְבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות