גילוי והסתרה בחדא מחתא
י"ג סיון תש"פ
אנו חיים בעולם של הסתרה וגילוי, שמצד אחד רואים פלאי פלאות את גילוי אלוקותו יתברך, ומצד שני חווים רק הסתרה נוראה כל כל דבר וענין, ולכן אחת מהעבודה היותר יקרות וחשובות של איש יהודי בעידן כזה, הוא לגלות את האמונה הקדושה, בדיבורי אמונה עם מכריו ומיודעיו, בכתיבת חידושים באמונה. כי זאת עלינו לדעת, כי באמונה הקדושה יש חידושים, פלאי פלאות, וגילויים והשגות עד אין קץ ואין תכלית, כי האמונה היא בעצם השגת אלוקות, לא כמו שחושבים המון עם, שזה דיבור פשוט של מאמין שקיבל ממאמין וכו', שאכן אמנם זה יסוד האמונה, בתמימות ובפשיטות, אבל עמקותה – עמוק עמוק מי ימצאנו.
ורבנו ז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן תכ): טוֹב מְאֹד מִי שֶׁזּוֹכֶה לִכְנֹס וּלְטַיֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם יֵשׁ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְהוּא נִכְנַס וּמְטַיֵּל עַצְמוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפָּלָטִין לְפָלָטִין. וְיֵשׁ שָׁם דְּרָכִים כְּבוּשִׁים נִפְלָאִים מְאֹד וּמִשָּׁם נִכְנָסִין וּמְטַיְּלִין בְּבִטָּחוֹן וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַשְׁרֵי הַנִּכְנָס וּמְטַיֵּל שָׁם. ומהדיבור הזה נוכחים לראות, כי יש היכלות, היינו ידיעות כלליות, וחדרים, שהן נקודות יותר ממוקדות, ויש פלטין, שזהו ארמון מרהיב של המון ליקוטי אמונה, ויש דרכים כבושים, היינו השגות שכבר השגת, ואתה הולך עוד ועוד, כובש מוצב אחר מוצב, עד שנפתחים לך עוד פתחים לדרכי הבטחון בהשם ועוד ענינים נפלאים.
האמונה היא תפישת עולם, היא הבנת המציאות לאשורה, כאשר אדם דבק בה באמת, הוא לומד את העולם והעולם מלמד אותו בלי סוף, ממקום מדקלם ורדוד, הוא עולה ומתעלה לראייה ולהבנה משגת ממש, אם אדם עדיין לא חש את מציאות השם למול עיניו – זה סימן שהוא לא דבק מספיק, מאורעות החיים והעולם מציבים לפתחו של כל אחד, מבחנים שונים לבדוק את מדת דבקותו באמונה, היינו דבקותו במלך העולם.
כל מבחן הוא שיעור, כל נסיון הוא לימוד, אין דבר שנעשה עם האדם התחתון סתם כך, הכל קשור לעולמות עילאיים וכמוסים, כגודל ההסתרה ואי הידיעה, כך גדל הקושי של ההתמודדות עם כל מה שעובר עליו, וזה צריך להיות בזכרון תמיד, כשאנו חווים איזה קושי, נסיון או תמורה, עלינו לזכור, כי באמת אין זו היתקלות עם המציאות, אלא זהו בירור וזיכוך הקירבה האמיתית שלנו עם בורא עולם, כשאדם קולט את הדבר הבסיסי הזה, נהיים לו הדברים הקשים בחיים כקלים יותר, אשרי מי שזוכה לראות את השם במקומות הנמוכים שלו.
עולם שלם של תמורות ונסיונות יש לו משמעות אחת – אמונה! אימון והתמסרות למי שאמר והיה העולם, ההיכלות הנ"ל שעליהם דובר בחיי מוהר"ן, נפתחים כאשר אנו זוכים לראות וללמוד את ההיכל הזה, אזי נפתח עוד היכל, ועוד פלטין וחדר, עוד תובנה ועוד השגה, התהליך הדינאמי הזה הפועל בנפש האדם אמור להיות עירני ודרוך, לבדוק את השמיעה הרוחנית שלנו מול הרמזים המופרחים לעינינו ללא הרף, רוצים לקרב אותנו אל הבורא, להטעים לנו מהטעם של התענוג העליון, לא נסכים להקשיב?
האדם עובר בעולם הזה המון תמורות ונסיונות, ואחת היא הבחירה בידו, אם לראות את הדברים כקושי החיים, או שמא להביט על הפנימיות של כל זה, ולראות את השם מכל פינה וצד, שאז הכל נהיה אחרת, הסבל נעלם ומזדחל אל החיים מין עונג בלתי מוכר, עונג של קרבת אלוקים שנרכש בעמל, ובדילוג מעל אלפי מהמורות ומניעות. הזוהר הקדוש אומר: "מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר" [מי מכם, שאת החושך מהפכים לאור, וטועמים במרירות את המתיקות, עוד לפני שיבואו לכאן, לעולם העליון, מי מכם שמחכים בכל יום לאור שיאיר]. זאת לא תורת ההתחזקות לבד, אלא זו האמת הפשוטה, שבכל חושך יש אור, ובכל מרירות יש מתיקות, ויש למה לחכות ולצפות.
הכוח הזה לחיות כך – מקבלים על ידי אמונה פשוטה בהשם יתברך, שהכל ממנו ואין עוד מלבדו, ואין שום טעות ופשלה בעולם, הכל מדוייק כל כך, אשרי הזוכה להכניס דברים אלו בלבבו, ואז טוב לו כל הימים, בזה ובבא.