{שיעור אמונה 062 – מֻזְמָנִים לֵהָנוֹת מֵעֹנֶג הַנֶּפֶשׁ}

מֻזְמָנִים לֵהָנוֹת מֵעֹנֶג הַנֶּפֶשׁ

יום ט' תשרי תשפ"ד

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִתְגַּדֶּלֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד מְאֹד, כִּי אָז גַּם נֶחְשָׁב לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי כְּאִלּוּ מִתְעַנֶּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲכִילָה לְשָׂבְעָה וּבְתַעֲנוּג תֵּחָשֵׁב לְתַעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים? כִּי בְּיוֹם זֶה מִתְקַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם, הַטָּהֳרָה הָעוֹלָמִית נֶחְשֶׂפֶת, וּמַרְגִּישִׁים מַמָּשׁ, כִּי כָּל פְּעֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם הִיא פְּעֻלָּה שֶׁל אֱלֹקוּת, גַּם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְכָל צָרְכֵי הַגּוּף, נַעֲשִׂים כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, אַחַת בְּשָׁנָה, לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים בִּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים עִם הַחֵלֶב וְהַדָּם שֶׁנּוֹסָף לָנוּ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה – לְהַעֲלוֹת קָרְבָּן רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', בְּעֶצֶם תַּעֲנִיתֵנוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה.

אֵין אָדָם יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת בֶּאֱמֶת עַל עֲוֹנוֹתָיו כִּי אִם כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא חָטָא כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ, וְאֵין הָאָדָם זוֹכֶה לָהַרְגָּשָׁה הַזּוֹ, כִּי אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה בְּהִירָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַהֲלוֹא כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מִתְוַדִּים עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹצְרוּ וְנַעֲשׂוּ לְבָשְׁתֵּנוּ, רַק כַּאֲשֶׁר לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הַנּוֹכְחוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל יוֹצְרֵנוּ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ שָׁבִים וּמַרְגִּישִׁים אֶת הָאוֹר שֶׁל נוֹכְחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָנוּ מְגַלִּים בְּכָךְ, כִּי רַק טָעוּת הָיְתָה הַחֵטְא, וְאֵין אָנוּ מְזֹהִים עִמּוֹ כְּלָל, אֶלָּא בְּנֵי אֵל חַי אָנוּ, בְּנֵי אֱמוּנָה, בְּנֵי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא.

בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא קֵץ סְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל, אָנוּ מְגַדְּלִים אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ, כִּי לֹא נִהְיֶה מְסֻגָּלִים בֶּאֱמֶת לְהִתְוַדּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, כִּי כָּל חֵטְא וְעָוֹן הוּא אָסוֹן נוֹרָא לְנִשְׁמָתֵנוּ, רַק כַּאֲשֶׁר אָנוּ חוֹוִים אֶת זֶה בְּעֹמֶק פְּנִימִיּוּת נַפְשֵׁנוּ, נִמְסֶכֶת בָּנוּ שַׁלְוַת הַמְּחִילָה שֶׁל הָאֵל הָרַחוּם נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.

בְּיוֹם שֶׁל עִנּוּי הַגּוּף, אָנוּ מֻזְמָנִים לֵהָנוֹת מֵעֹנֶג הַנֶּפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר הַגּוּף אֵינוֹ דּוֹחֵק וְאֵינוֹ צָרִיךְ לֶאֱכֹל בֶּאֱמֶת, אֲזַי נֶהֱנֵית הַנְּשָׁמָה הֲנָאָה יְתֵרָה מֵהַמָּזוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא "קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב" (תְּהִלִּים עג, כח), כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי זוֹכֶה לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהוּא מֵבִין אֶת גֹּדֶל הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מָלֵא שִׂמְחָה וְחַיּוּת שֶׁהוּא זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא נִמְנָה בְּתוֹךְ הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹסֵק לְהַגְדִּיל הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל מַסָּע קָדוֹשׁ זֶה, אָנוּ נִזְכֶּה לַגְּדוֹלָה שֶׁבַּהַבְטָחוֹת: "כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאותֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים לִפְנֵי ה' – לְלֹא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, לְלֹא שׁוּם מְחִיצָה וַחֲצִיצָה, זֶהוּ הַיַּעַד שֶׁל כָּל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

וְאֵימָתַי זוֹכֶה הָאָדָם לַעֲמֹד לִפְנֵי ה'? מְטֹהָר וּמְזֻכָּךְ כֻּלּוֹ? כַּאֲשֶׁר אֱמוּנָתוֹ מְזֻכֶּכֶת, כְּשֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, כְּשֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ פָּתוּחַ לִקְרַאת קְדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ, כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים לְהָכִיל בְּקִרְבּוֹ אֶת מְחִילַת הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא! לֶאֱמוּנָה קְדוֹשָׁה וּנְקִיָּה כָּזוֹ אָנוּ מְקַוִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים כָּל הַשָּׁנָה, אֵימָתַי נָבוֹא וְנֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים? מָתַי בֶּאֱמֶת נִזְכֶּה לְהַמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עַצְמֵנוּ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה לְלִבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת וְסָפֵק, כְּשֶׁהַבִּטָּחוֹן בְּצִדְקַת הָאֱמוּנָה תַּשְׁפִּיעַ עַל אֹרְחוֹת חַיֵּינוּ בֶּאֱמֶת. אֵיזֶה יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה יִרְאֵי שָׁמַיִם – לֹא מְקַוִּים כָּךְ עַל דֶּרֶךְ הָרְגִילוּת? וְהִנֵּה בָּאָה הַהַפְתָּעָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָנוּ זֹאת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

הַקַּבָּלָה הֲכִי טוֹבָה לִקְרַאת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, אַחַת בַּשָּׁנָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלָה חֲדָשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה, הַעֲמָקַת יֶתֶר, הַשְׁקָעַת זְמַן נִכַּר בַּיּוֹם לְבִסּוּס הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת שֶׁלָּנוּ בְּחַי הַחַיִּים, הָאָדָם שֶׁחַי לְלֹא עֹמֶק שֶׁל אֱמוּנָה, בְּנָקֵל יִכָּשֵׁל בְּשִׁכְחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא הַסְתָּרוֹת לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר הַבּוֹרֵא, וּכְדֵי שֶׁאָנוּ בִּבְחִירָתֵנוּ, נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו וּלְגַלּוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִים לֶאֱמוּנָה, אָנוּ זוֹכִים לִמְחִילַת עֲוֹנוֹת.

חֶרְדַת הַדִּין וְעֹמֶק הַדִּין כֻּלָּם נִשְׁקָלִים בַּפֶּלֶס כַּמָּה אֱמוּנָה יֵשׁ בָּנוּ, כַּמָּה הִיא נְטוּעָה בְּכֵנוּת בְּנַפְשֵׁנוּ, אֵין הַוִּדּוּיִּים שֶׁלָּנוּ נֶאֱמָרִים מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֶלָּא הֵם גִּלּוּיֵי הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גִּלּוּי שֶׁל מַשֶּׁהוּ שֶׁהָיָה מְאֹד מֻסְתָּר, וְאַף מֻכְחָשׁ, הַיְּדִיעָה הַזּוֹ, שֶׁאָנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ, אֵינֶנּוּ מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ הָיִינוּ שׁוֹגְגִים, לֹא הִסְכַּמְנוּ לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵנוּ כְּנַעֲלִים בְּיוֹתֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁאָנוּ רִחוּקִי הַשֵּׁם, הִתְנַהַגְנוּ לְצַעֲרֵנוּ כָּךְ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אוֹר קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶּׁבָּאנוּ מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת, אָנוּ מַבִּיטִים עַל עַצְמֵנוּ בְּתַדְהֵמָה, בְּאִי הֲבָנָה אוֹדוֹת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא תָּמִיד עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד עִם הָאֱמוּנָה הַפְּנִימִית שֶׁלָּנוּ, וְאָז אָנוּ מְבִינִים מַהִי עֲבוֹדַת הַיּוֹם, וְאֵיךְ נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶת זֶה נַעֲשֶׂה בְּהַגְבָּרַת הָאֱמוּנָה, וּבְחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק עַל מַעֲשֵׂינוּ שֶׁהָיוּ מִתּוֹךְ הַסְתָּרַת הָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם.

הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁנִּשְׁפַּע בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא אוֹר שֶׁמְּנַקֶּה אֶת הָאָדָם מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, הֵן זוֹ הַבָּאָה מֵחֲמַת עִוּוּת הַמּוֹחִין וּשְׁקִיעָה בְּחֵטְא, וְהֵן זוֹ שֶׁאֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת שֶׁנִּתְפֶּשֶׂת לָנוּ בַּתּוֹדָעָה כְּשֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים וְשׁוֹכְחִים לִפְנֵי מִי אָנוּ עוֹמְדִים, וּמִי חַי בְּתוֹכֵנוּ… כָּל זֶה מִתְאַדֶּה בְּזֵעַת וְדִמְעַת תְּפִלָּתֵנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה, אִם נִזְכֶּה לִזְכֹּר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַהֲלַךְ יוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא נַרְגִּישׁ רַק אֶת הָעִנּוּי שֶׁל הַגּוּף, אֶלָּא נָחוּשׁ בְּעִקָּר אֶת הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנְּשָׁמָה, אֶת הַשִּׁחְרוּר שֶׁלָּהּ מִכַּבְלֵי הָרִחוּק מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַחַיִּים, וְהָעִקָּר, לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה שֶׁאָנוּ מִבְּנֵי הֵיכָלוֹ הַקָּדוֹשׁ וְאָנוּ בָּאִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.