{שיעור אמונה 064 – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים}

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים

ערב יום הכיפורים תשפ"ד

הִנֵּה אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן נג), כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ טוֹב – בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַעַן טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וּמִתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה סוֹף־כָּל־סוֹף לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּגָלוּי, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, אֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ טוֹב, מְפַחֵד וְדוֹאֵג פֶּן יַפְסִיד אוֹתוֹ, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ רַע – אֵין לוֹ בַּמֶּה לְנַחֵם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְלָכֵן אֵין לוֹ כְּלוּם, וְעַל־כֵּן הַכֹּל תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהָרְפוּאָה שֶׁלּוֹ תְּלוּיָה בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לוֹ סַמְמָנֵי הָרְפוּאָה הַצְּרִיכִים לוֹ, וּמִתְרַפֵּא בְּקַלּוּת, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, וְתוֹלֶה רְפוּאָתוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, הַמִּקְרֶה וּבְמַזָּל, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִמְצֹא אֶת הָרְפוּאוֹת הַצְּרִיכוֹת לוֹ בִּזְמַנּוֹ, וְסוֹבֵל מְאֹד מִמַּכְאוֹבָיו וּמֵהַמַּחֲלוֹת שֶׁלּוֹ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וְלָכֵן עִקַּר עֲבוֹדַת אָדָם לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וּלְזַכֵּךְ אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּכָל עֵת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּכָל פַּעַם לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְכָל־מִינֵי הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְלֹא יֶחְסַר לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל.

וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ד'), שֶׁעִקַּר פְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא פְּגַם הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת – בָּא מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, הַיְנוּ מִן הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁהֵעִיז מִצְחוֹ לוֹמַר לְשׁוֹן־הָרַע עַל בּוֹרְאוֹ, וְהֵסִית אֶת אָדָם וְחַוָּה שֶׁיֹּאכְלוּ מֵ"עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע", כִּי הִכְשִׁיל אוֹתָם בִּפְגַם הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, ה): "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים" וְגוֹ', וּפְגַם הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ה' ע"א): 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה', כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד בּוֹרְאוֹ, וְלִהְיוֹת כְּפוּי־טוֹבָה לְמִי שֶׁהֵכִין לוֹ הַכֹּל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹחֶה מֵעַל עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתוֹלֶה הַכֹּל בְּטֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, נִמְצָא שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁעָשׂוּ הָרְשָׁעִים הַמְּפֻרְסָמִים, כְּגוֹן אוֹתוֹ־הָאִישׁ, יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁעָשָׂה מֵעַצְמוֹ יֵשׁוּת וּמְצִיאוּת, וְהִטְעוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם אַחֲרָיו, עַד שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ לֶאֱלִיל וַעֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁהֵסִית אֶת אָדָם וְחַוָּה לִהְיוֹת כְּפוּיֵי־טוֹבָה לְבוֹרְאָם, וּלְהִתְאַוּוֹת לִהְיוֹת לָהֶם יֵשׁוּת וּמְצִיאוּת בָּעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם: וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים וְגוֹ', וּבֶאֱמֶת אִם הָיָה לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, הָיוּ מַכִּירִים טוֹבָה לְבוֹרֵא־עוֹלָם, שֶׁהֵכִין הַכֹּל בִּשְׁבִילָם, עַד שֶׁלֹּא חָסֵר לָהֶם כְּלוּם, וְהָיוּ מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁגָּמַל עִמָּהֶם, אֲבָל עִקַּר הֲסָתַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר־הָרַע, לְהַכְנִיס יֵשׁוּת וְגַאֲוָה בָּאָדָם, עַד שֶׁמַּתְחִיל לְהַכְחִישׁ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁגּוֹמֵל עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עַד שֶׁבָּא לַעֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְלָכֵן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל חֵטְא עֵץ־הַדַּעַת הוּא רַק עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, לָדַעַת שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹתֵן לוֹ הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ־שְׁמוֹ, וּלְהַכִּיר טוֹבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל עֵת, וְזֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ הַכֹּל – בְּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְלֹא יֶחְסַר לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל.

אֲבָל לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מְגַלִּים אֶת דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמְעוֹרְרִים אֶת נִשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל לְהַגִּיעַ אֶל אֱמוּנָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וּבִלְעָדָם אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): 'אִם בַּה' הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַכֹּל הַמַּאֲמִין בְּרוֹעֶה יִשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַאֲמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם'; עַיֵּן שָׁם. כִּי רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים זוֹכִים לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַכִּיר טוֹבָה אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת, כִּי הַצַּדִּיק מְלַמֵּד דַּעַת אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְגַשְׁמִיּוּת, תְּלוּיִים רַק בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּצְרִיכִים לְהַכִּיר טוֹבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל זֶה.

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ח'), שֶׁעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִים מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, הֲלֹא עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִים מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְלָמָּה אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאֶת הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִים מֵהָרַב וְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר?! אֲבָל הַתֵּרוּץ הוּא, שֶׁבְּלִי הַצַּדִּיק אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה מַגִּיעַ לוֹ הָרוּחַ־חַיִּים, וְתוֹלֶה הַכֹּל בְּטֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַצַּדִּיק מְגַלֶּה לוֹ שֶׁאֶת הָרוּחַ־חַיִּים הוּא מְקַבֵּל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהַכִּיר טוֹבָה אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הָרוּחַ־חַיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ רוּחַ־חַיִּים חֲדָשָׁה, וְלָכֵן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ מְקַבֵּל רוּחַ־חַיִּים מֵהַצַּדִּיק, כִּי בְּלִי הַצַּדִּיק לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלּוֹ כְּלָל.

וְעַל־כֵּן הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְכַבֵּד יִרְאֵי ה', וּלְיַּקֵר אוֹתָם בְּכָל־מִינֵי כָּבוֹד, כִּי עַל־יָדָם בָּאִים לִדְבֵקוּת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּלְקַבֵּל רוּחַ־חַיִּים אֲמִתִּי, וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיּוֹדֵעַ הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת מְקֹרָב לְצַדִּיקִים וּלְיִרְאֵי ה', שָׁרוּי בְּדִמְיוֹן גָּדוֹל, וּלְפִי הָאֱמֶת אֵין לוֹ כְּלוּם, כִּי הַגֵּאוּת וְהַיֵּשׁוּת מַסְתִּירוֹת מִמֶּנּוּ אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ה' ע"א): 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה', וְעַל הַבַּעַל־גַּאֲוָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: 'אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם', נִמְצָא, שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, וּלְבַסּוֹף בּוֹעֵט בְּכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְלֹא נִשְׁאַר בְּיָדוֹ כְּלוּם. אֲבָל כְּשֶׁמְּקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הַצַּדִּיק מֵאִיר בּוֹ שִׁפְלוּת (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עב), וְאָז בָּא אֶל בֵּרוּר וְזִכּוּךְ הָאֱמוּנָה, וּמַכִּיר טוֹבָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל עֵת, וְאָז יֵשׁ לוֹ חַיִּים טוֹבִים בֶּאֱמֶת.

וּבָזֶה אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּפִי שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה', כִּי מִי שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה', סִימָן שֶׁמְּכַבֵּד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּיִרְאֵי ה', סִימָן שֶׁמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד). וְלָכֵן עִקַּר עֲבוֹדַת אָדָם לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וּלְיַּקֵּר אוֹתָם בְּכָל מִינֵי כָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא לֶאֱמוּנָה זַכָּה וּבְרוּרָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְתִהְיֶינָה לוֹ רְפוּאוֹת וִישׁוּעוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת הַבָּאוֹת עִם הָאֱמוּנָה, וְיִחְיֶה חַיִּים טוֹבִים בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.