{שיעור אמונה 065 – רִקּוּד הָאֱמוּנָה הַחֲדָשָׁה}

רִקּוּד הָאֱמוּנָה הַחֲדָשָׁה

מוצאי יום הכיפורים תשפ"ד

 

שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים, מַדּוּעַ וְלָמָּה אָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים אֶת הַבַּקָּשָׁה סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, וַהֲלוֹא כָּעֵת סִיַּמְנוּ אֶת תְּפִלַּת הַנְּעִילָה, רְווּיַת הַהִתְרַפְּקוּת הֲכִי פְּנִימִית שֶׁל לִבֵּנוּ הַיְּהוּדִי אֶל חֵיק אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הַמְּקַבֵּל אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה, וַהֲרֵי עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר עָלֵינוּ, וְעוֹד הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת, חָמֵשׁ הַתְּפִלּוֹת עִם וִדּוּיִים וּבַקָּשַׁת סְלִיחָה, וְעוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לַחֲטֹא, לְשֵׁם מַה בָּאָה כָּעֵת הַתְּפִלָּה: סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ.

אוֹמֵר הַ'חִדּוּשֵׁי הָרִי"מ' מִגּוּר זי"ע, כִּי אִישׁ יְהוּדִי אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּמֻחְלֶטֶת, כִּי הוּא לְלֹא עָוֹן כְּלָל, הַכֹּל נִסְלַח, הַכֹּל נִמְחָל, הַכֹּל נִמְחַק לְגַמְרֵי, הַפֶּלֶא הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן בְּכָל דּוֹר, אַחַת בַּשָּׁנָה, הוּא פֶּלֶא שֶׁכִּמְעַט לֹא נִתְפַּשׂ בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. הַחוֹטֵא עַצְמוֹ לֹא מַסְכִּים כִּמְעַט עִם הַמְּחִילָה הַגּוֹרֶפֶת הַזּוֹ, כִּי הֲלֹא חָטָאתִי כָּל כָּךְ, וְאֵיךְ עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם אֶחָד, גַּם אִם הִתְפַּלַּלְתִּי בִּרְצִינוּת וְצַמְתִּי – אֵיךְ הַכֹּל נִמְחַק בְּמוֹ יוֹם אֶחָד, קָדוֹשׁ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה? זֶהוּ פְּגַם גָּדוֹל, אֲבָל מִתְבַּקֵּשׁ כִּמְעַט בְּיוֹדְעֵנוּ אֶת אַפְסִיּוּתֵנוּ וְאֶת קִצּוּר מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים, לְמוּל הַדְרַת גָּדְלוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.

אֶת פְּגַם אֱמוּנָה זֶה, אָנוּ מְבַקְשִׁים לְתַקֵּן וּלְנַקּוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל תְּפִלַּת עַרְבִית, סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, אָנוּ נִרְעָדִים לְגַלּוֹת, שֶׁעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ עַל הַפְּגָם הַמְסֻיָּם הַזֶּה, אוּלַי וְשֶׁמָּא אֵינֶנּוּ שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי בָּאֱמוּנָה הַחֲזָקָה הַזּוֹ, שֶׁאָנוּ כָּעֵת נְטוּלֵי עָוֹן, וְאֵין לָנוּ שׁוּם חֵטְא כְּלָל, שׁוּם שֶׁמֶץ שֶׁל חֵטְא, וַאֲפִילוּ כֶּתֶם לֹא. זוֹ אֱמוּנָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְעָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה זוֹ, וּלְהַחְדִּיר לְעַצְמֵנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ בִּדְבַר רַחְמָנוּתוֹ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, שֶׁהֶעֱנִיק לְבָנָיו יְדִידָיו יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, בּוֹ אָנוּ זוֹכִים לְהִתְנַקּוֹת לְגַמְרֵי, וּמְקַבְּלִים הִזְדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה לִחְיוֹת חַיִּים טְהוֹרִים נְטוּלֵי חֵטְא…

הָאֱמוּנָה הַזּוֹ בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, הִיא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַכְּלָלִית, אֱמוּנָה עַל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה אֶל בּוֹרְאוֹ, עַל מַה הוּא שָׁב? עַל אִי קִיּוּם מִצְווֹת עַל חֶסְרוֹנוֹת בַּעֲשִׂיָּה שהתבקשנו לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא, כַּאֲשֶׁר אָנוּ שָׁבִים בְּאֹפֶן כְּלָלִי עַל הַכֹּל, הֲרֵי שֶׁהַכֹּל חוֹזֵר אֵלֵינוּ מִיָּדִית, וְאָנוּ זוֹכִים לִחְיוֹת חַיִּים מְטֹהָרִים לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, כְּאִלּוּ לֹא חָטָאנוּ מֵעוֹלָם, וְאַדְרַבָּה, הַזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה – הֲרֵי שֶׁעֲוֹנוֹתָיו גַּם נַעֲשִׂים לוֹ כִּזְכֻיּוֹת – וֶאֱמוּנָה זוֹ מַמְשֶּׁכֶת שִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל הַנֶּפֶשׁ, זוֹ הַהַרְגָּשָׁה הַנְּקִיָּה וְהַיָּפָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל צמי יוֹם כִּפּוּר, בְּמוֹצָאֵי הֶחָג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה. רוֹמְמוּת זוֹ, שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים מְיֻחֶדֶת, שְׁמוּרָה לְמוֹצָאֵי הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם מִי שֶׁלֹּא זָכָה לִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, בָּא ה' וּמַשְׁלִים אֶת תְּשׁוּבָתוֹ עַל יְדֵי עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַיָּמִים הַזֶּה – הַמְּכַפֵּר לְכָל אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַנִּים וְאֵינָם בּוֹעֲטִים בַּכַּפָּרָה הַמְּיֻחֶדֶת הַזּוֹ.

הַהֲלָכָה דּוֹרֶשֶׁת, שֶׁמִּיָּד בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים יַעֲשֶׂה הַיְּהוּדִי אֵיזוֹ הַתְחָלָה בִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הֲלוֹא אַרְבָּעַת הַיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, הֵם יְמֵי הֲכָנָה לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, בְּנִיַּת סֻכָּה לְשִׁבְעָה יָמִים וּרְכִישַׁת אַרְבָּעָה מִינִים מְהֻדָּרִים, שֶׁבָּהֶם נִשְׂמַח לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה וְהַקָּפוֹת וְשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

הָרֶמֶז שֶׁמָּצְאוּ בְּפָסוּק הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חַיִל, הֲרֵי עָשִׂינוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה קְדוֹשָׁה וְנִפְלָאָה אַחַת, כָּעֵת אָנוּ מְבַקְשִׁים לְהוֹסִיף חַיִל וְכֹחַ בִּקְדֻשָּׁה – עַל יְדֵי שֶׁנִּפְנֶה שׁוּב לְקַיֵּם עוֹד מִצְווֹת, וַהֲרֵי מִזְדַּמֶּנֶת לְפִתְחֵנוּ מִצְוַת הַיּוֹם שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת. קֶשֶׁר יָשִׁיר יֵשׁ בֵּין הָאֵימָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לַשִּׂמְחָה הַנֶּהְדֶּרֶת שֶׁל יְמֵי הַסֻּכּוֹת, וְהַכֹּל מַכְרִיז שֶׁשְּׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת הַלָּלוּ, הַיִּרְאָה שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל יְמֵי הֶחָג, יוֹצְרוֹת אֶת הַתְּמוּנָה מִשְּׁנֵי חֲלָקֶיהָ, הַקִּרְבָה הַנְּכוֹנָה לַבּוֹרֵא הָעוֹטֵף אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים.

אֶפְשָׁר שֶׁגַּם בְּהִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה שֶׁלְּאַחַר מַעֲשֶׂה נִכְלֶלֶת בְּפָסוּק שֶׁל יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חַיִל, אִם לָקַחְנוּ אֶת הַכֹּחַ וְהַחַיִל שֶׁלָּנוּ וְהִטְמַעְנוּ אוֹתָן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה וּבְבִטּוּל אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כָּעֵת עָלֵינוּ לְרוֹמֵם אֶת הַחַיִל הַזֶּה, וּלְהַחְדִּיר בְּכָל הַהֲוָיָה שֶׁלָּנוּ אֱמוּנָה מֻחְלֶטֶת, כִּי אָכֵן הִתְקַבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, כִּי יוֹם זֶה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם קָדוֹשׁ שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁל גִּלּוּי הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָכֵן יְהוּדִים יוֹשְׁבִים מְסֵבִים בִּסְעֻדָּה קְדוֹשָׁה בְּמוֹצָאֵי יוֹם זֶה, לֹא רַק כִּי אָנוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים מֵהַצּוֹם, אֶלָּא כִּי אָנוּ זוֹכִים לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה, וְעַל זֶה אָנוּ שְׂמֵחִים וּמְהַלְלִים, וְרוֹקְדִים אֶת רִקּוּד הָאֱמוּנָה הַחֲדָשָׁה וְהַמִּתְחַדֶּשֶׁת שֶׁלָּנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת נְקִיִּים לְגַמְרֵי לִפְנֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, טָהֳרָה אָכֵן מְבִיאָה שִׂמְחָה וְשַׁלְוָה, הַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת, הַמִּקּוּם הַנָּכוֹן שֶׁל הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ מְרוֹמֵם אוֹתָנוּ וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, עָלֵינוּ לָלֶכֶת מֵהַחַיִל שֶׁל הַתְּשׁוּבָה אֶל הַחַיִל שֶׁל הָאֱמוּנָה בִּתְשׁוּבָה.

לֹא הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ הוּא הַמָּדָד לַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית הַמְּרַחֶמֶת עָלֵינוּ, כִּי אִם דְּבָרוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁהִכְרִיז שֶׁבְּיוֹם זֶה אָנוּ נִטְהָרִים לְפָנָיו לְגַמְרֵי, זוֹ מַחֲשָׁבָה מְאֹד קְרִיטִית הַמְּכוֹנֶנֶת אוֹתָנוּ לִקְרַאת חַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּי שֶׁל מַמָּשׁ, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נָקִי – הוּא יוֹתֵר יִשְׁמֹר עַל הַמַּתָּנָה הַזּוֹ שֶׁל הַנְּקִיּוּת שהוענקה לוֹ, אָדָם שֶׁלָּבוּשׁ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּתִי לָבָן וַחֲגִיגִי, נִזְהָר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַכְתִּים אֶת הַלְּבוּשׁ הַנָּאֶה הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁהוּא אָמוּר לְצֹרֶךְ זֶה לִהְיוֹת מוּדָע לַלְּבוּשׁ שֶׁהוּא לָבוּשׁ בּוֹ, כִּי אִם יַחְשֹׁב שֶׁהַלְּבוּשׁ עֲדַיִן שָׁחוֹר וּמֻכְתָּם הוּא פָּחוֹת יִזָּהֵר. לָכֵן הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא הָאֱמוּנָה וְהַשִּׂמְחָה בִּדְבַר הַנְּקִיּוּת שֶׁל הַלְּבוּשׁ הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ, וְשֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות