{שיעור אמונה 067 – סִכּוּךְ הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת}

סִכּוּךְ הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת

י"ב בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד

הַחֲבִיבוּת שֶׁל מְקַיֵּם מִצְווֹת ה' מְעִידָה עַל טֹהַר אֱמוּנָתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הָרַעְיוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁאֶפְשָׁר עַל יְדֵי אֲחִיזָה בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה בְּגִלּוּי הָרָצוֹן הָאֱלֹקִי – אָמוּר לְהַרְעִישׁ כָּל עוֹבֵד הֲוָיָ"ה גַּם כַּאֲשֶׁר עוֹמֵד עַל מִפְתַּן עֲבוֹדָתוֹ. ה' אֶחָד הַנּוֹרָא וְהָאָיּוֹם הַזֶּה, הָאוֹהֵב הַנִּצְחִי שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מְצַוֶּה אוֹתִי לְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, שֶּׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין קֹשִׁי מְיֻחָד לְקַיְּמָן, וּבִפְרָטִיּוּת כְּשֶׁהֵן נַעֲשׂוֹת בְּהִדּוּר וּבְשִׂמְחָה, וְהֵם חֵלֶק מֵהַסֵּדֶר הַיּוֹם שֶׁל עַבְדֵי ה', וְאֵין חָסֵר כָּאן אֶלָּא הִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית בְּמַהוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְהַדַּרְגָּה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל גִּלּוּי אֱמוּנָה שֶׁהֲלֹא כָּךְ אָמַר דָּוִד מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל – כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה, כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, הִיא כְּלִי לְגִלּוּי הָאוֹר הָאֵין סוֹף הַמִּתְגַּלֶּה בַּבְּרִיאָה, וְאִם נַשְׂכִּיל אֶת עֹמֶק הָעִנְיָן, הֲרֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִמְשִׁיכַת הַלֵּב וְהָרְגָשׁוֹת אֶל הַדְּבֵקוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּצָה.

בְּאַרְבַּעַת יְמֵי הַהַמְתָּנָה לִימֵי הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לָצֵאת נְדוֹד אֶל סִכּוּךְ הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם אֶחָד, מִתּוֹךְ יְדִיעָה כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְאֵין חוּץ וּפְנִים מְנֻגָּדִים אֵלָיו, כִּי כֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּשְׁמִירָתוֹ אוֹתָנוּ כְּאִמָּא דִמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ שֶׁל הַהֲכָנָה לְהִכָּנֵס וְלִהְיוֹת מְסֻבִּים בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים בְּצִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא, הֵם יְמֵי חִבּוּב הַמִּצְווֹת, הָאִי רחימותא עֲזִיזָא דנשמות יִשְׂרָאֵל בְּעֵת תּוּרָם אַחַר הַמְּהֻדָּר וְאַחַר הַשָּׁלֵם, וְאַחַר קִיּוּם רָצוֹן ה' בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה, וְכָל מָמוֹן לֹא יִשְׁוֶה לְמוּל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית שֶׁתְּאֵבָה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ וּלְהַרְגִּישׁ אֶת קִרְבַת אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר פָּעַל כָּל זֹאת.

הַהַצָּלָה מֵהַטָּעוּת הַחֲמוּרָה שֶׁאֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶפְשָׁר לִתְפֹּשׂ רַק בִּדְבָרִים רְחוֹקִים וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בַּחֲבִיבוּת הַמִּצְווֹת הַבָּאוֹת מִזְּמַן לִזְמַן, שֶׁאֶת הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ אָנוּ נִדְרָשִׁים לְהַעְתִּיק בְּעֵת קַיְּמֵנוּ כָּל מִצְוַת ה' בָּרָה הַמְּאִירַת עֵינַיִם. כָּל מִצְוָה הוּא עוֹד צִנּוֹר אֶל הַדְּבֵקוּת, הַפֶּתַח אֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהֲלֹא כָּךְ גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּצְוָה הִיא מִלְּשׁוֹן צַוְתָּא, שֶׁבָּעֵת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, אָנוּ כִּבְיָכוֹל, מִתְחַבְּקִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְגַלִּים שֶׁחַיֵּנוּ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה נוֹעָדוּ לְמַעַן הַגִּלּוּי שֶׁל כְּבוֹד שָׁמַיִם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

מִשַּׁחַר הֱיוֹתוֹ, יוֹדֵעַ יְהוּדִי, כִּי הַדְּבֵקוּת בַּה' מְלַוָּה אוֹתוֹ מֵעֵת קוּמוּ עַד שָׁכְבוֹ, רָצָה הַבּוֹרֵא הָרַחוּם לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הוּא הֵכִין לִפְנֵיהֶם מְגֻוָּן אֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם הֵם יוּכְלוּ לְהִדַּבֵּק בַּה' אֶחָד, זֶהוּ אֶחָד מֵהַסּוֹדוֹת הֲכִי כְּמוּסִים בַּבְּרִיאָה, שֶׁיְּהוּדִי יָכוֹל בְּמַעֲשִׂים פְּשׁוּטִים מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְהֵחָשֵׁב מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, בְּנֵי הֵיכָלָא דִכְסִיפִין, עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָאֱמוּנָה, לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, כְּיֶלֶד קָטָן הַמַּקְרֵא הַחֻמָּשׁ אֵצֶל רַבּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַיְּלָדִים מַצְבִּיעִים לַשָּׁמַיִם וְרוֹאִים אֶת מְצִיאוּת ה', אָכֵן אֶת מְצִיאוּת ה' הֵם רוֹאִים, כִּי כָּל הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת אֶת הַבּוֹרֵא תָּמִיד, אֶלָּא שֶׁהֵן בּוֹחֲרוֹת לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם…

כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם מַשֶּׂגֶת תָּמִיד, אֶלָּא שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג, בִּהְיוֹתֵנוּ מְלֻבָּשִׁים בְּגוּף גַּשְׁמִי אֶת הָעֹמֶק שֶׁל הָעִנְיָן דְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא, שֶׁנְּשָׁמָה שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת בְּכָל מִינֵי תְּלָאוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, מְסֻגֶּלֶת לֶאֱסֹף פְּנִינֵי נֶצַח כָּאֵלּוּ שֶׁל גִּלּוּי רְצוֹנוֹ, שֶׁאֵלּוּ הֵם שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ.

וְזוֹ בְּחִינַת "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (יְשַׁעְיָה יא, ח), הַנְּשָׁמָה יוֹנֶקֶת אֶת הַמָּזוֹן הָרוּחָנִי שֶׁלָּהּ, בְּמָקוֹם אֹפֶל, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת שֶׁל הַסְתָּרוֹת וּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים, אַךְ הַיְנִיקָה הַזּוֹ מִתְבַּצַעַת, בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אִם צָמֵא הָאִישׁ לְמַיִם מִיָּד יְבָרֵךְ אֶת הוֹד מַלְכּוֹ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, הַדַּעַת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּרָכָה זוֹ שֶׁנֶּאֱמֶרֶת בְּכַוָּנָה, הִיא מוֹעִידָה אֶת הָאָדָם לַחֲשִׁיבָה שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת כָּל הַתְּפִישָׂה שֶׁלּוֹ בַּחַיִּים, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, וְשׁוֹכֵן מַטָּה שֶׁמַּכִּיר בָּזֶה – מַעְלָה שַׁעֲשׁוּעִים אֵין קֵץ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֲלֹא זוֹ הָיְתָה תַּכְלִית הַבְּרִיאָה בְּגִין דְיִשְׁתְּמוֹדָעוּן לֵיהּ – כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים מֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהַחָמְרִי וְהַמְּגֻשָּׁם הַזֶּה – יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָעוֹלָם.

יְהוּדִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵךְ תְּחִלָּה וְסוֹף עַל מַאֲכָלוֹ הַגַּשְׁמִי, וְזוֹכֵר אֶת בּוֹרְאוֹ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כְּשֶׁיּוֹצֵא לִצְרָכָיו מְבָרֵךְ, כְּשֶׁקָּם מְבָרֵךְ, כְּשֶׁשּׁוֹכֵב לִישׁוֹן, אַהֲבָתוֹ אֶל הַבּוֹרֵא אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, הוּא נַעֲשָׂה מִצַּד עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ מַהוּת רוּחָנִית שֶׁל כְּלִי לְהַשָּׂגַת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְפִי עֶרְכּוֹ וְכֵלָיו, וְזוֹ מַתָּנָה טוֹבָה שֶׁנּוֹתֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הוּא מַרְבֶּה לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת מַעְגַּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלָּנוּ לְהִדַּבֵּק בּוֹ, תַּרְיַ"ג עֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן טוֹבָה וְיָפָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לִדְבֵקוּת אֶל הָאוֹר הָאֱלֹקִי.

בְּאַרְבָּעַת יְמֵי הַהֲכָנָה לָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יְמִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְחַג הַסֻּכּוֹת, אָנוּ מַרְגִּילִים אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ לַחֲבִיבוּת הַמִּצְווֹת, הַחֲבִיבוּת הַזּוֹ שֶׁאָנוּ קוֹנִים בְּיָמִים אֵלּוּ תִשָּׁאֵר אִתָּנוּ לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, יוֹם יוֹמִית אוֹ זְמַנִּית, בְּשַׁבָּת וּבְחוֹל, כָּל קִיּוּם רָצוֹן ה', כָּל תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תָּבוֹא מִתּוֹךְ לֵב בּוֹעֵר לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְגַלֶּה אֶת הַחֲבִיבוּת שֶׁלּוֹ לְמִצְוָה וְהוּא תָּר וּמְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֶתְרֹג הַמֻּשְׁלָם וְהַנָּקִי, בִּפְנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ רוֹצָה אֶת הַלֵּב הַנָּקִי לְגַמְרֵי, הַלֵּב שֶׁהוּא בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, שֶׁרוֹצֶה תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ אֶת בּוֹרְאוֹ וּלְהַכִּירוֹ מִכָּל פְּרָט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, זוֹהִי הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַחִפּוּשׂ בְּשׁוּק אַרְבַּע מִינִים. הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן שֶׁבֵּין הַמּוֹכֵר הַזָּרִיז לַקּוֹנֶה הַלָּחוּץ הֵם כְּנִגּוּן וְשִׁירָה עֲרֵבָה שֶׁל הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים עֲצוּמִים מִתְעוֹרְרִים אָז, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה אֶת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלּוֹ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הָאַהֲבָה גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ, אַשְׁרֵי עוֹז לוֹ בָּךְ בְּאוֹתָם יָמִים נַעֲלִים, אֵלּוּ יָמִים שֶׁל הֲכָנָה לֶאֱמוּנָה, הֲכָנָה לְהִכָּנֵס לְצִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ אוֹתָהּ אֱמוּנָה וְשִׂמְחָה.