{שיעור אמונה 097 – הַגִּבּוֹר רוֹצֶה רַק הַכְנָעָה}

הַגִּבּוֹר רוֹצֶה רַק הַכְנָעָה

כ"ט תשרי תשפ"ד
תמצית דיבורים בקידושא־רבה דשבת בראשית

 

בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל בַּעַל תְּפִלָּה מְסַפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה גִּבּוֹר, שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כַּמָּה גִּבּוֹרִים, וְהָיָה הַגִּבּוֹר עִם גִּבּוֹרָיו הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ מְדִינוֹת, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה כִּי־אִם הַכְנָעָה, וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי מְדִינָה מַכְנִיעִים עַצְמָן תַּחְתָּיו, הָיָה מַנִּיחָם, וְאִם לָאו, הָיָה מַחֲרִיבָם. וְהָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה שׁוּם מָמוֹן, רַק הַכְנָעָה, שֶׁיִּהְיוּ תַּחְתָּיו – אוּלַי אֶפְשָׁר לְרַמֵּז עַל הִתְגַּבְּרוּת מִדַּת הַדִּין וְהַגְּבוּרָה, שֶׁעִקַּר עִנְיָנָהּ בָּעוֹלָם הוּא רַק כְּדֵי שֶׁנִּירָא וְנִפְחַד מֵאֲדוֹן הָעוֹלָם, כִּי זֶה הַגִּבּוֹר הָיָה מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, כַּמְּבֹאָר שָׁם, וְהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה רַק הַכְנָעָה.

הַפְּגִישָׁה בֵּין הַבַּעַל תְּפִלָּה לַגִּבּוֹר, הִיא הַפְּגִישָׁה שֶׁל כָּל יְהוּדִי בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים, הוּא חַיָּב אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה, הוּא חַיָּב לְהָבִין שֶׁאֵין שׁוּם גְּבוּרָה בָּעוֹלָם, כִּי אִם הָרָצוֹן לְהַכְנָעָה, בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים, אָנוּ צְרִיכִים לְהַמְתִּיקָם רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, וּתְפִלָּה הִיא אֱמוּנָה וְהִתְבַּטְּלוּת אֶל מִי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים אֵלָיו, בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים, בְּאַהֲבָה וּבְחֶסֶד, בִּידִיעָה שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר מַמָּשׁ, וְשׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם לֹא תּוֹעִיל, אִם הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ לֹא יִרְצֶה, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַגִּבּוֹר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה רַק הַכְנָעָה, וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ.

וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ הַבַּעַל תְּפִלָּה עִם הַגִּבּוֹר מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הָיוּ שָׁם שְׂמָחוֹת וּבְכִיּוֹת, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה בָּעֶלְיוֹנִים כְּשֶׁנֶּפֶשׁ יְהוּדִי יוֹדַעַת לְהַצְבִּיעַ עַל מְקוֹר עַל הַמְאֹרָעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, שֶׁיֵּשׁ מַחְסוֹמִים וְדִינִים עַל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַגְּבוּרָה כְּשֶׁהוּא מְשַׁתֵּף אוֹתָהּ עִם הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה, יֵשׁ בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, וְעִקָּר הַבְּכִיָּה הִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה, כִּי מֵרֹב הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹכֶה עַל שֶׁמָּרַד כְּנֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, וְצָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר לְשַׁתֵּף בְּכָל בְּכִיָּה אֶת הַשִּׂמְחָה, הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה, כִּי אֵין עוֹד נֶשֶׁק לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם הַתְּפִלָּה.

בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל בַּעַל תְּפִלָּה רוֹאִים שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת אֲנָשָׁיו חוּץ לַיִּשּׁוּב, מַהוּ הָעִנְיָן שֶׁל חוּץ לַיִּשּׁוּב? אֶלָּא שֶׁבַּיִּשּׁוּב רוֹאִים אֶת הַכֹּל בְּעֵינַיִם שֶׁל יִשּׁוּב, בְּמָקוֹם מְצֻמְצָם מְאֹד, כָּל הַהֲבָנָה שֶׁל הָאָדָם מִתְרַכֶּזֶת בְּעַצְמוֹ וּבְיִשּׁוּבוֹ, וּבַמֶּה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, הוּא לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁהוּא, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים, וְהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְכוּ', וְאַף שֶׁכָּל הָעִנְיָן הוּא לְהָבִיא אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה אֶל הַיִּשּׁוּב, אֲבָל בְּמַהוּת הָאָדָם הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מֵעַל הַיִּשּׁוּב, גַּם אִם הוּא בַּיִּשּׁוּב, כִּי הַיִּשּׁוּב הוּא זֶה הָעוֹלָם, שֶׁמַּטְעֶה אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי, אוֹמֵר רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא תַּנִּיחוּ לָעוֹלָם הַזֶּה לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ. כִּי הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעוֹלָם הִיא מְשֻׁתֶּפֶת לְכָל בְּנֵי הַיִּשּׁוּב, וְנִמְצָא, שֶׁמִּי שֶׁמַּצְלִיחַ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה, וְכָל אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, לַמְרוֹת הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּנַע לִגְבוּרַת הַגִּבּוֹר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל מִינֵי גִּבּוֹרִים, כִּי הַכֹּל נַעֲשִׂים עֲבָדָיו לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָה ט"ו, אֲזַי הוּא חוּץ לַיִּשּׁוּב מַמָּשׁ, וְהַמַּעֲשֶׂה נִקְרָא עַל שֵׁם הַבַּעַל תְּפִלָּה, כִּי הוּא מְאַחֵד וּמְאַגֵּד בְּמַהוּת הַתְּפִלָּה, אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, כִּי הָעִקָּר בָּעוֹלָם הוּא תְּפִלָּה, וְאֵין שׁוּם תַּכְלִית לְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִים לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמְאֹרָעוֹת, שֶׁאָז יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָל הַסֵּבֶל שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ, מִתּוֹךְ הַתַּרְדֵּמָה הָאֲרֻכָּה שֶׁלָּנוּ, הוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא בְּעַצְמוֹ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְכוּ', אֶלָּא הִתְגַּלּוּת כָּזוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲדַיִן בָּעוֹלָם, הִתְגַּלּוּת שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁתָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁיּוֹדְעִים הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ בַּעַל הַבַּיִת לָעוֹלָם, וְיֵשׁ רֹאשׁ בַּיִת, וְיֵשׁ כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם צָרִיךְ, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ סְעָרָה, אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם זֶה כִּי אִם עַל יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁל הַבַּעַל הַתְּפִלָּה, שֶׁמַּכְרִיז לְכֻלָּם, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ עוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מְגַלֶּה דֶּרֶךְ בִּתְפִלָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְאֹפֶן בָּטוּחַ מְאֹד, שֶׁכָּל מִלָּה מִלָּה שֶׁאָדָם אוֹמֵר בִּתְפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ – נִשְׁמַעַת בַּמְּרוֹמִים, וְהִיא מַמְתֶּקֶת הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ זוֹעֲקִין בַּיָּמִים נוֹרָאִים, וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

וְהָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ, הַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלָה הִיא, שֶׁבֶּאֱמֶת יִהְיֶה כִּבּוּשׁ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא תַּחַת יַד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאָדָם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּרוּחָנִיּוּת, וְהוּא מְנַסֶּה לָתֵת לְרוּחָנִיּוּת קְצָת, כְּמוֹ שֹׁחַד מָמוֹן וְכוּ', הוּא גַּם יְהוּדִי טוֹב, שֶׁלּוֹמֵד קְצָת וְנוֹתֵן צְדָקָה וְכוּ', אֲבָל אֵין הַגִּבּוֹר רוֹצֶה אֶלָּא אֶת הַכֹּל, רַק הַכְנָעָה, רַק שֶׁאָדָם יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט אֵצֶל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל בָּא לְעוֹרֵר וּלְרַמֵּז לָנוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹכֵחָה, אֲבָל זוֹ אֵינָהּ תּוֹכֵחָה, זֶהוּ גִּלּוּי עַל הָאַהֲבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ אַהֲבַת עוֹלָם, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה וְאֶת הַגִּבּוֹר וְגוֹ', שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לִפְעֹל נָכוֹן עִם הַתְּכוּנוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּירָא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְנֹאהַב רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל יְדֵי שֶׁנַּרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, מִכָּל עֹמֶק הַלֵּב וְהָאֱמוּנָה שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיְּרַחֵם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וְיָשִׂים קֵץ לְגָלוּתֵנוּ, וּתְחִלָּה וְרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, אָמֵן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

001 מגילת איכה

תפארת ירושלים במהותה ופנימיותה ונצחיותה תשעה באב תש"פ   אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם,

002 מגילת איכה

הבכי העמוק של השכינה תשעה באב תש"פ   בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין

003 מגילת איכה

סוד הגלות ובשורת הגאולה תשעה באב תש"פ   גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה

004 מגילת איכה

דרכים ושערים בעבודת ה', צדיקים עם נשמות ישראל, ומרירות השכינה תשעה באב תש"פ   דַּרְכֵי

005 מגילת איכה

כי ה' הוגה – ההגיון היהודי הנמצא בגלות תשעה באב תש"פ   הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ,

קטגוריות