{שיעור אמונה 071 – כְּאִמָּא הָרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ}

כְּאִמָּא הָרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ

י"ד בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד

 

בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת מִתְעוֹרֶרֶת אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם, מִלְּיוֹנִים מִבְּנֵי אֵל חַי, מִתְרוֹצְצִים וְטוֹרְחִים כָּעֵת עַל קִיּוּם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחַיּוּת, מֵעֹמֶק עֹשֶׁר הַיְּצִירָה שֶׁבִּתְכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ עַד הַגִּלּוּי שֶׁכָּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ פּוֹרֶצֶת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, כָּל הַקְּנִיּוֹת הַלָּלוּ, הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן עַל הַקְּנִיָּה שֶׁל הַמִּינִים, כָּל שְׁפִיכַת הַכֶּסֶף הָרַב הַזֶּה, הַכֹּל נוֹעָד לְמַעַן הַהַצְהָרָה, כִּי אֵין לָנוּ דָּבָר יָקָר יוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זוֹ הִיא נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁמִּתְגַּלָּה בְּיוֹתֵר בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, הוּא הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁעוֹשִׂים בִּקְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה – בּוֹנֶה אֶת בִּנְיָן אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, הֶחָפֵץ בְּמִצְווֹתָיו מְאֹד.

אַרְבָּעָה יְמֵי הַשֶּׁקֶט, הַשַּׁיָּכִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֵין בָּהֶם חֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם לִקּוּטֵי אֱמוּנָה, לִקּוּטֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הַמִּתְלַקְּטוֹת אַחַת לְאַחַת, כַּאֲשֶׁר מוֹצְאִים נְקֻדָּה אַחַת טוֹבָה, מְלַטְּשִׁים אוֹתָהּ, מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנָּה, מַפְעִילִים אוֹתָהּ כְּנֵר יוֹקֵד הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל עוֹשֶׂה הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה. אַךְ אֵין מִסְתַּפְּקִים בְּאַחַת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּמְצְאָה אַחַת, וְהִיא מְאִירָה כָּל כָּךְ, הִיא מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת עוֹד נְקֻדָּה, שֶׁגַּם הִיא נִמְצֵאת אַחַר הַחִפּוּשׂ וְהַבִּקּוּשׁ, וְהִנֵּה יָפְעָתָהּ זוֹרַחַת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָהּ לְהַבְלִיחַ אֶת הַחֲשֵׁכָה, וְלַחֲבֹר אֶל הַנְּקֻדָּה הַקּוֹדֶמֶת, וַהֲרֵי לָנוּ יִחוּד שֶׁל שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת, שֶׁמִּיָּד רוֹצוֹת לְחַפֵּשׂ אֶת הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְכוּ', וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, נְקֻדָּה לַנְּקֻדָּה מִצְטָרֶפֶת, וּכְאַבְנֵי בִּנְיָן מְסֻלָּאוֹת, הִיא וְחַבְרוֹתֶיהָ בּוֹנוֹת אֶת הַשְּׁלֵמוּת הַנִּרְצֵית שֶׁעָלֶיהָ יִשְׁכֹּן ה' בְּיוֹם חַגֵּנוּ…

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִצְבִּיעַ עַל כָּךְ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, נְבִיאִים בְּנֵי נְבִיאִים, חֲכָמִים לְהֵטִיב, יוֹדְעִים גַּם כְּשֶׁהֵם לֹא יוֹדְעִים, שֶׁיֵּשׁ לָאֶתְרוֹג מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה מְאֹד, גַּם אֵלּוּ שֶׁאֵין מַשִּׂיגִים אֶת הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם, נִשְׁמָתָם נִמְשֶׁכֶת לִקְנוֹת אֶת הֶהָדָר וְאֶת הַיֹּפִי, אֵין בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים כִּמְעַט אֶת הַנְּטִיָּה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נוֹהֵג לְפַנֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂיא שֶׁל הַשִּׂיאִים שֶׁל הַיֹּפִי וְהֶהָדָר וְעוֹד לְהִתְפָּאֵר בִּזְכוּתוֹ זוֹ, הוּא מַרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים, שֶׁהוּא רוֹכֵשׁ כָּעֵת זְכוּת גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מֵעוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי; גַּם כְּשֶׁלֹּא יָבִין אֶת הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם, פְּנִימִיּוּתוֹ תּוֹבַעַת זֹאת…

כְּשֶׁאָנוּ עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּדִיּוּק אֵיךְ שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אָנוּ מִתְחַבְּרִים לָעֹמֶק שֶׁל הַחִבּוּר בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, לֹא תָּמִיד אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׂמֹחַ בֶּאֱמֶת וּלְהַקְשִׁיב לְאֶנְחַת הָרְוָחָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה, אֶלָּא שֶׁבִּימֵי הַסֻּכּוֹת, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, הוּא זְמַן מֻכְשָׁר וּמְיֻעָד בִּמְיֻחָד לְפַתֵּחַ אֶת שִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְשִׂמְחָה בְּקִיּוּם מִצְוָה הִיא כַּמּוּבָן בִּנְיָן אֱמוּנָה מְחֻדָּשׁ וּמְפֹאָר, אוֹתָהּ נְקֻדָּה קְטַנָּה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁהִיא אֵם כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁאָנוּ מַצְלִיחִים לְסַגֵּל בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלָּה בְּעֹז וּבְתַעֲצוּמוֹת לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, זֶה יוֹם גָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה זַכָּה!

בְּיוֹם זֶה הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מְלַקֶּטֶת אֶת הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, שֶׁבְּעֶצֶם, הוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִכְּתָמִים, בִּבְחִינַת אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ, יְהוּדִים מַקְפִּידִים שֶׁהָאֶתְרוֹג יִהְיֶה נָקִי, בְּלִי כְּתָמִים וּבְלִי עָלִים מְיֻתָּרִים, כִּי הָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לַלֵּב, הַלֵּב צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי, אֶת זֶה כָּל יְהוּדִי מַרְגִּישׁ אַחַר יוֹם כִּפּוּר. הוּא מְגַלֶּה, בְּעֶצֶם, שֶׁלַּמַּעֲשִׂים יֵשׁ מֵנִיעַ, וְהוּא שׁוֹכֵן בַּלֵּב, וְהַטִּפּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם, אֵצֶל הַשֹּׁרֶשׁ, אֵצֶל לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּעֵת הוּא הַזְּמַן לְחַבֵּר בֵּינֵינוּ לְבֵין לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא אַהֲבָה אֵלֵינוּ, וְאַהֲבָתוֹ לֹא תָסוּר מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים.

בְּעֶרֶב סֻכּוֹת יֵשׁ מַעְלָה גְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לְהַשְׁפִּיעַ צְדָקָה וָחֶסֶד לְנִזְקָקִים, זֶה הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַיּוֹם טוֹב, שֶׁמְּשַׂמְּחִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבְעֹמֶק הָעִנְיָן, בְּחַג הָאָסִיף הָאָדָם אוֹסֵף אֶת פְּרִי עֲמָלוֹ, הוּא חָשׁ בְּכֹחוֹ הֶחָרוּץ, וְאָז הוּא נִדְרָשׁ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ הַחוּצָה, אֶל הַסֻּכָּה זְרוּעַת הַכּוֹכָבִים, וְלִרְאוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶת הַמַּנְהִיג הַיָּחִיד, שֶׁהוּא מְחוֹלֵל הַכֹּל, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְלָכֵן גַּם הַכֶּסֶף שֶׁלִּי וְהַיְּכֹלֶת שֶׁלִּי הַיַּחֲסִית, אֵינָהּ שֶׁלִּי בִּכְלָל, וַאֲנִי מְסֻגָּל לִרְאוֹת בַּמֶּרְחָב שֶׁלִּי נְשָׁמוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁנִּזְקָקוֹת לְשֶׁפַע, וְכֵיוָן שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא אֱלוֹקִי, הֲרֵי שֶׁאֲנִי נוֹהֵג כְּמוֹתוֹ, מַה הוּא טוֹב לַכֹּל וּמַשְׁפִּיעַ – כָּךְ אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּאֹרְחוֹתָיו וְנַשְׁפִּיעַ, לָכֵן אִיתָא בַּקַדְמוֹנִים אוֹדוֹת הַמַּעֲלָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל צְדָקָה בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, כִּי מָחָר הוּא כְּבָר יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת. וְאֵין תִּקּוּן עֲוֹנוֹת אוֹ הֲכָנָה לְחַיִּים בְּלִי עֲוֹנוֹת בְּלִי פְּתִיחַת הַצְּדָקָה הַפּוֹתַחַת אֶת כָּל הַפְּתָחִים, אָדָם שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה הוּא אִישׁ אֱמוּנָה, כִּי הוּא לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁיֶּחְסַר לוֹ מִיַּד הָאָדוֹן הַמַּשְׁפִּיעַ מַה שֶּׁהוּא מַחְסִיר כָּעֵת בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה.

בְּמִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה אָנוּ מְעִידִים, שֶׁאֵין בֶּאֱמֶת חִלּוּק בֵּין הַחוּץ לִפְנִים, גַּם כְּשֶׁאָנוּ מְגֹרָשִׁים מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאָנוּ נִמְצָאִים בַּחוּץ, הֲרֵי שֶׁסֻּכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת נִמְצֵאת שָׁם בְּכָל נפילותינו, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהַחֲזִיק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בִּבְחִינַת חוּץ, שָׁם מִתְגַּלָּה לָנוּ הָאֱמֶת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ גַּם כְּשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים חוּץ לַשִּׁיטָה, כְּרוֹעֶה יְקַבֵּץ עֶדְרוֹ, וְגַם כשהטלאים מוֹרְדִים, בֶּחָלִיל נִגּוּנוֹ הַנֶּעֱרָב הוּא מַחְזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים, לְהַחֲיוֹת חֲלוּשֵׁי הָאֱמוּנָה, וּלְהַדְבִּיקָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְיִרְאָתוֹ, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְסַכֵּךְ וּמְגוֹנֵן עֲלֵיהֶם בְּכָל מַצָּב הִמָּצְאָם. לֹא אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת לַסֻּכָּה, אֶלָּא אָנוּ יוֹצְאִים מִן הַחוּץ אֶל הַסֻּכָּה, מִכְּלָלִיּוּת הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הַחוּץ, הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּקוֹמָם בַּחוּץ מַמָּשׁ, אֶל הָאֲוִירָה שֶׁל הַמֶּרְחָב הַקָּדוֹשׁ שֶׁיּוֹצֶרֶת הָאֱמוּנָה! מִי יַעֲזֹר לָנוּ כְּשֶׁאָנוּ שָׁם? קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הִיא סוֹד הַסֻּכָּה, כְּאִמָּא הָרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ, כָּךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, שֶׁל הֲבָנָה שֶׁמַּלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה מַמָּשׁ, הִיא תְּנַחֵם אוֹתָנוּ וְתוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל מוּל הֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות