{שיעור אמונה 072 – צִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא}

צִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא

ט"ו בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד

חַג הַסֻּכּוֹת הַקָּדוֹשׁ, הוּא יוֹם גָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז אָנוּ מְזֻכָּכִים בְּצִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא, צֵל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּהּ אָנוּ טוֹבְלִים אֶת כָּל גּוּפֵנוּ וְאֶת כָּל הַהֲוָיָה שֶׁלָּנוּ, וְאֶת כָּל מַה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּגַשְׁמִיּוּת בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה, אָנוּ עוֹשִׂים בְּסֻכָּה, כִּי אָנוּ מְגַלִּים, כִּי אֵין שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת וְטֶבַע שֶׁאֵין בָּהֶם אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, כִּי עִם כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, בָּא לַסֻּכָּה שֶׁלָּנוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, הָרִאשׁוֹן לְשִׁבְעַת הָאֻשְׁפִּיזִין הַקְּדוֹשִׁים, הוּא מְקוֹר הָאֱמוּנָה שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הוּא הֶרְאָה וְלִמֵּד לְדוֹרוֹת, אֵיךְ עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם', שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא נֶחְשָׂף לְאוֹר הָאֱמוּנָה   שׁוּם דָּבָר לֹא עָצַר בַּעֲדוֹ, הוּא כְּבָר רָאָה אֶת כָּל הָעוֹלָם אַחֶרֶת, כָּל הַיְצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, הָרַעַשׁ שֶׁהֵם עוֹשִׂים וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁהֵם צוֹרְכִים וְצוֹרְחִים, הַכֹּל נַעֲשֶׂה לְמַעַן הַגִּלּוּי שֶׁל הַסּוֹד הַזֶּה – שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, לֹא רַק שֶׁאֵין אֱלֹהוּת מִלְּבַדּוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר חוּץ מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה.

אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ לִמֵּד וְהֶחְדִּיר אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, נִהְיָה מֻשָּׂג חָדָשׁ בָּעוֹלָם – עַם אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם, עַם שֶׁמּוֹדֶה בְּפֶה וְלָשׁוֹן וְחִבּוּר אֲמִתִּי עִם הַלֵּב, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לַבִּירָה, אַף שֶׁכָּל הַבִּירָה דּוֹלֶקֶת, מְפַנִּים אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְהַצָּצָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל בַּעַל הַבִּירָה, הַקּוֹרֵא וּמַכְרִיז: אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה! אֵין עוֹד מִלְּבַדִּי פּוֹעֵל וְיוֹצֵר בַּיְקוּם, אֵין שׁוּם הַפְרָעָה לְגִלּוּי הָאוֹר הַזֶּה, וְשׁוּם כְּפִירָה לֹא תַּחְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר הַנּוֹכֵחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַפַּעֲלוּלִים הַלָּלוּ, שֶׁל כְּפִירָה וְהַסְתָּרָה – גַּם הֵם בָּאִים מִמֶּנִּי, וְהֵם לְבוּשׁ לַהֲדַר זִוִּי.

אֲנָשִׁים בָּאוּ וְהִתְאַסְּפוּ לְלִמּוּד אֱמוּנָה, מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָיָה בֶּן אַרְבַּע מֵאוֹת פְּרָקִים, מַה שֶׁבָּא לְבַטֵּא אֶת הַזְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁפִּתַּח אִישׁ הָאֱמוּנָה, הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלּוֹ מִכָּל שֶׁמֶץ שֶׁל פְּגַם אֱמוּנָה הָיְתָה לִמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ בִּסְפָרִים אֵין קֵץ, הָיָה זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֶחָד וּמְיֻחָד, שֶׁלִּבּוֹ נִמְצָא נֶאֱמָן לִפְנֵי ה' אֱלֹקָיו, וְעִם שְׁלֵמוּת הַלֵּב הַזּוֹ, הָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַשְׁלִיךְ אֶת אֱלִילֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּלְהָמִיר אֶת תּוֹדָעַת הָאֱמוּנָה הַטִּבְעִית שֶׁבָּאָדָם, אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, לְהַפְנוֹת הַלֵּב וְהַמֹּחַ אֶל אֵל אֱמוּנָה. אֲנָשִׁים הִקְשִׁיבוּ, שִׁנּוּ אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם, גִּיְּרוּ אֶת עַצְמָם כַּהֲבָנַת הַדּוֹר הַהוּא, הִכְנִיסוּ אֶת עַצְמָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, להתכלל וּלְהִתְקַשֵּׁר אֶל מְקוֹר הָאֱמֶת הָחַי וְתוֹסֵס בָּעוֹלָם.

מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, זַרְעָם שֶׁל "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מא, ח), עוֹשִׂים זֹאת בְּמִדַּת הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וִיתֵירָה מִזֹּאת, הַכֹּל בָּנוּי עַל צִיר אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נָח לְעוֹלָם, צִיר הָאֱמוּנָה, דַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה לְהַחְדִּיר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, שֶׁאֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם, חוּץ מִכֹּחוֹ הַיָּחִיד שֶׁל הָאֵל הַיָּחִיד, הַתְּפִלָּה הִיא רַק אֵלָיו, וְהַבִּטָּחוֹן הוּא רַק בּוֹ, אֵין שׁוּם דָּבָר חוּץ מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל כָּלוּל בּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ.

אָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר בְיִצְחָק יִקְרָא לְךָ זָרַע, הֵם בָּנָיו בְּנֵי בַחוּנָיו, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי אֱמוּנָה נִפְלָאָה זוֹ, יְרוּשָׁה הִיא לָנוּ מֵאָבִינוּ אַבְרָהָם, וְלֹא רַק עֶצֶם הָאֱמוּנָה הִיא מוֹרַשְׁתּוֹ הָרוּחָנִית וְהַנִּצְחִית, "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" (בְּרֵאשִׁית יח, יט), אֶלָּא גַּם דַּרְכִּי פְּעֻלּוֹתָיו, וּמְנִיעָיו, וְדֶרֶךְ הַשָּׂגָתוֹ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, יְרוּשָׁה הִיא לָנוּ, מַעֲשֶׂה אָבוֹת סִימָן לְבָנִים, בְּדִיּוּק.

הַמְּשִׁיכָה הַטִּבְעִית שֶׁל יְהוּדִי אַחַר בּוֹרְאוֹ, הִיא יְרוּשָׁה מֵאוֹתָהּ מְשִׁיכָה קְדוֹשָׁה שֶּׁנִּמְשַׁךְ אָבִינוּ אַחֲרָיו כַּמַּיִם, הָאוֹר שֶּׁבָּקַע מִכָּל תְּנוּעָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, הוּא אוֹר נִצְחִי שֶׁעוֹטֵף וְאוֹפֵף אוֹתָנוּ בְּהַאי יוֹמָא רַבָּה, יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, יוֹם טָהֳרָה וְאִפּוּס הַכֹּל מֵחָדָשׁ, אוֹתוֹ יוֹם מִתְגַּלֶּה הַאי יוֹמָא דְּאָזֵיל עִם כּוּלְּהוּ יוֹמִין, עוֹלָם חֶסֶד יִבְנֶה, חֶסֶד אֶל כָּל הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל הוּא חֶסֶד וְאַהֲבָה, כָּל הַתּוֹרָה הִיא חֶסֶד וְאַהֲבָה, כָּל הַדָּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ הִיא חֶסֶד וְאַהֲבָה, הִיא הַדָּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁיָּצַר בָּעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֻשָּׂג חָדָשׁ, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק פֶלֶא עֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא אַבְרָהָם, וְכָל הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, הֵם בִּבְחִינַת עַם אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם, מְאֹד נַעֲלֶה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁזָּכִינוּ לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּטְהוֹרָה כָּזוֹ, אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

דַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה לְהָפִיץ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לָעוֹלָם, הוּא הֵבִין אֶת הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיאָה, שֶׁכָּל כֻּלָּהּ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְמַעַן דָּבָר זֶה בְּדִיּוּק, שֶׁכָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְכָל יְצוּרֵי תֵּבֵל, יֵדְעוּן וְיוֹדוּ כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים הַמַּנְהִיג אֶת הַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְעַל כֵּן הִקְדִּישׁ אֶת כָּל יָמָיו, חֵרֵף הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁהִתְנַסָּה בָּהֶם, שֶׁכָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם מִשְׁתּוֹמֵם אֵיךְ יְלוּד אִשָּׁה, חַי בְּאוֹר כָּזֶה, אֲשֶׁר כָּל הַנְהָגוֹת חַיָּיו הֵם הֵפֶךְ מִמַּה שֶׁמַּכְרִיז בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְהוּא שָׁלֵם בְּלִבּוֹ אַחַר הַבּוֹרֵא, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הָאֱמֶת, וְהוּא מַמְתִּין לְנִצְחוֹנָהּ ולגילויה.

אֶת הַהֲפָצָה הַזּוֹ, חַיָּב כָּל יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת, בְּשֶׁגַּם בְּדוֹרֵנוּ, יֵשׁ גַּם מִבְּנֵי אַבְרָהָם שֶׁהִתְרַחֲקוּ, וְכָל פְּגִישָׁה עִם כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לְנַצֵּל לְאוֹתָהּ מַטָּרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַבְּרִיאָה, לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, לְגַלּוֹת אֶת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה, מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב – לֹא יִתְאַפֵּק מִלְּגַלּוֹתוֹ לִיהוּדִי אַחֵר, כִּי גַּם הוּא מִבְּנֵי הַיְּרוּשָׁה הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָאֱמוּנָה.