{שיעור אמונה 077 – בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה}

בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה

י"ט תשרי תשפ"ד

אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מְשָׁרֵת ה', פּוֹקֵד אֶת סֻכּוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם הָאֻשְׁפִּיזִין שֶׁלּוֹ, קְדוֹשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, יָדַע לָרֶדֶת לְכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, לְהָבִין אֶת דַּרְכֵי אִישׁ וּפְעֻלָּתוֹ, לְהָכִיל אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים שֶׁבַּנְּפָשׁוֹת הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים, מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עַזָּה שֶׁפִּעֲמָה בּוֹ, זָכָה לְהַכִּיר אֶת עֹמֶק הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִדְבֵקוּת כָּזוֹ, אֶלָּא מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא דָּבוּק לְגַמְרֵי בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְאֵינוֹ רוֹאֶה כִּי אִם אֶת הַשָּׁלוֹם, וַהֲרֵי שָׁלוֹם הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַסֻּכָּה נִקְרֵאת סֻכַּת שָׁלוֹם, בִּבְחִינַת כָּל יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה אַחַת, סוֹד הָאַחְדוּת שֶׁגּוֹרֶמֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, עִנְיַן הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּלוּי הַרְבֵּה בְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁאֵין שִׂנְאָה וּפֵרוּד לְבָבוֹת בֵּין יְהוּדִים, אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר שְׁמוֹ שָׁלוֹם, וְהַנִּדְבָּק בְּשָׁלוֹם – נִדְבַּק בַּבּוֹרֵא.

בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ אָנוּ קוֹרְאִים עַל הַמִּצְוָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁעָלֶיהָ נִצְטַוָּה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה בַּמִּשְׁכָּן.

הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, עָצְמַת כֹּחַ הַוִּתּוּר, וְהַשִּׂמְחָה בִּגְדֻלַּת חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל אַהֲרֹן: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ", הֵן הַכֵּלִים הַנְּכוֹנִים שֶׁעִמָּם אֶפְשָׁר לְהָכִיל אֶת הָאוֹר שֶׁל ה', וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו, מִלְּבַד שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, הִיא גַּם מְלַמֶּדֶת אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹרוֹ הַמֵּאִיר בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּהִתְחַדְּשׁוּת, כָּךְ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה מִתְלַהֵב בְּכָל פַּעַם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְכָךְ גַּם נָהַג כְּלַפֵּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל אֶחָד רָאָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה, מִבְּלִי הַבֵּט עַל אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם, אֶלָּא רָאָה לְמוּל עֵינָיו תָּמִיד יְהוּדִי חָדָשׁ, עִם מִצְוָה חֲדָשָׁה שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה אֶת הַיְּהוּדִי מֵעוֹלָם, אֶלָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא הַיְּהוּדִי הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ, וּבְרֹב הִתְלַהֲבוּת הָיָה מְבָאֵר לוֹ, שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁאֵיזֶה מִישֶׁהוּ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, כִּי הַכֹּל זֶה אַהֲבָה, וְאֵין כְּלוּם חוּץ מֵאַהֲבָה.

אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיךְ אַהֲרֹן כַּהֲנָא קַדִּישָׁא מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם שֶׁבָּעֲרָה בּוֹ, אַהֲבָה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת וּדְבֵקוּת, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁרַשִׁ"י מַסְבִּיר (בְּפֵרוּשׁוֹ לְבַמִּדְבָּר ח, ב) שֶׁלְּאַחַר שֶׁרָאָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶת חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים, שֶׁכָּל הַנְּשִׂיאִים מְבִיאִים אֶת קָרְבָּנָם וּמִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׂמְחַת כָּל יִשְׂרָאֵל בַּחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא וְשִׁבְטוֹ לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. לָכֵן נִחֲמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת". וְשָׁם כָּתוּב: "וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה […] כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (בַּמִּדְבָּר ח, ג). לִכְאוֹרָה מַה בָּא לְחַדֵּשׁ פָּסוּק זֶה? הַאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא מְקַיֵּם אֶת דְּבַר ה' שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ? כּוֹתֵב עַל כָּךְ רַשִׁ"י בַּמָּקוֹם: "לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא שִׁנָּה". לִכְאוֹרָה, דְּבָרָיו מַגְדִּילִים עוֹד אֶת הַתְּמִיהָה. וְכִי יַעֲלֶה עַל הדעת שֶׁאַהֲרֹן יְשַׁנֶּה, עַד שֶׁעוֹד צָרִיךְ לָתֵת לוֹ שֶׁבַח עַל כָּךְ שֶׁלֹּא שִׁנָּה?

אוֹמֵר עַל כָּךְ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ מִגּוּר, בַּעַל 'שְׂפַת אֱמֶת', שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁל אַהֲרֹן יֵשׁ שֶׁבַח מְיֻחָד. מוּבָן כִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה אַהֲרֹן קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בִּמְלֹא הַכַּוָּנָה, בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת רַבָּה, וְכָךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר גַּם עַל הַפְּעָמִים הַבָּאוֹת. אוּלָם מַה קּוֹרֶה לְאַחַר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה בְּכָל יוֹם, כְּשֶׁהַמַּעֲשֶׂה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ?

בְּאֹפֶן טִבְעִי, כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כָּל כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ בִּמְלֹא הַכַּוָּנָה. אַךְ כְּכָל שֶׁאָדָם חוֹזֵר עַל אוֹתָהּ מִצְוָה, הַהִתְלַהֲבוּת הַפְּנִימִית הוֹלֶכֶת וּפָגָה. לֹא כֵן אֵצֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. זֶה מַגִּיד בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה, הוּא לֹא שִׁנָּה. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הִדְלִיק אַהֲרֹן אֶת הַמְּנוֹרָה בִּמְלֹא הַדְּבֵקוּת וְהַכַּוָּנָה, וְלֹא שִׁנָּה בִּמְאוּמָה הֵן בַּעֲשִׂיָּה הֵן בְּכַוָּנָה הֵן בְּהִתְלַהֲבוּת הַפְּנִימִית.

זֹאת הַמְּיֻחָדוּת בְּמַעֲשֶׂה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בְּהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה, שֶׁעָלֶיהָ קִבֵּל אֶת הַשֶּׁבַח וְעָלֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם". חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוּא אֵרוּעַ חַד פַּעֲמִי, מְרַגֵּשׁ וּמָלֵא הִתְלַהֲבוּת, יוֹם שִׂמְחָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הוּא יוֹם אֶחָד. יִחוּדוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה אַהֲרֹן בָּא לִידֵי בִּטּוּי דַּוְקָא בַּעֲשִׂיָּה הַיּוֹם־יוֹמִית, שֶׁלֹּא נָס לֵחָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה גַּם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת וְלֹא עָשָׂה אוֹתָהּ כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

עֲבוֹדַת אַהֲרֹן הָיְתָה עֲבוֹדָה לְלֹא שִׁנּוּי, מִמַּה נוֹבֵעַ שִׁנּוּי? שֶׁמִּקֹּדֶם הָיָה כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ כְּבָר לֹא כְּמוֹ מִקֹּדֶם, אֶלָּא שֶׁאֵצֶל הַדְּבֵקִים בְּבוֹרְאָם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: אֲנִי ה' לֹא שִׁנִּיתִי, לֹא שַׁיָּךְ שִׁנּוּי, עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עוֹבְדִים אוֹתָהּ לָאֵל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, וְלֹא חָלִים בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּיִים שֶׁל מִקֹּדֶם וְאַחַר כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִמֵּילָא עֲבוֹדָתוֹ הִיא חֲדָשָׁה, וְהַשְׁכָּנַת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְאַף שֶׁהַהִתְעַסְּקוּת עִם בְּנֵי אָדָם הִיא שׂוֹחֶקֶת, וְגוֹרֶמֶת לְאָדָם עֲיֵפוּת וְאִי רָצוֹן לְהִתְעַסֵּק בָּזֶה, אֲבָל מִי שֶׁיָּדוֹ וְלִבּוֹ לְאֵל אֱמוּנָה, וְהַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹעֶרֶת בּוֹ, אֵינוֹ נִשְׁחָק מֵעֲבוֹדָה חֲדָשָׁה, מֵהִתְלַהֲבוּת חֲדָשָׁה, וַעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, אֵינָהּ נִרְאֵית אֶצְלוֹ כָּעֲבוֹדָה הַנַּעֲשֵׂית בְּכָל יוֹם, כִּי מַה לָהּ עִם הַיּוֹם שֶׁעָבַר וְעִם הַיּוֹם הַבָּא, הֲלוֹא בְּרֶגַע זֶה, וּבְיוֹם זֶה אֲנִי זוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת מַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְכָל יוֹם וְיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, וְזוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה, לִרְאוֹת בְּכָל נְקֻדַּת זְמַן אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מַאֲמִין בָּהֶם בְּאוֹר חָדָשׁ, וְכֵן תּוּכַל לְהִתְעַסֵּק עִם הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הַאי עָלְמָא בְּהִתְחַדְּשׁוּת, וְאָז יָסוּרוּ כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, שֶׁאֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא בְּהִתְיַשְּׁנוּת וּבְזִכְרוֹן הֶעָבָר וְכוּ'.

שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, עֲשִׂיַּת הַשָּׁלוֹם וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, יֵשׁ בְּחַג הַסֻּכּוֹת, עִנְיַן הָאַהֲבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא גָּלוּי לַכֹּל, הָאַרְבָּעָה מִינִים, הַהוֹשַׁעְנוֹת, הַהַקָּפוֹת, וְכָל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִתְחַדְשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אַחַר כַּפָּרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, עִנְיַן הִתְחַדְּשׁוּת לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ מֵרֶגַע זֶה, וְעִנְיָן הָאַהֲבָה לְיִשְׂרָאֵל, מִצְוַת סֻכָּה מוֹרָה עַל זֶה, כָּאָמוּר, כָּל יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת בְּסֻכַּת שָׁלוֹם אַחַת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.