{שיעור אמונה 078 – הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ}

הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ

י"ט בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד

 

הַיּוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחָק – הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ מִפְּשִׁיסְחָא זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מַמָּשׁ, נַעֲרָץ וְנִקְדָּשׁ לְדוֹרוֹת, אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ כָּךְ – הַיְּהוּדִי… נְעוּצָה בְּכָךְ שֶׁהָיָה שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, וְרָצוּ לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם סְתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר לַשָּׁוְא אֶת שֵׁם רַבָּם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ צַדִּיקִים, כִּי הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ הָיָה נִקְרָא כָּךְ, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, עָלְתָה מַדְרֵגַת יַהֲדוּתוֹ כְּאוֹתוֹ הֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין יְהוּדִי לְשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי, כָּךְ הָיָה הֶפְרֵשׁ בְּכָל יוֹם בֵּין מַדְרֵגַת הָאֶתְמוֹל לְמַדְרֵגַת הַיּוֹם וּמָחָר; כְּלוֹמַר, הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה בַּיַּהֲדוּת, שֶׁזֶּה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה, וּמִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת מְקִימִים כַּאֲשֶׁר הִיא בְּהִתְחַדְּשׁוּת.

הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ הוֹכִיחַ מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא, כִּי לְמַדְרֵגַת הַבִּטָּחוֹן בַּה', אֵין צָרִיךְ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (מְגִלָּה יח.) שֶׁהַחֲכָמִים לֹא יָדְעוּ מַה הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק: הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ? פַּעַם אַחַת הָיִינוּ הוֹלְכִים בְּיַחַד עִם סוֹחֵר יִשְׁמְעֵאלִי, וְנָשָׂאנוּ מַשָּׂא, וְאָמַר לִי, קַח אֶת 'יְהָבְךָ' וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ עַל הַגָּמָל שֶׁלִּי. וְהַתְּמִיהָה מְבֹאֶרֶת, הֲיִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁרַבָּנָן לֹא יָדְעוּ אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה 'יְהָבְךָ'?! אַךְ הַפֵּרוּשׁ הוּא, דְּרַבָּנָן הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בְּעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן, אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סִבָּה לְפַרְנָסָתוֹ וְלִשְׁאָר הַדְּבָרִים אוֹ לֹא צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם סִבָּה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ לֹא הָיוּ יוֹדְעִים רַבָּנָן מַאי הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ, רוֹצֶה לוֹמַר, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יִהְיֶה הַבִּטָּחוֹן, אִם לַעֲשׂוֹת סִבָּה אוֹ לֹא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזֵילְנָא בַּהֲדָא טַיָּיעָא (בְּתוֹסְפוֹת כָּתוּב שֶׁזֶּה הָיָה אֵלִיָּהוּ), וְקָא דָרִינָא טוּנָא, וְהָיָה רָאוּי לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְהָנִיחַ אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁלִּי עַל הַגָּמָל וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵּן, כִּי הָיִיתִי בְּבִטָּחוֹן אֲמִתִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לִי אֶת יְשׁוּעָתִי, וְאָמַר לִי, שָׁקוֹל יְהָבְךָ וְשָׁדֵי אַגַּמְלָאֵי, הֲרֵי אַף שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי שׁוּם סִבָּה לַדָּבָר, גַּם כֵּן עָזַר לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ… וּמוּכָח מִזֶּה, שֶׁלְּבִטָּחוֹן אֲמִתִּי אֵין צָרִיךְ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת.

כְּשֶׁקּוֹרְאִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, נִכְנֶסֶת מִיָּד הַמַּחֲשָׁבָה, אֲבָל הֲלוֹא אֲנִי בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת, שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּבִטָּחוֹן לְפִי מַדְרֵגָתִי, אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, וְלֹא בִּגְלַל שֶׁהַדִּבּוּר הַזֶּה מְחַיֵּב לַעֲזֹב אֶת כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת. יוֹתֵר מִזֶּה הַדִּבּוּר הַזֶּה מְלַמֵּד, שֶׁהַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים אֵינָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת כְּלָל, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת הוּא רַשַּׁאי, אֲבָל הַבּוֹטֵחַ בֶּאֱמֶת, לְפִי דְּבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִזְדַּקֵּק לָזֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ.. לִפְעָמִים אָנוּ שׁוֹכְחִים שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עַל מִלָּה שֶׁמְּבַטֵּאת: בָּטוּחַ, בָּטוּחַ, בָּטוּחַ… מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָפֵק אֵינוֹ בָּטוּחַ, הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְקוֹרוֹת שֶׁצָּרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת וְכוּ', הוּא פָּשׁוּט בָּטוּחַ.

אֲבָל בְּעֶצֶם דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, רוֹאִים דָּבָר נִפְלָא מְאֹד, הַסִּגְנוֹן שֶׁל הַטַּיָּיעָא שֶׁאוֹמֵר לְרַבָּה: הַשְׁלֵךְ אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁלְּךָ עַל הַגָּמָל שֶׁלִּי. הוּא מְדַבֵּר עַל הַשְׁלָכָה, הַרְפָּיָה שֶׁל הָעִנְיָן, זְרֹק וְשַׁחְרֵר אֶת זֶה מִיָּדְךָ, יְהָבְךָ זֶה הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁלָּנוּ, הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ לְהַשְׁלִים דְּבָרִים וּלְהַצְלִיחַ, זֶה יוֹצֵק בָּנוּ מִין מֶתַח בִּלְתִּי נִלְאֶה, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ רְצוּפִים בִּמְחֻיָּבוּת לַמַּקְסִימוּם, וְאָנוּ מַמָּשׁ מַרְגִּישִׁים, כִּי אָנוּ בְּיָדֵינוּ וּבְכֹחֵנוּ נַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, וּכְשֶׁזֶּה לֹא מַצְלִיחַ אָנוּ כְּבָר מוֹצְאִים אֶת מִי לְהַאֲשִׁים, וְאִם זֶה כֵּן מַצְלִיחַ, אָנוּ מְלֵאֵי סִפּוּק אוֹ גַּאֲוָה, עַל כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי שֶׁעָשָׂה לִי אֶת הֶחָיִל הַזֶּה.

יְסוֹד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן הוּא, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ בִּידִיעָה עֲמֻקָּה, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת רַק מְשַׂחֵק כָּאן, וְיֵשׁ מִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ בְּחוּטִים, וְלֹא בְּאֹפֶן נִסְתָּר, אֶלָּא בְּאֹרַח גָּלוּי בְּיוֹתֵר, הֲכִי גָּלוּי שֶׁאֶפְשָׁר, כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו שֶׁלּוֹ, וְלִבְדֹּק עַד כַּמָּה הֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מִי הַבַּעַל הַבַּיִת הָאֲמִתִּי, וּמִי שֶׁבֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל.

כְּשֶׁאָדָם לָחוּץ תַּחַת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ, מַשָּׂא שֶׁל צְרָכִים לֹא מְמֻלָּאִים, מַשָּׂא שֶׁל שְׁאִיפוֹת שֶׁהִתְנַפְּצוּ כְּאַשְׁלָיוֹת, מַשָּׂא שֶׁל רְדִיפוֹת וּתְלָאוֹת הַחַיִּים הַקָּשִׁים וְהַקַּלִּים, כָּל אֵלּוּ מַעֲמִיסִים מַעֲמָסָה כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, הַנֶּפֶשׁ בְּקֹשִׁי נוֹשֶׁמֶת אֶת נִשְׁמַת שִׁירַת הַחַיִּים, הַכֹּל טְרוּדִים בְּקִיּוּם וְלֹא בַּחַיִּים עַצְמָם, בָּאָה הָעֵצָה שֶׁל חֲכָמֵינוּ, הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ, בְּמוּבָן שֶׁל הַשְׁלָכָה, לֹא רַק שֶׁתִּסְמֹךְ עַל ה', לִסְמֹךְ עַל ה' זֶה אוֹמֵר, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ וַאֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו. לֹא! כָּאן מְדֻבָּר בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, אֲנִי מַשְׁלִיךְ מֵעַל עַצְמִי אֶת הַמַּשָּׂא, כֵּיוָן שֶׁזֶּה לֹא קָשׁוּר אֵלַי בֶּאֱמֶת, הֲרֵי שֶׁהַנְּשִׂיאָה בְּעֹל הַמַּשָּׂא – מְיֻתֶּרֶת לַחֲלוּטִין.

הַמַּדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן רַבּוֹת הֵן, אַךְ הַמַּדְרֵגָה שֶׁבָּהּ חַיָּב כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הוּא לָדַעַת שֶׁבְּלִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא לֹא יָכוֹל לְהָזִיז אֶצְבַּע, יְדִיעָה זוֹ דַּיָּהּ לְהַרְפּוֹת מֵאֲחִיזַת יֶתֶר בְּמַה שֶׁאֵין צָרִיךְ לֶאֱחֹז וּבְצוּרָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לֶאֱחֹז, כִּי בֶּאֱמֶת אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁה' עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל, הוּא מַעֲנִיק מֵימָד אַחַר לִפְעִילוּתוֹ ולהשתדלותו, וּכְשֶׁהוּא צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ מֵעֵבֶר, הוּא פָּשׁוּט בּוֹטֵחַ וּמַמְתִּין לִישׁוּעַת ה' בְּרֹגַע וּבְשַׁלְוָה, כִּי הַסִּימָן לְבִטָּחוֹן אֲמִתִּי הוּא לֹא חֲזָרָה עַל מִלִּים גְּבוֹהוֹת אֶלָּא רֹגַע אֲמִתִּי כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, כָּךְ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל זֶה בְּבִטָּחוֹן חָזָק לֹא מוֹתִירָה שׁוּם מָקוֹם לְכַעַס וְלַחַץ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתוֹ בְּשׁוּם מַצָּב, אֵין לוֹ סִבָּה לִהְיוֹת לָחוּץ מֵאֵיזֶה עָתִיד מְעֻרְפָּל, וְאַף בַּמַּצָּב הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, הוּא מְסֻגָּל לְהִתְעַלּוֹת וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם וּלְרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים.

אוּלַי אִם נִזְכֶּה לִהְיוֹת יְהוּדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם, נִרְאֶה אֶת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית חֲדָשָׁה וּמַבְרִיקָה, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ יַהַפְכוּ לִמְרַתְּקִים, אִם נָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חַיִּים, כְּשֶׁהֵם קְשׁוּרִים אֶל יוֹצֵר הַחַיִּים בְּעַצְמוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות