פַּרְנָסָה הִיא בִּזְכוּת הַבִּטָּחוֹן
כ' בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד
הַיּוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵאוֹסְטְרְאָה זי"ע, הַמְּכֻנֶּה רַבִּי יֵיבִ"י – רָאשֵׁי תֵּבוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן יְהוּדָה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּאוּשְׁפִּיזָא דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא כִשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, בְּכ' תִּשְׁרֵי תקנ"א, הוּא הָיָה מִתַּלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, וְזָכָה לִרְאוֹת בְּיַלְדוּתוֹ אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ. וְהָיָה דָּבוּק כָּל יָמָיו בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרָאוּ אֶצְלוֹ גִּלּוּי אֱמוּנָה בְּהִירָה וְאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וְשִׁדּוּד הַטֶּבַע. כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן יָקְדוּ בּוֹ, וְהוּא הִפְלִיא אֶת סוֹבְבָיו בָּהֶם.
וּמְסֻפָּר, כִּי פַּעַם בְּעֶרֶב פֶּסַח הָיָה בֵּיתוֹ רֵיקָם מִכָּל עַד הַשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל עֶרֶב הֶחָג, אוּלָם לֹא רָאוּ בִּמְחִצָּתוֹ שׁוּם לַחַץ וָעֶצֶב, כִּי הָיָה שָׁרוּי בְּבִטָּחוֹן גָּדוֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ כַּשּׁוּרָה, וְחָזַר וְאָמַר: "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיַּזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דָּגִים לִכְבוֹד הֶחָג". וְהִנֵּה הִגִּיעַ לֵיל הַסֵּדֶר, וְהוּא קִיֵּם בְּסִלּוּדִין אֶת מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה כְּהִלְכָתָהּ, וְהִנֵּה הַקּוֹל נִשְׁמַע מִחוּץ לַבַּיִת שֶׁהִגִּיעַ אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ דָּג גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, וְאָמַר, כִּי הִנּוֹ שָׁלִיחַ מֵאֶחָד הַצַּדִּיקִים לִכְבוֹד הֶחָג, אֶלָּא שֶׁהִתְאַחֲרָה הַשָּׁעָה וְהִגִּיעַ רַק בְּרֶגַע זֶה, וְהִמְלִיץ הַצַּדִּיק עַל זֶה אֶת הַפָּסוּק: בִּטְחוּ בַּה' עֲדֵי עַד, הַיְנוּ עַד הָ'עַד', רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהַבִּטָּחוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת כֹּה אַמִּיץ, שֶׁעֵד כַּמָּה שֶׁבּוֹטֵחַ יוֹסִיף עוֹד וְיָשִׂים בַּה' מָעוּזּוֹ.
מִצְוַת סֻכָּה הָיְתָה יְקָרָה בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד, וְחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ לְמִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הֶחָג, וְאָמְרוּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ אֶצְלוֹ זְבוּבִים בְּסֻכָּתוֹ, אַף בְּעֵת הַחֹם הַגָּדוֹל, וְהָיָה אוֹמֵר עַל מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁהִיא כֹּה חֲשׁוּבָה, הֱיוֹת שֶׁנִּכְנָסִים אֵלֶיהָ אֲפִלּוּ עִם הַמַּגָּפַיִם. הוּא אַף הִקְפִּיד שֶׁתִּהְיֶה בְּסֻכָּתוֹ 'דֹּפֶן עֲקוּמָה', בְּאָמְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה מַּזְכִּירָה אֶת זֶה, הֲרֵינִי רוֹצֶה לְקַיְּמָהּ. כְּמִנְהַג הַצַּדִּיקִים לֹא יָצָא מִן הַסֻּכָּה אַף בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים, בְּאָמְרוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת הַהֶדְיוֹט שֶׁל הַגְּמָרָא"…
הַהִתְאַמְּצוּת וְעָמָל הַמִּצְווֹת הָיוּ לְרַבִּי יֵיבִ"י כְּדֶרֶךְ חַיִּים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם מַה שֶׁיָּכַל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ – הִשְׁתַּדֵּל וְהִתְאַמֵּץ בְּעַצְמוֹ, כָּךְ הָיָה טוֹרֵחַ לִקְנוֹת וְלֶאֱסֹף אֶת הַסְּכָךְ לְסַכֵּךְ אֶת סֻכָּתוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ בְּעַצְמוֹ לַשּׁוּק וְיָגַע בָּזֶה הַרְבֵּה. כְּמוֹ כֵן נָהַג לְהִסְתּוֹבֵב בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ בֵּין הַחֲנֻיוֹת וְאָסַף צְדָקוֹת וּנְדָבוֹת עֲבוּר עֲנִיֵּי הָעִיר, וּכְפִי שֶׁמֵּעִיד בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּשֵׁם אֶחָד הַצַּדִּיקִים, שֶׁרָאָה אֶת רַבּוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ לָבוּשׁ בַּעֲדִי עֲדָיִים וְכֶתֶר זָהָב עַל רֹאשׁוֹ, רַק רַגְלָיו יְחֵפוֹת, שָׁאַל הַתַּלְמִיד אֶת הָרַב, מַה זֶה וְעַל מַה זֶה? הֲלוֹא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ הָיִיתָ, הִסְבִּיר לוֹ הַצַּדִּיק, כִּי כָּל קִשּׁוּט וְתַכְשִׁיט שֶׁנּוֹשֵׂא אָדָם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא לֹא טָרַח בְּעַצְמוֹ בְּקִבּוּץ מָעוֹת עֲבוּר הָעֲנִיִּים מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם חָשׁוּב – עַל כֵּן נוֹתְרוּ רַגְלָיו יְחֵפוֹת. כָּאָמוּר, רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף דָּבַק בְּמִדָּה זוֹ, וְהָיָה מְבַזֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
נִלְמַד קְצָת מִסִּפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ 'רַבִּי יֵיבִי', הַמִּדְבָּר מֵאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ:
הִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָן וּמְפַרְנֵס מִבֵּצָי כִּנִּים עַד קַרְנֵי רְאֵמִים (עֹ"ז ג:), וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם אָדָם לְסַיֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַמְצִיא מָקוֹם שֶׁמֵּאוֹתוֹ מָקוֹם יְפַרְנֵס לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַדְּרַבָּה, מְקַלְקֵל בָּזֶה פַּרְנָסָתוֹ, שֶׁמַּרְאֶה, שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָה בְּלִי שׁוּם הַמְצָאָה לְכָךְ מַמְצִיא לְעַצְמוֹ פַּרְנָסָה, וְהָאֱמֶת, פַּרְנָסָה הִיא בִּזְכוּת הַבִּטָּחוֹן, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן יוֹתֵר – יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמז, יא): רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּלִי שׁוּם הַמְצָאָה, וַאֲפִלּוּ לֹא בִּקְּשׁוּ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה, רַק פָּחֲדוּ פַּחַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַה לֶאֱכֹל, וְהִתְרַעֲמוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טז, ב־ג): וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע וְגוֹ', אַף עַל פִּי כֵן נָתַן לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְלֹא הִצְרִיכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַמְצִיא מָקוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה, כֵּן כָּל אָדָם – אֵין צָרִיךְ 'לַעְזוֹר' לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַמְצִיא מָקוֹם לְפַרְנָסָתוֹ.
הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן, הֵם חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת לֹא רַק בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת רְאוּיָה לְפַרְנָסָתוֹ, אֶלָּא אַף מִי שֶׁהוּא מְסֻדָּר בְּהִשְׁתַּדְּלוּת פַּרְנָסָה וּמִשְׂרָה מְסֻדֶּרֶת, עָלָיו לְהַפְנִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי גַּם מְקוֹר הַפַּרְנָסָה שֶׁלָּנוּ הוּא מֵאֵת ה', וְאֵין שׁוּם מְנִיעָה מִצִּדּוֹ לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ בְּאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, הַלֵּב הַבּוֹטֵחַ וְהָרָגוּעַ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׂרָה מְסֻדֶּרֶת בְּפַרְנָסָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹטֵחַ בְּכָל סֶדֶק שֶׁנּוֹצַר בְּחוֹמַת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָזַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ, כִּבְיָכוֹל, לְפַרְנֵס כָּל בְּרִיָּה שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ, וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים – לֹא הָיִינוּ טוֹרְחִים עַל הַפַּרְנָסָה, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא זָכִינוּ וְאָנוּ טוֹרְחִים, לְפָחוֹת עָלֵינוּ לָדַעַת, בִּידִיעָה עֲמֻקָּה, שֶׁבֶּאֱמֶת, הַכֹּל מֵהַשָּׁמַיִם, וְאֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה, לָמָּה הַפַּרְנָסָה שֶׁלָּנוּ בָּאָה מִצַּד זֶה אוֹ מִצַּד זֶה, אֲבָל מַה שֶּׁבָּרוּר לָנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ כְּמָקוֹר לְחַיִּים שֶׁלָּנוּ, הוּא לֹא הַמָּקוֹר, הוּא הַסִּבָּה שֶׁאָחַז בָּהּ הַמְּסוֹבֵב יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ, וּמִי שֶׁמֵּבִין אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב, הוּא זוֹכֶה לְחַיִּים נְעִימִים מְאֹד, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מוֹצֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.