כִּי ה' אִתּוֹ
כ' בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד
הַיּוֹם הָאוּשְׁפִּיזָא שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית לט, ג): "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ"; שֶׁזּוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת הַגְּמוּרָה בַּה', עַד שֶׁגַּם הַגּוֹי, הָאָדוֹן הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רוֹאֶה בְּחוּשׁ, כִּי יֵשׁ ה' בָּעוֹלָם, וְכִי הוּא אִתּוֹ, עִם הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: מְלַחֵשׁ וְנִכְנַס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, שֶׁכָּל זֶה הוּא הַלַּחַשׁ שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל וְעוֹבֵד ה', שֶׁרוֹאֶה בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל, בְּכָל יְצִיאָה וּכְנִיסָה, רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן לִבּוֹ מֻפְנֶה אֶל אֵל אֱמוּנָה, וְהוּא מְלַחֵשׁ תָּמִיד תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִגֹּדֶל אֱמוּנָה וּבְהִירוּת הַהַכָּרָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
יוֹסֵף הַצַּדִּיק הוּא הַנֵּזֶר שֶׁל הַצַּדִּיק שׁוֹמֵר הַבְּרִית, שׁוֹמֵר הַמַּחֲשָׁבָה, שׁוֹמֵר הַדַּעַת, הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מִדַּת הַיְּסוֹד, נִקְרֵאת עַל שֵׁם קְדֻשַּׁת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי הוּא הָיָה זֶה שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן בִּגְלַל שֶׁיָּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת הַנִּסָּיוֹן, וְעַל שֵׁם זֶה הוּא נִקְרָא צַדִּיק, כִּי צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וְכַאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה הַזּוֹ מַשְׁפִּיעָה מַמָּשׁ לַעֲצֹר וְלַחְסֹם מֵהָאָדָם אֶת הַנְּפִילָה שֶׁלּוֹ, עַל זֹאת צַדִּיק יתקרא, וְהוּא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל הַצַּדִּיקִים, שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, וּמִמֶּנּוּ הֵם מְקַבְּלִים כֹּחַ לְדוֹרוֹת לִשְׁמֹר עַל עַצְמָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּלִי אֱמוּנָה זַכָּה בַּבּוֹרֵא, הַקְּדֻשָּׁה תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹרֶה עָלָיו וְהוּא נִצֹּל מִן הַחֵטְא, קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגָרֶשֶׁת אֶת הָרָצוֹן לִפְרֹק אֶת עֹל הַקְּדֻשָּׁה, הַהֵפֶךְ, הִיא מְשַׂמַּחַת אֶת הָאָדָם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לַחֲטֹא כִּי הוּא דָּבוּק בְּשִׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה סוֹד הַצְלָחַת הָאָדָם, כַּאֲשֶׁר הוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִפְּגַם הַמֹּחַ, וְהוּא מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ וּמֹחוֹ, וְיוֹדֵעַ לִפְנֵי מִי הוּא חַי וְאֶת אֵלּוּ חַיִּים הוּא חַי, וּמַה מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְזֶה מֵבִיא אוֹתוֹ לְגַדְלוּת הַמּוֹחִין גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק בְּקַטְנוּת דְּקַטְנוּת שֶׁל הַחֵטְא, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, שֶׁקְּדֻשַּׁת הַבְּרִית תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה, כְּכָל שֶׁיַּגְבִּיר אֱמוּנָתוֹ, וּכְכָל שֶׁיְּדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, יִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יוֹסֵף הַצַּדִּיק.
דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה, הוּא עִנְיַן הִתְגַדְּלוּת הָאֱמוּנָה, כִּי אָבִיו יַעֲקֹב אָבִינוּ, כָּל יָמָיו רָצָה לְהַחְדִּיר אֱמוּנָה בְּבָנָיו, וּכְמוֹ שֶׁהֵם שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ בְּעֵת פְּטִירָתוֹ, וּדְמוּת זוֹ, דְּמוּת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת עָלְתָה כְּמִין תְּמוּנָה חַיָּה בְּעֵת שֶׁהָיָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְנַצֵּחַ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְנַצֵּחַ, וְהוּא הֶרְאָה לְדוֹרוֹת, שֶׁרַק הָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, רַק הַדִּבּוּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה מְלַחֵשׁ תְּפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁיִּנָּצֵל מֵשִּׁכְחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לִהְיוֹת חֲזָקִים בְּדַרְכֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כָּרָאוּי.
וּכְמוֹ כֵן הַדָּבָר הוּא גַּם לְהֵפֶךְ, מִי שֶׁזּוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה הוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, כִּי הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה בָּאָדָם, כְּכָל שֶׁאָדָם חוֹטֵא – נֶעְלָם וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁיָּכוֹל לִפְגֹּם בֶּאֱמוּנָה, וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּשְׁלִיכִים אֶת אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל הַקֶּשֶׁר בֵּין אֱמוּנָה לִבְרִית, הוּא מַתְחִיל לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, לְהִטָּהֵר מֵחֶלְאַת הַמַּחְשָׁבוֹת הַלֹּא טוֹבוֹת, הוּא מְפַתֵּחַ הֲבָנָה בְּתוֹךְ עַצְמוֹ כִּי הוּא שַׁיָּךְ לַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי הוּא יִזְכֶּה אֱמוּנָה בְּהִירָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַיְלָדִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁלֹּא פָּגְמוּ כְּלָל, הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּם יוֹתֵר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בְּהִתְלַהֲבוּת, אַף שֶׁזֶּה הֲכִי הֵפֶךְ טִבְעָם הַיַּלְדּוּתִי, אֲבָל בְּנִדּוֹן זֶה הֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הָאֱמֶת, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם נְקִיִּים יוֹתֵר מִן הַמְּבֻגָּרִים. וְגַם מִי שֶׁבָּגַר וְהִרְשִׁיעַ בְּחַיָּיו, אִם יַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִחְיוֹת חַיֵּי טֹהַר – יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה.
אוֹתָהּ אֱמוּנָה קְדוֹשָׁה שֶׁיָּקְדָה בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, הָיְתָה בְּעֶזְרוֹ כַּאֲשֶׁר זָכָה לְוַתֵּר וִתּוּר גָּמוּר וּפְנִימִי לְאֶחָיו, וּמַה אָמַר לָהֶם: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (בְּרֵאשִׁית נ, כ), כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה, זֶה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, הַכֹּל חוֹשֵׁב ה' מִקֹּדֶם, וְהַכֹּל לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה, אֵינוֹ נִשְׁבַּר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין מְקַנְּנוֹת בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְקִימָה וּנְטִירָה בְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, אַף כִּי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה חָשַׁבְתָּ לְרָעָה, אֲבָל מַה לִי לִדְאֹג, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַשֵּׁב לְטוֹבָה, לַעֲשׂוֹת לִי אֶת הַטּוֹב, וּמַה לִי כִּי אָלִין כְּשֶׁעוֹשִׂים לִי אֶת הַטּוֹב… וְעַל כֵּן לֹא הָיְתָה סְלִיחָתוֹ כִּסְלִיחַת נִפְגָּעִים, שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי קַבָּלַת בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה, הֵם זוֹכְרִים הֵיטֵב שֶׁפָּגְעוּ בָּהֶם, וְהֵם מַמָּשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם מוֹחֲלִים וְכוּ'. לֹא, הַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, הִיא סְלִיחָה שֶׁל אֱמוּנָה, כִּי אִם ה' עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל – בִּכְלָל לֹא פָּגַעְתָּ בִּי… וֶאֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה.
כָּל יְהוּדִי זַכַּאי לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, בְּסַךְ הַכֹּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם פְּחוּתִים מֵהַנִּסָּיוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, לִחְיוֹת שָׁנִים רַבּוֹת בַּאֲוִירָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, פּוֹרֶקֶת עֹל עַד לְהַחֲרִיד, לִהְיוֹת שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כִּמְעַט מֶלֶךְ, לְקַבֵּל הַצָּעָה שֶׁיָּכְלָה לְהֵטִיב עִמּוֹ מַעֲשִׂית, אַךְ הוּא נִמְנַע מֵחֲמַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁגַּם כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיד, וְכֻלָּם לֹא יֵדְעוּ וְכוּ', אֲבָל ה' רוֹאֶה, הַדְּבֵקוּת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְבַּטְּאָה לֹא רַק בִּגְלַל הַנִּסָּיוֹן, אֶלָּא סִפּוּר הַנִּסָּיוֹן בָּא לְסַפֵּר אֶת הַסִּבָּה שֶׁכֹּה הִתְגַדֵּל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בְּמַדָּעָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה, וּבְכָל מַצָּב שֶׁהָיָה נָתוּן בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ – גַּם כָּל חֹשֶׁךְ וְכָל פִּתּוּי לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ.