{שיעור אמונה 083 – אַחַר כָּל הַשָּׂגוֹתַי הִנְּנִי פֶּתִי וּמַאֲמִין}

אַחַר כָּל הַשָּׂגוֹתַי הִנְּנִי פֶּתִי וּמַאֲמִין

שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ד

 

מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'בֵּית אַבְרָהָם': שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁאֵין בּוֹ עִנְיַן עֲשִׂיָּה כְּמוֹ בְּיָמִים טוֹבִים הַקּוֹדְמִים, וְלָכֵן אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם הַכִּפּוּרִים וְסֻכּוֹת הוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע, שֶׁאַחַר כָּל הַשָּׂגוֹתַי הִנְּנִי פֶּתִי וּמַאֲמִין.

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" (בַּמִּדְבָּר כט, לה). 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' הִיא מִדַּת אֱמוּנָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִשֶּׁבַע מִדּוֹת, וְהוּא מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי כד, טַז): "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם". אֲבָל בְּרָשָׁע כְּתִיב (שָׁם כח, יח): "יִפֹּל בְּאַחַת", 'אַחַת' הִיא אֱמוּנָה. 'עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם', בְּתוֹךְ זֶה תִּתְחַזְּקוּ.

וּמַה גְּדוֹלָה הִיא קְדֻשַּׁת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁכָּל הַהֲכָנָה מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסֻכּוֹת, הוּא לִקְרַאת הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא יִחוּד עֶלְיוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, מִתְּחִלָּה רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים הֵם יְמֵי דִּין, בְּחִינַת לֵיכָּא כְּתֻבָּה דְּלֹא רָמֵי בָּהּ תִּיגְרָא (שַׁבָּת קל.), אַחַר כָּךְ סֻכּוֹת הוּא בְּחִינַת חֻפָּה, וְאַחַר כָּךְ שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, הוּא מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה – הַיִּחוּד; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

כְּשֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בִּפְנִימִיּוּת ובתוכיות לְבָבוֹ, לְלֹא סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה בַּיּוֹם הַזֶּה, זוֹ שִׂמְחָה טְהוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה, בְּחִינַת עֲצֶרֶת, לַעֲצֹר וְלִנְשׁוֹם פְּנִימָה אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּנִימִית הֲקֵימְתָּ בְּנִבְכֵי הַנְּכָסִים הַנִּצְחִיִּים שצייד אֲדוֹן כֹּל אֶת עַמּוֹ הַקָּדוֹשׁ, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלֵינוּ מִצְווֹת הֲרֵי שֶׁהוּא הִמְצִיא אֶת עַצְמוֹ בְּנַפְשֵׁנוּ, הוּא מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאוֹר שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹתָיו, וּכְשֶׁאָנוּ זוֹכִים לְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בְּעֵת שִׂמְחָה, אַחַר שִׁבְעָה יָמִים שֶׁשָּׂמַחְנוּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ, הֲרֵי שֶׁאָנוּ עולזים וְעוֹלְצִים לִקְרַאת זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְקוֹר חִיּוּתֵנוּ וֶאֱמוּנָתֵנוּ.

הֲרֵי מַהוּ יִחוּד? בְּלִי חציצות וּמְחִיצוֹת, הִתְאַחֲדוּת מֻחְלֶטֶת וְהָיוּ לָאֶחָד, כָּךְ מַמָּשׁ הַיִּחוּד הַנּוֹרָא שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֶחָג הַזֶּה, יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, אֲשֶׁר בּוֹ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה הָאֲמִירָה הַנִּצְחִית, כִּי אוֹרָיְיתָא, יִשְׂרָאֵל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד הֵם, אֶחָד מַמָּשׁ, לְלֹא שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, זֶה קַיָּם תָּמִיד, אַךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה, הַהַשְׁפָּעָה נִקְלֶטֶת, הַיִּחוּד הַגָּמוּר, שֶׁאֵין לָנוּ בּוֹ שׁוּם תְּפִישָׂה נַעֲשֶׂה וְנֶאֱרַג בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וַהֲרֵי לָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים רַק אֶת הַחִבּוּק הָעַז לְאוֹרַיְיתָא רְחִימָאָה דְנַפְשָׁאֵי, הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַמַּמְשֶׁכֶת עָלֵינוּ הוֹד וְהָדָר, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהִתְקַדְּשׁוּת בִּקְדֻשַּׁת בּוֹרְאֵנוּ, הִיא יוֹצֵאת הַחוּצָה מִן הָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּמְשַׂמַּחַת אוֹתָנוּ בְּשִׂמְחַת הַדְּבֵקוּת וְהָאֱמוּנָה, וְכָל חִבּוּק וְכָל נִשּׁוּק שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה וכרכור ופיזוז לְפָנָיו, הוּא אוֹר גָּדוֹל שֶׁל הִתְקָרְבוּת, שֶׁל גִּלּוּי שְׁכִינָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכֵנוּ, זֶה הַזְּמַן לְהַגְבִּיר הַחִבּוּר הַפְּנִימִי הַקַּיָּם בְּנוֹ, לְהַשְׁווֹת לוֹ מֵימָד עָמֹק יוֹתֵר שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת הָאַהֲבָה וְהַשִּׂמְחָה לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה, הָרִקּוּד הַזֶּה מוֹרֶה עַל שַׁיָּכוּת, עַל חָתָן וְכַלָּה שֶׁרוֹקְדִים יַחַד בְּעֵת שִׂמְחָתָם, זֶה הַשִּׂיא שֶׁל הַדְּבֵקוּת בֵּין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲהוּבָה דּוֹדָהּ, קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁשּׂוֹרֶרֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, כַּאֲשֶׁר מִלְיוֹנֵי בְּנֵי אֵל חַי, רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים עִם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, סֵפֶר חֻקָּיו שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת, הִיא עֵת רָצוֹן גְּדוֹלָה בַּשָּׁמַיִם, אִם תָּמִיד הָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּפְתַּח מְבַשֵּׂר עַל עֵת רָצוֹן שֶׁל קַבָּלַת הַתְּפִלּוֹת, הֲלוֹא בִּשְׁעַת הָרִקּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל, וְאוֹר ה' מֵאִיר מְאֹד בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַשְּׂמֵחוֹת בְּשִׂמְחַת הֶחָג וְשִׂמְחַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ הָאָדָם אָז – יֵעָנֶה מִן הַשָּׁמַיִם, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקָיו.

אֲבָל אָז גַּם הַזְּמַן לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּלִמּוּד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל הָאָדָם, כִּי עִקַּר לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּהְיוֹתוֹ לוֹמֵד אֶת מִשְׁפְּטֵי פִּיהוּ, כְּמוֹ נְשִׁיקִין הוּא לוֹ, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, וְהַכֹּל סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָעֵת הוּא הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לְהִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָּעֵת הַתּוֹרָה שְׁרוּיָה בְּחֶדְוָתָא עִלָּאָה, וְכָל יְהוּדִי מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה סוֹד הָעֲלִיּוֹת שֶׁכָּל אֶחָד, קָטָן כְּגָדוֹל, עוֹלֶה עֲלִיָּה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי זֶה מוֹרֶה עַל הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל כָּל יְהוּדִי אֶל עֹמֶק פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְהִיא מַכְרֶזֶת וְקוֹרָה לוֹ, בּוֹא אֵלַי, לְמַד אוֹתִי, הִדָּבֵק בִּדְרָכַי, וְזָכִיתָ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁבִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים פְּסוּקֵי יִחוּד שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' מֶלֶךְ וְכוּ', וְגַם הַנְּעִימוֹת שֶׁל הָרִקּוּדִים הֵם שִׁירִים שֶׁל דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה בְּיִחוּד הַבּוֹרֵא, כִּי זֶהוּ כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל הַאי יוֹמָא, בְּחִינַת עִצְרוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד, גִּלּוּי הָאַהֲבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָנוּ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּנוֹ ובעבודתינו, וְעָלֵינוּ בְּתוֹךְ הָאַהֲבָה וְהַשִּׂמְחָה הַזּוֹ, לְדַבֵּק אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֱמוּנַת הַיִּחוּד, לֹא לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בְּעַצְמִי שֶׁלּוֹ, בְּצָרוֹתָיו, וּבַקָּשַׁת יְשׁוּעָתוֹ הַפְּרָטִית, אֶלָּא לִשְׂמֹחַ כִּפְשׁוּטוֹ בְּשִׂמְחַת הַדְּבֵקוּת וְקִרְבַת הָאֱלֹקִים, וְאָז כָּל הַדִּינִים בְּטֵלִים מִמֵּילָא, וְהַיְשׁוּעוֹת וְרוֹב הַבְּרָכוֹת בְּאוֹת לְאִישׁ אֱמוּנוֹת, וְהַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי וְהָרוּחָנִי מוֹרִיק אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל מִי יִהְיֶה בַּטְלָן וְלֹא יִקַּח עִמּוֹ אֶת הָעִקָּר שֶׁבָּעִקָּרִים, אֶת הָאוֹר שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁמַּשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הָרִקּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנִּשְׂגָּבִים שֶׁנִּשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּבְיָכוֹל, הַאי אוֹרַיְיתָא רְחִימָא, תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹצֵא מִן הֶחָג הַזֶּה, בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק שֶׁל קְדֻשָּׁה וּדְבֵקוּת וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות