{שיעור אמונה 085 – אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם}

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם

מוצאי שמחת תורה תשפ"ד

לאור המאורעות הקשים, רח"ל מעתה

בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה, כַּאֲשֶׁר הָאַזְעָקוֹת עַל פְּצָצוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מְיַלְלוֹת וְקוֹרְעוֹת אֶת הַשַּׁלְוָה, וַאֲנָשִׁים נִכְנָסִים לַחֲרָדָה, בִּבְחִינַת "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאוֹם וּמִשּׁוֹאַת רְשָׁעִים כִּי תָּבוֹא", כִּי הַ'פִּתְאוֹם' הוּא שָׂפָה שֶׁל יַד הַמִּקְרֶה, וְאִלּוּ אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי אֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם כְּלָל! כִּי הַכֹּל מְתֻכְנָן הֵיטֵב מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין שׁוּם דָּבָר סְתָם כָּךְ, גַּם לֹא הַפּוֹלִיטִיקָה מַכְרַחַת הַתּוֹצָאוֹת, וְלֹא זֶה אָשֵׁם, וְאִם הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ – לֹא הָיָה כָּךְ, וְאַף גַּם אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים עֲבֵרוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים כְּדֵי לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם, וְהֵם שׁוֹכְחִים אֶת עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל עִתּוֹת הַצָּרָה וְהַצּוּקָה שֶׁפּוֹקְדוֹת, לְצַעֲרֵנוּ, אֶת עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּכָל שְׁנוֹת גָּלוּתֵינוּ.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אוֹתָנוּ מַאֲמִינִים וּבוֹטְחִים בּוֹ, כַּאֲשֶׁר הַהֲגָנָה הַגַּשְׁמִית נִרְאֵית מְגֹחֶכֶת וְאֻמְלָלָה מְעַט, אָנוּ מְבִינִים בֶּאֱמֶת, שֶׁאִם ה' לֹא יִשְׁמֹר עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא, יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הַחַיִּים הֵם עַל מֵי מְנוּחוֹת, שָׁם אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁגוֹת, כִּי כָּל הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ הוּא בִּידֵי אָדָם, וּבִידֵי הַשּׁוֹמְרִים, וּבִידֵי הַמֻּפְקָדִים עַל בִּטְחוֹנֵנוּ, אָז הָאָדָם נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הוּא בּוֹטֵחַ עַל מִשְׁעֶנֶת קְנֵה רְצוּץ, וְכֵיוָן שֶׁבּוֹטְחִים בְּמַשֶּׁהוּ זוּלַת הַבּוֹרֵא, הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ הוֹפֵךְ לְרוֹעֵץ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לְפִי הַתָּכְנִית הָאֱלוֹקִית, אֵין הִתְפָּרְצוּת מַגֵּפָה, אֶלָּא הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַדִּינִים, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם, לְעוֹרֵר אֶת הָרַחֲמִים, לְחַזֵּר אַחַר הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה, וְאָז תִּהְיֶה שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְיֶחְדַּל הָרֹעַ מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה שֶׁקֶט וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁיְּהוּדִים גָּרִים בּוֹ.

הָאֱמוּנָה בִּשְׁעַת מִבְחָן וַחֲרָדָה, הִיא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמַּאֲמִין, בְּאוֹתוֹ זְמַן בּוֹ הוּא נִבְחָן בְּעֶצֶם חַיָּיו, וְהוּא זוֹכֵר אֶת בּוֹרְאוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נָתוּן בְּיָדוֹ, וְאֵין אֶחָד שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְהָרַע לוֹ לְלֹא הָרְשׁוּת מִצּוּר הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי הוּא מִתְעַלֶּה מְאֹד בְּמַדְרֵגַת הָאֱמוּנָה, כֵּיוָן שֶׁהִמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֶת קְדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ בִּנְקֻדַּת חִיּוּתוֹ, הֲרֵי שֶּׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר גָּדוֹל שֶׁל הַשְׁגָּחָה וֶאֱמוּנָה, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמַּה שֶׁאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּעֵת צָרָה, וּמְסַפְּרִים אוֹדוֹת כֹּחוֹת וּמִלְחָמוֹת, נְקָמוֹת וּקְרָבוֹת, אֲבָל הֵם מַשְׁכִּיחִים אֶת הָאֱמֶת, שֶׁבְּכָל פְּרָט וּפְרָט בַּבְּרִיאָה יֵשׁ יַד ה', וְהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית נוֹרָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּה, הַשִּׁכְחָה הַזּוֹ הִיא הַסַּכָּנָה הָאֲמִתִּית, שֶׁאָז יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלוֹט עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּשֶׁהֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מֵהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ – אֵין שׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁיְּכוֹלִים לִשְׁלֹט בָּהֶם, וּמִמֵּילָא צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עַל זֶה כְּעַל הַהֲגָנָה הֲכִי בְּטוּחָה שֶׁיֵּשׁ, כִּי אָכֵן כְּכָל שֶׁשָּׂמֵחַ וּבוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמּוֹ שֶׁלֹּא כְּפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל.

הָאֱמוּנָה הַזּוֹ הִיא גַּם רְאִיָּה מְפֻכַּחַת, כִּי מִי יַעֲמֹד לָנוּ בְּיוֹם רָעָה אִם לֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בַּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הַדְּבֵקוּת בּוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת בַּכֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבַּבְּרִיאָה, שֶׁשּׁוּם כֹּחַ לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵם נוֹצְחִים, כִּי הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי הוּא הַשִּׁיבָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַהֲבָנָה שֶׁקּוֹל ה' קוֹרֵא לָנוּ בְּכֹחַ, וְהוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, וְעָלִינוּ לִרְאוֹת אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ בִּמְלוּכָה עָלֵינוּ כְּשִׂיא הָאַהֲבָה, וּמִיַּד לָרוּץ אֵלָיו בְּהִתְרַפְּקוּת הָאַהֲבָה וְהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁאָנוּ מְבִינִים אֶת הַשִּׁעוּר הַקָּשֶׁה, וְאָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, לְלֹא מְאֹרָעוֹת נוֹרָאִים שֶׁיְּקָרְבוּ אוֹתָנוּ בַּעַל כָּרְחֵנוּ אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הַתְּפִלָּה וְהַצְּעָקָה בִּזְמַן כָּזֶה הִיא מִצְוָה מַמָּשׁ, וְאָסוּר לְאָדָם לְהִמָּלֵט מֵהַחוֹבָה הַזּוֹ, לְהִתְפַּלֵּל בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, בְּעַד הַכְּלָל וְהַפְּרָט, כָּאֵלּוּ הוּא עַצְמוֹ נִמְצָא בַּסַּכָּנָה הַזּוֹ, וּכְאִלּוּ הוּא לְבַדּוֹ מִתְעַנֶּה בְּעִנּוּיִים הַנּוֹרָאִים שֶׁסּוֹבְלִים אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרְשָׁעִים הַצּוֹרְרִים, יִמַּח שְׁמָם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁתְּפִלָּה שֶׁל כָּל יָחִיד יְכוֹלָה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם, כִּי אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ בְּשֶׁל מִי בָּאָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, וְדַיְקָא אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְדִיעָה בְּרוּחָנִיּוּת, יוֹתֵר מְפַחֲדִים שֶׁמָּא הֵם אֲשֵׁמִים בַּדָּבָר וּמְפַשְׁפְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּעַד הַכְּלָל וְהַפְּרָט, וְכָל יָחִיד צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּצַדִּיק לְעִנְיָן זֶה, לִישׁוּעַת הַכְּלָל.

גַּם צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל הָאַחְדוּת שֶׁנִּפְגְּמָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן קִנְאָה וְשִׂנְאָה בְּכָל שִׁכְבוֹת הַצִּבּוּר, וְכַמָּה שֶׁמְּדַבְּרִים מֵגְּנּוּת הַמַּחֲלֹקֶת וְאִסּוּר לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, הַרְבֵּה חוֹשְׁבִים, שֶׁזֶּה רַק בְּתוֹךְ הַקְּהִלָּה וּבְתוֹךְ עֲדָתֵנוּ, אֲבָל אֶת אֲחֵרִים מֻתָּר לְהַכְפִּישׁ וּלְדַבֵּר סָרָה בָּהֶם, וְרָעַת הַמַּחֲלֹקֶת עוֹלָה עַד לַשָּׁמַיִם, וֶאֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה וְשׂונֵא מַחֲלֹקֶת, וּכְמוֹ שֶׁבְּעִנְיָן עֲרָיוֹת, שֶׁגַּם זֶה נִפְרָץ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, יֵשׁ אֶת הַבְּחִינָה שֶׁל וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, כָּךְ כְּשֶׁעֲסוּקִים בִּמְרִיבוֹת וּמַחְלֹקֶת יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, סִלּוּק שְׁכִינָה, וְזֶה סִלּוּק הַהֲגָנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, הַהֲגָנָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁבִּשְׁבִילָן אָנוּ רְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ כְּעַם הַנִּבְחָר, אֲבָל הָעָם הַזֶּה הוּא סוֹד הָאַחְדוּת, וְלֹא הַפֵּרוּד, אִם חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ דִּינִים קָשִׁים עָלֵינוּ, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִבְדּוֹק, אִם הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ מַמָּשׁ, וְאִם הוּא מַאֲמִין בִּדְבֵקוּת שֶׁל הַקּוֹמָה שְׁלֵמָה בְּיוֹצְרָהּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, דַּיְקָא כְּשֶׁהִיא בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה, לְלֹא שִׂנְאָה עַל אַף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל הֶעְדֵּר הָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, יְעוֹרֵר רַחֲמִים וַחֲסָדִים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָנוּ אוֹיְבֵי חִנָּם, וּזְכוּת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַהַקָּפוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְהַתְּקִיעוֹת שֶׁעָשׂוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ זֶה דְּתַקִּיף בְּמִצְווֹת, תָּגֵן בְּעַד כָּל אֶחָד וְאַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, לְבַל תִּנָּזֵק צִפֹּרֶן רַגְלוֹ שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי, וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.