{שיעור אמונה 087 – לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב}

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב

כד תשרי תשפ"ד

לאור המאורעות הקשים רח"ל מעתה

כְּשֶׁעוֹבְרִים צָרוֹת שֶׁל מִלְחָמָה וּפְחָדִים, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּלִמּוּד זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְהַבְלִיט אֶת טוּבָם וְחַסְדָּם, וּלְלַקֵּט רַק נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, שֶׁאֵין שׁוּם יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מָלֵא טוֹב וּמָלֵא קְדֻשָּׁה בִּלְתִּי נוֹדַעַת לִפְעָמִים, וְהָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ לִפְעָמִים לִמְחוֹת בְּעוֹשֵׂי עֲבֵרָה וְכוּ', אֲבָל אֵין זוֹ מִן הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר הַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים, לָקַחַת אֶת שׁוֹפָר הַמַּגִּיד וְהַמּוֹכִיחַ, וּלְהָרִים כַּשּׁוֹפָר קוֹלוֹ וּלְהַגִּיד לְעַמִּי פִּשְׁעָם. כְּבָר זֹאת עָשׂוּ לָנוּ הַנְּבִיאִים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלִבּוֹ, כְּבָר מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, וְעִקָּר הַדִּבּוּרִים צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּעֵת בְּשִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

הַלְוַאי שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יַקְדִּישׁ זְמַן מִכָּל יוֹם, לוֹמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד כַּמָּה הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, וּבִפְרָטִיּוּת אֵלּוּ הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, כַּמָּה טוֹב יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה חֵן וְהִתְפָּאֲרוּת יֵשׁ מֵעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד, וְאַף בַּדְּבָרִים הַבִּלְתִּי מְתֻקָּנִים עֲדַיִן, הֲרֵי הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חֶשְׁכַת אֲרִיכוּת הַגָּלוּת, וְאֵין יְהוּדִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַמְרוֹת אֶת פִּי עֶלְיוֹן חָלִילָה, וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה, וְלֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ לִמּוּד זְכוּת שֶׁל יְהוּדִים עַל יְהוּדִים, וְאָז מִמֵּילָא נִסְתַּתְּמוּ פֵיוֹת הַמְּקַטְרְגִים לְמַעְלָה, אִם אָנוּ לֹא נְקַטְרֵג לְמַטָּה.

הִלְכוֹת לְשׁוֹן הָרַע עוֹמְדוֹת לְפָנֵינוּ בְּשִׂיא חֻמְרָתָן, הַהֲלָכוֹת הֵן רַבּוֹת, אֲבָל הַמּוּבָן הַיּוֹצֵא מִכָּל זֶה הוּא אֶחָד, שֶׁבַּעַל נֶפֶשׁ יִּזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר סָרָה בְּאַף אִישׁ יְהוּדִי, וְלֹא יְחַפֵּשׂ אַחַר הַקּוּלוֹת וְאַחַר הַהֶתֵּרִים וְהַנִּדְמֶה לְהֶתֵּר בְּעִנְיַן זֶה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יְקַבֵּל שָׂכָר מִן הַשָּׁמַיִם עַל הַמְּנִיעָה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַנִּרְאֶה לוֹ כְּדִבּוּר מֻכְרָח, וּבִפְרָט בְּעִידָן עקתא, אָסוּר לְדַבֵּר עַל הַכְּלָל, לְהַזְכִּיר פְּשָׁעִים וַעֲוֹנוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּאָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, הַס קָטֵגוֹר וְקַח סַנֵּגוֹר מְקוֹמוֹ, עָלֵינוּ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַסָּנֵגוֹרְיָה שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ שׁוֹטֶה יִהְיֶה זֶה אֲשֶׁר יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂי הַכְּלָל, וְיַזְנִיחַ אֶת חוֹבָתוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כָּל אֶחָד שֶׁקָּשׁוּר לְאֵיזוֹ עֵדָה אוֹ קְהִלָּה אוֹ קְבוּצָה, יֵשׁ עָלָיו כְּעֵין 'מִצְוָה' קִיּוּמִית, שֶׁעָלָיו לְחָרֵף וּלְגַדֵּף כַּמָּה מִבְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ עַל זֶה כָּל מִינֵי הַצְּדָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל זֶה יַחְשֹׁב כָּל אִישׁ אֱמוּנָה, אִם יַעֲמֹד לִפְנֵי הַפַּרְגּוֹד, וְיִרְאֶה יְהוּדִי נִדּוֹן לִפְנֵי מַלְכוּת שָׁמַיִם, הַאִם גַּם אָז יַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לְהוֹסִיף שֶׁמֶן עַל הַמְּדוּרָה, לְהַגְבִּיר לַהֲבוֹת הָעֹנֶשׁ שֶׁל אֵיזֶה בַּר יִשְׂרָאֵל, אַיֵּה הָרַחְמָנוּת וּמִדַּת הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ, וְהַמִּצְוָה דְּאוֹרַיְתָא לֶאֱהֹב אֶת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְגַם הַהִתְרַחֲקוּת מֵרְשָׁעִים, צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׂנְאַת מַעֲשֵׂיהֶם וְהִתְרַחֲקוּת בְּפֹעַל מֵהֶם, וְשֶׁלֹּא לְהִתְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּר עִמָּם, אֲבָל אֵין מִצְוָה לַעֲסֹק בְּעִסּוּק הַמּוּזָר לְהַרְחִיב אֶת מַעְגְּלֵי הָרְשָׁעִים, וּלְהַכְנִיס לְשָׁם כָּל אֶחָד שֶׁלֹּא חוֹשֵׁב כָּמוֹנִי…

כְּשֶׁרוֹאִים מִלְחָמָה עַזָּה שֶׁל מְשַׂנְאֵי ה' לְעַמּוֹ שֶׁל אֱלֹקֵינוּ, שֶׁרוֹצִים לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיִּשּׁוּב כִּפְשׁוּטוֹ, נִכְנֶסֶת בַּלֵּב חֲרָדָה, שֶׁמָּא אֱלֹקִים עָזַב אֶת הָאָרֶץ, חָלִילָה וְחָלִילָה, וְכִי שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ מִלְמַעְלָה, וְרוֹצִים בְּהַכְחָדָה שֶׁלָּנוּ? לְהֵפֶךְ, לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, אִם נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בָּעִנְיָן הַכְּלָלִי אֲשֶׁר עָדִין מְרַקֵּד בֵּינָן, ונסתום פִּינוּ לְגַמְרֵי מִלְּקַטְרֵג עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁפִּיהֶם הָיָה מָלֵא מִשִּׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁהַיּוֹם בַּלַּיְלָה יִהְיֶה הַיָּארְצַייט שֶׁל סַנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי לִמּוּד הַזְּכוּת שֶּׁלִּמֵּד עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נִבְרָא בַּשָּׁמַיִם הֵיכַל קָדוֹשׁ הַנִּקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, הַמְּיֻחָד מִתְּפִלּוֹתָיו וְהַרְעָפַת אַהֲבָתוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבַּארְדִיטְשׁוֹב.

אֶת הַסִּפּוּרִים הַלָּלוּ, שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים כְּבָר שְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנִים מֵאָב לַבֵּן, אוֹדוֹת אַהֲבָתוֹ הָעֲצוּמָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר לֹא בְּתוֹר ספורת חִינָנִית, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ חַיִּים, כִּי כָּךְ לָמַדְנוּ בְּבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַטּוֹב הַגָּמוּר מְגָרְשִׁים אֶת הָרַע, וְדַיְקָא עַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת, וְהַמְשָׁכַת הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים מַמְתִּיקִים אֶת הַדִּינִים, וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲסֹק בָּזֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אֶת עֲבוֹדָתָם שֶׁל יְהוּדִים, אֶת הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁלָּהֶם, כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ שֶׁלּוֹ, לִמְצוֹא נְקֻדָּה שֶׁל טוֹב בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל הַתּוֹעִים וְעַל הַטּוֹעִים מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה, וְלִתְלוֹת זֹאת בִּגְזֵרַת הַגָּלוּת הַחֲשׁוּכָה שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם קְדוֹשִׁים בְּנֵי אֵל חַי, לְכֻלָּם בִּשְׁגָגָה גְּמוּרָה, כִּי בְּנֵי אַהֲבָה הֵם.

מִי שֶׁזּוֹכֶה לְלַמֵּד זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּעֵת מִלְחָמָה וְצָרָה – הוּא מְאֹד חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, מִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִלְּהוֹכִיחַ בְּעֵת שהמוכחים מוֹכִיחִים אֶת עַצְמָם מֵאֲלֵיהֶם, בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְעִים דְּבָרִים נוֹרָאִים וַאֲיוּמִים כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁהַמֹּחַ לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל, וְכָל אֶחָד מְפַשֵּׁט עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, כָּעֵת הַזְּמַן הוּא לְשַׂמֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה בְּצַעֲרָהּ, וּלְגַלּוֹת לָהּ עַד כַּמָּה בָּנֶיהָ נֶאֱמָנִים אֵלֶיהָ, וְעַד כַּמָּה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַחֶסֶד בָּעוֹלָם. מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן הוּא מְאֹד חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, כִּי גַּם בַּשָּׁמַיִם מְחַפְּשִׂים מְלִיצֵי יֹשֶׁר, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִסְתֹּם אֶת פִּי מִדַּת הַדִּין, וְעָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְפָתְחָהּ, וְשֶׁלֹּא לָתֵת לָהּ בִּטּוּי בְּשׁוּם צוּרָה, כִּי אִם לְהִתְאַחֵד, בְּמַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה רַק בְּחֶסֶד וְרַחֲמִים, וּבִזְכוּת שֶׁנְּלַמֵּד זְכוּת עַל זוּלָתֵנוּ, יְלַמְּדוּ עָלֵינוּ זְכוּת מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִזְכֶּה לְהִנָּצֵל בְּהַצָּלָה שְׁלֵמָה, וּבִגְאֻלָּה קְרוֹבָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

001 מגילת איכה

תפארת ירושלים במהותה ופנימיותה ונצחיותה תשעה באב תש"פ   אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם,

002 מגילת איכה

הבכי העמוק של השכינה תשעה באב תש"פ   בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין

003 מגילת איכה

סוד הגלות ובשורת הגאולה תשעה באב תש"פ   גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה

004 מגילת איכה

דרכים ושערים בעבודת ה', צדיקים עם נשמות ישראל, ומרירות השכינה תשעה באב תש"פ   דַּרְכֵי

005 מגילת איכה

כי ה' הוגה – ההגיון היהודי הנמצא בגלות תשעה באב תש"פ   הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ,

קטגוריות