{שיעור אמונה 089 – הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל}

הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל

כה תשרי תשפ"ד

לאור המאורעות הקשים רח"ל מעתה

אָסוּר לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּהִרְהוּר, וַאֲפִילוּ בַּאֲמִירָה כָּלְשֶׁהִי, כִּי דָּבָר זֶה מְעוֹרֵר דִּין, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם הָאָדָם מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת בּוֹרֵא וּמַנְהִיג אֶת כָּל הַבְּרוּאִים, עָלָיו לְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַפְּרָטִית וְהַמְּדֻיֶּקֶת, אֵין הִתְפָּרְצוּת מִלְחָמָה, וְאֵין פּוֹלִיטִיקָה שֶׁמְּמִיטָה חֻרְבָּן, אֶלָּא יֵשׁ רַק כֹּחַ יָחִיד שֶׁפּוֹעֵל בָּעוֹלָם, וְהוּא הַמּוֹשֵׁךְ בְּכָל הַחוּטִים, הַיָּחִיד וְהָאֶחָד, וְאֵין בִּלְתּוֹ. יְדִיעוֹת אֵלּוּ, חַיָּבוֹת לִהְיוֹת חֵלֶק מִלִּבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ, הַמַּחֲשָׁבָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁלָּנוּ אוֹדוֹת הַבּוֹרֵא, הַמְּנַהֵל וְהַמַּשְׁגִּיחַ – צְרִיכָה לִהְיוֹת הַמַּחֲשָׁבָה הַטִּבְעִית הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלָּנוּ, וְלֹא הִתְמוֹדְדוּת עִם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת שֶׁאֵין לָנוּ, כִּבְנֵי חֹמֶר, שׁוּם כֵּלִים שֶׁעִמָּם נוּכַל לַחֲקֹר וּלְהָבִין אֶת חֲלָלָהּ שֶׁל רְשׁוּת.

אִי הַהֲבָנָה שֶׁל הַנִּבְרָא אֶת בּוֹרְאוֹ, הוּא תַּכְלִית הַיְּדִיעָה, כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ וּבָטוּחַ עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵבִין שׁוּם דָּבָר – אָז מִתְגַּלָּה לוֹ הַהֲבָנָה שֶׁנִּדְרֶשֶׁת לוֹ לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ וְלִחְיוֹת אֶת חַיָּיו, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חַיָּיו חַיִּים. הַכַּעַס מוּל מְצִיאוּת אֻמְלָלָה, חֹסֶר אוֹנִים מוּל מְרַצְּחִים מִתְפָּרְעִים, אֵינוֹ מֵסִיר מֵאִתָּנוּ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה אוֹדוֹת רַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַק בַּעַל הָרַחֲמִים כָּזֶה, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָנוּ כָּזֶה נִתּוּחַ כּוֹאֵב, וְאַף שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים שׁוּם דָּבָר, הַדֶּרֶךְ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵוִים, זוֹ סְמִיכָה מֻחְלֶטֶת עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הַתְּפִלּוֹת וְהַתַּחֲנוּנִים שֶׁלָּנוּ לְבִטּוּל רֹעַ הַגְּזֵרָה, צְרִיכוֹת לָבוֹא עַל רֶקַע בָּטוּחַ, כִּי אָכֵן ה' צוֹדֵק בְּכָל מַעֲשָׂיו, וּלְשַׁנֵּן אֶת זֶה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, וְאֵין אָנוּ בָּאִים בִּטְרוּנְיָא כָּלְשֶׁהִי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּא גִּלָּה לָנוּ אֶת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ בַּטּוֹב הַנִּרְאֶה וְהַנִּגְלֶה, שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּלֵב מָלֵא קְדֻשָּׁה בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים, וההמתקת הַדִּינִים הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּכָל הָעוֹלָם מֵהַתְּקִיעוֹת וְהַמַּלְכוּיוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, הַתַּעֲנִית שֶׁל קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֶחָג הַקָּדוֹשׁ עִם הַסֻּכָּה הַקְּדוֹשָׁה, הַנִּעְנוּעִים הַנִּפְלָאִים בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָגוֹת הוֹשַׁעְנָא בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם. וְאָז אוֹיְבֵי ה' מְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ, וְצִחְצוּחַ הֶחֳרָבוֹת. אֲבָל אָנוּ כְּבָר הִמְתַּקְּנוּ אֶת כָּל הַדִּינִים, וְעָלֵינוּ שֶׁלֹּא לְעוֹרְרָם עַל יְדֵי בִּטּוּל אֱמוּנָה אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד. כִּי זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאָה מַחֲשָׁבָה שֶׁל חֹסֶר אֱמוּנָה בַּלֵּב, הֲרֵי שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ אֶת הַחֲרוֹן אַף, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶת זֶה אָנוּ בְּוַדַּאי לֹא רוֹצִים…

לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ רְשׁוּת לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַטֵּל עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ אֶת הָרָעָה שֶׁבַּגְּזֵרוֹת, וְזֹאת, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְמַסֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְקַיֵּם "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" (אֵיכָה ב, יט), הֲרֵי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, שֶׁשָּׁם בַּמַּדְרֵגָה הַזּוֹ, אֵין אֶת הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁנִּמְתַּח, שָׁם יֵשׁ רַק רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כִּי "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל" (תְּהִלִּים ל, ח), אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ גִּלּוּי פָּנִים, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת יַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם הַחֲסָדִים דַּוְקָא וְלֹא הַדִּינִים הַקָּשִׁים, שֶׁבָּאִים מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לָדַעַת בִּמְיֻחָד בְּעֵת מִלְחָמָה, שֶׁכְּכָל שֶׁאָנוּ מַכְנִיסִים אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ בֶּאֱמוּנָה זַכָּה בַּה' וּבִמְצִיאוּתוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ, אָנוּ מְשַׁבְּרִים אֶת לֹעָהּ שֶׁל הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, וְסוֹטְרִים עַל פָּנֶיהָ לִבְלִי תַּרְאֶה אוֹתָן בְּמֶרְחָב הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ.

אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא אָנוּ נִמְצָאִים בָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה רַע, וְכָל הָרַע שֶׁבָּעוֹלָם בָּא מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי ה', כַּאֲשֶׁר אֵין יִרְאָה בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר בְּרוּאִים לֹא מַרְגִּישִׁים אֶת הַבּוֹרֵא, הוּא מְרַמֵּז לָהֶם בְּכָל מִינֵי רְמָזִים שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, שֶׁלֹּא יַכְחִישׁוּ אֶת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר לְמִי שֶׁמַּכְחִישׁ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ, הַאִם הוּא חַי חַיֵּי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים, וְאֵין הַפְּעֻלּוֹת שֶׁל חַיָּיו סוֹתְרוֹת אֶת נְאוּמֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְחַזְּקוּת.

בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים, בְּכָל הַצְלָחָה שֶׁהִיא, אֵין שׁוּם בְּעָיָה לְכָל אָדָם הַמַּאֲמִין לְיַחֵס אֶת הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ, אֲבָל בִּשְׁעַת צָרָה, הַבִּלְבּוּל גּוֹרֵם לָאָדָם שֶׁיָּסִיחַ דַּעַת מֵאֵת הַבּוֹרֵא, וְאוֹתָן מִלִּים נִמְלָצוֹת שֶׁהוּא זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל פַּעַם בְּהַצְהָרוֹת אֱמוּנָה וְחִבָּה לַבּוֹרֵא, נִרְאוֹת לוֹ נְבוּבוֹת וְרֵיקוֹת מִתֹּכֶן, כִּי הַדִּבּוּרִים צְרִיכִים לָבֹא מִתּוֹךְ לֵב אֱמוּנָה הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר אֶחָד בָּעוֹלָם, שֶׁיִּקְרֶה, הָיֹה לֹא תִהְיֶה, שֶׁיָּכוֹל לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִן הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים, וְתוֹךְ כְּדֵי הַצָּרָה וְהַמְּצוּקָה עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ אֶת אֲדוֹן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלִמְצֹא כָּל מִינֵי הַרְחָבוֹת בַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ, זוֹ הַסְּגֻלָּה הַבְּדוּקָה בְּיוֹתֵר לְהַצִּיל כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהוּדִים מִגּוֹרָל קָשֶׁה וְאַכְזָר, בִּהְיוֹתֵנוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם בַּהֲגָנַת הָאֱמוּנָה, הַכֹּה דְּחוּפָה לְעַמֵּנוּ בְּעִידָן כָּזֶה.

וְאַף שֶׁזֶּה נִרְאֶה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, אֵין זֶה כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָאֱמוּנָה הַזּוֹ, הִיא קַיֶּמֶת בְּתוֹכֵנוּ, וּמְבַקֶּשֶׁת לְהִתְגַּלּוֹת, וְכַאֲשֶׁר נַסְכִּים לְגַלּוֹת אוֹתָהּ, לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַצָּבֵנוּ שֶׁצּוֹעֵק עַל הִתְגַּלּוּתָהּ, נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַגָּרִים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, רַחֲמִים וַחֲסָדִים וּבִטּוּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל הַגָּלוּת הַחֲשׁוּכָה הַזּוֹ, שֶׁכָּל עִקָּרָהּ לֹא בָּאָה אֶלָּא מֵחֲמַת חִסָּרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת" (יְשַׁעְיָה ה, יג), "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה).