{שיעור אמונה 091 – אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא אִירָא רָע}

אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא אִירָא רָע

כו תשרי תשפ"ד

לאור המאורעות הקשים, רחמנא ליצלן מעתה

סִפּוּר שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זַצַ"ל בַסֻּכּוֹת שְׁנַת תש"ג, בְּאוֹתָם יָמִים כְּבָר הִגִּיעוּ לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית בְּשׂוֹרוֹת־אִיּוֹב מֵהַקּוֹרוֹת לְאַחֵינוּ־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּוַארְשָׁה – שֶׁמִּשָּׁם הָיָה מוֹצָאוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק זַצַ"ל וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ – גּוֹי שָׂרַף לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְהוּא נִשְׁבַּר וּפָרַץ בִּבְכִי, עָבַר שָׁם יְּהוּדִי חֲסִידִי וּכְשֶׁרָאָהוּ בּוֹכֶה – בִּקֵּשׁ לְהָפִיחַ בּוֹ מְעַט שִׂמְחָה, וְכָךְ אָמַר לוֹ: "רַבִּי יִצְחָק! הִנְּכֶם צְרִיכִים לְהַאֲמִין שֶׁהָ'רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם' שֶׁצִּוָּה 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', הִתְכַּוֵּן גַּם לְרַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר בְּסֻכּוֹת שְׁנַת תש"ג!"…

כָּל יָמָיו הִכִּיר רַבִּי יִצְחָק טוֹבָה לְאוֹתוֹ יְהוּדִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד דְּרָשׁוֹת וְדִבְרֵי־תּוֹרָה וְרַעְיוֹנוֹת, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְמַעֲשֶׂה בְּרֶגַע הָאֱמֶת, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה, הַמִּלִּים שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד עוֹרְרוּ אוֹתוֹ לְקִיּוּם מִצְוַת 'וְשִׂמְחַת בְּחַגֶּךָ' [בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הוּא עוֹד הָיָה צָעִיר בְּיָמָיו, לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁהִגִּיעַ בְּכָל יָמָיו].

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה יוֹתֵר – הַמִּצְוָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, מַה הִיא הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ? זוֹ שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בְּשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אִם אָכֵן אָנוּ בְּנֵי אֵל חַי, עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְהַמִּלָּה תָּמִיד בָּאָה לְהוֹסִיף, כִּי לֹא רַק כְּשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ כַּשּׁוּרָה, אֲזַי בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת זַעַם, וְאֵין מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת הַזַּעַם, אֲבָל עִם כָּל הַתְּחִנּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקֵנוּ, חֵלֶק עַם קָדוֹשׁ, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹבְרִים – אָנוּ עוֹבְרִים בְּצַעֲרָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְצַעֲרוֹ מְשֻׁתָּף לְצַעֲרֵנוּ, וְזוֹ הִיא מִלְּבַד נֶחָמָה גְּדוֹלָה, הִיא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, שֶׁהִיא בּוֹנָה אֶת בִּנְיָן אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשֶׁכֶת עָלֵינוּ הַצָּלָה מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת.

כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים סִפּוּרִים עַל צַדִּיקִים, שֶׁהִתְחַזְּקוּ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְאַף בְּעֵת אֲסוֹנוֹת אַיוּמִים, אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ צַדִּיקִים, אַף שֶׁזּוֹ אֱמֶת, אֲבָל הַתְּכוּנָה שֶׁבָּהּ הֵם עֵשָׂו שִׁמּוּשׁ קַיֶּמֶת גַּם אֶצְלֵנוּ, עִקַּר צִדְקוּתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וּבִטְחוֹנָם וְשִׂמְחָתָם הָעֲצוּמִים, בָּא לָהֶם מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ נָטַע גַּם בָּנוּ ה', קָטָן כַּגָּדוֹל, וְאִם נַעֲמִיק יוֹתֵר בַּמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁקִּבַּלְנוּ, וְנַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ עוֹד מֵהָאוֹר שֶׁלָּהּ, הֲרֵי שֶׁעַל הַזְּכוּת הַזּוֹ עַצְמָהּ עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, וְהַשִּׂמְחָה מַמְשֶּׁכֶת יְשׁוּעוֹת, כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בְּקָדְשׁוֹ: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא אִירָא רָע, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ. הַמַּחֲנֶה הַזֶּה שֶׁאוֹסֵף אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת מִלְחָמָה וּמַכְנִיס מֹרֶךְ בַּלְּבָבוֹת, לֹא יָכוֹל לִגְרֹם יִרְאָה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר תָּקוּם עָלֵינוּ מִלְחָמָה – בְּזֹאת, הַיְנוּ הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, הַנִּקְרֵאת זֹאת, הִיא הַמַּלְכוּת אֱמוּנָה, בָּהּ אֲנִי בּוֹטֵחַ, בָּזֶה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, וַאֲנִי זוֹכֵר זֹאת בְּמַדָּעִי כָּל הַזְּמַן, וְאֵינִי מַסִּיחַ דַּעַת מֵהָעֻבְדָּה הֲכִי בְּטוּחָה כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, אָז הַאִם אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יָרֵא וּמְפַחֵד מִמִּי שֶׁבְּעַצְמוֹ נִשְׁלָט עַל יְדֵי הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם? הֲרֵי גַּם נְשִׁימַת אַפּוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב הִיא בְּיַד ה', וְלָמָּה שֶׁלֹּא נִפְנֶה רַק אֵלָיו?

כְּשֶׁאָדָם שָׂם אֶת כָּל מַעְיָנָיו בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא זוֹכֶה לַעֲצֹר אֶת כֹּחַ הַטֻּמְאָה מֵהָעוֹלָם, כִּי כָּל כֹּחַ הַטֻּמְאָה וְהָרָע בָּא מֵחֲמַת הַסְתָּרַת פְּנֵי ה', וְהַסְתָּרַת פְּנֵי ה' בָּאָה עַל יְדֵי מִינוּת, כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְגַם בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הֵם מְסֻכָּנִים מְאֹד מְאֹד, כִּי בָּזֶה גּוֹרְמִים לְהַסְתָּרַת פָּנִים וְדִינִים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְאַף שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וּכְלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הַזֶּה הֵם מַמָּשׁ דּוֹר זַכַּאי, עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרָה וּתְפִלָּה וֶאֱמוּנָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, אֲבָל הַזִּכּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה הוּא דּוֹרֵשׁ תַּפְקִידוֹ. וְגַם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה, שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, כִּי בְּאֹפֶן טִבְעִי, כָּל אֶחָד מְיַחֵל שֶׁיְּמַגְּרוּ כְּבָר אֶת הָאוֹיֵב, וְשָׂם מִבְטַחוֹ מְאֹד בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁמַּכְרִיזִים וּמִתְפָּאֲרִים בְּכֹחָם וּמַרְגִיעִים אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר.

עַל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ צָרִיךְ לַעֲבֹד כָּל הַזְּמַן, הֵן אֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּעֵת סַכָּנָה שֶׁהַנִּצָּחוֹן יָבוֹא מִכָּל מָקוֹם, וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ כְּלָל, אַף אֶחָד וְאַחַת מֵאַחֵינוּ וּמֵאַחְיוֹתֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְכָל מַצָּב שֶׁהֵם, אֶלָּא שֶׁאָכֵן רַק אֵלָיו צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, וְאֶת מִשְׁקַל הַהַצָּלָה צָרִיךְ לָתֵת בְּעוֹד תְּפִלָּה וְעוֹד תְּפִלָּה, עוֹד אֲמִירַת תְּהִלִּים וְעוֹד אֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי גַּם הַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בִּלְחִימָה, הֲגָנָה וְהִסְתַּתְּרוּת, הִיא גַּם כַּאֲשֶׁר יַסְכִּים הַבּוֹרֵא שֶׁיִּצְלַח לָנוּ, אַךְ רָצוֹן הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאָתוֹ שֶׁנִּמָּשֵּׁךְ אַחֲרָיו, וְנַאֲמִין בּוֹ, וְנֵדַע הֵיטֵב, שֶׁאֵין שׁוּם זִיז זָז בְּכָל הַיְקוּם כֻּלּוֹ אֶלָּא בִּדְבַר ה' הַמְּפֹרָשׁ, וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּנוּ הוּא עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים שׁוּבָה ה' וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַשִּׁיבָה הוּא לְתוֹךְ תּוֹכִיּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲמִתִּית וְהַמֻּחְלֶטֶת הַחֲקוּקָה בַּלֵּב, שֶׁהִיא קָמֵעַ מִשְׁמָר מִכָּל רַע.

בִּמְקוֹם לִמְצוֹא אֲשֵׁמִים, וְלִדְרֹשׁ דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי בִּגְנוּת הַחוֹטְאִים, שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה דַּרְכָּם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ, וְגַם כְּשֶׁהִתְרִיעוּ בִּשְׁעַת צָרָה, הָיוּ כּוֹלְלִים אֶת עַצְמָם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מְחַפְּשִׂים בְּנֵרוֹת מַה הַזּוּלַת צָרִיךְ לְתַקֵּן וְכוּ'. בִּמְקוֹם כָּל זֶה, עָלֵינוּ לְהָפִיץ אֱמוּנָה בְּכָל שִׁכְבוֹת הָעָם, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ – שֶׁהוּא אַךְ וְרַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְאֵין אַחֵר עִמּוֹ, וְאֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַזּוֹ, כְּכָל שֶׁנַּגְבִּיר אֶת כֹּחַ הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּכְכָל שֶׁיְּהוּדִים יִמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, הֵם יִהְיוּ מֻגָּנִים בִּרְצוֹנוֹ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.